כבר ציינתי בפוסטים קודמים שמאז ש"התבגרתי" (ועם ריבוי מספר הילדים…) אני מעדיפה לבלות קרוב לבית, בהוד השרון או כפר סבא. בשנים האחרונות נפתחו כאן הרבה מקומות בילוי מעולים, בתי קפה ומסעדות, וזה ממש כיף. לאחרונה הוזמנתי להתארח במסעדת "בר דגים" בקניון אושילנד בכפר סבא, הממוקמת במתחם שוק האוכל "אושימרקט" בקניון, ומוגדרת כ"מטבח שף מהיר".
"בר דגים" מנוהלת על ידי 2 שותפים: השף ניר כרמלי וינאי ארז. שניהם עבדו בעבר במסעדות מפורסמות (כרמלי בבראסרי, ארז ברונימוטי), ולאחר שנים רבות של עבודה עבור אחרים, רצו לפתוח מקום משל עצמם. הם התחילו בסניף ברמת החי"ל (בשוק צפון), והסניף השני הוא הסניף בכפר סבא. בעתיד ייפתחו סניפים נוספים בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון עזריאלי בגבעתיים.

הסתקרנתי מאוד לקראת הביקור. אני מאוד מאוד אוהבת דגים, והקונספט הזה, של בר המגיש מנות על טהרת הדגים, נראה לי ייחודי לאזורנו ומעניין. הגעתי לשם בערב יום חמישי ביחד עם בעלי. בימי חמישי יש במקום אווירה של טברנה יוונית עם מוזיקה יוונית חיה.

התפריט, כאמור, על טהרת הדגים. ומתחלק בין מנות קלאסיות כמו פיש & צ'יפס ודגים מטוגנים, כריכים עם נתחי דג, ומנות עיקריות שונות. יש גם מנות בר.

התחלנו עם ברוסקטת קבב ים עם איולי פלפלים, טחינה, עגבניות ואורוגולה. בעלי הגדיר את המנה הזו כלא פחות מאלוהית.

השף כרמלי סיפר לנו שאחד מתחביביו הוא כבישה של מאכלים שונים. הפלטה הזו כוללת סרדינים כבושים, מטיאס, גרבדלקס, איקרה, שמנת חמוצה וצלפים. הכל היה טעים מאוד. האיקרה היתה מצוינת (וכנשואה לגבר חצי רומני, למדתי להעריך איקרה טובה). זו פעם ראשונה שאני טועמת צלפים בצורה כזו והם היו נהדרים.

ה-מנה בעיניי, הייתה סלט השווארמה: נתחי טונה אדומה עם עלי סלט, עגבניות, טחינה ובצל מטוגן. אחת המנות הכי טעימות ever!!! בתפריט כתוב כי זו "מנה שתשנה לך את החיים" – כל מילה אמת! אין מספיק מילים בשביל לומר עד כמה זה היה טעים. טעים. טעים.

מנת הקרפצ'יו דג ים עם צזיקי היתה קצת מוזרה. הדג היה טעים. הצזיקי היה טעים מאוד. ביחד הם לא כל כך התחברו לנו.

לא יכולנו לעזוב מבלי לטעום את מנת הפיש אנד צ'יפס הקלאסית, בסגנון בלגי, שהזכירה לי את המנות שאכלנו לפני כמה שנים כשהיינו עם הילדים בבריסל. הצ'יפס עבה, פריך ולא סמרטוטי. הדג היה רך ועסיסי. מנה מצוינת. זו גם מנה גדולה ומשביעה עם תמחור נוח (39 ש"ח).

נהנינו מאוד מהביקור במקום, בעיקר בזכות האוכל המעולה ממש, וגם בזכות השירות המהיר והאווירה המגניבה. מאוד מתאים בעיניי למשפחות עם ילדים שאוהבות אוכל יותר מיוחד, למפגשים עם חברים, לארוחת צהריים זריזה אבל איכותית. המחירים נוחים ונעים בין 39-79 ש"ח. אין לי ספק שאבקר שוב במקום, סלט השווארמה קורא בשמי…

"בר דגים" – אושימרקט, קניון אושילנד, עתיר ידע 2, כפר סבא. דף הפייסבוק של המסעדה.

כל הצילומים שלי ושל בעלי.

שוב קיבלתי הזדמנות לפרגן למסעדה הוד-השרונית מקומית, כשהוזמנתי להתארח במסעדת Dagim בעיר, ליד פארק 4 עונות. 10 דקות מהבית. המסעדה שוכנת באחד מהמבנים היפים ביותר לא רק בסביבה, אלא בכלל. יש לה חצר נהדרת, שהישיבה בה נעימה מאוד, ובשעות בין ערביים והערב אף רומנטית מאוד.

כשנפתחה בתחילה, המסעדה מוצבה כמסעדת שף המתמחה בדגים ופירות ים בלבד. לאחר חשיבה מחדש, הוחלט לחדש את הקונספט, ולעדכן ולהתאים את התפריט (כולל המחירים). לתפריט נוספו מנות בשריות ומנות איטלקיות, כדי לכוון לקהלים נוספים, זאת בניצוחו של השף (המקסים!) איאד אגבאריה.

