מאסטר שף – שבוע חמישי
- תגובות (19)
הדפסה
- 15 בנובמבר 2010
- מאסטר שף, שונות
השבוע נפגעתי בברך. הפגיעה הובילה לכאבי גב מטורפים – גב תפוס. בעקבות זאת נשארתי היום בבית לנוח, וכך צפיתי בפרק של "מאסטר שף" האמריקאית (תודה ל-more4me על ההמלצה). אתם לא תאמינו. בתוכנית האמריקאית לא בוכים. כלומר, היו 2 מתמודדות שקצת האדימו באזור העיניים, אבל מעבר לזה לא ראיתי ולו דמעה אחת. בתוכנית הישראלית, לעומת זאת, היה שבוע מעצבן ביותר.
נתחיל במשימה הראשונה – ארוחת שבת. יפה. היה לנו זכרון ילדות, ועכשיו ארוחת שבת, שמייד העלתה זכרונות בקרב המתמודדים הרגשניים יותר. גם אני העלתי זכרונות מארוחת ליל שישי – קערת פופקורן מול סרט של ג'יימס בונד. כן, אשכנזיה מקובעת ואוכלת שרצים שכמותי. מאז שסבי וסבתי נפטרו, לא ערכנו סעודת שבת. להוריי אנחנו מגיעים בכלל בשישי בצהריים, כדי שיוכלו להאכיל ולבלות עם הנכדים כאוות נפשם. נו, עוד הוכחה לכך שאני ו"מאסטר שף" לא נועדנו יחד.
ארוחת השבת הזו, שאמורה להעלות רגשות של ביחד, משפחתיות, חום ואהבה, גרמה לחלק מהמתמודדים לפתוח כזה פה ג'ורה מלא רפש, שזה פשוט היה מגעיל.
ממוריה, למשל, שמענו כי אינה הרוסיה היא מקובעת. כי כאלה הם הרוסים, אתם יודעים. מקובעים. לא האמנתי שאני שומעת את זה. מוריה, שברוב התוכניות עסקה בלהכין אך ורק אוכל שהיא מכירה מהבית, אומרת על אינה שהיא מקובעת. כן, כן, סנדוויץ' חביתת ירק זה לא מקובע. רביולי כבד עוף וחלמון זה כן מקובע. הבנתם את זה?
השבוע היה שבוע מלא דמעות. סמדי בכתה בגלל פירמידת ההפתעות שלא הצליחה לה. מוריה בכתה בגלל כל דבר בערך. אינה בכתה כי בצקים ופירות זה לא הקטע שלה. הלווו??? אולי תרגעו? באמת. משימת הבצקים לדעתי היתה המשימה הקלה ביותר במאסטר שף עד כה. אפילו אני הייתי מסוגלת לעבור אותה. מה את בוכה כל כך?
וכמובן, מוריה שוב הגדילה עשות, והגישה בצק מטוגן בתור מאפה מתוק.
ועכשיו אנחנו יודעים למה. הידעתם שלמוריה יש בעיית קשב וריכוז וזו הסיבה לכל כשלונותיה בחיים?
מוריה מותק, אני לרגע לא מזלזלת בקשיים שלך. הפרעת קשב זה דבר נורא. העניין הוא, שאני מכירה אישית שני אנשים בעלי הפרעת קשב. לשניהם יש שני תארים, הם בעלי משפחות, וגם בעלי קריירה מפוארת בהיי טק. הם לא אומרים על רוסים שהם מקובעים, לא מגישים בצק מטוגן בתור "מאפה", לא נותנים לרטבים את השם המדהים "הרוטב שלי", וכשהם צריכים לתת שם למנה שלהם, הם לא בוחרים בשם "משהו טעים". מוריה, בתוכנית הראשונה חיבבתי אותך. עכשיו אני מייחלת לרגע בו תעופי כבר ותחסכי מאיתנו את הפאדיחות.
משימת ההדחה האחרונה, לזהות את מרכיבי המתכון לבולונז של אייל שני, היתה גאונית והרבה יותר טובה מהמקבילה האמריקאית (צ'ילי טקסני). שאפו לאיציק שזיהה 17 מרכיבים, ומילה לשאר המתמודדים: כשאמרו לכם להתחיל קודם כל עם המרכיבים הקלים, התכוונו לזה. עוד לפני שאייל שני פתח את הסיר, כבר ניחשתי 4 מרכיבים: מלח, פלפל שחור, עגבניות ושמן. קצת common sense בבקשה.
