נשארה לי חצי קופסה של עגבניות מרוסקות אחרי שהכנתי מרק עגבניות ופלפלים קלויים, והחלטתי להכין ממנה רוטב עגבניות לפסטה. הוספתי קישוא ושומר שמצאתי במקרר כדי להעשיר את הרוטב. בתור הפסטה בחרתי במוצר חדש של "פסטה ברילה" – ברילה Piccolini. מדובר במיני-פסטה שמותאמת בגודל לקטנטנים: מיני-פנה, מיני-פוזילי (ברגים) ומיני-פרפלה (פרפרים). הגודל של הפסטה הזו פשוט מושלם. היא מתאימה גם ליד הקטנה, גם לאכילה בכפית או במזלג, ויאיר טורף אותה בשני ביסים.
רוטב הפסטה יצא כל כך טעים, שכל אחד מהילדים אכל 3 קערות. אין לי מושג מה עשה להם את זה כל כך, אבל זו התוצאה… זו לי פעם ראשונה שאני מבשלת עם שומר, ובמקרה הזה הוא תורם מתקתקות עדינה לרוטב, כך שאין צורך להוסיף סוכר. הטעם האניסי שלו לא מורגש אחרי הבישול.
בישלתי עם הפסטה גם קלמארי קפואים (שנשארו מהפאייה עם פירות ים ואפונה), אבל לא חייבים.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
1 קישוא, חתוך לקוביות קטנות
1 שומר, חתוך לקוביות קטנות
400 גרם עגבניות מרוסקות
100 גרם רסק עגבניות
4 כפיות בזיליקום קצוץ
1 כוס מים רותחים
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת, ומטגנים את הבצל והשום עד להזהבה. מוסיפים את קוביות השומר והקישוא, ומטגנים עד שהירקות מתרככים ומשחימים. מוסיפים עגבניות מרוסקות, רסק עגבניות, בזיליקום ומים. מתבלים במלח ופלפל, מערבבים, ומבשלים במשך מס' דקות עד שהרוטב מסמיך.
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן. מוסיפים למחבת עם הרוטב יחד עם מעט ממי הבישול (או מים רותחים) ומחממים תוך כדי ערבוב כדקה.

 זו כבר הפעם השלישית שאני מכינה לשבת תבשיל קליל כזה, שמכיל גם פחמימות (אורז או פסטה), גם חלבונים (עוף, פירות ים) וגם כל מיני ירקות, והכל מעורבב ביחד במחבת אחת. זה גם פשוט, גם טעים, גם משתמשים במה שיש במקרר, וגם הילדים מתים על זה. מה רע?
הפעם הכנתי מנה אסייתית קלאסית של אטריות מוקפצות עם עוף וירקות. השתמשתי בפטוצ'יני טרי של פסטה דלה קזה (כי לדעתי אלו האטריות הכי טעימות בעולם), ערבבתי עם ירקות קצוצים ממה שהיה במקרר וקצת טעמים אסייתיים. יצא פשוט מעולה. התבשיל גדול ומשביע, וגם אנחנו וגם הילדים מאוד מאוד אהבנו. 

עוד מתכונים לתבשילים במחבת אחת
אטריות מוקפצות (פאד תאי) עם כרישה, בצל ירוק, בייבי שרימפס, פטריות שיטאקי וחמאת בוטנים
פאייה מהירה עם פירות ים ואפונה
תבשיל חזה עוף, פטריות, חלב קוקוס וליים (מגישים על אורז מלא)
 

מצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, כתושות (אפשר להשתמש בקוביות קפואות)
1 גמבה אדומה, חתוכה לקוביות קטנות
1 קישוא, חתוך לרצועות קצרות
2 כפיות ג'ינג'ר טרי מגורר (אפשר להשתמש בקוביות קפואות)
500 גרם חזה עוף, חתוך לקוביות או רצועות קצרות
3 כפות רוטב סויה
1 כף צ'ילי מתוק
1 כף גדושה חמאת בוטנים
400 גרם פטוצ'יני טרי (של פסטה דלה קזה) או אטריות אורז או נודלס או פטוצ'יני יבש
1 כוס גרגירי אפונה מוקפאים

אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת גדולה. מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים קישוא, גמבה וג'ינג'ר, ומטגנים תוך כדי ערבוב במשך מספר דקות, עד שהירקות מתרככים. מזיזים את הירקות לצידי המחבת. מוסיפים את קוביות העוף למחבת וצורבים משתי הצדדים עד שהעוף מלבין ומבושל לחלוטין מבפנים (זהירות לא ליבש). מערבבים בקערה רוטב סויה, צ'ילי מתוק וחמאת בוטנים לעיסה אחידה. יוצקים למחבת ומערבבים היטב. מבשלים במשך 2-3 דקות.
מכינים את האטריות לפי הוראות היצרן. מוסיפים את האפונה כדקה לפני תום הבישול. מסננים את הפסטה והאפונה. מוסיפים למחבת עם העוף והירקות. מבשלים תוך כדי ערבוב כ2-3 דקות. 

קיבלתי במתנה מ"אסם" מוצר חדש שלהם לצורך התנסות –  חבילה של פתיתים מסולסלים. דימיינתי לי מנה של פתיתים עם כל מיני דברים ירוקים – אפונה, עשבי תיבול, קישואים – משהו ירוק ומרענן. לא רציתי מנה שהיא כמו "יציקה", אלא משהו רך וקליל, ולכן בישלתי את הפתיתים כמו פסטה.
יצאה מנה ממש ממש טעימה, שגם הילדים אהבו.

תודה על כל המחשבות הטובות לגבי יאיר. מסתבר שיוצא לו ניב וכנראה שמכאן החום… שיצא כבר!

המצרכים:
1 חבילה (500 גרם) פתיתים
4 כפות שמן זית
1 כוס גרגירי אפונה קפואים
1 בצל, קצוץ
1 שן שום, כתושה
2 קישואים, קלופים וחתוכים לקוביות
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר
3 כפיות בזיליקום קצוץ
3 כפיות פטרוזיליה קצוצה
3 כפיות כוסברה קצוצה
3 כפיות שמיר קצוץ
מלח

אופן ההכנה:
מבשלים את הפתיתים כמו שמבשלים פסטה: מרתיחים מים בסיר גדול, מוסיפים את הפתיתים ומבשלים 5 דקות, עד שהם רכים. מסננים, מעבירים לקערה גדולה, מוסיפים 2 כפות שמן זית ומערבבים.
מאדים את האפונה במיקרוגל עם מעט מים, בכלי מכוסה, כ-5 דקות (לחילופין ניתן לבשל במים 2-3 דקות, אפילו יחד עם הפתיתים). מוסיפים לפתיתים ומערבבים.
מחממים את 2 כפות השמן הנותרות במחבת גדולה, מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים שום ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה נוספת. מוסיפים את קוביות הקישואים, עשבי התיבול והג'ינג'ר, ומטגנים תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהקישואים מזהיבים ומתרככים. מעבירים את תוכן המחבת החם לפתיתים ומערבבים.

