שלושת השבועות האחרונים היו מאוד קשים. היה לי עומס עצום בעבודה ובלימודים, ומעט מאוד זמן לעצמי. כמעט ולא בישלתי בשבועות האלו.
השבוע יש לי הפוגה קלה מבחינת חובותיי ללימודים, והיום גם חזרתי הביתה בשעה סבירה, אז החלטתי להכין ארוחה שלמה, ש"תשבור" את רצף הנאחס והאי-בישול.
הכנתי כבד עוף מוקפץ עם בצל ופטריות ומבושל ביין, דלורית בבזיליקום, ובטטות חתוכות ואפויות בתנור עם עשבי תיבול.
כבר פירסמתי כאן מתכון דומה של בטטות אפויות בשמן זית ובזיליקום, אז לא ראיתי טעם לפרסם שוב. בעלי השתגע על כבד העוף, אבל אני לא כל כך התלהבתי מאיך שהוא יצא, ולכן החלטתי גם אותו לא לפרסם. נשארה הדלורית, שיצאה פשוט מעולה.
את ההשראה למתכון הדלורית לקחתי ממתכון דומה של פיליס גלזר. פיליס בישלה את הדלורית עם רוזמרין, אבל לי היה בבית קצת בזיליקום, אז החלטתי לנסות ולהחליף.
כשהייתי קטנה, חשבתי שדלורית זה ממש מגעיל, אבל מסתבר שכשמבשלים את זה כמו שצריך – זה דווקא טעים מאוד. או שאולי אני השתנתי…

עדכון 9/9/10
יאיר אהב מאוד את הדלורית, אחרי שהוצאתי את הבזיליקום.

 המצרכים:
1 דלורית
1 כף שמן
1 כף סירופ מייפל או דבש
עלי בזיליקום, קצוצים
מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
קולפים את הדלורית, מרחיקים את הגרעינים וחותכים לקוביות (עבודה סיזיפית ביותר). מחממים במחבת את השמן והדבש. מוסיפים את הדלורית ומבשלים על אש נמוכה כ-3 דקות. מוסיפים את הבזיליקום הקצוץ ומבשלים עד שהדלורית רכה.
אוכלים חם.

התגלתה אצלי אנמיה קלה, וקיבלתי הוראה להתחיל לאכול בשר כל יום. לא סתם בשר – הודו אדום, או כבד עוף, או בשר בקר רזה. התחלתי לחפש מתכונים בשריים כדי שאוכל להכין לעצמי מאכלים בהתאם.
כשראיתי את המתכון הזה, היה לי ברור שאנסה אותו – בגלל הבורגול כמובן!
המתכון לא קשה להכנה, למרות שמלאכת מילוי העגבניות די סיזיפית. את המתכון מצאתי בספרון בשם "מתכונים טעימים של בשר טחון". מתוך "הסדרה הקטנה לבישול העולמי". במקור המילוי היה אמור להספיק ל-6 עגבניות. בפועל מילאתי 11 עגבניות, ועוד נשאר לי מילוי (אז הכנתי ממנו לחמא בעג'ין). עשיתי במתכון גם כמה שינויים.
המצרכים:
12-15 עגבניות גדולות ומוצקות
1/4 כוס בורגול
1/3 כוס מים חמים
1 כף שמן זית
1 בצל קטן, קצוץ דק
2 כפות רסק עגבניות
500 גרם בשר בקר טחון
1 כף רוטב ווטשסטר או ברביקיו
1 כפית אורגנו מיובש
1 כף פטרוזילה קצוצה (אפשר מהקוביות הקפואות)
מעט שמן זית, לבירוש
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית עמוקה או מרפדים בנייר אפיה (לא כדאי להשתמש בתבנית התנור, העגבניות מגירות נוזלים בזמן האפיה).
מניחים את הבורגול בקערה, מוסיפים את המים החמים, ומניחים בצד למשך 15 דקות. סוחטים את עודפי הנוזלים מהבורגול.
מחממים את השמן בסיר או במחבת גדולה. מוסיפים את הבצל והבשר הטחון. מבשלים עד שהבשר מאבד לגמרי את הצבע הורוד. נעזרים במזלג כדי לפרק את גושי הבשר בזמן הבישול. מסירים מהאש, מסננים את הנוזלים ומעבירים לקערה גדולה.
מוסיפים לבשר את הבורגול, רסק העגבניות, הפטרוזיליה, האורגנו ורוטב הווטשסטר / ברביקיו. מערבבים היטב.
הופכים את העגבניות, כך שבסיסן כלפי מעלה. חותכים מהבסיס פרוסה בעובי 2 ס"מ. בעזרת כפית או כף פריזיאן, מוציאים את תוכן העגבניה. אפשר להוסיף חלק מבשר העגבניה לתערובת הבשר.
ממלאים את העגבניות בתערובת וסוגרים עם פרוסות העגבניה שחתכנו. מסדרים את העגבניות בתבנית, ומברישים אותן במעט שמן זית.
אופים במשך 30-35 דקות.