קיבלנו לפתיחה לחם כפרי עם מטבל שמן זית ושום.

למנות ראשונות אכלנו מרק קרם סרטנים ועגבניות מיובשות שהיה ממש מעולה. שמנתי אבל לא כבד.

הוגש קרפצ'יו פילה עגל ששאר הסועדים דיווחו שהיה טעים מאוד (אני לא אוכלת בשר). אהבתי את מראה המנה עם הפרחים האכילים לקישוט – מוטיב שחוזר במנות נוספות שלהם.

כמו כן הוגשו לנו כיסוני אינרי (כיסוני טופו) ממולאים בטרטר סלמון, מנה מיוחדת שלא יצא לי לאכול במקום אחר. הטרטר היה מצוין.

את מנת הקרפצ'יו חציל בלקני ממש אהבתי. בדרך כלל מגישים במסעדות חציל קלוי עם טחינה כמנה ראשונה (שגם את זה אני אוהבת, ויש גם מנה כזו בתפריט), אבל פה הוא הוגש עם עגבניות שרי, בולגרית, אורוגולה וחומץ בלסמי, והיה קל, רענן ומיוחד.

אכלנו גם שרימפס מצופה בפנקו שמוגש על אטריות דקות מטוגנות עם צ'ילי מתוק וקוביות בטטה. מנה מעניינת ומיוחדת. השרימפס היה טעים מאוד, והאטריות היוו נשנוש ממכר.

בין הראשונות לעיקריות שתינו קוקטייל תות שהיה חמוד ומרענן.

לעיקריות קיבלנו מוסר ים בציפוי פריך עם זעתר, שמוגש על עלי גפן ביחד עם רוטב טרטר. עלי הגפן היו מעולים פשוט. ממש נהדרים. המוסר היה עשוי מצוין, רך ונימוח, אבל לגבי ציפוי הזעתר הייתי אמביוולנטית. כשטבלתי את המוסר ברוטב הטרטר, השילוב היה מוצלח. ללא הרוטב, הזעתר היה לי קצת יבש ומודגש. אבל בסך הכל זו הייתה מנה טובה שהייתי מזמינה שוב.

לטעמי ה-מנה שאכלתי במסעדה, ועיניי מצטעפות כשאני חושבת עליה, נקראת "שרימפס וקלמארי קלאסי" – מנת שרימפס וקלמארי בציר שרימפס ויין לבן, עם פטריות וזוקיני. מנה מ-ע-ו-ל-ה פשוט. נאלצתי לחלוק אותה עם שאר הנוכחים, ובשמחה הייתי אוכלת את כולה לבד 😉 היא היתה ממש ממש טובה.

סיימנו בקינוחים טובים: עוגת שוקולד-טופי שהיתה מעולה ושמחתי לחסלה, קינוח וניל פסיפלורה שהיה טעים ורענן ובעל מתיקות מאוזנת. שאר הנוכחים התלהבו מהמלבי (עד כדי כך שביקשו תוספת). אני לא מחובביו של מלבי, אז לא יכולה לשפוט 🙂

לסיכום, זו מסעדה שאשמח לחזור אליה. המחירים אינם זולים אבל האוכל מושקע, טעים וברמה גבוהה. כל מה שאכלתי היה מצוין ויש מבחר גדול בתפריט. מתאים מאוד כשרוצים לחגוג יום הולדת או אירוע כלשהו, במיוחד שזהו מקום כל כך יפה ונעים. בהחלט מתאים גם כדי לארח אנשים מחו"ל. משמח מאוד שלא צריך לנסוע לתל אביב עבור מסעדה ברמה כזו!

המסעדה שוכנת ברח' הציונות 7 בהוד השרון, ליד פארק 4 עונות.
לאתר המסעדה
לדף הפייסבוק של המסעדה

עצמו עיניים ודמיינו אירוע מושלם: שולחן אוכל ארוך מוקף שדות ירוקים, גרלנדת נוריות מעל, אוכל בריא ומוקפד המבוסס על ירקות אורגניים, לימונענע ותה קר ביתיים, יין, אווירה שקטה, נינוחה ונעימה. נכון חלום? אז לפני שבועיים נכחתי בחלום הזה, כשהוזמנתי לארוחת ערב בחוות השף האורגני במושב חוגלה. המילה "קסום" יכולה להישמע קצת בנאלית ולעוסה, אבל באמת שבמקרה הזה היא מגדירה בדיוק את הערב שהיה – קסום, מקסים, קסם.

(צילום: נועה ברות)

מושב חוגלה נמצא בעמק חפר, ליד כפר הרוא"ה, 30 דקות נסיעה (מדודות!) מהוד השרון (ועוד בחמישי בערב!). נטלתי עימי את בת שבע, חברתי המהממת, שאותה הכרתי כשהגעתי להתאמן בסטודיו שלה לפילאטיס. בת שבע חובבת אוכל בריא עם נטייה לטבעוני כמוני, ולכן הזמנתי אותה להצטרף אליי לארוחה הטבעונית בחווה.

כשהגענו למקום השעה הייתה שעת שקיעה. הלכנו בשביל ליד השדות הירוקים, הצצנו למבנה הסדנאות והמטבח, שם נערכו ההכנות לארוחה, ואז ראינו את השולחן הארוך עם גרלנדת האורות.