מילה לסיום על העזרה ההדדית ואווירת "כל ישראל חברים" ששורה במטבח "מאסטר שף". די עם זה כבר! אביבה, אביבה, אביבה, אביבה, אביבה – תעזבו את האישה המסכנה בשקט!! ומה פתאום חצי מטבח מתגייס כדי להכין לסמדי את אחת המנות שלה?! זו תחרות או משימה קבוצתית? תנוחו!
מחר פרק חדש, ולפי הפרומו אני צופה פרק מעצבן עוד יותר. המתמודדים יצטרכו להכין את פסגת הקינוחים הצרפתיים – קרוקומבוש, כלומר מגדל פחזניות. אלקנה מכין מגדל פחזניות. זה יהיה מעניין. או מעצבן.
לפוסטים נוספים על "מאסטר שף":
שבוע ראשון – אודישנים
שבוע שני – אודישנים
שבוע שלישי – מחנה אימונים
שבוע רביעי – משימות
צודקת. כל מילה חצובה בסלע.
מפלס הדמעות מעלה את מפלס הכנרת וסמדר ומוריה מקובעות במאכלי העדה שלהן.
א. מוריה בלתי נסבלת, מההתחלה היא עצבנה אותי
ב. זו גם קצת אשמתה של אביבה – יפה שהיא רוצה לעזור אפילו בתחרות אבל צריך לדעת להגיד לא
ג. איציק באופן כללי מסתמן כתותח ובחור סימפטי
ד. רפואה שלמה! ואני מאחל לך להיות בהרבה ארוחות שבת טובות ושמחות, שבת היא המצאה גאונית (-:
יופי של פוסט וכל מילה מיותרת! אבל בכל רוצה להשחיל מילה.
לרגע חשבתי שרק אני רואה את כל הבלגן שם. הבכיות… האמירות השנויות במחלוקת, העזרה שמושיטה השוויצרית (מה שמה??) ומוריה שנראה כאילו אייל שני נדלק עליה ומתכונן להעביר אותה הלאה בכל מחיר….
באמת שאפו לאיציק על זיהוי המרכיבים. זה היה מאלף ומוכיח שלאיש יש חוש מפותח לאוכל ולא הייתי מזלזלת בזה.
דבר אחד הורג אותי יותר מהכל: למה לכל הרוחות הבנות לא אוספות את שערן???? לא מבינה איך בתוכנית עם שפים מקצועיים לא דורשים שם דבר כל כך אלמנטרי?!?!? לעבוד עם שיער פזור מעל מזון??? לא אסטטי בעליל ובהחלט לא מקצועי!
טוב, נראה מה יהיה בהמשך…
צודקת מוריה ממש מעצבנת, בהתחלה חשבתי שהיא חמודה, כי אין מה לעשות המצלמה די אוהבת אותה.
אבל היא סתם בשלנית ומקובעת וממש לא עושה מה שמבקשים, וכבר מתחיל להיות משעמם לראות אותה, כי היא עושה רק אוכל תימני, די תרגעי.
אין ספק שהתוכנית האמריקאית הרבה יותר טובה, דווקא היו דמעות בתכונית של אתמול, ורמזי הגיב לזה די באופן שלילי, מה שגרם לדמעות להפסיק מיד. פה בארץ ישר רצים ומחבקים, זו תוכנית דמעות ולא תוכנית בישול.
טארט האגסים וההל זה רעיון נהדר, אני אנסה מתישהוא.
הדבר היחידי שאני לא מסכימה איתך זה לגבי מוריה. כבר באודישנים שמתי לב שמשהו לא בסדר אצלה וכמובן שזה בא לידי ביטוי בכל פרק. יש לה בעיה וזה לא בהכרח רק מה שהיא סיפרה עליו ההפרעות קשב וריכז אלא הבעיה שלה הרבה יותר עמוקה. ולא, זה לא מפריע לי להתחבר אליה, יש לי הרבה סימפתיה אליה כי אני רואה עד כמה היא מתחברת לאוכל וזה בא אצלה מאהבה אמיתית. דבר נוסף אצל מוריה וכנראה שגם אצל סמדי מפריע לך זה שהיא עמך. זה משהו שגם ראיתי באח הגדול. מאחר וברקע שלי אני באה ממקום כזה, גדלתי בין אנשים שמדברים כמו בובליל וכמו סמדי ומוריה אז אני יכולה להבין אותם ולראות שהם לא אנשים טיפשים ושהדברים שהם אומרים לעיתים הם כן דברי טעם פשוט קשה להבין אותם כי אוצר המילים וצורת החשיבה שלהם שונה משלנו. הביקורת כאן בעיניי שגויה.
