לפני כמה ימים הכנתי לאייל לצהריים המבורגרים פשוטים (שהם גם די דיאטטיים וכולנו מאוד אוהבים אותם). הוא אכל אותם עם תפוח אדמה אפוי, אבל אני רציתי לאכול אותם עם תוספת דיאטטית יותר וזולה בנקודות. במקרר היתה כרובית, אז לקחתי אותה וזילפתי עליה חומץ בלסמי (שיגעון שלי לאחרונה, אני שמה אותו על כל דבר בערך), כל מיני תבלינים שאני אוהבת, והיידה לתנור, להיצלות ולהישרף קצת בקצוות. הקינמון מוסיף מתיקות קלה לספייסיות של הכורכום והכמון, ובסך הכל, בשביל 0 נקודות פלוס, קיבלתי תוספת טעימה מאוד, שאת שאריותיה אכלתי אחר כך בערב ביחד עם סלט הירקות המסורתי.

המצרכים:
1 ראש כרובית,מופרדת לפרחים גדולים
תרסיס שמן
חומץ בלסמי
כורכום
כמון
קינמון

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות במצב גריל, ומרפדים תבנית בנייר אפייה או נייר כסף. שוטפים היטב את הכרובית ומניחים בתבנית. מרססים בתרסיס שמן, מזלפים חומץ בלסמי ומתבלים בכמון, כורכום וקינמון. מעסים את הכרובית בידיים כך שכל הפרחים מכוסים בתיבול.
מכסים את התבנית בנייר כסף, ואופים בתנור במשך כ-15 דקות. מסירים את הנייר ואופים 10 דקות נוספות, עד שהכרובית משחימה.
במידה והכרובית עדיין אינה רכה מספיק, אפשר להעביר את התנור למצב אפייה רגיל (לא גריל) ולאפות עוד 5 דקות או לפי הצורך.

נראה שהחום הנוראי מאדה לחלוטין כל טיפת אנרגיה שקיימת אצלי. בפרט, לא בא לי להיכנס למטבח ולבשל. אני חושבת שבשבוע-שבועיים האחרונים, הדברים היחידים שהכנתי הם פסטה או לזניה, אם לא סופרים עוגת גבינה ופסיפלורה ללא אפיה שהכנתי לעבודה (לא סתם ללא אפיה – קשה לי להימצא ליד התנור בימים אלו).
אתמול הכנתי לאייל לזניה לפי בקשתו, ואני ובעלי חיסלו את שאריותיה מאוחר יותר בערב. די בניתי על זה שבשבת נצא לאכול במסעדה או משהו, אבל אחרי שבעלי פרש לשנ"צ חפוז, אייל התחיל להציק לי בשאלות כגון – האם נשאר משהו מהלזניה ומה יש לאכול. החלטתי לאגור את כל כוחותיי, להתאפס על עצמי ולהיכנס למטבח לבשל משהו. בפריזר מצאתי חבילה גדולה של שרימפסים קפואים, והחלטתי לבשל אותם ברוטב עגבניות ואולי גם להוסיף אורז, בשביל לעשות "וי" על החלק הפחמימתי. הוספתי גם עשבי תיבול בשביל הטעם (וכי לא היה לי כוח לקצוץ ירקות).
זה תבשיל שלא מצריך הרבה התעסקות והשגחה, והתוצאה ממש ממש טעימה. הרי מה יכול להיות רע באורז, עגבניות ועשבי תיבול?  זהו שילוב מעולה.
שני הילדים ממש אהבו את התבשיל (יאיר אכל בלי השרימפס, עם תוספת של פסטה מחיטה מלאה), וגם אני. עכשיו תסלחו לי, אני הולכת לנוח במזגן.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
5 כפיות כוסברה, קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
1 כוס אורז מלא, שטוף היטב
1 כוס מים
1 ק"ג שרימפס מבושלים קפואים, מופשרים
4 כפיות בזיליקום קצוץ (השתמשתי בקוביות קפואות)
4 כפיות פטרוזיליה קצוצה (השתמשתי בקוביות קפואות)
מלח, פפריקה מתוקה, כורכום