השולחן הזכיר לי את ארוחות הערב המיוחדות שראיתי בבלוג Oh Happy Day ובאופן כללי את כל הדברים המהממים ומעוררי ההשראה שאפשר למצוא בפינטרסט. ואכן, הכל כאן מאוד מוקפד עד לרמת הפרטים הקטנים, כמו משקה הלימונענע שהוגש בצנצנות חתומות, למשל.

לפתיחה, הוגשו פוקאצ'ות כוסמין משוחות בשמן זית ועשבי תיבול שיצאו ישר מהטאבון, ביחד עם מתבלים טעימים: אבוקדו, עגבניות מיובשות, וחצילים בטחינה. היה זוג שביקש מראש לחם ללא גלוטן, וקיבל – כאשר גם הוא נמשח בשמן זית ועשבי תיבול, כדי לא לקפח 🙂

לאחר מכן הוגש מרק עגבניות, גמבות קלויות, בזיליקום ושמן זית שהיה טעים מאוד.

וגם דפי אורז במילוי נבטים, פטריות שיטקי, טופו וכוסברה שהיו פשוט מצוינים.

הסעודה הייתה, כאמור, מבוססת על אוכל טבעוני. אני יודעת שלרבים יש כל מיני דעות קדומות על סוג האוכל הזה – דל, פשוט, לא משביע, אבל אני (למרות שאני לא טבעונית בעצמי) ממש ממש אוהבת אותו. אוכל טבעוני טוב יכול להיות חוויה קולינרית נהדרת ממש – וזה מה שהיה במקרה הזה. נהניתי מכל ביס. על האוכל הופקדה השפית עדינה ברודי, שרקחה כאן תמהיל של מנות יצירתיות, מגוונות ופשוט טעימות. חומרי הגלם מהחווה האורגנית כמובן.

(צילום: נועה ברות)

התפעלתי בקול רם מהקישואים ובצלים במילוי אורז, גזר ונענע ברוטב סלרי לימון מתקתק, שהיו נהדרים ממש, והם עדיין במחשבותיי.
סלט ברוקולי, סלק, פאקצ'וי עם שום ושמן זית היה מצוין.
ראגו פטריות, עדשים שחורים וכרישה על תפוחי אדמה מעושנים היו טעימים ומיוחדים.
בת שבע אהבה את סלט הפסטה עם ארטישוקים ושמן זית (לא ניסיתי, בגלל הגלוטן).
גם המנות היותר "קונבנציונאליות": סלט קינואה עם עשבי תבלין מהשדה, סלט ירקות טריים עם גרגירי חומוס וסלט חסות עם אוכמניות ופקאנים, היו נהדרות והרגישו מיוחדות.

קינוח הטפיוקה הטבעוני, עם תותים, הפתיע אותי לטובה, כי בדרך כלל אני לא אוהבת טפיוקה. פה הוא היה טעים מאוד.

לסיכום, זו היתה חוויה פשוט נהדרת. אווירה קסומה, אוכל מצוין ברמה גבוהה מאוד, חברה נעימה. מה צריך יותר? המקום עשה עליי רושם כביר. אני מקווה שישגשגו וישרדו עוד שנים ארוכות.

בחוות השף האורגני מתקיימות ארוחות ערב, סדנאות בישול ואירועים קולינריים שונים. ניתן לערוך בה אירועים קטנים. לחווה יש חנות של תוצרת אורגנית כולל משלוחים. את כל הפרטים ניתן למצוא באתר האינטרנט של החווה. כמו כן כדאי לעקוב אחר דף הפייסבוק של החווה, כדי לקבל מידע על האירועים השונים שנערכים בה.

אני הוד-השרונית באופן רשמי כבר 12 שנים, ובמקור מהאזור. זו עיר מתפתחת וצומחת, שעם השנים זרמה אליה אוכלוסייה של משפחות צעירות. בעיר נפתחים עוד ועוד עסקים, מסעדות ומקומות בילוי, ואני גם רואה מגמה של רצון לבלות כמה שיותר קרוב לבית. לא עוד נסיעות לתל אביב או אפילו הרצליה. רוצים לבלות קרוב, לנסוע באוטו רק כמה דקות או אפילו ללכת ברגל – לבית עסק מקומי שכיף לשבת ולאכול בו, ורמתו אינה נופלת מזו של הרחוקים והמפונפנים. כך זה אצלי לפחות.
בהוד השרון יש לא מעט מקומות כאלו, וכל הזמן נפתחים עוד. מה "הולך" פה בעיר? חומוסיות, איטלקיות, פיצריות, וסושי ואוכל אסייתי. אני תמיד שמחה לפרגן לעסק מקומי, והמטבח האסייתי הוא המטבח האהוב עליי, ולכן שמחתי מאוד מאוד לקבל הזמנה לבוא ולהתארח באחת מהמסעדות האסייתיות החדשות בעיר – מסעדת דלי אסייתי (The Asian Deli). נטלתי עימי את חברתי הילה, הפרטנרית שלי לארוחות סושי, ושמנו פעמינו לרחוב הבנים בהוד השרון, מהרחובות היותר עמוסים ביום, שבערב כאילו משנה את פניו והופך לשקט ורגוע. למרות המיקום המרכזי בעיר, האווירה שכונתית ואינטימית. ישבנו בחוץ תחת גלריית הזכוכית המקורה. המקום היה חצי מלא, אבל לא הרגשנו את אלו שישבו בשולחנות הסמוכים.