איזה כיף לקרוא את התגובות שלכם!
קלקל ויעל, תודה 🙂
מיכל, אחרי שראיתי 2 פרקים בתוכנית האמריקאית, גם אני חושבת שהיא טובה יותר.
עדי, לא חשבתי על הקטע הזה של שיער פזור. וואלה, את ממש צודקת…
דבי, ברגע שמוריה אמרה שרוסים הם מקובעים, מבחינתי היא מחוקה. אין לי סבלנות וסובלנות לדברים כאלו.
אני לא חושבת שסמדי טיפשה, אני פשוט לא מתחברת אליה, כי לא ראיתי אותה מכינה משהו יצירתי או משהו שחורג מהבישולים הרגילים שלה.
רחלי,
ממש מסכימה איתך!
מוריה ממש ממש מעצבנת ובתור מורה לחינוך מיוחד אני משערת שזה הרבה מעבר לבעיות קשב וריכוז. פשוט לא ברור מדוע השופטים כל כך אוהבים אותה ומחליקים לה על כל הפאשלות, כגון חביתת ירק או בצק מטוגן במקום אפוי. יש לך הסבר מדוע היא חביבת השופטים?
בכל אופן: התכנית טובה ומעניינת, אך מרגישים בבירור את מי השופטים אוהבים יותר ואת מי פחות.
ואני חושבת שהמשימה של ניחוש רכיבי התבשיל הייתה לא הוגנת בהגדרתה: המודח היה צריך להיות זה זה שיזהה הכי מעט רכיבים בסך הכל, כלומר לתת לכל אחד דף, שירשום את הרכיבים, ומי שרשם הכי מעט רכיבים נכונים שיילך. אדי היה בסדר גמור, עזיבתו לא הוגנת.
תודה לך על הפוסט, מסכימה איתך כל מילה!
חברים, הפרעת קשב זה לא איידס וזה לא סרטן. יש לו תרופה! כבר חמישים שנה קיים כדור קטן בשל ריטלין (ויש לו המון גירסאות שונות) שמתברר שעושה פלאים לסובלים מאותה הפרעה.
מוריה – להרים את השפופרת וללחוץ *ריטלין.
רחלי, מאד אהבתי להיכנס לאתר שלך ולקרוא את הסיפורים הקטנים שמעבר למתכונים. יחד עם זאת, בזמן האחרון קשה לי להשתחרר מהרושם שמותירות בי הכתבות שלך בחודשים האחרונים. הם מלאים ביוהרה והרבה שוויץ. כן, ממש כך.
הכתבה הפעם, מוכיחה זאת מעל לכל ספק. ואני מסכימה עם מה שכתבה דבי. את לא מתחברת לסמדי כי היא לא מכינה משהו יצירתי, את יודעת מה – אני לא רואה משהו יצירתי כל כך במתכונים שלך, חוץ מכל עוגות היום הולדת שאת אופה, מה שכמעט כל אחת מאיתנו עושה, אז מה הקטע שלך? סליחהף, שכחתי לציין משהו חשוב – אני אשכנזייה…. אני שמתי לב שאת מתחברת לאכשנזים, או בואי נדייק יותר – אינך מתחברת לעדות המזרח. זה כל כך שקוף. לא יעזור – באוכל הם עולים על כולם. ואני לא מתייחסת עכשיו לתחומים אחרים. האוכל שסמדי מכינה הוא כמו שהשופטים אומרים – פשוט טעים מאד וזה מה שחשוב. יש לה יד נהדרת. אז אם שופטים שהם מקצוענים אמיתיים אומרים זאת, מי את שתשפטי? את בסך הכל עוד אחת שמפרסמת את מתכוניה,, ובינינו הם לא משהו
בכלל. זה שיושבות כל מיני משועממות וחנפניות וכותבות לך תגובות שבא לי להקיא מהליקוקים שלהן, עדיין לא עושה אותך למבינה גדולה באוכל. סורי, הייתי חייבת לכתוב וסליחה על הכנות.