אופן ההכנה:
מחממים שמן במחבת גדולה ועמוקה או סוטאז'. מוסיפים בצל, שום וכוסברה, ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים עגבניות מרוסקות, אורז, מים ושרימפס. מערבבים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח, כורכום ופפריקה מתוקה לפי הטעם. מוסיפים בזיליקום ופטרוזיליה. מכסים ומבשלים עד שהרוטב מסמיך והמים נספגים. משאירים את המחבת או הסיר מכוסה ל-10 דקות נוספות לפחות.

שרימפס זה המאכל שאייל הכי אוהב בעולם, כך הוא מצהיר. קניתי שקית של שרימפס קפואים ב"טיב טעם", והבטחתי לו שאכין לו מהם תבשיל כלשהו. רציתי להכין תבשיל עשיר, משביע ומנחם, שאוכל גם לקחת לעבודה לארוחת צהריים. בהתחלה חשבתי להכין פאייה, אבל בסוף פשוט אילתרתי וערבבתי כל מיני דברים שאני אוהבת – כמו חלב קוקוס, כוסברה, עגבניות, עדשים שחורות, כורכום ואפונה. התקבל תבשיל בהשראה קאריבית משהו, ממלא ומנחם, ופשוט נהדר. אייל אכל מנה ענקית, והצהיר שזה האורז הכי טעים בעולם.
אפשר כמובן לוותר על השרימפס, ולהוסיף לאורז קוביות חזה עוף שצליתם בנפרד, או פשוט לוותר על התוספת הבשרית ולאכול כמנה צמחונית.

המצרכים:
2 כפות שמן קנולה
1 בצל סגול גדול, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
6 כפיות כוסברה קצוצה (השתמשתי בקוביות קפואות)
4 עגבניות, חתוכות לקוביות
1/2 1 כוסות אורז מלא
1 פחית (400 מ"ל) חלב קוקוס
1 כוס מים רותחים
2/3 כוס עדשים שחורות
1/2 1 כפיות כורכום
1 כוס גרגירי אפונה, מוקפאים
800 גרם – 1 ק"ג שרימפס קפואים, מופשרים
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת גדולה או סיר גדול שטוח. מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים כוסברה ועגבניות ומטגנים במשך 1-2 דקות, עד שהעגבניות מתחילות להתרכך.
מוסיפים את האורז, ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים חלב קוקוס ומים רותחים, ומביאים לרתיחה. מוסיפים עדשים שחורות, כורכום, מלח ופלפל, מנמיכים מעט את האש, מכסים את הסיר, ומבשלים עד שהנוזלים נספגים בחלקם.
מוסיפים אפונה ושרימפס, מערבבים וממשיכים לבשל עד שכל הנוזלים נספגים (התבשיל עדיין ייראה דביק, כמו ריזוטו, בגלל חלב הקוקוס). מכבים את האש, ומשאירים את הסיר מכוסה במשך 10 דקות נוספות.

היה לי שבוע עמוס בטירוף, ורק עכשיו יצא לי לשבת מול המחשב כדי להעלות את המתכון לאורז המשגע שהכנתי לשבת בצהריים. נורא התחשק לי להכין אורז צהוב כזה, ובלי לחשוב יותר מידי גם הוספתי תרד שהיה במקפיא, וחמוציות מיובשות בשביל הצבע היפה והמתיקות.
פעם לא הייתי מסוגלת לאכול תרד, אבל לאט לאט אני מגלה שכשמכינים ומשלבים אותו כמו שצריך – הוא דווקא טעים לי 🙂
האורז הזה טעים טעים, צבעוני וכיפי, ומתאים גם לאירוח כמובן.