אני יודעת שהביטוי "תפריט עשיר" הוא קלישאתי ולעוס, אבל כשעוברים על התפריט של דלי אסיאתי, זו בדיוק התחושה. הוא נרחב, מפתה, גדוש. יש כל כך הרבה דברים שנראים מעולה, ושאני מרגישה שאני חייבת לנסות. איך בוחרים? גם אחרי שסיננתי את המנות שכוללות בשר ועוף (שאני לא אוכלת) ובצק (שאני לא אוכלת), נשארתי עם לא מעט אופציות. גם כשעברתי על רשימת הסושי-ספיישלים, ראשי הסתחרר מעט ורציתי לטעום מהכול.

אז מה ניסינו?

סלט וואקמה – אצות ווקאמה, מלפפון פריך, אטריות שעועית וגזר ברוטב וואפו
יש לי חולשה לסלט הזה. משום מה אני מאוד אוהבת את הקומבינציה של אטריות שעועית, אצות ומלפפון. בכל מקום מכינים אותו אחרת, ולכן אני אוהבת לנסות ולהשוות. הסלט הזה הוא אחד המוצלחים שטעמתי, אבל הייתי מוסיפה כאן עוד רוטב, כי הוא הרגיש קצת יבש.

ספרינג רול – דף אורז קר במילוי שרימפס, אטריות שעועית, אבוקדו, עשבי תיבול וצ'ילי
אני אוהבת ספרינג רולז, ומכינה אותם לעצמי בבית לפעמים. מדובר בספרינג רול גדול אחד שחצוי לשניים ומגיע עם רוטב טעים לטבילה. קר ורענן כמו שספרינג רול צריך להיות.
למי שקשה עם צ'ילי, כדאי להיזהר מטבעות הצ'ילי האדומות שיש ברול. אני דווקא אוהבת את סוג החריפות הזה.

קארי פירות ים – שרימפס, קלמארי ומולים, גזר, זוקיני ובאק צ'וי ברוטב על בסיס קארי מאסמן, חלב קוקוס וצ'ילי. מוגש עם אורז לבן מאודה.
אוי, זה היה טעים! אני לא מתה על חלב קוקוס,כי יש לו נטייה להפוך את האוכל לכבד וחונק, אבל פה הוא רק מלטף ולא משתלט. הרוטב ממש מוצלח ולא שומני וחונק. למרות שמדובר במנה גדולה ומשביעה, יש בה קלילות והיא לא מכבידה.
אותה הערה לגבי הצ'ילי תקפה גם כאן. פשוט הניחו אותו בצד אם קשה לכם עם חריף.

אכלנו שלושה רולים של סושי, מתפריט הספיישלים:
טטאקי טונה רול: אבוקדו, אספרגוס, מלפפון וקנפיו, עטופים בטונה צרובה עם טוגראשי ושומשום, קרם יוזו וטריאקי
דראגון רול: צלופח, טמאגו, גזר ומלפפון, עטופים בצלופח ואבוקדו
קליפורניה רול: קראב סטיק ומיונז יפני, מלפפון ואבוקדו עטופים בטוביקו

שלושה רולים מושקעים ואיכותיים, טעימים מאוד, שהוגשו בצורה אסתטית. השילובים בתפריט הספיישלים באמת מיוחדים, ושמחתי לראות שהדגש הוא דווקא על חומרי הגלם והדגים, ולא על קשקושי טיגון וטמפורה, כמו שלפעמים קורה במקומות אחרים.

קינוח: מוס שוקולד מריר עם קרם שמנת מתוקה וגנש שוקולד
הוא מוגש לשולחן בתוך צנצנת חתומה, ואחרי שפותחים אותה וטועמים, כל מה שנותר הוא להתעלף. כלומר, לחסל. כלומר, להתענג על השוקולדיות המעלפת הזו שאי אפשר לעמוד בפניה, ולחסל אותה.
נכון שזה לא בדיוק אסייתי, אבל אני לא יכולה לעמוד בפני קינוח שוקולדי – ובטח שלא בפני קינוח כזה!

היה לנו ממש כיף. ערב חברות-בנות מושלם: אוכל טעים שאפשר להתחלק בו ולצאת שבעות אבל לא מפוצצות, אווירה רגועה ואינטימית שמאפשרת לשוחח, שירות אדיב, ועוד קרוב לבית! כך שאין נקיפות מצפון ואפשר לצאת גם באמצע השבוע, אחרי המקלחות וההשכבות.

סיימתי את הארוחה עם טעם של עוד, ועם המון חשק לחזור ולנסות את שאר המנות בתפריט שטרם ניסיתי. ובעצם גם לאכול שוב מהמנות שכבר ניסיתי, במיוחד מהסושי, הקארי ומוס השוקולד. בקיצור, הילה, מתי הולכים שוב?

