גורמה זה מה – סדנת אירוח עם גבינות מחלב כבשים
ביום שישי האחרון (31.12) הוזמנתי לסדנת אירוח עם גבינות מחלב כבשים מטעם מועצת החלב. אני מאוד אוהבת לארח (למרות שכמעט ולא יוצא לי לעשות את זה… אולי כדאי שאקח זאת לתשומת ליבי בשנה הקרובה), ואני מאוד אוהבת גבינות כבשים ועיזים, כך שמבחינתי זה היה ה-אירוע לסיים איתו את השנה!
הסדנה נערכה בביתה של ענת טופל, שעוסקת בעיצוב וסטיילינג לאירועים, ומנחה סדנאות בנושא. על האוכל בסדנה היתה אחראית השפית המקסימה והחייכנית גלי ברמן, וענת (שגם היא מקסימה בעצמה) היא זו שעיצבה את השולחנות והאווירה, וגם העבירה לנו את הסדנה.
פתחנו את הסדנה בהסבר קצר על גבינות כבשים מפיה של אנדריאנה, מנהלת השיווק. גבינות כבשים, מעבר להיותן הרבה יותר טעימות כמובן, גם מכילות ערכים תזונתיים גבוהים יותר ממוצרי חלב בקר. שוק גבינות הכבשים בארץ נחשב עדיין ל"בוטיק", ומרוכז בעיקר בידיהן של מחלבות קטנות יחסית, כגון משק יעקבס, טבע עז, מחלבת הנוקד ועוד. באתר של מועצת החלב יש רשימה של כל המחלבות.
לפני שהתחלנו בחלק "העיוני", כפי שקראה לזה ענת, נהנינו ממטעמיה של השפית גלי. על שולחן המזנון פוזרו גבינות מסוגים שונים (כולן מחלב כבשים כמובן): קצ'וטה, פטה, קשקבל, רוקפור, ברי, פקורינו, אורי (גבינה קשה) ועוד; 3 סוגי לחמים (ביניהם לחם שאור שהיה מעולה), סלט ירוק עם תפוחים, נבטים וגבינה כחולה בויניגרט הדרים; סלט עגבניות מנומרות ופטה; קרפצ'יו קישואים עם גבינת "אורי" בתנור; מעין חביתה/פשטידה אפויה בתנור עם פירורי לחם ופקורינו; טורטיות מגולגלות במילויים שונים של גבינות וממרחים, ומשקה יוגורט מדהים, שהיה מורכב מיוגורט כבשים עם פירות יבשים קצוצים וגרידת לימון, והוגש בכוסיות קטנטנות (שתיתי 3 כוסיות, אולי יותר. המשקה היה פשוט מעולה).
השולחן היה מקושט בצבעי ירוק ולבן, ודמויות חמודות של כבשים פוזרו עליו וגם ברחבי החדר. שולחנות האוכל קושטו בעציצים של עשבי תיבול ובנרות. כולנו מאוד התלהבנו מהעיצוב ומצורת הגשת האוכל, ואם תשימו לב – כל הכיבוד היה מורכב ממנות פשוטות מאוד להכנה, ובכמות שהתאימה לנו בדיוק (היינו כ-15 אנשים). מסקנה: אין צורך לטרוח עד צאת הנשמה במטבח ולהגיש הררים של אוכל, כדי שהאורחים שלכם יהנו.
זאת בדיוק היתה המסקנה שאליה כיוונה ענת בסדנה שלה. עיקרון מס' אחד באירוח – מה שבאמת קובע זו האווירה! האירוע מתחיל למעשה כבר כשמזמינים את האורחים – בחיוך, במאור פנים ובחביבות. את האורחים צריך לקבל בפתח הדלת בשמחה ובחיוך (ולא כשאתם מתזזים במטבח ומוציאים ברגע האחרון עוד פשטידה ועוד עוגה מהתנור), כי זה למעשה מה שקובע את הטון וההתנהלות להמשך הערב.
העיקרון הבסיסי ביצירת אווירה הוא האלמנט של נתינה ודאגה לאורחים. כולנו אוהבים להתארח אצל אנשים שמקבלים אותנו יפה, משקיעים בעיצוב וסידור הבית לכבודנו, ומגישים מזון שמותאם אלינו (לרגישויות שונות – צליאק, סוכרת, אי סבילות ללקטוז וכו', עם התחשבות בצמחונים, ובאנשים שלא אוהבים מרכיבים מסוימים – יש לבדוק זאת מראש כמובן).
המפתח לאירוח מוצלח הוא תכנון מראש, כדי שכשהאורחים יגיעו נהיה פנויים לקבלם ולדבר עימם בנינוחות, ולא נצטרך להתרוצץ או לדאוג לכל מיני דברים תוך כדי. דברים צריכים להיות מוכנים מראש – כלי הגשה מתאימים (כולל כפות הגשה), כלי אוכל, כוסות שתיה, מפיות וכו' (לא לחפש אותם במגירות המטבח בנוכחות האורחים…). צריך להתחשב בהרכב האורחים (ילדים? מבוגרים?), בזמן האירוח (בוקר? בראנץ'? צהריים? ערב?) ולהתאים לכך את התפריט ואת עיצוב השולחן (במקרה של אירוח ילדים לדוגמא, כדאי שלא יהיו כל מיני חלקיקים שהם יכולים להכניס לפה ולבלוע, כמו אבנים קטנטנות ופוטפורי).
