יש לי המון דלוריות בבית, וכשפורסם בבלוג Coconut & Lime מתכון לדלעת מאודה עם תפוחים, חשבתי שיהיה נחמד לנסות להכין בצורה דומה עם דלורית. הוספתי גם חצי בצל סגול, שהיה זנוח במקרר, וזרעי כוסברה.
התקבל תבשיל פשוט מעולה – מתקתק וריחני, עם מעט חמיצות מהתפוחים, ובצבעים סתוויים של אירופה וצפון ארצות הברית. עושה חשק לנסוע…
לא יכולתי להתאפק ולקחתי לי מנה נוספת.

המצרכים:
1 כף שמן זית
1 כף שמן קנולה
1/2 בצל סגול גדול, קצוץ גס
2 שיני שום כתושות
1 דלורית, קלופה וחתוכה לקוביות
2 תפוחים, מגולענים וחתוכים לקוביות
1 כפית זרעי כוסברה
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמנים במחבת, ומטגנים את השום והבצל עד שהבצל נהיה שקוף. מוסיפים קוביות דלורית ותפוחים, ומאדים תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהדלורית כמעט רכה (מזלג ננעץ בה עם קושי מסוים). מוסיפים זרעי כוסברה, מלח ופלפל שחור. ממשיכים לאדות, תוך כדי ערבוב, עד שהדלורית רכה (מזלג ננעץ בה בקלות).
אוכלים חם.

במקרר מצאתי זוקיני צהובים שאיימו להתעלף. החלטתי שבא לי לאפות אותם בתנור. קצת עלי רוקט קרועים ששכנו לידם במדף, קצת גבינה צפתית מפוררת מעל – ויש מנה יפה, ייצוגית, בריאה, טעימה ודיאטטית לארוחת ערב.
אפשר כמובן להחליף בעשבי תיבול אחרים, ולהשתמש בגבינה בולגרית או גבינת עיזים.

אני הייתי אפילו מגישה אותה לאורחים.

המצרכים:
4 זוקיני או קישואים
1 כף שמן זית
צרור עלי רוקט או ארוגולה
100 גרם גבינה צפתית

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
פורסים את הזוקיני לפרוסות אלכסוניות. מעבירים לתבנית. מוסיפים עלי רוקט קרועים ביד.
מזרזפים מעל הירקות את שמן הזית, ומערבבים היטב בידיים. מפוררים מעל את הגבינה הצפתית.
אופים במשך 20-30 דקות, עד שהקישואים רכים והגבינה מזהיבה.

לאט לאט לאט, אבל זה קורה. אני יורדת במשקל. המכנסיים פתאום נסגרות עליי. אני מרגישה פחות נפוחה. הירידה מאוד איטית, אבל אני מנסה להיות סבלנית ולהסתגל לאורח החיים החדש – לאכול כל 3 שעות, הרבה פחות פחמימות ויותר ירקות וחלבונים. ביי ביי פסטה, שלום פיצה. אנחנו כבר לא נתראה הרבה. אהבתי אתכם מאוד, ואני עדיין אוהבת, אבל בחיים צריך לפעמים להחליט החלטות קשות. להיפרד ו"לחתוך".

בשבועות האחרונים אכלתי סלט עם נתחי עוף בארוחת הצהריים. עד כמה שזה טעים לי ועד כמה שאני אוהבת את המנה הזו, הרגשתי שאני צריכה גיוון. התלבטתי איזה מנה אוכל להכין, שמכילה חלבונים וירקות אבל לא מכילה פחמימות. נזכרתי שבעבר הכנתי בשר בקר מוקפץ עם שעועית ירוקה, וגם גרסא עם חצילים וגרסא עם בצל ירוק. חשבתי שיהיה נחמד להכין עוד מנה בסגנון הזה, והחלטתי ללוותה בברוקולי. ערבבתי כל מיני רטבים וחומרי טעם שמצאתי בבית, הקפצתי את נתחוני השייטל, הוספתי ברוקולי מאודה, וקיבלתי תבשיל גדול ומשביע. ליוויתי אותו בסלט חסה קטן עם פטריות וכפית טחינה, ויש לי ארוחת צהריים בריאה, מושקעת וטעימה.