מסעדת דלי אסייתי ממוקמת ברחוב הבנים 15 בהוד השרון. לדף הפייסבוק של המסעדה. לאתר המסעדה. המקום מציע גם משלוחים.

בשבוע שעבר הוזמנתי לסיור בלוגרים בשוק רמלה. אני מאוד אוהבת שווקים, למרות שאם להיות כנה, יוצא לי לבקר בהם בעיקר בחו"ל… איכשהו פה בארץ לא יוצא לי להגיע אליהם, וקניות זה משהו שאני עושה "בין לבין". לכן קפצתי על המציאה ואישרתי את השתתפותי ביום הזה.
שוק רמלה הוא שוק מקסים מקסים, אחד השווקים השווים שאתם לא מכירים. השוק מקורה. הכל מרווח, מסודר יפה, נקי, שקט – תענוג להסתובב. המחירים זולים והכל נראה מעולה ובשפע.

את הסיור הנחה השף שאול בן-אדרת, שאף צילם בעבר תכניות לערוץ האוכל על השוק. הסוחרים מכירים אותו ונראה שיש לו קשר מיוחד איתם.

התחלנו את הסיור בדוכן "מקור הגבינות", בו נמכרות גבינות מיוחדות וגם לקרדות ודגים מעושנים. הלקרדה היתה טעימה שאין דברים כאלה.

בחנות הדגים של אפריים, שאול הכין לנו סביצ'ה לוקוס מעולה עם נקטרינות, פלפל חריף וכוסברה.

כשיצאנו מהחנות חיכה לנו סיר ענק של משקה רוזטה צונן ואלוהי, מ"קפה רוג'ה". הוא היה טעים בטירוף ואני נשבעתי שאני הולכת להכין כזה גם בבית.

ביקרנו בחנות המדהימה "פפריקה", חנות הודית שמלאה במוצרים ותבלינים הודיים: גי (ghee), עלי קארי, משחות קארי, גראם מסלה, תערובת טנדורי, חטיפים הודיים מקמח חומוס ומקמח אורז, קטניות מיוחדות, ירקות מיוחדים, ועוד ועוד. התהלכתי שם בעיניים נוצצות, והיה כיף לראות מוצרים שעד כה רק קראתי עליהם במגזינים (בריטים) או ראיתי בטלוויזיה. חובה לבקר.

בירקניית האחים סולטנה פינקו אותנו בכל מיני פירות, כמו סברס, אננס טרי, פיטאיה, פרי עץ הדומים (התמונה האמצעית מימין), תאנים עם רוקפור וסילאן, ענבים ועוד.

שם גם פגשנו את כרמל שבו, יו"ר ועד סוחרי השוק, שהוא גם הבעלים של חמוצי כרמל ובניו. כרמל איש מקסים, שהיה פעיל מאוד בעבודות לשדרוג השוק.

מול דוכן הפירות יש דוכן ממתקים משגע עם סוכריות גומי וליקריץ' מכל הסוגים והמינים. טעמנו שם סוכריות ליקריץ' קוקוס. התלהבתי גם מסוכריות בצורת כדורגל וכדורסל – נורא מתאים לדוכן קינוחים ביום הולדת של חובב ספורט.

שתינו לימונדה נהדרת בדוכן הבורקס התורכי של אבי וג'קי מלוקה, ושאר החבר'ה אף טעמו מהבורקס (אני לא אוכלת גלוטן).

באטליז דהן העמידו מנגל עם נקניקיות, לבבות (נראו מדהים. אני לא אוכלת בשר) וטחינה מצוינת מהדוכן של חמוצי כרמל – טחינה ביתית שעורבבה עם עמבה (גם מהדוכן של חמוצי כרמל – הם מכינים אותה בעצמם). שיחוק! עוד משהו שהחלטתי שאני חייבת לנסות בבית.

שתינו משקה תמרינדי צונן ומרווה מקפה רוג'ה, ואחר כך קפה.

אני מניחה שהבנתם כבר שנהניתי מאוד !!! (וזה בלשון המעטה). מומלץ בחום!

לשוק יש אתר אינטרנט יפה ומפורט עם המון מידע, שבו ניתן גם לקנות כרטיסי טעימות לסיור בשוק (שזה קונספט ממש מגניב בעיניי). אני כבר הבטחתי לאמא שלי שאני לוקחת אותה בקרוב לסיור בשוק, והפעם גם תהיה לי הזדמנות לצאת עם סלים גדושים 🙂

ביום שבת נסענו לצפון לטיול בשמורת עין אפק ולביקור משפחתי אצל חמותי, שגרה בחיפה. בתזמון מושלם נחתה בתיבת הדוא"ל שלי הזמנה לבוא ולהתארח בחומוסיית "הבוטקה" בחיפה. מכיוון שאני לא אוכלת גלוטן, מוצרי חלב, בשר ועוף, חומוס זו אופציה מעולה לארוחת צהריים, שגם הילדים אוהבים. אישרתי את הגעתי בשמחה ותודה.

הסניף המקורי של חומוסיית "הבוטקה" הוא ברמת ישי, וחיפה זהו הסניף השני שלה. מדובר במקום לא גדול אך מרווח, עם אווירה כיפית ושמחה.

