אייל הוא חובב סושי מושבע, בדיוק כמוני. הרולים האהובים עליו הם אינסייד אאוט שרימפס ואבוקדו או אינסייד אאוט סלמון ואבוקדו (האחרון הוא הרול החביב עליי). הוא גם יודע לאכול את הסושי עם מקלות, כמו שצריך. לכן, כשראיתי מודעה על סדנאות סושי לילדים ש"הסושיה" מקיימת בחופש, מיהרתי להתקשר ולרשום את אייל. הסדנה עלתה 50 ש"ח ונמשכה בערך שעה וחצי-שעתיים. הילדים הכינו רול מאקי ורול אינסייד אאוט (אייל חיסל את שניהם עוד במכונית), וגם קיבלו חולצה, בנדנה ומחצלת לגלגול סושי. אייל ממש ממש נהנה בסדנה, והחליט שאנחנו חייבים להכין סושי בבית, אז ביקשתי ממנו שיעשה לי סדנה ביתית (הצנעתי את העובדה שעברתי סדנת סושי לפני כמה שנים).

קודם כל עשינו סיבוב ב"עדן טבע מרקט" וקנינו אצות נורי, אורז לסושי, חומץ אורז, אבוקדו, פילה סלמון טרי, ודלעת יפנית כבושה (קמפיהו, שבסוף לא השתמשנו בה).

בבית הכנתי את האורז לפי ההוראות שעל האריזה. אורז מכמות של כוס אורז לא מבושל הספיקה לנו לשני רולים של מאקי ושני רולים אינסייד אאוט. חתכתי את האבוקדו ואת הסלמון לרצועות.

התחלנו בהכנת רול מאקי. הנחנו את האצה על המחצלת (אחרי שקיצרתי את האצה מעט). לקחנו את האורז ומרחנו אותו טוב טוב על האצה (עם כריות האצבעות! כפי שאייל הדגיש בפניי). הנחנו על האורז את התוספות (אני הכנתי מאקי סלמון ואייל הכין מאקי אבוקדו), גלגלנו והדקנו. חתכתי את הרול ל-8 יחידות.
כדאי להכין בצד קערה עם מים בשביל לטבול את הידיים מעת לעת.

אחר כך הכנו אינסייד-אאוט סלמון אבוקדו. מניחים את האורז על האצה, הופכים אותה, ומניחים על האצה את התוספות. מגלגלים, מהדקים וחותכים.

החלק הכי טוב, כמובן, זה לאכול!!

היה מאוד משעשע לעבור סדנה בהנחייתו של אייל. לאחר כל שלב הוא אמר לי – "עברת שלב. אני מברך אותך!". הוא סיפר לי כל מיני אנקדוטות על הכנת סושי (למשל, שסושי מכינים רק בעמידה, שהיפנים אוכלים את הסושי כרול בלי לחתוך אותו, ושביפן מאוד מקפידים לא לעשות טעויות בהכנת הסושי – אחרת אי אפשר לתקן והם מתחילים להכין את הרול מחדש!), ובדק שאני עושה הכל כמו שצריך. בסך הכל כל הפעילות הזו לקחה לנו כ-שעה-שעה וחצי כולל הכנת האורז.

כמה תובנות לגבי הכנת סושי בבית:
1. ברגע שיש לכם את כל המצרכים, זה לא מסובך כמו שזה אולי נראה. התוצאה אולי לא מושלמת מבחינת המראה, אבל הטעם עדיין טעים מאוד 🙂
2. זה ממש מלכלך.  האורז הארור הזה נדבק לכל מקום. מצאתי אחר כך גרגרים דבוקים בכל מיני מקומות הזויים.
3.  החלק הכי בעייתי מבחינתי היה החיתוך של הרול ליחידות. השתמשתי בסכין הכי חדה שיש לי, וגם אז התקשיתי לבצע חיתוך כמו שצריך, וחלק מהיחידות התפרקו.

לסיכום, היה שווה ביותר, ואין לי ספק שנכין סושי בבית שוב!