המצרכים:
1 חבילה (800 גרם) פרחי ברוקולי מוקפאים
500 גרם בשר בקר מנתח שייטל, חתוך לנתחונים דקים
2 כפות שמן קנולה
2 שיני שום, כתושות
2 כפיות ג'ינג'ר טרי מגורר (השתמשתי בקוביות קפואות)
3 כפות רוטב סויה
1 כף צ'ילי מתוק
1 כף חומץ אורז
1 כף חומץ בלסמי
2 כפות מיץ תפוזים
1 כף ברנדי
1 כפית שמן שומשום
2 כפיות סירופ מייפל

אופן ההכנה:
שמים את הברוקולי בכלי מכוסה המתאים למיקרוגל עם מעט מים, ומאדים כ-10 דקות, עד שהברוקולי רך. מסננים ושוטפים במים קרים. חותכים את הברוקולי לקוביות.
מחממים שמן קנולה במחבת ומטגנים את השום והג'ינג'ר עד להזהבה, תוך כדי ערבוב. מוסיפים את נתחי השייטל ומטגנים עד שהם משנים צבעם לחום.
מערבבים בקערה רוטב סויה, צ'ילי מתוק, חומץ אורז, בלסמי, מיץ תפוזים, ברנדי, שמן שומשום וסירופ מייפל. יוצקים על הבשר, מערבבים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את קוביות הברוקולי ומבשלים עוד כחצי דקה-דקה.

עברתי על ערימת מתכונים שגזרתי מכל מיני עיתונים, ונתקלתי במתכון לעוף צלוי עם דלורית וערמונים (אני חושבת שהוא של איילת הירשמן). ישר נדלקה לי נורה מעל הראש – מנה עיקרית בלי פחמימות! ועוד עוף! וערמונים! שהרי גברברי הבית מאוד אוהבים עוף וערמונים. נזכרתי שבפריזר יש חלקי עוף, במזווה יש ערמונים (אצלנו תמיד יש ערמונים), ורק נותר להצטייד בדלורית ולהכין את המנה הזו לארוחת הצהריים של שבת. דלורית לא מצאתי, ובמקום זאת קניתי דלעת ערמונים ודלעת כוכבים קטנות וחמודות להפליא.  התעצלתי לטגן את העוף במחבת, כפי שהיה כתוב במתכון, אז ויתרתי על החלק הזה ורק אפיתי בתנור.
ההכנה פשוטה יחסית, ובסופה מתקבלת מנה חגיגית, טעימה ועסיסית.  מתאים גם לארוחת החג של ראש השנה הקרב.

המצרכים:
4 כרעי עוף, מחולקות לשוק וירך
2 כפות שמן זית
2 בצלים, פרוסים גס
1/2 1 כוסות יין אדום
2 כפות דבש
1 חבילה (150 גרם) ערמונים קלופים בואקום
2 דלעות ערמונים או כוכבים או 1 דלורית
עלים מ-3 גבעולי מרווה טריים
פלפל שחור, מלח גס

אופן ההכנה:
קולפים את הדלעות / הדלורית, מנקים מגרעינים וחותכים לקוביות.
מחממים תנור לחום של 200 מעלות. מסדרים את חלקי העוף בתבנית בשכבה אחת.
מחממים את השמן במחבת ומטגנים את הבצל עד שהוא נהיה שקוף ומתחיל להזהיב. מעבירים לתבנית (מעל העוף). יוצקים למחבת את היין והדבש ומחממים כמה דקות, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהרוטב מסמיך קצת.
מוסיפים את הערמונים למחבת ומבשלים כדקה. מסירים מהאש ויוצקים את תוכן המחבת על העוף והבצל שבתבנית.  מניחים מעל את עלי המרווה. מתבלים במלח גס ופלפל שחור.
אופים בתנור במשך 10-15 דקות. מכסים בנייר אלומיניום ואופים עוד 25 דקות. מוסיפים לתבנית את קוביות הדלעת, מכסים ואופים עוד 25 דקות. מסירים את נייר האלומיניום ואופים עוד 15-25 דקות, עד שהעוף והדלורית מבושלים לחלוטין (דוקרים את העוף במזלג ויוצאים ממנו נוזלים צלולים).

