Pin It

תערוכת מבשלים 2010 – טעימות, חוויות וקאפקייקס

ביקרתי היום (שישי) בבוקר בתערוכת "מבשלים 2010". הסיור המקדים בו נכחתי עשה לי ממש חשק לבקר בתערוכה, ולמרות הלו"ז הצפוף שלי השבוע והיום בפרט (ברית בתל מונד ב-12:30), הצלחתי להקדיש שעתיים לביקור בתערוכה. אני רוצה לציין מראש: שילמתי על הכניסה לתערוכה ועל הקניות בה.
אני, בעלי ויאיר הגענו 10 דקות לפני פתיחת שערי התערוכה, ונדהמנו לגלות שעם ישראל היה בראש אחד איתנו ואף הוא הקדים להגיע. בכניסה היה תור, אך הצלחנו לתקתק כניסה במהירות (אולי הטיולון ובתוכו יאיר היווה מקדם כניסה גבוה). בזכות הסיור המקדים ושיעורי בית שערכתי מראש בפייסבוק, היה לי ברור לחלוטין לאן פניי מועדות קודם כל. חצינו את הדוכנים של "על השולחן" ו"תפוז", עברנו את הדוכנים השונים של יצרני המטבחים ומכשירי החשמל, והגענו ישר לדוכן של…
נאדין קאפקייקס.
בדוכן של נאדין קאפקייקס פגשתי את איתן אורבך (כן, השחיין) ואת אודי וקס, הבעלים של נאדין קאפקייקס. הקאפקייקס מאוד אסתטיים ויפים, והמבחר מסחרר ומפתה. אנחנו טעמנו שניים מהם: לימון מרנג, ושוקולד וקרם תות. שניהם היו טעימים להפליא (הביטוי absolutely delicious יהיה יותר מייצג כאן). הקאפקייקס נארזו בקופסא לבנה, עם מדבקה של סמיילי כדי לציין איזה צד הוא למעלה.
נאדין קאפקייקס מוכרים בשוק האיכרים בהרצליה ביום חמישי ובשוק האיכרים בתל אביב ובשוק האוכל בגן העיר ביום שישי. קישור לדף שלהם בפייסבוק.

הקאפקייקס של נאדין קאפקייקס
הקאפקייקס של נאדין קאפקייקס


הקאפקייקס של נאדין קאפקייקס

קאפקייק לימון ומרנג

קאפקייק לימון ומרנג

קאפקייק שוקולד וקרם תות
קאפקייק שוקולד וקרם תות

לאחר מכן רכשתי לי תבנית טארט מלבנית צרה שהיתה במבצע בדוכן של "שש שש שיווק" (המציג היה די שתקן וחבל), כשלפתע בעלי הגיש לי רביולי ברוטב שמנת לטעימה. מסתבר שממש ליד נמצא הדוכן של לה פסטה דלה קזה.
את לה פסטה דלה קזה אנחנו מכירים שנים. הם נמצאים במושב כפר מל"ל, שם גרים ההורים שלי, השתמשנו במוצרים המעולים שלהם לא פעם ולא פעמיים, ואפילו אכלנו מס' פעמים במסעדה שפתחו לתקופה קצרה. הדוכן שלהם היה מקסים עם מגוון של מוצרים.

השף משה בראל מכין רביולי ברוטב שמנת
משה בראל מכין רביולי ברוטב שמנת

מיכל, הבת של משה, חותכת פסטה. מיכל למדה שכבה מתחתיי בבית הספר.
מיכל חותכת פסטה

בדוכן של יד מרדכי יאיר טעם כמה סוגים של שמן זית. הוא הכי אהב את "ירוק רענן" שלהם.

מוצרים בדוכן של יד מרדכי
מוצרים בדוכן של יד מרדכי


זה עץ זית אמיתי
יד מרדכי הביאו לדוכן שלהם עץ זית אמיתי

יאיר טועם שמן זית
יאיר טועם שמן זית

בדוכן של גורו יזמות ראינו כלים מברזל יצוק, ואת הקומקומים המקסימים האלה. כאחת ששותה לפחות 5 כוסות של תה צמחים ביום, הייתי שמחה לקבל קומקום כזה במתנה.

קומקומים יפניים מברזל יצוק

בדוכן של טומין היו כל מיני דליקטסים, ריבות, תמציות ומוצרים מיוחדים. בגלל הצפיפות היה לי קצת קשה להתרשם.

דליקטסים בדוכן של טומין

בעוד אני מסתובבת, הסתבר לי שיאיר חזק בעיניני הטעימות. הוא טעם, בין השאר, גבינות, חצילים קלויים, ממרח עגבניות מיובשות, ממרח שום, סוגים שונים של שמן זית, טחינה, לאבנה ועוד. הצטערתי שלא יכולנו להביא גם את אייל. בשנה הבאה!