התפריט כולל כמה סוגי חומוס ותוספות, שמוכנים במקום, ועוד כמה נספחים – סלט ירקות, צ'יפס, פלאפל. סיימתם את מנת החומוס ובא לכם עוד? יש refill על חשבון הבית!

לפני הכל, קיבלנו לשולחן חמוצים, בצל, עגבנייה, וממרח שום.

לפתיחה הזמנו סלט ירקות קטן, צ'יפס ופלאפל. סלט הירקות היה רענן, טרי וטעים מאוד. הצ'יפס היה פשוט מושלם – מצד אחד דקיק, מצד שני פריך וקראנצ'י, ומצד שלישי לא ספוג בשמן. באמת אחד הטובים שטעמתי. גם הפלאפל היה מצוין והגיע עם זילופי טחינה.

הגיעו גם פיתות בשרניות ומוצלחות.

ועכשיו – לחומוס. אני לא חומוסולוגית, אבל אני כן מחזיקה מעצמי מישהי עם חיך קצת יותר רגיש (נגיד, חומוס מהסופר אני לא מסוגלת לאכול). לטעמי החומוס היה ממש מצוין, ושאר האנשים בשולחן הסכימו איתי. זו מנה טעימה, נדיבה ומאוד משביעה. כולנו מאוד אהבנו.

אני הזמנתי חומוס עם תוספת פטריות ובצל:

בעלי הזמין חומוס מסבאחה עם תוספת של ביצה קשה:

חמותי ואייל הזמינו חומוס עם גרגירים, ואייל גם ביקש תוספת ביצה קשה:

הזמנתי גם לימונדה שהייתה מצוינת ומרווה. הופתעתי לקבל לשולחן קנקן במקום כוס – מסתבר שגם ללימונדה יש Refill בחינם.

לסיכום – אופציה ממש ממש מעולה לארוחת צהריים באזור חיפה. טעים מאוד, משביע ולא יקר.

הסניף החיפאי שוכן בשדרות מוריה 9. ל"בוטקה" יש גם דף פייסבוק.

אני לא טיפוס של בוקר. אני לא מהאנשים האלה שקמים מוקדם בלב מתרונן ומספיקים מיליון ואחד דברים עוד לפני השעה 9:00. אני מעדיפה לקום מאוחר, ובהתאם מסוגלת "לסחוב" אנרגטית גם עד שעה 4 בבוקר אם צריך. הבוקר האידאלי בעיניי (אם לא הייתה שגרה או קלוריות בעולם) יהיה לקום בשעה 10 וללכת למסעדה לאכול ארוחת בוקר מפנקת. בגלל שאני לא אוכלת גלוטן, ארוחת הבוקר המפנקת שלי לא תכיל מאפים או לחמים. רק המון ירקות והמון חלבונים. מכל הסוגים.
רשת המסעדות "בנדיקט" פתוחה 24/7 ומגישה רק ארוחות בוקר, מכל הסוגים ומכל העולם. לאחרונה הוזמנתי לאירוע בלוגרים בסניף הרצליה כדי להשיק את התפריט החדש שלהם. לא אכלתי באף אחד מהסניפים (בן יהודה ורוטשילד בת"א, רח' אצ"ל פינת רמת ים בהרצליה) לפני כן, וסקרן אותי לטעום וגם לראות מה יש למסעדה כזו להציע לנמנעי-גלוטן כמוני.
כל כך נהניתי מהאוכל שהוגש לנו באירוע, ששבוע לאחר מכן חזרתי למקום עם בעלי (אחרי שפנטזתי על המנות במשך כל אותו שבוע). כשיוצא לנו לראות סרט בסינמה סיטי, אנחנו תמיד מחפשים לשבת איפשהו אחר כך, אבל אחרי חצות באמצע השבוע לא קל למצוא מקום פתוח גם באזור התעשייה של הרצליה פיתוח. בנדיקט פתוחה, כאמור, 24/7 וגם יש חניית עפר חופשית ונוחה ממש ליד. פתרון מעולה.

אירוע הבלוגרים התקיים בחדר הפרטי במסעדה. השקנו כוסות של קוקטייל דובדבן, ועוטרתי במדבקת "בוקר טוב". המלצרים מקדמים את הלקוחות ב"בוקר טוב" גם בלילה.

בינתיים הוגשו לשולחן לחמים (לא ניסיתי) וממרחים שונים – גבינת שמנת, סלט טונה (טעים מאוד) וממרח עגבניות מיובשות (טעים וטיפטיפה מלוח). פגשנו גם את גיא ארבל, השף המקסים של הרשת, שפיתח את התפריט החדש.

לשולחן התחילו לזרום המנות לטעימה. פלפל אדום ממולא בגבינת עיזים, שהיה נחמד:

פטריות פורטבלו במילוי גבינת עיזים וברוטב ויניגרט, שהיו אלוהיות. מכיוון שבאירוע נאלצתי לחלוק את המנה הזו עם עוד אנשים, בשבוע לאחר מכן הזמנתי מנה כזו אך ורק לעצמי. מנה טעימה בטירוף.