המתכון הזה הוא spin-off שעשיתי על המתכון פשטידת פטריות ובצל. במקום הבצל החלטתי להשתמש בכרישה, וגם לתבל את הפשטידה בצורה קצת אחרת. התוצאה יצאה טעימה ביותר.
המצרכים:
2 כרישות
1 קופסת שימורים של פטריות חתוכות
1 כף נבט חיטה (לא חייבים, אבל זה עושה את כל העסק בריא יותר)
1 כפית אגוז מוסקט טחון
2 ביצים
1 גביע (250 גרם) גבינה לבנה 3%
1 גביע (250 גרם) קוטג' 3%
1 כף שומשום
שמן זית, לטיגון
מלח, פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
מחממים את התנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים בתרסיס שמן תבנית אפיה מלבנית או עגולה.
מסירים מהכרישות את העלים החיצוניים, שוטפים היטב וחותכים לפרוסות.
מחממים מעט שמן במחבת, ומאדים את הפטריות ופרוסות הכרישה, עד שהן מתרככות.
מערבבים בקערה את הגבינות, הביצים, נבט החיטה ואגוז המוסקט הטחון. מוסיפים את הירקות ומערבבים היטב. מעבירים לתבנית ומפזרים מעל את השומשום בצורה שווה.
אופים 35-40 דקות, עד שהפשטידה משחימה.

לפני כמה שבועות החלטתי לעשות שינוי בתזונה שלי, ולעבור למזונות יותר בריאים. אני משתדלת להפחית במוצרים מקמח לבן, ולאכול יותר מוצרים מחיטה מלאה ויותר דגנים. זה עוזר לי מאוד. אני מרגישה הרבה יותר טוב מבחינה גופנית.
לאלו שמעקמים את האף ואומרים "איכס", אציין שהכל תלוי בדרך ההכנה. אורז מלא יכול לצאת דייסתי ומגעיל, ויכול לצאת "אחד אחד" עם טעם אלוהי. במקרה של האורז, דרך אגב, התרגלתי כל כך לטעמו, עד שאני מעדיפה את האורז המלא על פני האורז הרגיל.
זו גם הסיבה שאני מבשלת לאחרונה, ומפרסמת כאן, מתכונים יותר בריאים, שכוללים מצרכים כמו בורגול ושיבולת שועל.
הפשטידה הזו מציינת חלק מהמגמה הזו שלי. היא מכילה כל מיני דגנים טובים, היא מאוד קלה להכנה והיא גם מאוד טעימה. המתכון מבוסס על מתכון של "תנובה", ואפשר להכין אותו עם כל מיני ירקות. אני בחרתי בכרובית, כי זה מה שמצאתי בפריזר.
המצרכים:
1 חבילה (800 גרם) כרובית מוקפאת
1 קופסת שימורים של פטריות חתוכות
2 כפות קמח תירס
2 כפות בורגול
2 כפות שיבולת שועל (קוואקר)
1 כף סובין
1 כפית אבקת אפיה
3 ביצים
1 גביע גבינה לבנה רזה (אני שמתי 3%)
1 גביע יוגורט ביו 0%
1/2 כוס חלב (אפשר דל שומן)
1 כפית חרדל
מלח, פלפל שחור גרוס
לציפוי:
גבינה צהובה מגוררת
1 כף שומשום
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות ומשמנים תבנית מלבנית בתרסיס שמן.
שמים את הכרובית במיכל המתאים למיקרוגל, מוסיפים מעט מים, ומאדים במיקרוגל כ-9-10 דקות (מוודאים שאכן כל פרחי הכרובית הופשרו). בסיום האידוי, מוציאים מהמיקרוגל ומועכים מעט את הכרובית.
מערבבים היטב את כל החומרים, מלבד הירקות וחומרי הציפוי.
מוסיפים את הירקות לתערובת ומערבבים היטב. יוצקים לתבנית. מפזרים מעל את הגבינה הצהובה המגוררת ואת השומשום בצורה שווה.
אופים כ-45 דקות, עד שהפשטידה משחימה. אוכלים חם.

