פשטידת בטטות ועירית
שלומית שלחה לי מייל וביקשה מתכון לפשטידת בטטה. נזכרתי שיש לי מתכון כזה של שומרי משקל, ומכיוון שהיו לי בטטות בבית, החלטתי לנסות להכין. תוך כדי הכנה, שדרגתי את הפשטידה והפכתי אותה לרכה ואוורירית בזכות הקצפת החלבונים.
העיסה שיצאה לי לא היתה רבה, ובלי לחשוב העברתי אותה לתבנית מלבנית חד פעמית בינונית, שבה אני בדרך כלל מכינה פשטידות, ואפיתי בתנור. כצפוי, התקבלה פשטידה מאוד מאוד נמוכה, ולכן סימנתי את המתכון הפעם כחוסר הצלחה, ואמרתי לעצמי שבהזדמנות אחרת אנסה להשתמש בתבנית קטנה יותר. אפילו הספקתי להתנצל בפני שלומית.
לחיים חוקים משלהם, והפשטידה הנמוכה הפכה ללהיט בקרב גברברי הבית. אייל אכל 3 חתיכות בבת אחת!
לא הבנתי עד כמה היא למעשה יצאה מוצלחת, עד שערב אחד הילד עמד ליד המקרר ותבע בבכי – "בטטות!". הבטחתי לו שאכין אותה שוב למחרת.
הפעם השתמשתי בכמות גדולה יותר של בטטות, ובתבנית קטנה, ויצאה פשטידה ממש מוצלחת.
המצרכים:
750 גרם בטטות (בערך 2 בטטות בינוניות)
1/2 צרור עירית
2 כפות קמח תופח
1 כפית בהרט
2 ביצים, מופרדות
קורט אגוז מוסקט טחון
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית קטנה.
דוקרים את הבטטות במזלג מכל הצדדים, ומבשלים במיקרוגל כ-5 דקות. הופכים ומבשלים כ-5 דקות נוספות. מוציאים ומניחים להצטנן. מקלפים, מעבירים לקערה ומועכים למחית גסה.
מוסיפים את הקמח, החלמונים, התבלינים והעירית ומערבבים.
מקציפים את החלבונים לקצף רך. מקפלים את הקצף לתוך עיסת הבטטות.
מעבירים לתבנית ואופים כ-30-40 דקות, עד שהפשטידה משחימה.
נשמע כמו משהו שאני אנסה היום, היא נראת מצויין
כן, גם אני אהבתי אותה.
לראשונה מצאתי את עצמי נאבק עם אייל על החתיכות האחרונות של פשטידה… הוא כמובן ניצח…
ניסיתי את הפשטידה והיא יצאה כישלון גמור.
מבפנים היא יצאה רכה כמו פירה ומתוקה מאד וכמה שהארכתי באפייה זה לא עזר.
כמו"כ הטעם של הבהרט נורא השתלט על הפשטידה.
ממש התאכזבתי.
דווקא הכנתי אותה השבוע והיא יצאה מעולה.
נשמע לי מוזר שהיא יצאה מתוקה מאוד – הרי אין בה סוכר. אולי בעיה עם הבטטות.
היא גם לא נאפתה כמו שצריך, היא לא יוצאת כזאת רכה.