סלט וואקמה הוא אחת המנות הקבועות שמגישים בסושיות, והוא חביב עליי מאוד. בשבוע שעבר התקיים המפגש האחרון במחזור הנוכחי של סדנת הדיאטה של שירותי בריאות "כללית" בה אני משתתפת. במפגש האחרון אנחנו תמיד עורכים ארוחה של מאכלים דיאטטיים, שבה כל משתתף מביא משהו, כדי להתנסות במאכלים שונים ולהחליף מתכונים. בסוף המחזור הראשון של הסדנה הבאתי פשטידת ברוקולי, בסוף המחזור השני הבאתי שעועית ירוקה עם פטריות ובצל ברוטב סויה וצ'ילי מתוק, בסוף המחזור השלישי לא הייתי במפגש, ועכשיו – בסוף המחזור הרביעי – התנדבתי להביא משהו עם אטריות קונג'אק, מוצר שדיברנו עליו במהלך הסדנה, ואני המלצתי עליו לכולם באופן אישי.  אני מאוד אוהבת את המוצר הזה, מכיוון שהוא מאוד דומה לאטריות אורז אבל הרבה יותר דיאטטי – 9 קלוריות ל100 גרם בלבד! אלו אטריות ללא גלוטן וללא פחמימות כלל, והן גם תורמות לתחושת שובע לאורך זמן.

החלטתי לחקות את סלט הוואקמה שאני אוהבת, ולהשתמש באטריות קונג'אק במקום אטריות שעועית. כשחיפשתי ברשת מתכון לרוטב לסלט, חשכו עיניי. כמויות גדולות של שמן, סוכר ושאר מרכיבים משמינים ו/או מלאי פחמימות וסוכר. נדרשה כאן עבודה של דילול והתאמה!
שידכתי לסלט הזה רוטב שאני מכינה בדרך כלל לסלטים ירוקים, אבל בגרסה אסייתית והרבה יותר דיאטטית. למעשה, את עיקר הקלוריות תורם כאן השמן – וגם כאן מדובר ב-2 כפיות בלבד. בתור תחליף הסוכר השתמשתי באבקת סוכרזית על בסיס סטיוויה (תחליף סוכר – כפית אבקה שווה כפית סוכר).
יצא כל כך מעולה! אהבתי את הגרסה שלי הרבה יותר מכל סלט וואקמה אחר שטעמתי, וקיבלתי מחמאות גם משאר המשתתפים בסדנה.

המצרכים:
5 מלפפונים
1/2 כוס אצות וואקמה מיובשות
1 חבילה (200 גרם) אטריות קונג'אק / סקיני פסטה דקיקות

לרוטב:
2 כפיות שמן שומשום
2 כפות רוטב סויה (ללא גלוטן, אם אתם רגישים/צליאקים)
2 כפות חומץ אורז
2 כפות תחליף סוכר באבקה  – כאשר כפית אבקה שווה לכפית סוכר (או סוכר)

אופן ההכנה:
מסננים את איטריות הקונג'אק מהנוזלים שבחבילה. מחממים במיקרוגל במשך 2 דקות. מניחים להתקרר לחלוטין. גוזרים אותן במספריים או חותכים בסכין לכמה חלקים, על מנת לקצר אותן, כדי שיהיו נוחות לאכילה.
משרים את האצות במים עד שהן רכות. מסננים.
חוצים את המלפפונים ומוציאים את הגרעינים בעזרת כפית. פורסים לפרוסות דקות.
שמים את כל חומרי הרוטב בצנצנת ומנערים היטב לתערובת חלקה ואחידה.
שמים בקערה את האצות, המלפפונים והאטריות. יוצקים מעל את הרוטב ומערבבים היטב.

לפני די הרבה זמן ראיתי איפשהו ברשת מתכון לסלט מלפפונים וענבים ירוקים ונורא התחשק לי לנסות אותו. החלטתי להכין אותו לכבוד החברות מאחד ממקומות העבודה הקודמים שלי, שאירחתי לאחרונה (עוד מתכונים מהערב ההוא: תאנים עם רוקפור וסילאן; סלט עגבניות שרי, נקטרינות ונענע). כמובן שברגע האמת לא מצאתי את המתכון ולא זכרתי איפה ראיתי אותו. בחיפוש בקורא ה-RSS שלי מצאתי מתכון לסלט מלפפונים וענבים בבלוג Simply Recipes, שהוא לא המתכון שראיתי בזמנו, אבל החלטתי לזרום אתו ועשיתי כל מיני שינויים בדרך.
יצא לי סלט מרענן, מקורי ומעניין. טעם השום מאוד מורגש בו, כך שאם אתם לא מחובבי השום, כדאי להפחית את הכמות. השילוב בין המתיקות של הענבים הירוקים לבין המלפפונים והשום מאוד מאוד מיוחד.
כדאי לנסות להיפטר מהגרעינים של המלפפונים, כי אחרת הם מגירים מים וזה הופך את הסלט לקצת רטוב, למרות שעדיין טעים מאוד.