(ובמאמר מוסגר – הנה הזדמנות לנסות אורז מלא, אם עדיין לא ניסיתם… כי הכורכום מסווה את צבעו החום בצורה מוצלחת למדי)

המצרכים:
1 כף שמן
2 שיני שום כתושות
1 כוס תרד קפוא, מופשר
1 כוס אורז מלא
2 כוסות מים רותחים
1/2 1 כפיות כורכום
3/4 כוס חמוציות מיובשות
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר ומטגנים את השום עד להזהבה. מוסיפים את התרד ומטגנים כדקה. מוסיפים את האורז, מערבבים ומטגנים כדקה, עד שכל גרגירי האורז מצופים בשמן. מוסיפים את המים ומתבלים בכורכום, מלח ופלפל שחור. מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר, ומבשלים עד שהמים נספגים באורז. מכבים את האש, ומשאירים את הסיר מכוסה במשך 10 דקות נוספות. מוסיפים את החמוציות ומערבבים.

 אני אוהבת את הבישולים האלו לשבת. החלטתי שהם תמיד יהיו מבוססים על מה שיש בבית, בלי קניות מיוחדות. רק אני, המזווה, המקפיא והמקרר – והאלתורים שאני עושה לפי מה שאני מוצאת שם. כמובן שהמזווה/מקרר/מקפיא שלי הם לא כמו בבתים רגילים, והם מלאים בכל מיני פרודוקטים שונים ומשונים שנקנו במסגרת גחמה כזו או אחרת… ובמקרה הזה הלקח הוא עוד יותר חשוב – להשתמש במה שיש ולא להוציא כספים (שאין) על דברים מיותרים!
השבוע התחשק לי להכין פסטה. בהתחלה חשבתי על פסטה בפסטו כלשהו, אבל רציתי ללכת לכיוון יותר אסייתי, וחשבתי שיהיה מעניין לשדך את הפסטה לחלב קוקוס. מה עוד הולך עם חלב קוקוס? כוסברה, טעמים אסייתיים, והדלורית החמודה שמצאתי. הוספתי נתחי ברבוניות כמרכיב החלבון בארוחה, וגם בגלל שאהבתי את שילוב הצבעים של הדלורית הכתומה עם הברבוניה הורודה.
המנה יצאה מאוד מאוד טעימה. גם הילדים מאוד אהבו, ואכלו את הפסטה הזו גם לארוחת ערב.
השתמשתי גם הפעם בפסטה Piccolini של "ברילה", שהיא בגודל שמתאים לקטנטנים, והפעם בצורת פרפרים. מתכון נוסף בבלוג עם פסטה Piccolini: פסטה ברוטב עגבניות, קישוא ושומר.

המצרכים:
500 גרם פסטה
3 כפות שמן קנולה
1 בצל גדול, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
2 כפיות ג'ינג'ר טרי, מגורר
4 כפיות כוסברה, קצוצה
500 גר' דלורית, קלופה, מנוקה וחתוכה לקוביות
1 חבילה (16 פילטים) של ברבוניות, חתוכות לנתחים בינוניים
3/4 כוס ממי הבישול של הפסטה או מים רגילים
1 פחית (400 מ"ל) חלב קוקוס
1/2 כפית כורכום
1/2 כפית קארי
מלח

אופן ההכנה:
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן. שומרים 3/4 כוס ממי הבישול של הפסטה (או משתמשים במים רגילים).
במקביל, מחממים את השמן במחבת גדולה או בסיר רחב. מטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים שום, ג'ינג'ר, כוסברה ודלורית, ומטגנים במשך מס' דקות, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהדלורית משחימה ומתרככת. מוסיפים את נתחי הברבוניות, ומטגנים עוד כ-2 דקות. יוצקים למחבת את חלב הקוקוס ואת מי הבישול של הפסטה. מתבלים בכורכום, קארי ומלח, מביאים לרתיחה, ומבשלים עוד מס' דקות עד שהרוטב מסמיך. מוסיפים את הפסטה, מערבבים היטב, ומבשלים כדקה.

