מתכון מתוק שבועי: עוגת קוקוס וברנדי

*** בבקשה לחצו כאן כדי להצביע לי בתחרות של "סוגת". אחרת לא אגיע לגמר 🙁 יש אפשרות להצביע עד שעה 11:00 ביום א' **

השבוע היה בסימן הכנות קדחתניות למסיבת יום ההולדת של אייל, שנערכה במתכונת מצומצמת עם כמה חברים שלו מהגן. הוא בחר והכתיב לי את רשימת האורחים בעצמו. יום ההולדת היה בסימן אבירים ודרקונים. אני ובעלי ערכו את ההפעלה בעצמנו, כך שביום רביעי בערב מצאתי את עצמי מכינה חרבות, עוטפת קופסא שתשמש כתיבת אוצר, ועוד ועוד ועוד. בין לבין גם מצאתי דקה פנויה להכין את אחת העוגות הכי מהירות שיש. פשוט דפדפתי בספר "עוגות ברגע" של חנה שאולוב, ומכיוון שנותר לי קוקוס מהתחרות של "סוגת" התבייתתי על העוגה הזו. עשיתי בה קצת שינויים – בין השאר החלפתי יוגורט בריויון, וגם הוספתי רצועות קוקוס מסוכרות לקישוט. למרות פשטות ההכנה, התקבלה עוגה ממש מעולה, רכה וטעימה, שהחבר'ה בעבודה מאוד אהבו.
לפי המתכון הייתי אמורה לאפות בתבנית אינגליש קייק, אבל הגעתי למסקנה שיש צורך בתבנית גדולה יותר – ולכן אפיתי בתבנית מלבנית חד פעמית קטנה.

פרטים על יום ההולדת של אייל, כולל שולחן הכיבוד, הקאפקייקס ועוגות יום ההולדת – בפוסטים הבאים 🙂

המצרכים:
1 כוס סוכר
2 כוסות קמח תופח
100 גרם קוקוס טחון
קורט מלח
3/4 כוס שמן קנולה
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל
2/3 כוס ריויון
5 כפות ברנדי (השתמשתי בקלבדוס כי זה מה שהיה לי)
לקישוט: רצועות קוקוס מסוכרות, קצוצות

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית קטנה.
מערבבים בקערה את כל החומרים לקבל עיסה אחידה. יוצקים לתבנית ומשטחים. מפזרים מעל את רצועות הקוקוס הקצוצות.
אופים במשך 35-40 דקות, עד שהעוגה מתייצבת ומזהיבה.

 

פסטה פיקוליני פנה ברוטב רוזה אסייתי

*** התחרות של סוגת מאוד צמודה. בבקשה הצביעו לי כדי שאגיע לגמר! **

רוטב "רוזה" הוא רוטב פסטה קלאסי – רוטב עגבניות ושמנת. אני לא אוהבת רטבי שמנת לפסטה (שמנוני מידי בשבילי), אבל טעמים אסייתיים וחלב קוקוס אני אוהבת מאוד. מה עשיתי? פיוז'ן! (או "פיוז'נט" כמו שאומרים באחד העם 101…) החלפתי את השמנת בחלב קוקוס, והוספתי עוד טעמים אסייתיים כמו ג'ינג'ר וכוסברה. יצא פשוט מעולה!! השתמשתי כאן בפסטה פיקוליני בצורת פנה של "ברילה" – אידיאלי לילדים.

והנה סרטון קצר המדגים את הכנת המתכון: 

המצרכים:
1 חבילה (500 גרם) פסטה פיקוליני פנה של "ברילה" (או כל פסטה שאתם אוהבים)
2 כפות שמן קנולה
1 בצל סגול, קצוץ
1 שן שום כתושה
2 כפיות ג'ינג'ר קצוץ (השתמשתי בקוביות קפואות)
4 כפיות כוסברה קצוצה (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
1 קופסת שימורים (400 גרם) חלב קוקוס
מלח

אופן ההכנה:
מחממים שמן במחבת ומטגנים בצל עד להזהבה. מוסיפים שום, ג'ינג'ר וכוסברה, ומטגנים תוך כדי ערבוב כ-1-2 דקות. מוסיפים עדבניות מרוסקות וחלב קוקוס, מתבלים במלח לפי הטעם, ומביאים לרתיחה. מבשלים בבעבוע עדין עד שהרוטב מסמיך.
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן. מוסיפים את הפסטה לרוטב ומערבבים.