אני בדיאטה, שלמען האמת – לא ממש מצליחה לי. בפגישה האחרונה עם הדיאטנית, אחרי review שעשתה על יומן האכילה שלי, קיבלתי הוראה להפחית בפחמימות באופן כללי, וספציפית להוריד את מנת הפחמימה של ארוחת הצהריים.
אני אוהבת פחמימות, אני מודה. מצד שני, אני רוצה לרדת במשקל. קיבלתי עליי את המתווה החדש בניסיון לשלבו באורח חיים שאוכל לעמוד בו.

מה אוכלים ליד החלבון בארוחת הצהריים במקום פחמימות? ירקות מבושלים. באחת הארוחות הקפצתי לי ברוקולי ופטריות עם רוטב סויה, ג'ינג'ר וצ'ילי, וזה יצא ממש סבבה. רציתי לעשות זאת גם היום, אבל גיליתי שאין יותר ברוקולי קפוא, או ירקות קפואים בכלל (לעומת זאת, יש בפריזר 3 חבילות של גרגירי תירס קפואים. אין לי מושג מה חשבתי ולמה אגרתי אותם). מצאתי במקרר כרובית עייפה אחת. אני בדרך כלל אוהבת לאפות את הכרובית בתנור עם שמן זית, שום ודבש או סילאן (כמו במתכון הזה או הזה או הזה), אבל זה לא ממש דיאטטי… לשמחתי נתקלתי במתכון לכרובית אפויה עם פלפלים חריפים בבלוג Bless her Heart. הרעיון מצא חן בעיניי, אז הרכבתי לי רוטב דומה (אבל עם צ'ילי מתוק בשביל החריפות ועם פחות שמן), יצקתי על הכרובית וצליתי בתנור. התקבלה מנה גדולה ומשביעה, וכמובן טעימה מאוד. איזה כיף 🙂
בגלל הפיקנטיות של המנה היא לא מתאימה לילדים.

המצרכים:
1 כרובית
מים עם חומץ, להשריית הכרובית
1 כף שמן זית
2 כפות מיץ לימון
1 כף רוטב צ'ילי מתוק
4 שיני שום כתושות
מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 250 מעלות. משמנים תבנית מלבנית, רצוי ממתכת (השתמשתי בתבנית חד פעמית).
משרים את הכרובית במים עם החומץ ל-10 דקות לפחות. מוציאים מהמים ומפרידים לפרחים. מעבירים לתבנית.
מערבבים בקערה שמן זית, לימון, צ'ילי מתוק ושום. מתבלים במלח ופלפל.  יוצקים על הכרובית ומערבבים היטב, כך שפרחי הכרובית יצופו.
מכניסים לתנור, לשלב הגבוה ביותר, ואופים במשך 10 דקות. מסובבים את התבנית, ואופים 5-10 דקות נוספות, עד שהכרובית מזהיבה.

 מצד אחד אני בדיאטה. מצד שני על ארטיקים אני לא מסוגלת לוותר. זה החטיף שאני הכי הכי אוהבת בעולם. הדיאטנית אמרה לי שאני יכולה לאכול שלגון לייט באחת מארוחות הביניים, ואני עיקמתי את הפרצוף. תמיד חשבתי שמדובר בשלגונים עם טעמי לוואי מגעילים.
מסתבר שבתחום הזה יש התקדמות גדולה בשנים האחרונות. קיבלתי כמה סוגי שלגונים דלי קלוריות של "שטראוס" לצורך התנסות, וכמובן שקפצתי על המציאה. להלן הסקירה.
(קיבלתי את התמונות מהיח"צ)

(הערה: אני לא היחידה שסקרה את השלגונים הנ"ל באינטרנט, וראיתי שיש אנשים שחשבו שונה ממני על חלק מהם, גם לשלילה וגם לחיוב. אתם מכירים את עצמכם וטעמכם, אז השיקול בסופו של דבר שלכם)

שלגון לייט וניל ריבת חלב
מה זה? שלגון חלבי בטעם וניל עם ריפל בטעם ריבת חלב.
הנזק: 37 קלוריות ו-0.5 גרם שומן ליחידה.
הסיכום: שלגון טעים באופן מפתיע. ריבת החלב מקנה לו טעם קרמלי ועשיר. מומלץ. יש גם חבילה של שלגוני מיני ש"עולים" רק 26 קלוריות. מאז שטעמתי את השלגון הזה, כבר קניתי אחת כזו הביתה.