היום יצאנו לניווט משפחתי ביער חורשים, אירוע שאורגן על ידי המועצה האיזורית דרום השרון. פגשנו שם ילד מהגן של אייל יחד עם אביו ואחיו הגדול, וניווטנו ביחד. הפעם היחידה שבה יצא לי לנווט היתה בסדנת שטח לקצינים מצטיינים שעשיתי כשהייתי בצבא (בקורס קצינות פספסתי את מסע הניווט כי נסעתי לטקס קבלת התואר הראשון שלי), וכאז כמו היום – נתתי לגברים להוביל (ולזרוק לאוויר כל מיני מילים כמו "שלוחה", "שביל בירבור" וכו'), ובעיקר הלכתי לי אחריהם ונהניתי מהבריזה הקלילה שהיתה במקום (למרות שהיה מאוד חם) ומהנוף. היה חביב ביותר. לא הגענו לכל נקודות הציון, כי אחרי שעתיים של הליכה הילדים היו ממש הרוסים (למרות שהם הלכו כמו גיבורים), ורצו כבר להגיע בחזרה לרכבים. במקור לקחנו איתנו ארוחת צהריים כדי לאכול במקום, אבל יאיר נרדם וגם אנחנו היינו מאוד עייפים, אז העדפנו כבר לנסוע הביתה ולאכול בבית, אחרי מקלחת טובה.
גם השבוע הכנתי פרגיות בלימון ועשבי תיבול, הפעם בכמות כפולה (וטוב שכך, כי אייל אכל 4 נתחים). חשבתי ללוות את הפרגיות באורז, אבל בסוף החלטתי ללכת על תפוחי אדמה, כי נשארו לי עשבי תיבול מהכנת הפרגיות, וזה נראה לי מתאים. הכנתי בעבר תפוחי אדמה אפויים ברוזמרין, אז הפעם אילתרתי מנה בסגנון הזה. חתכתי את תפוחי האדמה לקוביות, ערבבתי עם עשבי תיבול, כורכום ופפריקה, ואפיתי בתנור. הכורכום נתן צבע צהוב משגע לתפוחי האדמה, והם יצאו רכים וטעימים מאוד.

הפעם אני לא מציינת כמויות, כי זה לא ממש משנה. השתמשו בתבלינים ובשמן לפי טעמכם.

המצרכים:
תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות (עם הקליפה)
עלי רוזמרין
עלי תימין
שמן זית
כורכום
פפריקה מתוקה
מלח גס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפיה (או כל תבנית אחרת שתכיל את תפוחי האדמה בנוחות).
מפזרים את תפוחי האדמה בתבנית בשכבה אחידה. יוצקים מעל את שמן הזית, מפזרים את עשבי התיבול ומתבלים בכורכום, פפריקה מתוקה ומלח גס. מערבבים היטב בידיים ומשטחים לשכבה שטוחה ואחידה.
אופים בתנור עד שתפוחי האדמה משחימים ומתרככים (אפיתי 30 דקות).

אייל מנקב את המפה שלנו באחת מנקודות הציון:

 לליווי הפרגיות בלימון ועשבי תיבול, החלטתי להכין אורז או קינואה. כדי שלא יהיה משעמם, הוספתי גם תירס, וזרקתי בפנים כל מיני מרכיבים בניסיון לייצר טעם תאילנדי-אסייתי משהו, בהשראת תוכנית שראיתי בערוץ האוכל כשהייתי בחדר כושר ביום חמישי. לאחר שהקינואה היתה מוכנה, הגעתי למסקנה שהיא תהיה קצת ספייסית עבור הילדים, אז הוספתי כף דבש שאיזנה את הטעמים. המנה יצאה ממש מוצלחת, ולראיה – טרפנו הכל ביום שבת… גם אייל מאוד אהב את הקינואה.
ליים קניתי בשוק האיכרים בנמל ת"א, אבל אפשר למצוא גם בסופרמרקט, או להחליף בלימון ירוק. מי שלא אוהב כוסברה, יכול להחליף אותה בפטרוזיליה.