המצרכים:
2 מלפפונים
אשכול בינוני של ענבים ירוקים
2 שיני שום, כתושות
2 כפות שמן זית
1 כף חומץ אורז
שומשום
מלח

אופן ההכנה:
חוצים את המלפפונים לאורך. חותכים כל חצי לרבעים לאורך, וכל  רבע למקלות קצרים. נפטרים מהגרעינים ככל שניתן. שמים בקערה.
חוצים את הענבים ומוסיפים למלפפונים. מתבלים בשמן זית, שום, חומץ אורז ומלח.
קולים את השומשום במחבת יבשה וחמה עד שהוא מזהיב. מוסיפים לסלט ומערבבים.
טועמים, ואם צריך מתקנים תיבול או מוסיפים עוד שמן זית.

אייל הוא חובב סושי מושבע, בדיוק כמוני. הרולים האהובים עליו הם אינסייד אאוט שרימפס ואבוקדו או אינסייד אאוט סלמון ואבוקדו (האחרון הוא הרול החביב עליי). הוא גם יודע לאכול את הסושי עם מקלות, כמו שצריך. לכן, כשראיתי מודעה על סדנאות סושי לילדים ש"הסושיה" מקיימת בחופש, מיהרתי להתקשר ולרשום את אייל. הסדנה עלתה 50 ש"ח ונמשכה בערך שעה וחצי-שעתיים. הילדים הכינו רול מאקי ורול אינסייד אאוט (אייל חיסל את שניהם עוד במכונית), וגם קיבלו חולצה, בנדנה ומחצלת לגלגול סושי. אייל ממש ממש נהנה בסדנה, והחליט שאנחנו חייבים להכין סושי בבית, אז ביקשתי ממנו שיעשה לי סדנה ביתית (הצנעתי את העובדה שעברתי סדנת סושי לפני כמה שנים).

קודם כל עשינו סיבוב ב"עדן טבע מרקט" וקנינו אצות נורי, אורז לסושי, חומץ אורז, אבוקדו, פילה סלמון טרי, ודלעת יפנית כבושה (קמפיהו, שבסוף לא השתמשנו בה).

בבית הכנתי את האורז לפי ההוראות שעל האריזה. אורז מכמות של כוס אורז לא מבושל הספיקה לנו לשני רולים של מאקי ושני רולים אינסייד אאוט. חתכתי את האבוקדו ואת הסלמון לרצועות.

התחלנו בהכנת רול מאקי. הנחנו את האצה על המחצלת (אחרי שקיצרתי את האצה מעט). לקחנו את האורז ומרחנו אותו טוב טוב על האצה (עם כריות האצבעות! כפי שאייל הדגיש בפניי). הנחנו על האורז את התוספות (אני הכנתי מאקי סלמון ואייל הכין מאקי אבוקדו), גלגלנו והדקנו. חתכתי את הרול ל-8 יחידות.
כדאי להכין בצד קערה עם מים בשביל לטבול את הידיים מעת לעת.

אחר כך הכנו אינסייד-אאוט סלמון אבוקדו. מניחים את האורז על האצה, הופכים אותה, ומניחים על האצה את התוספות. מגלגלים, מהדקים וחותכים.

החלק הכי טוב, כמובן, זה לאכול!!

היה מאוד משעשע לעבור סדנה בהנחייתו של אייל. לאחר כל שלב הוא אמר לי – "עברת שלב. אני מברך אותך!". הוא סיפר לי כל מיני אנקדוטות על הכנת סושי (למשל, שסושי מכינים רק בעמידה, שהיפנים אוכלים את הסושי כרול בלי לחתוך אותו, ושביפן מאוד מקפידים לא לעשות טעויות בהכנת הסושי – אחרת אי אפשר לתקן והם מתחילים להכין את הרול מחדש!), ובדק שאני עושה הכל כמו שצריך. בסך הכל כל הפעילות הזו לקחה לנו כ-שעה-שעה וחצי כולל הכנת האורז.

כמה תובנות לגבי הכנת סושי בבית:
1. ברגע שיש לכם את כל המצרכים, זה לא מסובך כמו שזה אולי נראה. התוצאה אולי לא מושלמת מבחינת המראה, אבל הטעם עדיין טעים מאוד 🙂
2. זה ממש מלכלך.  האורז הארור הזה נדבק לכל מקום. מצאתי אחר כך גרגרים דבוקים בכל מיני מקומות הזויים.
3.  החלק הכי בעייתי מבחינתי היה החיתוך של הרול ליחידות. השתמשתי בסכין הכי חדה שיש לי, וגם אז התקשיתי לבצע חיתוך כמו שצריך, וחלק מהיחידות התפרקו.