עוד מנה טעימה בצורה יוצאת דופן היא משמש ושזיף מיובשים ועטופים בבייקון, על רוטב הולנדייז. פשוט פשוט, אבל כל כך טעים. גם אותה הזמנתי שוב בביקור השני שלי.

בשלב זה התחילו לזרום לשלוחן המנות ה"כבדות" יותר.
"בוקר מוגרבי" – תבשיל בשר טחון, תפו"א וצנוברים בבהרט על חביתה מקושקשת, מוגשים עם טחינת יוגורט וסומק, עגבניות צלויות  ושתי פיתות. הבשר היה ממש ממש טעים, והשילוב עם הביצה המקושקשת, כשהפיתות בצד, ממש מצא חן בעיניי.

מצד ימין, שלישיית מיני המבורגרים מונחים על רושטי (לביבת תפוחי אדמה). לכל אחד מההמבורגרים topping שונה – ביצה עלומה, גבינת עיזים וגוואקמולי. ההמבורגרים היו מאוד טעימים, והערכתי את הגיוון שבהגשתם עם רושטי ולא בלחמניה.
מצד שמאל, "פילי צ'יז סטייק סנדוויץ'" – ג'בטה עם נתחי שייטל, בצל, פטריות, גבינת גאודה, איולי צ'יפוטלה ו2 ביצי עין. טעמתי קצת מהמילוי הבשרי שהיה ממש טעים.

מצד ימין, נקניקיות צ'וריסו מוקפצות עם פלפלים אדומים וירוקים, בצל סגול, קונפי שום ועשבי תיבול על פולנטה, וביצה עלומה. אני בדרך כלל לא אוהבת פולנטה, אבל זו היתה ממש טעימה, וגם הנקניקיות. מצד שמאל, "ברקפסט טאקו" – 3 טורטיות עם איולי צ'יפוטלה, פריחול'ס, ביצה מקושקשת עם נקניקיות צ'וריסו ובצל, רוטב חלפיניו ליים וסלסת עגבניות, מוגשים עם גוואקמולה. לא ניסיתי.

 אני טיפוס של דגים ופירות ים, ולכן התענגתי על המנות הבאות: ביצים עלומות על רושטי, שרימפס ואספרגוס עם רוטב הולנדייז, וריאציה על אגס בנדיקט.

סלמון ואספרגוס ברוטב הולנדייז על רושטי. מאוד מאוד טעים.

חוץ ממנות בשריות ומלוחות, יש גם מנות מתוקות, כמו פרנץ' טוסט ופנקייקס.

קונספט נוסף שממש אהבתי – מיני קינוחים. אם בא לכם בסוף הארוחה משהו מתוק קטן, אפשר להזמין מיני קינוח (אחת מהאופציות למטה) ולסגור את הפינה הזו.

בביקור השני שלי במקום, השירות היה חביב ונחמד. אני הזמנתי את פטריות הפורטבלו ואת הפירות המיובשים העטופים בבייקון. בעלי הזמין midnight breakfast – אגס בנדיקט על סלופי ג'ו, שגם היה ממש טעים.
אהבתי מאוד את המקוריות והיצירתיות של המנות. הן לא זולות, בוודאי יחסית למנות ארוחת בוקר, אבל לדעתי הן ממש ענקיות, כך שאפשר להזמין אחת ולהתחלק.  האוכל הטעים, בשילוב עם חניה נוחה ושעות הפתיחה הגמישות, הופך את סניף הרצליה של בנדיקט לאחד המקומות החביבים עליי. אני מתגעגעת לפטריות ומחכה כבר להזדמנות נוספת להגיע לשם שוב. חבל שיום ההולדת שלי הוא רק בנובמבר…

אני מאוד מאוד אוהבת את השף גורדון רמזי, אותו הכרתי מתכניות הטלוויזיה שלו – מטבחי הגיהינום, מאסטר שף האמריקאית, gordon's great escape (סדרה על מסע שלו במדינות אסייתיות), gordon's cook along, סדנת הבישול השלמה, ויש עוד. לרמזי יצא מוניטין של שף קשוח, צעקן ואנטיפתי, כתוצאה מהתכנית "מטבחי הגיהינום", אבל מי שמכיר את שאר התכניות שלו נוכח לדעת עד כמה הוא מנומס, צנוע, מלא הומור עצמי, מקצוען ופשוט – מקסים.
כשאני ובעלי תכננו לנסוע ללונדון בחנוכה לכבוד יום נישואינו ה-10, רציתי מאוד שנאכל באחת מהמסעדות שלו, ואם אפשר – אז את מנת ה"ביף וולינגטון" המפורסמת שלו.

זה היה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי. פשוט נכנסתי לאתר שלו, חקרתי את התפריטים של המסעדות הלונדוניות, כשאני מכוונת לתפריט עסקית הצהריים, שהוא זול יותר (כ-25-30 פאונד בממוצע לאדם). בהתחלה חשבתי ללכת על ה-savoy grill, המסעדה שניהולה היה הפרס בעונה 7 של מטבחי הגיהינום, אבל לא אהבתי את התפריט (פלצני מידי לטעמי). אחרי שצמצמתי את האפשרויות, רק נותר לראות באיזו מסעדה יש מקום, ולהזמין אונליין. הצלחתי למצוא מקום בשעה 14:30 ביום ראשון למסעדת maze grill. הפייבוריטית שלי הייתה דווקא Gordon Ramsay at the Claridge's. אולי בפעם הבאה שנהיה בלונדון…

מסעדת Maze Grill ביחד עם מסעדת Maze שוכנת בכיכר ירוקה ושקטה לא רחוק מ-Bond Street. היא נחבאת אל העין, ולקח לנו כמה דקות לאתר אותה.