המצרכים:
1 כף שמן (השתמשתי בקנולה)
1 כוס גרגירי תירס
1 כוס קינואה
2 כוסות מים רותחים
4 כפיות כוסברה קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
1/2 כפית כמון
1/2 כפית כורכום
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר דק (השתמשתי בקוביה קפואה)
מיץ וקליפה מגוררת מליים אחד
1 כף דבש (לא חובה)
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר. מוסיפים את התירס ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים את הקינואה ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים את המים הרותחים, כוסברה, כמון, כורכום, ג'ינג'ר, קליפת ליים מגוררת ומיץ ליים. מתבלים במלח ופלפל שחור ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים עד שכל המים נספגים בקינואה. טועמים, ואם יש צורך מוסיפים את הדבש ומערבבים היטב.

כיצד אני מכינה אוכל ליאיר? יש לי שיטה. אני מכינה תבשיל כלשהו (למשל כדורי עוף, קינואה וגזר ברוטב עגבניות וירקות), מועכת במזלג (או טוחנת, תלוי במרקם הרצוי), מעבירה לתבניות של קוביות קרח ומקפיאה. בשעת השין, אני מוציאה כמה "קוביות" כאלו (בדרך כלל 4-5 קוביות), מוסיפה מעט מים רתוחים ומחממת במיקרוגל.
לפני שבועיים בערך נגמר לי ה"סטוק" במקפיא, והייתי צריכה להכין תבשיל כלשהו במהירות. הייתי מאוד עייפה ולא היה לי כל כך כוח למשהו מסובך. לקחתי הודו אדום טחון, ערבבתי עם רסק דלעת מבושל שהיה לי במקפיא (אני אומרת לכם, זה פטנט שחבל על הזמן…), גיררתי קישוא והכנתי כדורים. בישלתי ברוטב מעגבניות מרוסקות ועשבי תיבול. יצאה מנה פשוט מעולה. יאיר מאוד אהב אותה, ולמען האמת – גם אני 🙂
המצרכים:
לכדורי הודו:
500 גרם בשר הודו אדום טחון
1 כוס פנקו או פירורי לחם
1 ביצה
3/4 כוס דלעת מבושלת ומרוסקת
1 קישוא, קלוף ומגורר
1 כפית כורכום
1 כפית בהרט
לרוטב:
2 כפיות שמן
1 שן שום, כתושה
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
1 כף סוכר (השתמשתי בדמררה)
4 כוסות מים
3 כפיות בזיליקום קצוץ דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
3 כפיות פטרוזיליה קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
3 כפיות כוסברה קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
אופן ההכנה:
שמים בקערה את כל מרכיבי כדורי ההודו ולשים בידיים לעיסה אחידה.
מחממים שמן בסיר גדול ורחב, ומטגנים את השום עד להזהבה. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מים, סוכר ועשבי תיבול. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. יוצרים מעיסת ההודו כדורים ומעבירים לרוטב הרותח. מבשלים כ-20-30 דקות, עד שכדורי ההודו מבהירים ועשויים מפנים ומבחוץ.