יאיר טועם פסטה מהדוכן של "לגעת באוכל – הפרומז'רי". חוץ מלטעום הוא גם זרק אותה לכל עבר.
יאיר טועם פסטה של לגעת באוכל - לה פרומז'רי

בדוכן של "אופק חדש" טעמנו קרם שקדים וירקות פשוט מעולה, שהכינה השפית ציונה מלמן. שתיתי גם משקה ירקות עם ג'ינג'ר.

השפית ציונה מלמן
השפית ציונה מלמן


ירקות בדוכן של אופק חדש

מה קרה בדוכן של לובלינסקי לא כל כך הבנתי. זה תפוח אדמה על הראש שלו.

ביזאר בדוכן של לובלינסקי

בדוכן של עין כמונים היו שתי מציגות מקסימות, והגבינות שלהם מעולות.

הגבינות של עין כמונים
הגבינות של עין כמונים


המציגות בדוכן של עין כמונים
המציגות של עין כמונים עם הסכינים לחיתוך גבינות

חותכים גבינות בדוכן של עין כמונים
חותכים גבינות בדוכן של עין כמונים

בשלב זה בקושי היה אפשר לזוז באולם המרכזי. החלטנו לעבור לאולם השני (האוהל הגדול), לא לפני שקפצתי להגיד שלום לאלעד רביד מ"יד מרדכי".

על הדרך יאיר טעם אבטיח. לא השתגע על זה. שימו לב לפנים המלוכלכות מכל הטעימות.
יאיר פוגש אבטיח לראשונה

באולם השני מוקמה הבימה המרכזית. כשנכנסנו הדגים סטפן לייק מ"שימרית" קליעה של חלות. הוא היה מאוד משעשע. בעלי ניצל את הכסאות, התיישב והתחיל להאכיל את יאיר (בננה עם טחינה גולמית), ואני המשכתי להסתובב. שזפתי את עיני בתבניות סיליקון שונות בדוכן של "חידושים", במעדנים שונים בדוכן של "ספייסס", ובשף יובל שקצץ בצל והכין סיניה בדוכן של "לגעת באוכל". לאחר שיאיר סיים לאכול, התקדמנו לכיוון מתחם היין, ובדרך טעמנו רטבים שונים (צ'ילי מתוק, צ'ילי ירוק ועוד). בעלי טעם שמן זית בדוכן של משק משפחת ג'השאן, ורכש בקבוק.
לאחר מכן התקדמנו למתחם היין, אך קודם עצרנו בדוכן של "בירדי", מרכז הבירות. דיברתי עם גדי דבירי, שהקים את המרכז, שסיפר לי שהוא היה בעבר מתכנת שרצה שינוי, עבר קורסים בארה"ב, ומאז הוא עוסק בתחום. בעלי רצה לטעום בירה מיוחדת, ובהמלצת גדי קנינו את הבירה Schlenkerla, בירה מעושנת שגדי הגדיר את טעמה (ובצדק) כ"פסטרמה נוזלית". היא היתה מאוד טעימה. אהבתי.

גדי דבירי מ"בירדי"

גדי דבירי מבירדי

במתחם היין טעמנו דווקא שמן זית של המותג "יוגב" של יקבי בנימינה. השמן מופק מזיתים מזן קורנייקי והוא היה מאוד מאוד טעים. מומלץ בחום. אני רוצה לציין לטובה את הדוכנים של "יוגב" ושל משק טפרברג שהיו מאוד יפים ושידרו יוקרה, כיאה ליין.

נווה, המציג בדוכן של מותג "יוגב", ושמן הזית שלהם
נווה המציג הנחמד ובקבוק שמן זית יוגב