שלגון לייט מיני יוגורט אוכמניות
מה זה? שלגון מיני חלבי עם יוגורט, אוכמניות וריפל דובדבן.
הנזק: 26 קלוריות ליחידה.
הסיכום: ניסיתי את השלגונים האלו כבר מזמן, והם ממש ממש טעימים. אהבתי את השילוב בין הטעם החמצמץ קמעה לבין המתיקות של הפירות המשובצים בשלגון. מומלץ ביותר.

שלגון אסקימו פרי יוגורט
מה זה? שלגון יוגורט בציפוי אסקימו פרי בטעם אפרסק ובטעם תות.
הנזק: 71 קלוריות ליחידה.
הסיכום: בחיים לא חשבתי שאגיד דבר כזה על ארטיק, אבל ממש ממש לא אהבתי את השלגון הזה. לא את התות ולא את האפרסק. לא הצלחתי לסיים אף אחד מהם. הטעם של הפרי מוזר, וחלק היוגורט פשוט לא טעים.

שלגון לימונענע
מה זה? ארטיק קרח בטעם לימון ונענע.
הנזק: 61 קלוריות ליחידה.
הסיכום: איך לא חשבו על זה קודם? מיוחד, מרענן, ובהחלט מרגישים את טעם הנענע, שזהו אחד הטעמים האהובים עליי.  באופן אישי אני מעדיפה את השלגונים החלביים העשירים יותר, אבל בשביל ארטיק קרח הוא ממש סבבה.

מאחלת לכולכם קיץ שמח, מרענן וקליל 🙂

הכרזתי בבית על יומיים של גמילה ממסכים. אין טלויזיה. אין משחקים במחשב. אין משחקים בסמסונג גלאקסי. אתמול אייל היה די ממורמר מהקונספט החדש, אבל היום זה כבר ממש לא הפריע לו. הוא אפילו ביקש שנכין ביחד פנקייקס בכל מיני צבעים, כמו הפנקייקס שהכנו בעבר.
פתחתי את קטגוריית לביבות ופנקייקס בבלוג, ועיניי נפלו על המתכון לפנקייקס לימון וריויון. בשביל הגיוון, החלטתי להחליף את הלימון בתפוז.
השארנו חלק מהפנקייקס בצבע הטבעי שלהם (צהבהב), ואת השאר חילקתי לקערות וצבענו, לפי בקשת אייל, בירוק, אדום וכתום.
הפנקייקס דקים וטעימים, ואייל שמח לזלול אותם. יאיר סרב לאכול מהם בהתחלה, אבל אחרי שראה שאני מצלמת את אייל (לבלוג כמובן), החליט שגם הוא רוצה להצטלם, ולכן התחיל לאכול את הפנקייקס כדי שאצלם גם אותו 🙂 יאירי שלי אוהב להצטלם, ועוד יותר אוהב לראות את עצמו בתמונות. לשמחתי, אחרי שאכל פנקייקס לצורך הצילום, הוא המשיך ואכל עוד כמה לצורך הנאתו הפרטית 🙂

המצרכים:
1 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
1/8 כפית מלח
4 ביצים, מופרדות
1 כוס ריויון
2 כפות דבש
קליפה מגוררת מתפוז אחד
2 כפות מיץ תפוזים

אופן ההכנה:
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה ומלח. מוסיפים חלמונים, ריויון, מיץ תפוזים, קליפת תפוז ודבש. טורפים היטב.
בקערה נפרדת, טורפים את החלבונים לקצף תפוח ועם בועות. מקפלים את הקצף בעדינות לתוך בלילת הפנקייקס.
אם רוצים לצבוע את הפנקייקס, מחלקים את הבלילה לקערות, מטפטפים לכל קערה כמה טיפות של צבע מאכל, ומערבבים היטב.
מחממים מחבת ומרססים בתרסיס שמן או חמאה. יוצקים כפות מהבלילה למחבת, ומטגנים עד שהפנקייקס מתחילים להתייבש, השוליים מתחילים להזהיב, ומופיעות בועות. הופכים ומטגנים מהצד השני. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
ממשיכים כך עד תום הבלילה.