קיבלו את פנינו בכניסה בחיוך ובנימוס, שאלו אותנו מה שלומנו ולקחו את המעילים שלנו. המסעדה הייתה מקושטת לכבוד הכריסטמס. האווירה שקטה ונעימה.

המלצרית היתה מאוד מאוד מנומסת וידידותית, שאלה אותנו מאיפה אנחנו, אם אנחנו נהנים מביקורנו בלונדון וניהלה איתנו סמול-טוק קצר. המלצרים מצוידים בטאבלטים עם תפריט המשקאות.

בימי ראשון בצהריים יש תפריט עסקית מיוחד, שכולל מנת Sunday Roast. החלטנו להתפצל – אני הזמנתי מתפריט העסקית הרגיל ובעלי הזמין את ה-sunday roast.

לפתיחה, ביקשנו מים (זה בתשלום) וגם קיבלנו לחם וחמאה לשולחן, שבעלי דיווח שהיה טעים מאוד.

למנה ראשונה הזמנתי קציצות דגים עם רוטב טרטר, שהיו מעולות.

ולמנה עיקרית הזמנתי Hunger Steak (שזה נתח קצבים, אם אני לא טועה) במידת עשייה medium rare, כפי שניתן לראות על הסכין שהגיעה עם המנה 🙂 הסטייק היה מעולה כצפוי. לא הזמנתי תוספות (שהן בתוספת תשלום), כי ניחשתי (וצדקתי) שהמנה תשביע אותי מאוד גם בלעדיהן.

בעלי, כאמור, הזמין את מנת ה-sunday roast – צלי בקר שמגיע עם מח עצם, תפוחי אדמה, ירקות צלויים ויורקשייר פודינג (זו המעין לחמנייה שבתמונה), והיה טעים להפליא.

אחרי הסטייק שלי לא הייתי מסוגלת לאכול משהו נוסף מרוב שהייתי מלאה, אז ויתרנו על קינוח (למרות שבסך הכל הוא בתוספת של עוד 3 פאונד).

עסקית צהריי יום ראשון שכוללת ראשונה+עיקרית עולה במסעדה 21 פאונד, וה- sunday roast עולה 18.5 פאונד. הוספנו עוד כסף על המים ועל תרומה לנזקקי אנגליה לכריסטמס, ודמי שירות וכאלה. בסך הכל זו הייתה חוויה טעימה וכיפית ביותר.

בסוף חודש יוני נסענו עם הילדים לסוף שבוע בברלין. כמו בכל חופשה עם הילדים, רוב המקומות שבהם ביקרנו היו קשורים אליהם (וגם אלינו, כי אנחנו ילדים בנשמתנו…), כמו גן החיות ומוזיאון הטבע. אני מאוד אוהבת שווקים, במיוחד של אוכל, וגם הילדים (ובמיוחד אייל) בדרך כלל מתלהבים מביקור בשוק, כי כך הם יכולים לראות דברים חדשים שהם לא מכירים, ולהסתובב. שוק וויטרפלד ממוקם בכיכר ווינטרפלד (winterfeldtplatz) באזור שונברג (schoneberg). הוא בעיקרו שוק אוכל, אבל לא רק. נתקלנו גם בדוכני פרחים, בגדים, תכשיטים, כלי בית ואפילו בדוכן חותכני עוגיות מהמם, עם המון סוגי חותכנים – גם כאלו שלא ראיתי מעולם, כמו חותכן של שער ברנדנבורג! המגוון הרחב והמקורי פיצה על חוסר הנחמדות של המוכר…

בשוק יש אווירה מאוד שכונתית ולא תיירותית, למרות שהוא די גדול. הוא מתקיים בימים רביעי ושבת החל מ-8:00 בבוקר. אזור שונברג בברלין הוא אזור מקסים, ואנחנו גם לנו שם. היה ממש כיף לפתוח את הבוקר בהליכה לשוק והסתובבות בו. קנינו שטרודל תפוחים, גבינות, נקניקים, וגלידה טרופית טרייה שיוצרה ע"י שתי סבתות חביבות באחד הדוכנים. יש גם דוכני ירקות ופירות, לחמים, פסטות טריות, עוגות ועוד. אם אתם באזור, כדאי לבקר 🙂

לכבוד פתיחת עונת המסיק הוזמנתי עם המשפחה לבקר בבית הבד של "שמנא" במושב חגור. למדנו שם על עץ הזית ושימושיו השונים, כיצד מתבצע המסיק וכיצד מייצרים שמן זית. היה לנו ביקור מהנה ומלמד מאוד!
אתם מוזמנים לקרוא על הביקור בבלוג האישי שלי, עפיפונים.