בשלב זה כבר די נגמר לנו הזמן. עשינו גיחה קצרה לדוכן של הרדוף, שהיה מאוד מאכזב. מכרו שם כמה סוגי פסטות, לחם וקצת ירקות, לא מה שציפיתי מחברה עם מגוון רחב כל כך של מוצרים. חבל שהם לא הציגו את המוצרים היותר מיוחדים שלהם, וחבל שלא היו טעימות. הטרקטור בתצוגה היה נחמד.
לסיכום, מאוד מאוד נהניתי בתערוכה, למרות שלא הספקתי לראות הכל לצערי. אני מקווה שבשנה הבאה אוכל להגיע באמצע השבוע ולכמה שעות כדי שאוכל גם לבקר בכל הדוכנים ולראות את ההופעות וההרצאות.
נראה לי שהמארגנים לא ציפו לכמות כל כך גדולה של אנשים, כי בשלב מסוים כבר אי אפשר היה לעבור במעברים, שחלקם היו מאוד צרים, והיו עומסים בדוכנים שלא איפשרו כל כך לשוחח עם המציגים.
היו חסרים לי (אולי פיספסתי את זה?!) דוכנים שיתמקדו גם בבשר ובדגים. פסטות וגבינות היו הרבה…
בנוסף לכך, שלושה ימים זה ממש לא מספיק, ואני מכירה אנשים שוויתרו על הגעה לתערוכה פשוט בגלל שלא הספיקו. אני מקווה שבשנה הבאה התערוכה תתקיים למשך שבוע לפחות.
נתראה ב"מבשלים 2011"!!
יש תמונות נוספות מהתערוכה באלבום בדף של הבלוג בפייסבוק.
כל הצילומים צולמו על ידי ועל ידי בעלי.

«   |   »



תגובות

  • הדס 17 באפריל 2010 , 04:24

    תודה רבה, היה מעניין ונעים לקרוא ואלו תמונות מהממות! במיוחד של הקאפקייקס (ממש מתחשק לאכול את המסך..).
    והכי-הכי זה הילדון המתוק שלך שטועם בלי חשש מכל דבר.כל הכבוד!

  • עידית זכריה 17 באפריל 2010 , 08:10

    התמונות מקסימות והאוכל נראה מפתה ביותר אבל התמונה
    הכי חמודה זאת של דודי ויאיר אוכלים פסטה:-):-)!!

  • אתי גרשונוביץ 17 באפריל 2010 , 10:14

    רחלי היי,
    היה לי העונג ליפגוש אותך בכניסה לתערוכה עם בעלך וילדך הנחמד בעגלה.
    מאוד נהניתי בתערוכה ובמיוחד מההדרכות השונות שהיו – גם ההרצאות לוו בהדגמות – השתתפתי בגבינות ובשוקולד.
    נראה שבשנה הבאה אגיע לכל הימים לא רק לאחרון – היה שווה ביותר.
    תודה
    אתי

  • פנינהט 17 באפריל 2010 , 10:31

    היינו ממש באותו הזמן גם אנחנו הגענו כרבע שעה לפני הפתיחה וגם אני ישבתי ושמעתי את סטפן מדגים לחמניות וחלות היה מאד מאד מאד צפוף

  • שרונה 17 באפריל 2010 , 17:44

    נאדין נאדין נאדין וקפקייק השוקולד וקרם תות שלהם. הם באמת נהדרים!

  • הילה 17 באפריל 2010 , 17:56

    כמה מילים על פסטה דלה קזהץ
    כבר כמה שנים שהמקפיא שלי מפוצץ במוצרים המעולים שלהם.
    אני גרה בהוד השרון ואת יכולה להבין………
    ועכשיו בקשר לתערוכה.
    חייבת לציין ששילמתי על כרטיס 40 ש"ח מחיר מלא
    ובאתי לתערוכה מרצוני האישי. ממש חיכיתי….
    הייתי שם ביום הראשון, היגעתי בשש וחצי בערך. אין מה להגיד ומה לומר, הבלאגן היה גדול, זה ניראה לי כמו שוק מאוד לא מאורגן.
    ההרגשה בדוחנים היתה מאוד צפופה בלי אפשרות להנות ועם הרגשה שרק רוצים "לדחוף" לי. לי באופן אישי זה מאוד מאוד לא נעם לי.
    הסדנאות נערכו ע"י טובי השפים אך ברעש מחריד בלי אפשרות להתרכז.
    כבר אחרי חצי שעה בערך הבנתי את הרעיון. כיוותי שבשנה הבאה ילמדו הרבה מאוד על חבלי הלידה של השנה.
    הקונספט בהחלט מזמין אך הביצוע אפילו שהיתה השתדלות לא הורגשה על ידי באופן אישי אני מדגישה.
    עברתי דרך הגבינות של "קורנבל המדהימות , אספתי יין של טאפרגר המוצלך והנישתה אצלנו בבית כמים ואספתי את עצמי לרכבי
    סליחה על שגיאות הכתיב (אני דיסגרפית)
    עוד מילה קטנה על החניה, שערוריה, פשט מחירים שערורייתים.
    עשיתי פרסה על המקום וחניתי בחניון הרכבת ב26 ש"ח ללא הגבלה.