מזמן לא הכנתי רוטב בולונז, והתחשק לי להכין לשבת. החלטתי לעשות כמה שינויים במתכון המקורי – להשתמש בהודו במקום בקר (זה מה שהיה לי בפריזר…) ולאכול עם קינואה במקום פסטה. המנה הזו יצאה מאוד מאוד טעימה. היה קשה לחכות עד שהרוטב יסיים להתבשל… רצינו לאכול אותו ישר מהמחבת.
זו מנה שמתאימה מאוד לילדים וכמובן גם לגדולים. אייל אמר לי שהוא מבקש שאכין אותה עוד כמה פעמים.
המצרכים:
1 בצל
2 שיני שום כתושות
2 גזרים בינוניים
1 קישוא
2 כפות שמן קנולה
500 גרם בשר הודו אדום טחון
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
4 כפיות בזיליקום קצוץ דק (אפשר מקוביות קפואות – זה מה שאני עשיתי)
2 כפות חומץ בלסמי
1 כוס קינואה
2 כוסות מים
אגוז מוסקט, מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
קולפים ושוטפים את כל הירקות וקוצצים לקוביות.
מחממים כף שמן במחבת גדולה, ומטגנים את הבצל והשום עד שהבצל נהיה שקוף. מוסיפים את הגזרים והקישוא, וממשיכים לאדות תוך כדי ערבוב כ-5 דקות. מוסיפים את הבשר ומטגנים תוך כדי שמפוררים אותו במזלג ומערבבים, עד שכולו מבושל ובצבע אפור-חום. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, הבזיליקום והחומץ הבלסמי, מתבלים באגוז מוסקט, מלח ופלפל שחור, מנמיכים את האש ומבשלים במשך שעה. מערבבים מידי פעם (אם רואים שבשלב מסוים חסרים נוזלים, מוסיפים מעט מים. אצלי לא היה צורך).
בסיר קטן נפרד, מחממים כף שמן, מוסיפים את הקינואה ומטגנים תוך כדי ערבוב, עד שכל הגרגרים מצופים בשמן. מוסיפים מים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים עד שכל המים נספגים בקינואה.
שמים קינואה על צלחת, יוצקים מעל כמה כפות רוטב ומערבבים.

רוטב בולונז הודו וירקות

רוטב על קינואה

קינואה מעורבבת עם הרוטב

כיצד אני מכינה אוכל ליאיר? יש לי שיטה. אני מכינה תבשיל כלשהו (למשל כדורי עוף, קינואה וגזר ברוטב עגבניות וירקות), מועכת במזלג (או טוחנת, תלוי במרקם הרצוי), מעבירה לתבניות של קוביות קרח ומקפיאה. בשעת השין, אני מוציאה כמה "קוביות" כאלו (בדרך כלל 4-5 קוביות), מוסיפה מעט מים רתוחים ומחממת במיקרוגל.
לפני שבועיים בערך נגמר לי ה"סטוק" במקפיא, והייתי צריכה להכין תבשיל כלשהו במהירות. הייתי מאוד עייפה ולא היה לי כל כך כוח למשהו מסובך. לקחתי הודו אדום טחון, ערבבתי עם רסק דלעת מבושל שהיה לי במקפיא (אני אומרת לכם, זה פטנט שחבל על הזמן…), גיררתי קישוא והכנתי כדורים. בישלתי ברוטב מעגבניות מרוסקות ועשבי תיבול. יצאה מנה פשוט מעולה. יאיר מאוד אהב אותה, ולמען האמת – גם אני 🙂
המצרכים:
לכדורי הודו:
500 גרם בשר הודו אדום טחון
1 כוס פנקו או פירורי לחם
1 ביצה
3/4 כוס דלעת מבושלת ומרוסקת
1 קישוא, קלוף ומגורר
1 כפית כורכום
1 כפית בהרט
לרוטב:
2 כפיות שמן
1 שן שום, כתושה
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
1 כף סוכר (השתמשתי בדמררה)
4 כוסות מים
3 כפיות בזיליקום קצוץ דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
3 כפיות פטרוזיליה קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
3 כפיות כוסברה קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
אופן ההכנה:
שמים בקערה את כל מרכיבי כדורי ההודו ולשים בידיים לעיסה אחידה.
מחממים שמן בסיר גדול ורחב, ומטגנים את השום עד להזהבה. מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מים, סוכר ועשבי תיבול. מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. יוצרים מעיסת ההודו כדורים ומעבירים לרוטב הרותח. מבשלים כ-20-30 דקות, עד שכדורי ההודו מבהירים ועשויים מפנים ומבחוץ.