לסיכום, היה שווה ביותר, ואין לי ספק שנכין סושי בבית שוב!

לאט לאט לאט, אבל זה קורה. אני יורדת במשקל. המכנסיים פתאום נסגרות עליי. אני מרגישה פחות נפוחה. הירידה מאוד איטית, אבל אני מנסה להיות סבלנית ולהסתגל לאורח החיים החדש – לאכול כל 3 שעות, הרבה פחות פחמימות ויותר ירקות וחלבונים. ביי ביי פסטה, שלום פיצה. אנחנו כבר לא נתראה הרבה. אהבתי אתכם מאוד, ואני עדיין אוהבת, אבל בחיים צריך לפעמים להחליט החלטות קשות. להיפרד ו"לחתוך".

בשבועות האחרונים אכלתי סלט עם נתחי עוף בארוחת הצהריים. עד כמה שזה טעים לי ועד כמה שאני אוהבת את המנה הזו, הרגשתי שאני צריכה גיוון. התלבטתי איזה מנה אוכל להכין, שמכילה חלבונים וירקות אבל לא מכילה פחמימות. נזכרתי שבעבר הכנתי בשר בקר מוקפץ עם שעועית ירוקה, וגם גרסא עם חצילים וגרסא עם בצל ירוק. חשבתי שיהיה נחמד להכין עוד מנה בסגנון הזה, והחלטתי ללוותה בברוקולי. ערבבתי כל מיני רטבים וחומרי טעם שמצאתי בבית, הקפצתי את נתחוני השייטל, הוספתי ברוקולי מאודה, וקיבלתי תבשיל גדול ומשביע. ליוויתי אותו בסלט חסה קטן עם פטריות וכפית טחינה, ויש לי ארוחת צהריים בריאה, מושקעת וטעימה.

המצרכים:
1 חבילה (800 גרם) פרחי ברוקולי מוקפאים
500 גרם בשר בקר מנתח שייטל, חתוך לנתחונים דקים
2 כפות שמן קנולה
2 שיני שום, כתושות
2 כפיות ג'ינג'ר טרי מגורר (השתמשתי בקוביות קפואות)
3 כפות רוטב סויה
1 כף צ'ילי מתוק
1 כף חומץ אורז
1 כף חומץ בלסמי
2 כפות מיץ תפוזים
1 כף ברנדי
1 כפית שמן שומשום
2 כפיות סירופ מייפל

אופן ההכנה:
שמים את הברוקולי בכלי מכוסה המתאים למיקרוגל עם מעט מים, ומאדים כ-10 דקות, עד שהברוקולי רך. מסננים ושוטפים במים קרים. חותכים את הברוקולי לקוביות.
מחממים שמן קנולה במחבת ומטגנים את השום והג'ינג'ר עד להזהבה, תוך כדי ערבוב. מוסיפים את נתחי השייטל ומטגנים עד שהם משנים צבעם לחום.
מערבבים בקערה רוטב סויה, צ'ילי מתוק, חומץ אורז, בלסמי, מיץ תפוזים, ברנדי, שמן שומשום וסירופ מייפל. יוצקים על הבשר, מערבבים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את קוביות הברוקולי ומבשלים עוד כחצי דקה-דקה.

אני בדרך כלל מאוד בררנית לגבי סלט הירקות שלי. אני אוהבת רק ירקות מאוד ספציפיים, והסלט שלי לעולם יכלול חסה, עגבניות, פטריות, גמבה צהובה/אדומה/כתומה ואולי גם נבטי אלפלפה, תירס גמדי ומלפפונים חמוצים. אני לא אוהבת מלפפונים. אני לא אוהבת גזר לא מבושל. אני לא אוהבת צנוניות. אני לא אוהבת קולרבי, אני לא אוהבת כרוב בסלט שלי, אני לא אוהבת בצל בסלט שלי, אני לא אוכלת גרגירי תירס, ויש עוד…
החלטתי להיות הרפתקנית הפעם.  קניתי כל מיני ירקות בלתי אופייניים אצל הירקן, הפשלתי שרוולים, חיברתי את מעבד המזון לחשמל, והתחלתי לעשות ניסויים. גיררתי ירקות שונים בפומפיה הגסה של מעבד המזון, עשיתי קומבינציות וערבבתי חומרי תיבול. תוצר אחד הוא הסלט הזה – ירקרק, קליל, קראנצ'י ורענן. למרות שהוא מורכב מירקות שאני בדרך כלל לא אוכלת – קולרבי ומלפפון – אהבתי אותו מאוד. בחרתי ברוטב אסייתי-משהו, שמלטף את הסלט אבל לא משתלט עליו.
הוספתי לסלט 2/3 שקית של אגוזי קשיו קלויים ומרוסקים של "סוגת", שקיבלתי מהם לצורך התנסות, מוצר כיפי ש"הקפיץ" את הסלט והעניק לו תוספת של קראנצ'יות.
זה סלט ענקי שאפשר לארח איתו בקיץ בכיף.