על "טבעוף" שמעתי לראשונה מחברה לעבודה, אישה שמקפידה מאוד על בריאותה, על תזונה נכונה ועל בישול בריא. היא סיפרה שהכינה עוף של "טבעוף" בתנור, בצורה הכי פשוטה שאפשר, והעוף יצא פשוט חלומי.
אחרי המלצה כזו, כמובן שהייתי חייבת לנסות את המוצרים שלהם. זכור לי שהכנתי שניצלים אפויים מנתחי חזה העוף שלהם – אלו היו השניצלים הכי  טעימים שאכלתי אי פעם.
התרנגולות של "טבעוף" לא מוזנות באנטיביוטיקה, ניזונות מתזונה צמחית, וחיות בלולים עם צפיפות נמוכה. בתור מושבניקית שמכירה את המראות של תרנגולות שחיות בלולים בצפיפות נוראה,  זה משמח שאפשר גם אחרת, ושביכולתי לקנות מוצרי עוף בריאים יותר, ללא אנטיביוטיקה (במיוחד כשמדובר באוכל שאני מכינה לילדים שלי), וחוץ מזה – עם טעם נהדר!!
לכן, כשהציעו לי לקבל מוצרים שלהם במתנה לצורך התנסות, כמובן ששמחתי מאוד. היתה תקופה שבה לא היה ניתן להשיג את המוצרים בחנויות, אבל עכשיו הם חזרו למרבה השמחה 🙂

המתכון שלפניכם הוא מהספר החדש של אהרוני (שעוד אסקור כאן בבלוג) – "פותחים שולחן 2". עשיתי בו קצת שינויים, כי הכנתי חצי כמות.  אני מאוד אוהבת טעמי תפוזים, והעוף יצא טעים מאוד, רך, עסיסי וגם הניחוח שלו משגע. גם ההכנה קלה.

המדען הראשי של הבית, קרי אייל, סיכם זאת כך:
אני: אייל, העוף טעים לך?
אייל: אמא, זה העוף הכי טעים בעולם!
אני: יופי! אני שמחה לשמוע 🙂
אייל: אמא, אכלתי עוף כבר הרבה פעמים, וזה העוף הכי טעים שאכלתי בחיים!

המצרכים:
4 כרעיים של עוף
2 כפות שמן זית
2 כפיות ג'ינג'ר קצוץ דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
2 שיני שום כתושות
1/2 1 כף סוכר חום
קליפה מגוררת מתפוז אחד
1/2 כוס מיץ תפוזים סחוט טרי
1/2 1 כפות רוטב סויה
1 כפית תערובת עשבי תיבול טוסקנה (או 1/2 כף עלי תימין)
מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
שמים את הכרעיים בתבנית עם צד העור כלפי מטה. מערבבים את כל שאר הרכיבים ויוצקים על העוף. משהים במקרר במשך כמה שעות (השהיתי למשך לילה).
מחממים תנור לחום של 190 מעלות.
הופכים את הכרעיים בתבנית כך שצד העור יהיה כלפי מעלה, ומרטיבים את העור בנוזלי המשרה. אופים בתנור במשך 40-50 דקות. מידי פעם יוצקים מנוזלי המשרה על העוף.

