Pin It

מאסטר שף – השבוע השני

זה מה שלמדתי השבוע בתוכנית "מאסטר שף":

א. כולם אוהבים את חיים כהן
זה מדהים. האיש פשוט מלך ישראל. לכל מקום שהוא הולך, אנשים מתרגשים, מחבקים, מנשקים, נמסים למראהו. מעניין כמה מנדטים זה שווה. האמת? צודקים.

ב. מיכל אנסקי צריכה ללכת עם שיער פזור
המתמודדת הספרית אמרה לה ששיער אסוף מבגר אותה. האמת? צודקת.

ג. במיה זה הכי, אחי
מסתבר שחיים כהן מאוד אוהב במיה. מסתבר שבמיה קוטמים בתנועה סיבובית. מסתבר שבמיה היא עדינה ועדיף לא לחנוק אותה עם רוטב. מסתבר שהיו שלוש מנות עם במיה בתוכנית האחרונה, שתיים מתוכן עברו שלב. מסתבר שבכל חיי הכנתי רק תבשיל אחד עם במיה. אוקיי, הפנמתי.

ד. עליך לבשל כשהמקום בו נולדת מעוך לתוך האוכל שלך
כך הנחה אייל שני את המתמודד חסר האצבעות מבאר שבע. כך שיבח את עמית אהרנסון (ההורס) – שמרגישים את ירושלים בתבשילים שלו.
אני גדלתי במושב. אני מבינה עכשיו שעליי לבשל עם פירות הדר, אבוקדו ותותים. אמא ואבא, ממתינה למשלוח.

ה. לא מערבבים סוגים שונים של פירות ים
תהרגו אותי אם אני מבינה למה. מה רע בצלחת ענקית עמוסה בקלמרי, שרימפס, סרטנים, קוקי סן ז'אק וכו' וכו'. אני באמת לא מבינה.

ו. מושון מהסרטים של יהודה ברקן הוא עורך דין
וזו לא מתיחה.

ז. יש דבר כזה, סינסתזיה (ערבול חושים)
הקטע הזה הרג אותי. הוא חווה את יום שלישי כוורוד עתיק, המילה "סן קריסטובל" עושה לו בחילה, ויום שבת הוא לבן. לא הבנתי אם יש לו ילדים או לא, כי אצלי יום שבת נוטה יותר לסגלגל-אפור כהה, על שום העיגולים השחורים שמתחת לעיניים שלי ושל בעלי כשהילדים מעירים אותנו ב-6 בבוקר.

השבוע מפלס הבכי והעצב ירד קמעה. אמנם היו כמה מקרים עצובים של מוות במשפחה, נכויות ובעיות אחרות (וסליחה על הציניות, אבל כשדוחפים לך את הרגש בפרצוף, זה מתבקש), אבל היו גם קטעים הזויים אחרים כרוני ליבוביץ' האופנובנק, מושון מסרטי המתיחות של יהודה ברקן, אסתריקה נגיד, כרמל-כאמל (אתה מקסים), עינב שאימה ואחיותיה לא נותנות לה לבשל ואשת ריקודי העם מאשקלון. אם בשבוע הראשון עוד הבנתי פחות או יותר את ההגיון השיפוטי של השופטים, הפעם איבדתי אותם לגמרי. היה נראה שכל עוד יש לך סיפור, בישלת מהבטן, ואתה מראה את הרגש הנכון – אייל שני יעביר אותך. למה? ככה. מיכל אנסקי ורפי אדר נתנו טון יותר מקצועי הפעם.

תודה לאל, האודישנים נגמרו (ותודה לכם "קשת" שלא מרחתם אותם על פני מיליון פרקים כמו ב"כוכב נולד", כי באמת די), ובפרקים הבאים נצפה במחנה האימונים. מעניין אותי איך זה יהיה. האם כמו ב"כוכב נולד" הם ישאירו את המתמודדים ערים כל הלילה כדי לראות מי מסוגל לקצוץ בצל תחת לחץ? מקווה מאוד שלא.

לפוסט הראשון בסדרה על תוכנית הריאליטי "מאסטר שף"

«   |   »



תגובות

  • צופה מהאמצע 25 באוקטובר 2010 , 21:03

    לא לומדים לבשל מתוכניות טלוויזיה שבודקות מי הבשלן הכי טוב, כמו שלא לומדים לשיר מ"כוכב נולד". את המתכונים אפשר למצוא באתר שלהם וזה כבר פלוס גדול (שהמתמודדים יכולים לשחזר מה שהם עשו, פחות או יותר), ואז את יכולה, כבעלת נסיון רב, לראות האם המנות באמת "שוות תקיעה"(למה שלא תעשי את זה באמת – דירוג המנות של מאסטר שף). זוהי תכנית בידור נטו, שאמורה להביא רייטינג ובעיקר כסף לגוף המשדר ולבעלי הזכויות. אדם כמו חיים כהן לא היה מתחיל את הקריירה שלו שם. גם לא רפי כהן. אולי שגב משה…

  • יהיל 25 באוקטובר 2010 , 22:10

    חיח.. באמת היתה שם התלהבות מבמיה… גמני שמתי לב לזה 🙂 אמא שלי בישלה פעם המון במיה (סבתא שלי ממצרים) והפסיקה אחרי שכולנו טענו בתוקף שזה אמנם ירק בשרני אבל שעיר כזה.. בקיצור – המרקם לא עושה לי טוב בפה.

    ובאמת הם טחנו שידורים חוזרים ברמות קשות שהמאיסו את התכנית לחלוטין. הגזימו גזם.

  • 4ME 25 באוקטובר 2010 , 22:16

    אהבתי את הסיכום. את תלמידה מצטיינת 🙂 אני בטוחה שגוגל הוצף בערך "סן קריסטובל".

  • יהיל 25 באוקטובר 2010 , 22:16

    ואגב, אני מתכוונת להכין לחנוכה את המאפינס סופגניות שפירסמת פה פעם. אספר איך יצא…

  • חגית 25 באוקטובר 2010 , 22:22

    לא ראיתי את התוכנית אבל מאוד נהנתי לקבל תימצות שלה.
    🙂

  • גדי 25 באוקטובר 2010 , 22:37

    הקטע עם מושון היה הפתעה לכולנו 🙂 אבל לגופה של תוכנית, הרי שקצת התאכזתי. השופטים נותנים לסיפורים העצובים להפריע בבחירת הטובים ביותר (למרות שלא טעמתי, אני מתרשם שהם נוטים לסמפט כמעט מיידית כל מי שיש לו סיפור עצוב יותר).

לכתוב תגובה לפוסט