עברתי על גזרי עיתון ישנים של "לאישה", כשלפתע מצאתי את המתכון הזה (אני חושבת שהוא של עידית חייט). הוא נראה לי פשוט מושלם. התכוונתי להכין אותו בשבת, אבל ממש לא היה לי כוח… נראה לי שכל הבישולים שעשיתי בחג עייפו אותי. בסוף הכנתי אותו אתמול. ההכנה לא מסובכת והכדורים יוצאים מתקתקים וטעימים מאוד. יאיר אכל אותם היום (מעוכים) לארוחת צהריים.
ההכנה של הכדורים משלבת בישול ברוטב ואפייה בתנור. אני מניחה שאופים את הכדורים בנוסף לבישול כדי שהם יקבלו מעטה שחום יותר. אנסה זאת שוב בתבשילים דומים שאכין בעתיד.
המתכון התבסס במקור על דלעת, אבל השתמשתי בדלורית כי זה מה שהיה לי בבית.
המצרכים:
לכדורים:
500 גרם בשר הודו אדום, טחון
100 גרם דלורית (או דלעת), קלופה ומגוררת גס
50 גרם משמשים מיובשים, קצוצים דק (בערך 6 משמשים)
1 ביצה
2 כפות פירורי לחם או קמח מצה
3/4 כפית מלח
1/2 כפית פלפל לבן
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/4 כפית כורכום
לרוטב
שמן, לטיגון
300 גרם דלורית (או דלעת) קלופה, חתוכה לחתיכות בינוניות
50 גרם משמשים מיובשים (בערך 6 משמשים), חתוכים לחתיכות בינוניות
1/2 כפית מלח
1/2 כפית פלפל לבן
1/2 כפית פפריקה מתוקה
1/4 כפית כורכום
1/2 כוס יין לבן
4 כוסות מים
אופן ההכנה:
מערבבים בקערה את כל המרכיבים של כדורי ההודו. שומרים במקרר עד שמכינים את הרוטב.
מחממים מעט שמן בסיר רחב. מוסיפים את חתיכות הדלורית, ומטגנים תוך כדי ערבוב כ-3 דקות. מוסיפים את התבלינים, מערבבים ומטגנים 4 דקות נוספות. מוסיפים את המשמשים המיובשים, היין והמים, מערבבים, מכסים במכסה, ומביאים לרתיחה.
יוצרים מעיסת הבשר כדורים ומכניסים לרוטב הרותח. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כ-15 דקות.
בינתיים מחממים תנור לחום של 200 מעלות.
מעבירים את כדורי הבשר והרוטב לתבנית מלבנית (השתמשתי בחד פעמית בינונית). אופים במשך 15 דקות. הופכים את הכדורים ואופים 15 דקות נוספות. אוכלים חם.

יאיר התחיל לאכול מוצקים באופן פחות או יותר קבוע. הכוונה היא שבמשפחתון הוא אוכל בכיף מה שנותנים לו (הילד דומה לאחיו הגדול, שניהם אוכלים כמויות של אוכל אבל רזים רזים. הלוואי עליי, ברור שזה לא מהגנים שלי). בבית, לעומת זאת, הוא עושה קונצים לאמא שלו ולא תמיד מוכן לשתף פעולה.
אבל האמא – כלומר אני – לא מוותרת!
כשאייל היה תינוק, זה היה תור הזהב של הקציצות. הייתי מכינה לו בכל פעם סוג אחר של קציצות. עכשיו תורו של יאיר לעשות רטרו לתקופה ההיא.
"דחפתי" בקציצות האלו כל מיני ירקות, וגם תפוח אדמה בשביל החלק הפחממתי. אין בהם ביצה כי יאיר עדיין קטן בשביל זה. החלטתי סתם כך להוסיף גם תבלינים, והם ממש משדרגים את הטעם לדעתי (במיוחד הקינמון).
הקציצות יצאו לי ממש ממש טעימות וגם רכות. יש בבלוג מתכון נוסף ומאוד דומה לקציצות כאלו.
הטמנתי את הקציצות במקפיא כמו האמא המצטיינת והמתוקתקת שאני שואפת להיות.
המצרכים:
500 גרם חזה עוף טחון
1 גזר
1 קישוא
1 בצל
1 תפוח אדמה קטן
2 כפות פנקו או פירורי לחם
2 פרוסות לחם, בלי ה"קשה"
קינמון
אגוז מוסקט טחון
כורכום
שמן קנולה, לטיגון
אופן ההכנה:
שמים את העוף הטחון בקערה. מקלפים את הירקות ומגררים במגררת גסה, סוחטים מנוזלים ומוסיפים לעוף. משרים את פרוסות הלחם במים ל-5 דקות. סוחטים, מפוררים ומוסיפים לקערה. מוסיפים את פירורי הלחם ואת התבלינים לפי הטעם. מערבבים ולשים בידיים לתערובת אחידה. שומרים במקרר לשעה לפחות.
יוצרים קציצות מהתערובת. מחממים שמן קנולה במחבת גדולה. מטגנים את הקציצות משני הצדדים עד שהן משחימות. מעבירים לנייר סופג.