המצרכים:
1/2 ראש כרוב
2 מלפפונים (בקליפתם)
1 קולורבי, קלוף

לרוטב:
2 כפות רוטב סויה
2 כפיות חמאת בוטנים
1 כף מיץ לימון
1 כף חומץ אורז
1 כף צ'ילי מתוק

לקישוט ותוספת קראנצ'יות:  קשיו קלוי מרוסק

אופן ההכנה:
מגררים את כל הירקות בפומפיה הגסה של מעבד המזון. מעבירים לקערה.
מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב. יוצקים על הירקות ומערבבים. מוסיפים את הקשיו הקלוי המרוסק ומערבבים.

 אצלנו בבית אוהבים דגים. לדג סול יש שני יתרונות עיקריים – הוא דיאטטי יחסית, והוא זול, ולכן אני מחזיקה שקית של נתחי דג סול קפוא בפריזר, שיהיה. היום הכנתי את המתכון הבא לי ולאייל (היום גם הגן וגם הצהרון בחופש), שמצאתי באתר של מרת'ה סטיוארט (ועשיתי בו מעט שינויים). המתכון פשוט ומהיר להכנה, ואהבתי את הנגיעות האסייתיות והטעם החמצמץ-מתקתק. טעים 🙂

המצרכים:
4 נתחי פילה דג סול
2 כפות מיץ לימון
1 כף דבש (השתמשתי בדבש בתוספת לימונית של יד מרדכי, כדי לתת לרוטב עוד נגיעה אסייתית קלה)
1 כף חומץ אורז
1 כפית רוטב סויה
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר (השתמשתי בקוביה קפואה)
1/2 כפית רוטב צ'ילי מתוק
מלח גס, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 220 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה.
ממליחים ומפלפלים את נתחי הדג משני הצדדים, ומסדרים בתבנית עם צד העור כלפי מטה.
בסיר קטן, מערבבים מיץ לימון, דבש, סויה, ג'ינג'ר, חומץ אורז וצ'ילי מתוק, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהרוטב מבעבע קלות, ומבשלים עד שהרוטב הופך לסמיך וסירופי, כ-3 דקות.
יוצקים את הרוטב על נתחי הדג באמצעות כפית. אופים בתנור במשך כ-10 דקות, עד שהדג מבושל ובצבע לבן אטום.

לפני הלידה העמסתי את הפריזר בחלקי עוף והודו, כדי שיהיה לי "חומר גלם" לבישול אחרי הלידה. בשבוע שעבר הכנתי לעצמי חזה עוף במרינדה שדומה קצת לרוטב לסלט ירוק – קומבינציה של רוטב סויה, חומץ, שמן ומתיקות. בישלתי את חזה העוף במרינדה במחבת, אחרי שהוספתי גם טעמים של שום ועשבי תיבול. יצא מאוד טעים. אכלתי את חזה העוף בסנדביץ מלחם קל מלא יחד עם חומוס או טחינה ביתית. אפשר גם לחתוך לחתיכות ולהוסיף לסלט.
המצרכים:
3 נתחי חזה עוף, משוטחים לשניצל ("פרפרים")
1 כף שמן זית
1 שן שום כתושה
1 כף נענע קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 כף בזיליקום קצוץ דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
למרינדה:
1/4 כוס רוטב סויה
1/4 כוס דבש
1/4 כוס חומץ אורז
2 כפיות שמן שומשום
אופן ההכנה:
מערבבים בקערה את כל חומרי המרינדה, משרים בה את נתחי העוף ומאחסנים במקרר לשעה לפחות, ואפשר גם למשך לילה.
מחממים את שמן הזית במחבת גדולה, מוסיפים שום ומטגנים להזהבה. מוסיפים את עשבי התיבול ומערבבים. מעבירים את נתחי העוף למחבת, יוצקים מעל את נוזל המרינדה, ומבשלים משני הצדדים כמה דקות, עד שחזה העוף מלבין ועשוי גם מבפנים (עושים חתך כדי לבדוק).