היי אלמונית, אני לא מתחרה במאסטר שף. יותר מזה, כפי שכתבתי בעבר, אין מצב שהייתי מתקבלת. אבל יש אנשים שכן התקבלו – ומהם אני מצפה ליצירתיות. אני מצפה שיחדשו לי וירגשו אותי. כי אחרת, מה עושה אותם מאסטר שף בדיוק?
ומה זה קשור אשכנזים/מזרחיים? יש אוכל נהדר בכל העדות, אבל שוב – מאסטר שף אמור להיות מישהו שיוצא מהטריטוריה הפרטית שלו ומסוגל לגלות יצירתיות בכל התחומים. זו דעתי.
אחד הפרסים לצופים הוא ארוחה של הזוכה של מאסטר שף אצלו בבית. אני, למשל, לא אוהבת תבשילים ברוטב, לא אוהבת בצקים, ולא אוהבת חריף. אם סמדי תזכה, מה היא בדיוק תכין למישהי כמוני? איך היא תתמודד?
אני לא חושבת שהעובדה שהאוכל טעים היא הכי חשובה. אני מכינה לזניה מהממת מקוטג' ופטריות משומרות. אני מתה עליה. היא טעימה בטירוף. זה עושה אותה מנה של מאסטר שף? ממש ממש לא. בסך הכל ארוחת ערב פשוטה.
צר לי אם את חושבת שהפוסטים מלאים ביוהרה ובשוויץ. אני דווקא מקפידה לצחוק על עצמי כמה שאפשר, חשבתי שזה ברור. אני כן חושבת שאני מבינה באוכל יותר מחלק מהמתמודדים בתוכנית, אני כן חושבת שרבים מן המתכונים שמפורסמים פה באתר הם יצירתיים, ואני כן חושבת שהם מוצלחים. את כותבת שהם לא משהו בכלל כי ניסית אותם? כל מי שטועם מהם (להלן משפחתי, האנשים שעובדים איתי וקוראי הבלוג שניסו אותם) יחלוק עלייך לחלוטין.
אלמונית יקרה!
אני חושבת שזכותו של כל אחד ואחת להביע את מחשבותיו בכל תחום. הבעת דעות הן לגיטימיות בהחלט. לא נאמר שום דבר נאצה. אין לאנשים אינטרס להחניף למישהו כי ממילא הכל וירטואלי.
רחלי, את רואה? בסופו של דבר האמת יוצאת לאור ומי שהיה צריך להיות מודח – הודח. בשלנים הרי אמורים להבין ענין ולכן אנו אומרות את דעתנו.
מנות של מאסטר שף חייבות להיות הרבה מעבר ל"טעימות" ואמורות להיות גם מרשימות ומקוריות.
אילו הייתי יודעת להמציא מנות, סביר להניח שהייתי ניגשת לנסות להשתתף בתכנית. אבל אני ממש לא!
כולה אוהבת לבשל. אוכל טעים אני מקווה. לא מתקרבת אפילו לתואר "שף". אדם שזוכה בתואר מסוים צריך להצדיק אותו. ולכן אני מצדדת בכל מילה שכתבת בנוגע לתכנית. מישהו צריך לצעוק "המלך הוא עירום"!!
שבת נפלאה שתהיה לכולנו!
הי
לדעתי כל הקונספט לוקה בחסר – מראים לנו את המאכלים, אנחנו לא יכולים לטעום וגם לא להריח. מה נותנות לנו התגובות כמו זו של הפייטן המזמר, שאומר שלא מתייחסים היטב לרגליים של הדגים?
גם פה, כמו ברוקדים עם כוכבים, שמים ביחד כוחות לא שווים – ברוקדים, דליה מזור בגילה המתקדם ובלי נסיון קודם מול טל שהיא רקדנית פעילה בבלט הישראלי וצעירה. ובמאסטר, מי שכבר עבד עם גיא פרץ מול בשלניות ביתיות,גם אם יש להן פה גדול.
היי רחלי
קודם כל תרגישי טוב ואני מקווה שאת בסדר :).