אז איך יוצרים אווירה? ע"י שימוש בנרות (שימו לב שליד אוכל לא מומלץ לשים נרות ריחניים, שלא ימסכו את ריח האוכל), פרחים (אמיתיים כמובן) שגובהם מותאם לסוג האירוח (באירוח בישיבה צריך לשים לב שהם לא מסתירים את האורחים), הרמוניה בצבעי המנות והעיצוב, פתקים קטנים עם שמות המאכלים, כלי הגשה מיוחדים ולא שיגרתיים (ענת הדגימה הגשה על מראה, על תמונה, על פלטת זכוכית מוגבהת, ואפילו בסטנד לפיתות של דוכני פלאפל), משקה מיוחד שמוגש בתחילת הערב, ועוד.
התחברתי מאוד לכל מה שענת הסבירה. אחרי יום ההולדת של יאיר, שבו שיניתי קונספט והגשתי הרבה מנות קטנות ומסודרות יפה, הגעתי למסקנה שאין צורך להגיש כמויות של אוכל באירועים (גם ככה בסוף לא אוכלים חצי ממה שמוגש), והאווירה והעיצוב הרבה יותר חשובים והם אלו שבאמת "עושים" את האירוח.
לאחר מכן התמקדנו בארגון אירוח של ערב גבינות. באתר של מועצת החלב יש את הגבינומטר, שמסייע לקבוע את כמות הגבינות שיש להגיש לפי כמות האורחים. ענת המליצה להגיש גם גבינות רכות וגם גבינות קשות, על כלי הגשה נפרדים, 3-4 גבינות מכל סוג, 200-250 גרם לסועד מסה"כ כל כמות הגבינות (כלומר אם אנחנו מגישים 4 סוגי גבינות – אז 50 גרם מכל סוג לסועד). אם הגבינות מוגשות כמנה ראשונה או כמתאבן, ולא כמנה עיקרית, יש לרדת בכמות ל-100-120 גרם לסועד (שוב, מסה"כ כל כמות הגבינות מכל הסוגים). אם מגישים את הגבינות כקינוח, החישוב הוא 150 גרם לסועד.
מה מגישים לצד הגבינות? לחם טוב, ירקות טריים חתוכים למקלות, פירות טריים, פירות יבשים, אגוזים, זיתים ויין.
השפית גלי הכינה לנו גם קינוחים מעולים על בסיס גבינות: גבינת ברי בתנור עם סירופ סוכר חום ומייפל ופיסטוקים קלויים וקצוצים; כוסיות יוגורט עם אטריות קדאיף, ואגסים ביין לבן אפויים בתנור עם גבינה קשה. הקינוחים קלים מאוד להכנה – אבל נראים מיליון דולר.
זו היתה סדנה מקסימה שלמדתי בה המון, ואני בטוחה שאיישם את הדברים בפעם הבאה שאארח (מי מתנדב להתארח? 🙂 ). אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את רוח הדברים. לי, בכל אופן, הכתיבה של הפוסט הזה והזכרונות מהסדנה ממש עושים חשק לשוב ולטעום מכל גבינות הכבשים המדהימות שאכלנו, וכמובן לארח 🙂
איזה יופי ואיזו אנינות! אירוע מרגש מאד מבחינתי (למה אותי לא מזמינים לכאלה אירועים??)
בעברי היתה לי מחלבה וייצרתי גבינות עיזים, יוגורט עיזים. תקופה מרנינה בחיי שהפרק שלה הסתיים מכל מיני אילוצים לפני מספר שנים. חייבת לציין שאירוח גבינות הולך ומשתבח מתקופה לתקופה. יצרני הגבינות הולכים וגדלים ויש עשיה ענקית בתחום.
מרגש מאד מאד!
תודה עדי 🙂 וואו – מחלבה משלך! נשמע מדהים!
יאמי יאם. איזה כיף לך. הפוסט הזה בא לי באיחור כי בדיוק חגגנו יומולדת לאפרוחית (בת שנה)ובהחלט עשיתי את כל מה שכתבת לא לעשות (לא הספקנו כלום ועבדנו במטבח עם בוא האורחים). באמת חבל. בפעם הבאה אנסה את הקונספט שלך לאירוח קטן בסטייל 🙂 בכל אופן, יש לי במקרר עכשיו גבינות טובות שנותרו מהמסיבה (ברי, רוקפור, קממבר) וחשבתי לזרוק אותן (כי אני היחידה שאוכלת אותן ומשמינה) אבל הפוסט הזה עשה לי חשק ואולי אני בכל זאת אצליח להכין מהן משהו.
יהיל, אל תרגישי רע. באירוח האחרון שלנו ביום ההולדת של יאיר, כשהאורחים הגיעו בעלי היה במקלחת ואני חצי לבושה, כי תיזזנו ממש עד הרגע האחרון (ההכנה של ההפעלה לילדים לקחה לי יותר זמן ממה שחשבתי, וגם אני בסופו של דבר הגשתי יותר מידי אוכל…). אבל למדתי את הלקח שלי!
תעשי חיפוש בבלוג, יש לא מעט מתכונים עם גבינות 🙂 למשל בקטגוריית שבועות.
אתמול כבר הכנתי כמה דברים ורעייתי ציינה " מיוחדים"