תערוכת מבשלים נערכת השנה בתאריכים 5-7 באפריל, בגני התערוכה. בשנה שעברה הייתי ומאוד נהניתי [1], ולכן גם השנה היה לי ברור שנלך.
הגעתי למקום ביום שלישי (היום הראשון של התערוכה) בשעה 17:15 בערך ביחד עם יאיר, ובעלי הצטרף מאוחר יותר ביחד עם אייל. הפעם לא הייתי בסיור מקדים ולא כל כך ידעתי למה לצפות.
התערוכה מחולקת לשני מתחמים – ביתן מרכזי והמקסידום (אוהל ענק בחוץ). הביתן המרכזי מכיל בעיקר תצוגה של מטבחים ומכשירי חשמל שונים, וכמעט ולא מצאתי שם משהו שעניין אותי. את המצב הצילו יד מרדכי, עם הביתן היפיפיה שלהם (כולל עץ הזית הנטוע במרכזו), ובני דרום עם ביתן המוקדש לממרחים ולמוצרים השונים שלהם.
הדוכן של יד מרדכי:
השמנים החדשים:
אני נותנת ליאיר לטעום עגבניות בשמן זית עם לימון וליים. הוא מאוד אהב את זה וביקש מנה שניה:
הדוכן של בני דרום:
יאיר טועם מהממרחים של בני דרום:
בהמשך ישנו מתחם המוקדש ליינות ומשקאות חריפים. ויתרתי עליו, יצאתי החוצה ודילגתי עם יאיר בין השלוליות בדרכי למקסידום.
במקסידום שוכנת הבמה המרכזית שעליה מופעי הבישול (כשהייתי שם, מיכל אנסקי פטפטה לעייפה על הבמה), וכן רוב דוכני האוכל ודוכני כלי המטבח מרוכזים באיזור זה. יש המון דוכנים של יצרני שמן זית שונים (יובל, מסיק, שחם, ארץ גשור, עין כמונים), דוכני גבינות (עין כמונים, משק יעקבס, הפרומז'רי), ממרחים, מעדנים, פסטות ומוצרים שונים (global food, import4u, טומין, סודות האוקינוס ועוד). גם פסטה דלה קזה [2] אהוביי פה, ויש גם דוכנים של ספרי בישול, דוכן שוקולד – Lia שוקולד, מוצרי אפייה (le grand chef, ממלכת האופים, קמח שטיבל, מיסטר קייק), דוכן של גרנולה רפאל, דוכן של צימוקי עגבניות שרי בטעמים שונים (עשבי תיבול, שום) של macho2, דוכן תורמוס קלוי (כן כן) ועוד ועוד…
אלבום עם תמונות נוספות [3] ניתן לראות בדף הבלוג בפייסבוק [4].
השנה, לצערי, לא ממש נהניתי. מטבחים, מכשירי חשמל וחידושים למטבח לא ממש מעניינים אותי. לא הצלחתי לפתוח בשיחה כמעט באף דוכן – או שהמוכרנים היו עסוקים מידי, או שתקנים מידי, או מכווני מכירה מידי (שלא לומר "דחפנים"). אווירת השופינג היתה מאוד חזקה, ובהחלט יש מבצעים יפים, אך מכיוון שלא באתי עם רשימת קניות אלא באתי לבלות וליהנות, יצאתי מאוכזבת.
בשנה שעברה, אחרי שעתיים, יצאתי בתחושה שלא מיציתי, ושהייתי יכולה להישאר עוד ועוד. השנה, אחרי פחות משעתיים, יצאתי בתחושה שסחטתי את הלימון בכוח, ושהיה אפשר לזוז כבר מזמן. האולם הראשי עם תצוגת המטבחים שלו היה קר ומנוכר (אמנם מרווח, בניגוד לצפיפות של שנה שעברה), הזכיר לי תערוכת "עיצוב הבית", והיה… משעמם. לא הבנתי למה הדברים היותר מעניינים (אותי לפחות) רוכזו דווקא באוהל המקסידום ולא באיזור הפותח של התערוכה.
ה-highlight של התערוכה מבחינתי, זה לראות את יאיר לוקח מקלון, טובל בכל אחד מהממרחים של בני דרום, וטועם לו. הוא אהב גם את אחד השמנים החדשים של יד מרדכי – שמן עם לימון וליים 🙂
אני מקווה שמי שמתכנן לבקר בימים האחרים של התערוכה, יחווה חוויה יותר כיפית ומעניינת מאשר אני חוויתי.