סלט פסטה הוא סלט קלאסי להגשה בחג שבועות בפרט ובארוחה חלבית בכלל. אני בדרך כלל מכינה סלט פסטה עם תירס, עגבניות, בזיליקום וקשקבל (מתכון שאני מאוד מאוד אוהבת), אבל כשראיתי את המתכון הזה באתר של פסטה דלה קזה (ומי כמוהם מבינים בפסטה), חשבתי לגוון את הרפרטואר ולהכין דווקא אותו. המתכון כלל במקור גבינת פטה, אולם אני החלפתי בבולגרית.
הגבינה המלוחה משתלבת נהדר עם הזוקיני ועם שמן הזית.
המצרכים:
500 גרם פסטה קצרה (השתמשתי בפרפלה – פסטת פרפרים של "ברילה")
5 כפות שמן זית
2 שיני שום כתושות
3 זוקיני (או קישואים), חתוכים לפרוסות דקות ויפות
עלים מענף אחד של רוזמרין
150 גרם גבינה בולגרית, חתוכה לקוביות
10 עלי בזיליקום, קצוצים
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן. מסננים ומעבירים לקערת הגשה. מוסיפים 2 כפות שמן זית ומערבבים היטב.
מחממים במחבת גדולה 3 כפות שמן זית, מוסיפים שום, עלי רוזמרין ופרוסות זוקיני, ומטגנים עד שהזוקיני מזהיבים. מצננים. מוסיפים את הזוקיני לפסטה (יחד עם שמן הטיגון והמיצים). מוסיפים בזיליקום קצוץ וקוביות בולגרית, מתבלים במלח ופלפל שחור, ומערבבים.

פוקצ'ה זהו אחד המאכלים הקלאסיים שעדיין לא ניסיתי. כנראה שלרתיעה שלי מעבודה עם שמרים יש קשר לעניין. לאחר שהשתתפתי בסדנת הבישול לבלוגרים מטעם יד מרדכי, וראיתי במו עיניי את השף חיים סלומון מכין פוקצ'ה, הבנתי שהחשש שלי לא מוצדק בכלל. מרגע זה השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא – מתי.
אני שמחה לבשר (בעיקר לעצמי) שסוף סוף סיימנו לסדר את הדירה החדשה, ובשבת הזמנו את האחיות של בעלי ומשפחותיהם לקפה ועוגה כדי להראות להם את הדירה. הכנתי עוגת גבינה ופסיפלורה, ופאדג' בראוניז, ובנוסף החלטתי להכין פיצות בשביל הילדים.
ואם כבר פיצות – למה לא להכין גם פוקצ'ה?
אז לקחתי את המתכון לפוקצ'ה שקיבלנו בסדנה, חילקתי את הבצק ל-3 חלקים, משני חלקים הכנתי פיצות ומהחלק השלישי – פוקצ'ה. ההכנה היתה כל כך פשוטה, שממש הופתעתי. לא הבנתי למה לא ניסיתי להכין עד היום.
המתכון במקור כלל ירקות קלויים לפיזור על הפוקצ'ה, אבל לא היתה לי סבלנות לזה ופשוט פיזרתי עליה פרוסות קישואים, חתיכות של עגבניות שרי ורצועות של גמבה אדומה. הפוקצ'ה יצאה ממש יפה וגם מאוד טעימה.
המצרכים:
1 ק"ג קמח
1/3 כוס שמן זית
50 גרם שמרים טריים (או 2 כפות שמרים יבשים)
1/2 2 כוסות מים פושרים
1 כף סוכר
1 כף מלח
לפיזור על הפוקצ'ה:
שמן זית
רוזמרין (ענף אחד לכל פוקצ'ה)
טימין
מלח גס
קוביות עגבניות שרי
פרוסות דקות של קישואים
רצועות דקות של גמבה אדומה
אופן ההכנה:
שמים בקערת המערבל עם וו הלישה את רוב הקמח – כ-850-900 גרם. משאירים קמח בשקית עבור לישה בהמשך. מוסיפים לקערה שמרים, שמן זית וסוכר. מפעילים את המערבל ולשים מעט. מוסיפים את המלח ו-2 כוסות מים. לשים 4-5 דקות, כאשר מוסיפים את חצי כוס המים הנותרת לפי הצורך (אני לא הוספתי), עד לקבלת בצק רך שמתנתק מדפנות הקערה, אבל עדיין מעט דביק בתחתית. מוציאים את הבצק מהקערה. משמנים אותה בשמן זית ומשמנים גם את הבצק. מחזירים את הבצק לקערה, מכסים במגבת מטבח לחה, ומתפיחים במשך 40 דקות.
מחממים תנור לחום של 225 מעלות. אם יש אבן שמוט לפיצה – שמים אותה בתחתית התנור ומשמנים בשמן זית. אם אין – משמנים תבנית תנור בשמן זית (או מרפדים בנייר אפיה ומשמנים את הנייר).
מקמחים משטח עבודה עם שארית הקמח, מוציאים את הבצק מהקערה ולשים ידנית. מחלקים את הבצק ל-3 חלקים. מרדדים כל חלק לצורה ולעובי הרצוי (רצוי על נייר אפיה – כך קל יותר להעביר לתבנית או לאבן, ואז אין צורך לשמן את התבנית). מושחים את הבצק בנדיבות בשמן זית, ומפזרים עלי רוזמרין ועלי טימין. מסדרים את הירקות החתוכים על הבצק, ומפזרים מלח גס.
מעבירים את הפוקצ'ה לתבנית התנור או לאבן השמוט. אופים כל פוקצ'ה בתנור במשך 20 דקות.
ניתן להגיש עם שמן זית וחומץ בלסמי, לטבילה.