דבר שני אני לא צופה בתוכנית לעיתים קרובות (אין לי ממש זמן לזה) אבל, בלי שום קשר לתוכנית, אני חושבת שבבלוג הזה היופי הוא שאת כותבת מה שאת חושבת על התוכנית ואפשר לרשום תגובות בכל פוסט. אך הבעיה היא כשיש התבטאויות שהן, לדעתי, לא במקום. בקשר לתגובת האלמונית- יש דרך להביע דעה גם אם היא חולקת על הנאמר, לא צריך להשתמש בביטויים לא יפים ופוגעים.
דבר שני, אני שמה לב בפרסומות שהמתחרים בוכים לעיתים קרובות מאוד… באמת מפלס הכינרת יכל להעלות משמעותית מכל הדמעות שנשפכות שם :D.
ודבר אחרון,
רציתי להתצייעץ איתך: מחר יש לאמא שלי יום הולדת ואני ממש אובדת עצות בשאלה- איזו עוגת להכין?
אשמח לשמוע עצה טובה ממך ומכל המגיבים :P.
תודה !
שוב תודה על התגובות! כל אחד זכאי לדעתו 🙂
לגבי עוגת יום הולדת, עוגת השוקולד-פקאן היא מהממת ותמיד מצליחה. גם עוגת השוקולד-ערמונים ועוגת השוקולד-דובדבנים (עם הזיגוג הורוד) טובות מאוד ולא מסובכות להכנה. וגם עוגת השכבות שוקולד-וניל.
אם לא בא לך שוקולד, עוגת האגסים שהכנתי לאחרונה מאוד מוצלחת.
תודה רבה על העצות, אני בטוחה שהכל היה יכול להיות טעים אבל
בהתחלה תכננתי לערוך מסיבת הפתעה קטנה, ם עוגה ונרות וכו'…
במחשבה שניה הזמנתי אותה לסרט ומסעדה ולכן לא הכנתי עוגה…
תודה בכל אופן 😀
ורציתי רק שתדעי שבאופן כמעט קבוע אני אוכלת כל בוקר מאפינס בננה ושיבולת שועל. מתכון פשוט מצויין ומאוד מומלץ 😛 (אני לפעמים מוסיפה תמצית וניל, עוד קינמון וגם עם שוקולד לבן קצוץ זה הולך).
ובקשר ליום ההולדת: אמא שלי ואני מאוד נהננו ואני ממליצה על המסעדה-בית קפה בשם "ניסקה" שיושבת במעין חצר. במקום יש אוירה נעימה מאוד ואוכל טעים ולפעמים הם מביאים זמרים טובים. המסעדה בנס ציונה ליד הקניותר (רחוב רוטשילד)- שווה בדיקה ;).
מזל טוב לאמא שלך 🙂
אני בדרך כלל לא מגיעה לאיזור נס ציונה (למרות שגרתי בראשל"צ לפני 8 שנים…), אבל אני אזכור את ההמלצה שלך. תודה!
שלום רחלי
אני מבשלת מהמתכונים שלך כבר כמעט שנה ותמיד נהנת, לגבי מאסטר שף רציתי להגיד שאת הישראלי ואת האמריקאי לא ראיתי אבל אצלנו באוסטרליה גם יש הרבה בכי
פה זאת חת התכניות הכי פופלריות עם רייטינג אדיר
היו עד עכשיו 2 עונות רגילות, עונת סלבס ולאחרונה עונת ילדים- לא יאומן שילדים מבשלים בכאלו רמות
וגם פה לא מפסיקים לדבר על הדמעות הנשפכות כמיים…. אבל יש בזה משהו אמיתי, אני מאמינה שיש הרבה רגש בבישול והרבה מטענים אישיים…
אז תודה על כל המתכונים הנהדרים, אנחנו נהנים מהם מאוד
אם אפשר הערה על האתר החדש- אין תת תפריט, ככה שאם אני מחפשת עוגה אני צריכה להיכנס לתפריט של העוגות ולגלול עד שאני מוצאת אותה…. מאוד לא נוח לשימוש ואני לא מנכירה את התשתית של word press אבל אני בטוחה שיש דרך לטפל בזה
תודה בכל מיקרה ותבדקי את הלינק של מאסטר שף אוסטרליה…
http://www.masterchef.com.au/home.htm
איך אפשר לצפות במאסטר שף האמריקאי?
תודה ענבל 🙂 לגבי עיצוב האתר החדש – זה ב-to do list שלי. אין מספיק שעות ביממה…
אני ממליצה להשתמש במנוע החיפוש של הבלוג.
רויטל, התוכנית משודרת ב-YES בערוץ yes next