  • מיכל 17 באפריל 2010 , 18:47

    רחלי,
    מקסים לקרוא את הבלוג. אני גם הייתי ביום שישי, ומסכימה איתך שהיה נפלא.
    גם לי היו חסרים כמה דברים.. דוכן שוקולד (איפה כל השוקולדטיירים המוכשרים שיש יש לנו בארץ?)
    עוד דוכן או שניים של קונדיטוריה.
    דוכן סושי? דוכן בשרים?
    והמזנון מהיר שלהם היה די עלוב (ויקר!!)
    ההורים שלי אמרו שהיו יותר מידי דוכנים של ציוד למטבח, סכינים ושמנים.. בערך 70% מהאולם הראשון..
    אבל היה מאוד נחמד!

  • רחלי 17 באפריל 2010 , 20:31

    איזה כיף לקרוא את כל התגובות 🙂 תודה לכולם!
    הדס, לשימחתי התברכתי בשני ילדים שאוכלים כמעט הכל ואוהבים לנסות מאכלים חדשים. תודה 🙂
    zipi, אכן מחיר הכניסה לא זול. אני ניצלתי מבצע של 1+1 למנויים של "על השולחן". תודה על האיחולים 🙂
    עידית, מסכימה 🙂 חבל שלא צילמתי אותו זורק אותה, זה היה משעשע 🙂
    אתי, שמחתי לפגוש אותך! גם אני מקווה שבשנה הבאה באמת אוכל להגיע לכל הימים.
    פנינה, אכן היה צפוף וחבל.
    שרונה, לגמרי!!
    הילה, אני מניחה שלשנה הבאה הפ יפיקו לקחים. כנראה שביום הראשון עוד היה בלגן עד שהם הספיקו קצת להשתפשף. נראה לי שהם לא ציפו לכזו מאסה של אנשים.
    נושא החניה בגני התערוכה הוא באמת שערורייתי!!! גם אנחנו חנינו בחניון הרכבת.
    מיכל, מסכימה עם הרעיונות שלך לדוכנים שהיו חסרים. אני דילגתי על החלק של הציוד למטבח אז זה פחות הפריע לי (מיתרונות הסיור המקדים).

  • דודי 17 באפריל 2010 , 23:37

    הנאה גדולה לקרוא את הפוסט. חוויתי שוב את מה שעברנו ביום שישי… היה כיף גדול!

  • ספי 19 באפריל 2010 , 17:10

    זה ממש פוסט מגניב. האמת היא שהציעו לי כרטיסים בחינם, אבל לא היה לי זמן ללכת ועכשיו אני די התבאסתי מהפוסט המגניב והמפורט שלך.
    הקאפקייקס שהם הדבר הכי איני עכשיו הם בין היפים שראיתי בישראל עד כה. כתבת שהפ טעימים, אך האם גם הבצק טעים או רק הקישוט כי רוב אלה שאני מכירה מהארץ לא משקיעים במתכון לבצק, אלא רק לקישוט.
    בכל מקרה,
    נשיקות וחג שמח (עוד מעט).

  • רחלי 19 באפריל 2010 , 17:29

    היי ספי! גם הבצק של הקאפקייקס היה טעים מאוד.
    לא נורא, תמיד יש את שנה הבאה 🙂 חג שמח!

  • גלית 21 באפריל 2010 , 00:44

    רחלי. איזה תמונות!!!!. עכשיו כבר אחת לפני בוקר, אני ברקרייבינג מטורף לנדין קאפקייקס ולכל היתר. ומה נשאר לי? מקרר פעור עם קוטז' ומלפפון עבש. איזה תיסכול.

  • רחלי 21 באפריל 2010 , 20:18

    אוי, גלית… בכל פעם שאני רואה את התמונות האלה, אני תוהה מתי אטעם את הקאפקייקס שוב. ממש תמונות מסוכנות 😉 נשיקות!

  • דפנה 22 באפריל 2010 , 18:18

    תודה על הסקירה, כיף לקרוא על כל הטעמים האלו.
    האמת שאני חשדתי שיהיה צפוף בטירוף – כמעט כמו כל אירוע מענין שיש בגני התערוכה. אני תמיד רואה את הפקקים ואת המסות של האנשים שמגיעים ברכב, ברכבת וברגל. נראה לי שזה יכול די לפגום בהנאה… בכל אופן כיף לקרוא את החוויות שלכם, ואת התמונות האלו. איזה חמוד יאיר! וכל הכבוד לו על התעוזה בטעימות, יש עתיד:-)

  • רחלי 26 באפריל 2010 , 15:47

    תודה דפנה!
    המעברים היו צרים מידי לדעתי ולכן היה כ"כ צפוף. אני מקווה שבשנה הבאה יתחשבו בכך.
    יאיר צועד קולינרית בעקבות אחיו הגדול ובעקבות הוריו, כנראה 🙂

לכתוב תגובה לפוסט