יאיר התחיל לאכול מוצקים באופן פחות או יותר קבוע. הכוונה היא שבמשפחתון הוא אוכל בכיף מה שנותנים לו (הילד דומה לאחיו הגדול, שניהם אוכלים כמויות של אוכל אבל רזים רזים. הלוואי עליי, ברור שזה לא מהגנים שלי). בבית, לעומת זאת, הוא עושה קונצים לאמא שלו ולא תמיד מוכן לשתף פעולה.
אבל האמא – כלומר אני – לא מוותרת!
כשאייל היה תינוק, זה היה תור הזהב של הקציצות. הייתי מכינה לו בכל פעם סוג אחר של קציצות. עכשיו תורו של יאיר לעשות רטרו לתקופה ההיא.
"דחפתי" בקציצות האלו כל מיני ירקות, וגם תפוח אדמה בשביל החלק הפחממתי. אין בהם ביצה כי יאיר עדיין קטן בשביל זה. החלטתי סתם כך להוסיף גם תבלינים, והם ממש משדרגים את הטעם לדעתי (במיוחד הקינמון).
הקציצות יצאו לי ממש ממש טעימות וגם רכות. יש בבלוג מתכון נוסף ומאוד דומה לקציצות כאלו.
הטמנתי את הקציצות במקפיא כמו האמא המצטיינת והמתוקתקת שאני שואפת להיות.
המצרכים:
500 גרם חזה עוף טחון
1 גזר
1 קישוא
1 בצל
1 תפוח אדמה קטן
2 כפות פנקו או פירורי לחם
2 פרוסות לחם, בלי ה"קשה"
קינמון
אגוז מוסקט טחון
כורכום
שמן קנולה, לטיגון
אופן ההכנה:
שמים את העוף הטחון בקערה. מקלפים את הירקות ומגררים במגררת גסה, סוחטים מנוזלים ומוסיפים לעוף. משרים את פרוסות הלחם במים ל-5 דקות. סוחטים, מפוררים ומוסיפים לקערה. מוסיפים את פירורי הלחם ואת התבלינים לפי הטעם. מערבבים ולשים בידיים לתערובת אחידה. שומרים במקרר לשעה לפחות.
יוצרים קציצות מהתערובת. מחממים שמן קנולה במחבת גדולה. מטגנים את הקציצות משני הצדדים עד שהן משחימות. מעבירים לנייר סופג.