נתקלתי במתכון למאכל הפולני הקלאסי הזה, אז החלטתי לנסות אותו. אמנם הגרסא הזו הרבה יותר פיקנטית מהגרסא של אמא שלי, למשל, אבל זה מה שעושה אותה מיוחדת וטעימה.
המתכון הוא מהמגזין "דרך האוכל", ששיניתי קצת.
המצרכים:
1 חבילה של כרוב קצוץ
1 בצל קצוץ (אני השתמשתי בבצל סגול)
2 שיני שום כתושות, אפשר קפואות
3 קופסאות (סה"כ 300 גרם) של רסק עגבניות
1/2 1 כוס מים
1 כף פפריקה מתוקה
1/2 כפית פפריקה חריפה
1 כפית סוכר
מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם
שמן זית לטיגון
אופן ההכנה:
מחממים במחבת גדולה את שמן הזית ומטגנים את הבצל, שיני השום והכרוב, עד שהם שקופים.
מוסיפים את רסק העגבניות והמים ומערבבים. מוסיפים את שאר החומרים. מערבבים ומבשלים על אש קטנה כ-10 דקות, עד שהמים נספגים. מערבבים תוך כדי בישול, מידי פעם.

זו פשטידה יפה מאוד וטעימה מאוד, המורכבת מסוגים שונים של בצלים.
חיתוך הבצלים דורש לא מעט עבודה, וגם לא מעט דמעות… אבל התוצאה שווה את זה.
המתכון הוא של חנה גרשוני, שמצאתי באתר האינטרנט של עיתון "הארץ".
מצרכים:
2 בצלים לבנים
2 בצלים סגולים
2 כרישות
5 בצלים ירוקים
1 צרור עירית
2 כפות שמן זית
1 גביע גבינה לבנה 5%
1 גביע קוטג' 3%-5%
4 ביצים
3 כפות אבקת מרק בצל
קורט אגוז מוסקט טחון
מלח, פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות ומשמנים תבנית עגולה או מלבנית.
חותכים את כל הירקות לפרוסות דקות. מפרידים את פרוסות הבצלים הלבנים והבצלים הסגולים לטבעות. מחממים את השמן במחבת טפלון גדולה (רצוי ענקית). מאדים את הירקות, תוך כדי ערבוב, עד להזהבה.
מערבבים את שאר החומרים בקערה גדולה. מוסיפים את הירקות המאודים ומערבבים היטב. שופכים את התערובת לתבנית ומחליקים את פני השטח.
אופים עד שהחלק העליון מזהיב והפשטידה יציבה.

עוד מתכון מדהים מהספר "המטבח של פסקל" של פסקל פרץ-רובין.
הפשטידה בעיקרון די קלה להכנה, מלבד ההתעסקות עם החצילים, שמיררה את חיי. לקח לי המון זמן להוציא את התוכן שלהם, לא הצלחתי לקלף אותם כמו שצריך, וגם צרבתי קצת את האצבעות… כנראה שמיהרתי מידי ולא חיכיתי מספיק זמן עד שיתקררו.
השתמשתי בגבינה לבנה 3% (במתכון במקור כתוב 1%), סתם כי זה מה שהיה לי בבית. בנוסף, השתמשתי בגבינה מותכת בטעם סלמון (כנ"ל – זה מה שהיה לי), דבר שנתן טעם מעושן ומיוחד לפשטידה – מומלץ!
במקום שיני שום, השתמשתי כרגיל בשום כתוש קפוא.
הנה המתכון, עם השינויים הקטנים שלי:
המצרכים:
3 חצילים בינוניים
1 גביע (250 גר') גבינה לבנה 3%
4 קוביות שום כתוש קפוא, מופשרות
2 ביצים, טרופות מעט
4 משולשי גבינה מותכת לייט בטעם סלמון, חתוכים לחתיכות קטנות
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
דוקרים את החצילים במזלג מכל הצדדים, וקולים במיקרוגל, בטוסטר-אובן או בתנור עד שיתרככו. מסלקים את הקליפה, ומועכים את תוך החצילים למחית חלקה. מוסיפים לחצילים את כל שאר החומרים ומערבבים לעיסה חלקה.
מחממים תנור לחום של 180 מעלות ומשמנים תבנית מלבנית. יוצקים לתבנית את תערובת החצילים ומשטחים. אופים כ-45 דקות, עד שהפשטידה מתייצבת ומזהיבה. מגישים חם.