אני בדרך כלל מאוד בררנית לגבי סלט הירקות שלי. אני אוהבת רק ירקות מאוד ספציפיים, והסלט שלי לעולם יכלול חסה, עגבניות, פטריות, גמבה צהובה/אדומה/כתומה ואולי גם נבטי אלפלפה, תירס גמדי ומלפפונים חמוצים. אני לא אוהבת מלפפונים. אני לא אוהבת גזר לא מבושל. אני לא אוהבת צנוניות. אני לא אוהבת קולרבי, אני לא אוהבת כרוב בסלט שלי, אני לא אוהבת בצל בסלט שלי, אני לא אוכלת גרגירי תירס, ויש עוד…
החלטתי להיות הרפתקנית הפעם.  קניתי כל מיני ירקות בלתי אופייניים אצל הירקן, הפשלתי שרוולים, חיברתי את מעבד המזון לחשמל, והתחלתי לעשות ניסויים. גיררתי ירקות שונים בפומפיה הגסה של מעבד המזון, עשיתי קומבינציות וערבבתי חומרי תיבול. תוצר אחד הוא הסלט הזה – ירקרק, קליל, קראנצ'י ורענן. למרות שהוא מורכב מירקות שאני בדרך כלל לא אוכלת – קולרבי ומלפפון – אהבתי אותו מאוד. בחרתי ברוטב אסייתי-משהו, שמלטף את הסלט אבל לא משתלט עליו.
הוספתי לסלט 2/3 שקית של אגוזי קשיו קלויים ומרוסקים של "סוגת", שקיבלתי מהם לצורך התנסות, מוצר כיפי ש"הקפיץ" את הסלט והעניק לו תוספת של קראנצ'יות.
זה סלט ענקי שאפשר לארח איתו בקיץ בכיף.

המצרכים:
1/2 ראש כרוב
2 מלפפונים (בקליפתם)
1 קולורבי, קלוף

לרוטב:
2 כפות רוטב סויה
2 כפיות חמאת בוטנים
1 כף מיץ לימון
1 כף חומץ אורז
1 כף צ'ילי מתוק

לקישוט ותוספת קראנצ'יות:  קשיו קלוי מרוסק

אופן ההכנה:
מגררים את כל הירקות בפומפיה הגסה של מעבד המזון. מעבירים לקערה.
מערבבים היטב את כל חומרי הרוטב. יוצקים על הירקות ומערבבים. מוסיפים את הקשיו הקלוי המרוסק ומערבבים.

בזמן האחרון ממש לא בא לי לבשל, כך שהדברים היחידים שאני מכינה, אם אני כבר מכינה, הם לזניה או שקשוקה. כשגיליתי במקרר 3 מיכלי לבן שפג תוקפם, היה לי ממש חבל לזרוק, והחלטתי להכין מהם פשטידה. אם אני כבר מכינה משהו – אז לפחות שיצא לי מזה פוסט בבלוג.
חשבתי על כל מיני רעיונות, ובסוף החלטתי על פשטידה עם בטטות צלויות בתנור (כי יש בטטות בבית, במקרה), ועם תוספת של רוזמרין מהגינה, שלא יהיה משעמם. במקום קמח השתמשתי בקוואקר שקיבלתי במתנה מחב' "דיפלומט", אבל אפשר להחליף אותו בקמח או בקמח מצה. מאוד אהבתי את התוצאה שיצאה – הפשטידה הזו ממש יפה וייצוגית :-), וכמובן טעימה.

המצרכים:
2 בטטות בינוניות, קלופות
חומץ בלסמי
עלים מענף אחד של רוזמרין
מלח גס
3 גביעים (200 מ"ל כל אחד) לבן או אשל או יוגורט
3 ביצים
4 כפות פתיתי שיבולת שועל (קוואקר) או קמח או קמח מצה
לפיזור: גבינת פרמזן מגוררת

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה.
מנקבים את הבטטות במזלג מכל הכיוונים, ומרככים במיקרוגל במשך 3 דקות (הבטטות יתרככו מעט אבל עדיין יהיו יציבות ויחסית קשות). מניחים להצטנן וחותכים לקוביות קטנות (bite size). מפזרים את הקוביות בתבנית התנור. מטפטפים מעל חומץ בלסמי ומפזרים מלח גס ואת עלי הרוזמרין. אופים בתנור במשך 10-15 דקות עד שקוביות הבטטה מתרככות ומשחימות. מוציאים את התבנית מהתנור. לא מכבים את התנור.
טורפים בקערה את הלבן, ביצים ושיבולת שועל. מוסיפים את קוביות הבטטה ועלי הרוזמרין לקערה ומערבבים היטב.
משמנים תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ. יוצקים את תערובת הפשטידה לתבנית, ומפזרים מעל גבינת פרמזן מגוררת.
אופים במשך כ-40 דקות, עד שהפשטידה מתייצבת ומזהיבה.