"תאכל מרק, תהיה חזק!" – מי שגדל כמוני בסוף שנות השמונים בוודאי זוכר את הציטוט האלמותי הזה מ"בלי סודות". עבורי מרק הוא אחד מסממני החורף, ולמרות שהחורף עדיין מתעכב קצת, התחשק לי מאוד השבוע להכין מרק. כנראה שהייתי צריכה משהו מנחם ומרגיע, שנלגם באיטיות ומחמם את הגוף והנפש. עברתי על אוסף המתכונים שלי ומצאתי את המתכון הפשוט הזה, של עופרי זוטא מאתר "על השולחן". נזכרתי שקניתי לאחרונה עדשים כתומות (הן היו כל כך חמודות וצבעוניות שלא יכולתי להתאפק), קישואים בדרך כלל יש, אז קדימה.
אני לא אוהבת קטניות ובדרך כלל לא מסוגלת לאכול מרקים שכוללים אותן, אבל המרק הזה היה לי מאוד מאוד טעים. הוא סמיך, משביע, ומתאים גם לקטנים וגם לגדולים.
המצרכים:
1 כף שמן זית
1 בצל בינוני, חתוך לקוביות
2 קישואים, קלופים וחתוכים לקוביות
2 כוסות עדשים כתומות
1/2 כפית כורכום
1/2 3 כוסות מים (השתמשתי במינרליים. אפשר גם להשתמש בציר ירקות אם יש לכם)
מלח, פלפל שחור
מים רותחים לדילול לסמיכות הרצויה
אופן ההכנה:
מחממים שמן בסיר ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הקישואים והעדשים ומערבבים. מתבלים בכורכום, מלח ופלפל. מוסיפים את הנוזלים ומערבבים. מבשלים עד שהעדשים רכות וקצת מתפרקות. טוחנים את המרק בבלנדר מוט או במעבד מזון (אני טחנתי גס כך שיישארו קצת חתיכות של ירקות). מדללים במים רותחים לקבלת הסמיכות הרצויה (הוספתי 1/2 1 כוסות מים רותחים לקבלת מרק סמיך יחסית). מתקנים תיבול.

אחרי שלא היה לי חשק לבשל במשך כמה ימים, הכרחתי את עצמי היום להדליק את הגז ולעשות משהו. ביום חמישי הייתי בקפה גרג בקניון "רננים", ואכלתי שם מנה טעימה מאוד של קינואה עם ירקות מוקפצים וקוביות סלמון (מעט קטנות מידי, יש לציין). חשבתי לנסות להכין משהו על אותו עיקרון (כי אני כבר לא זוכרת מה בדיוק היה שם…). השתמשתי בירקות שמצאתי במקרר, הוספתי רטבים וטעמים ממה שיש בבית, ובסוף ערבבתי עם קינואה. יצאה מנה בריאה וטעימה.
המצרכים:
לקינואה:
1 כוס קינואה
1 כף שמן
2 כוסות מים רותחים
לתבשיל:
800 גרם פילה סלמון, חתוך לקוביות
2 כפות שמן
1 שן שום כתושה
1 כפית ג'ינג'ר קצוץ דק (השתמשתי בקוביה קפואה)
1 גמבה צהובה (אפשר גם אדומה או כתומה)
1 קישוא
1 בצל סגול
1/4 כוס רוטב סויה
1/2 כוס טריאקי
1 כף חומץ בלסמי
2 כפות סירופ מייפל
אופן ההכנה:
להכנת הקינואה, מחממים את השמן בסיר. מוסיפים את הקינואה, מערבבים כך שכל הגרגירים מצופים בשמן, ומטגנים כדקה. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים עד שכל המים נספגים בקינואה.
בינתיים, מכינים את שאר התבשיל:
חותכים את הגמבה לרצועות דקות. חוצים את הקישוא לאורך וחותכים כל חצי לפרוסות דקות. חוצים את הבצל הסגול לאורך וחותכים כל חצי לפרוסות דקות.
מחממים את השמן במחבת גדולה, מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא מתחיל להתרכך ולהיות שקוף. מוסיפים את שאר הירקות ומערבבים. יוצקים למחבת את רוטב הסויה, חומץ בלסמי, סירופ מייפל ו-1/4 כוס טריאקי. מבשלים תוך כדי ערבוב עד שהירקות מתרככים אך עדיין נשארים פריכים (פשוט טועמים). מזיזים את הירקות לצידי המחבת, ומוסיפים את קוביות הסלמון. יוצקים מעל את 1/4 כוס הטריאקי הנוספת. מבשלים עד שהסלמון משנה את צבעו לאטום וניתן להפריד את בשרו. מוסיפים את התבשיל לקינואה ומערבבים.