המתכון הזה הוא בעצם ואריאציה שעשיתי על המתכון סלט אורז ירוק. זהו מתכון האורז האהוב עליי. הוא קל להכנה, טעים נורא ויוצא "אחד אחד".
אפשר להכין את המתכון גם עם אורז לבן, אבל אורז מלא הוא בריא יותר.
המצרכים:
1 כוס אורז מלא
1 כפית שמן
3 קוביות שמיר קפואות
3 קוביות בזיליקום קפואות
3 קוביות פטרוזיליה קפואות
1 קוביה קפואה של שום
2 כוסות מים
מלח, פלפל שחור גרוס
צנוברים לפי הרגש
אופן ההכנה
שמים את האורז במסננת ושוטפים תחת זרם מים, עד שהמים צלולים.
מחממים את השמן בסיר, מוסיפים את האורז ומערבבים היטב, עד שכל הגרגרים מצופים בשמן. שופכים לסיר את המים. מוסיפים לסיר את עשבי התיבול והשום, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים היטב. מרתיחים וממשיכים לבשל על להבה בינונית, עם כיסוי חלקי, עד שכל הנוזלים מתאדים. מכבים את הלהבה, מניחים על פתח הסיר מגבת, ומעליה מכסה, ומשהים כ-20 דקות. מעבירים לקערה.
מוסיפים את הצנוברים, מערבבים בעדינות, אוכלים ונהנים 🙂

אל תצחקו עליי, טוב? הייתי חייבת לשים כאן את המתכון שלי לחביתה. היא לא שמנה (לחברים בשומרי משקל – 3 נקודות סה"כ), נראית חבל על הזמן, וטעימה בטירוף. ואני אדם ששונא חביתות.
מכינים שתיים כאלו לארוחת בוקר של יום שישי או שבת, והחיים מחייכים פתאום.
מצרכים:
1 ביצה
1 חלבון
1 כפית שמן זית או שמן אגוזים
3 פטריות טריות, פרוסות
בזיליקום מיובש טחון
אורגנו מיובש טחון
מלח, פלפל שחור גרוס.
אופן ההכנה:
טורפים את הביצה והחלבון ביחד. מתבלים במלח, פלפל, בזיליקום ואורגנו, וטורפים היטב שוב.
מחממים מחבת משומנת בכפית שמן. יוצקים את תערובת הביצים למחבת ומטים אותה כך שהתערובת מכסה את כולה. מסדרים על החביתה את פרוסות הפטריות.
מטגנים עד שהחלק התחתון של החביתה משחים (מציצים ובודקים מידי פעם). הופכים בעדינות ומטגנים עד שגם הצד השני משחים. מעבירים לצלחת ונהנים.

המתכון הזה הוא מדהים לדעתי, וגם לא משמין. ההכנה מהירה, הטעם נהדר, והמנה נראית מרשימה מספיק לאירוח.
המתכון מ"לאישה" (עם טיפה שינויים, כרגיל)
המצרכים:
6 פילטים של דג ים לבן
מיץ מ-1 לימון
1 לימון, קלוף, פרוס ל-6 פרוסות
לרוטב
3 כפוץ מיץ לימון
קליפה מגוררת מ-1 לימון
1 כף חומץ בן-יין (במתכון היה כתוב אדום, אני שמתי לבן)
1 שן שום כתושה
1 כפית חרדל גרגירים
1 כף כוסברה קצוצה (או 2 קוביות כוסברה קפואות)
2 כפות שמן זית
פלפל שחור גרוס, מלח
אופן ההכנה:
מחממים את התנור לחום של 220 מעלות. מניחים כל פיסת דג ברדיד אלומינים או בנייר פרגמנט, יוצקים מלמעלה מיץ לימון ומניחים מלמעלה פרוסת לימון. סוגרים ל"מעטפה" אטומה ומניחים בתבנית. אופים 15-20 דקות.
מערבבים את כל מרכיבי הרוטב. מניחים את נתחי הדג על צלחות ויוצקים מהרוטב. מגישים מיד.
הערה: אפשר להחליף כף שמן אחת בכף חומץ נוספת כדי שהמתכון יהיה יותר דיאטטי, ומבלי לפגוע בטעם.