 

עוגת יום הולדת בצורת חייזר

*** סוף השבוע הוא ההזדמנות האחרונה להצביע לי בתחרות של סוגת **

אייל היום בן 5!
הילד המקסים והמופלא שלי גדל לו בשנה, והיום עשינו לו חגיגה קטנה בבית ביחד עם הוריי ואחיותיי וגיסי.
אמהות לבנים בוודאי מכירות את הנושאים שממלאים את עולמם של ילדים בגיל הזה – אבירים, דינוזאורים, דרקונים וגם חייזרים. החלטתי שאני מכינה לאייל עוגת חייזר, והוא מאוד אהב את הרעיון.
העוגה מורכבת בסך הכל מעוגה עגולה בקוטר 24 ס"מ. היה לי ברור שאני עושה לחייזר 3 עיניים, ושהוא יהיה בצבע ירוק (השתמשתי בצבע מאכל טבעי, ואפשר גם להשתמש במחית פיסטוק, כמו בעוגת הדרקון שהכנתי לו ליום הולדת 3). את שאר הקישוטים אילתרתי על הדרך, עם תמיכה והערות מאייל (שדרש שלחייזר יהיו ידיים ורגליים).

אופן ההכנה:

א. הכנתי עוגת שוקולד עסיסית בתבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ.

ב. הכנתי קרם קצפת וניל (כמו לעוגת הפרפר, הקסילופון, החללית, הכלב, הארנב וכו'), שצבעתי בצבע מאכל טבעי בצבע ירוק.

ג. חתכתי את העוגה לשני חצאים. סידרתי את החצאים אחד ליד השני.

ד. ציפיתי את העוגה בקרם.

ה. קישטתי: העינים מחצאי עוגיות אוראו, והאישונים מעדשים. השיער, הידיים והרגליים ממקלות חמוצים. הפה מסוכריות גומי חתוכות. הקרן על הראש גם מעוגיית אוראו. הריבועים על הלחיים מסוכריות קרמל. קישוט העדשים למטה מימין הוא התג של החייזר במועצת החייזרים, כפי שהסברתי לאייל.

יצא ממש מגניב, ואייל מאוד שמח והתלהב 🙂

 

ויקי כריסטינה. מתחם התחנה בנווה צדק.

*** זוכרים להצביע לי בתחרות של סוגת? ***

שיגעון אתרי השוברים והקופונים לא פסח עליי ועל בעלי, ובחודשים האחרונים יצא לנו לצאת לכל מיני מסעדות בעקבות קניה של שובר באתר כזה או אחר. עד כה הגעתי למסקנה הבאה – מה שבאמת עושה מקום למקום מוצלח הם רמת השירות והאווירה. גם האוכל חשוב, כמובן, אבל ברוב המסעדות שביקרנו בהן האוכל היה טוב עד מצוין, לרוב ביחס ישיר למחירו, ולא נתקלנו ב"נפילות" או בהפתעות בלתי צפויות. רמת השירות והאווירה, לעומת זאת, שונות ממקום למקום, ומבחינתי זהו המדד האמיתי שיגיד האם אחזור למקום או לא.

באוקטובר היינו בקוצ'ינה תמר, ולאחר מכן הסתובבנו במתחם התחנה בנווה צדק, ונתקלנו ב"ויקי כריסטינה". היה זה ערב סתיו והמקום נראה קסום לחלוטין, עם אורות מנצנצים ואווירה חו"לית אירופאית. נשביתי. כשנתקלתי בהצעה לשובר למסעדה באחד מהאתרים, קניתי מבלי להסס.
כשהזמנתי מקום, התבקשתי לבחור בין מתחם ה"ויקי", שהוא אינטימי וסגור יותר, לבין מתחם ה"כריסטינה", שמורכב משולחנות ארוכים של 20-30 איש ונחשב הומה יותר. מכיוון שהתאריך היה מספר ימים לפני הוולנטיינ'ז דיי, בחרתי במתחם ה"ויקי" האינטימי.

ויקי כריסטינה הוא בר טאפאס, ויש לציין שבחורף הוא הרבה פחות מצודד מאשר בקיץ או בסתיו. המתחם מכוסה באוהל פלסטיק המוכר מנופי מסעדות ארצנו, וגורם למקום להיראות קצת קודר, קר ולא כל כך מושך. אני אישה שבדרך כלל לא קר לה, ועם זאת נשארתי במעילי כל הערב. שני חתולים הסתובבו מידי פעם בין השולחנות ונראו מסכנים ביותר. ניסיתי לדמיין שאני נמצאת לי בברצלונה (בזכות השפה הזרה שנשמעה מהשולחנות הסמוכים כמעט והצלחתי), אבל אז הגיעו המלצרים. האוכל היה טעים ברובו, אבל אני חייבת לציין שהשירות הותיר בי המון המון אי נוחות. רציתי להרגיש במקום יוקרתי אך שכונתי, אופנתי אך אינטימי, אבל – יוק.

שמות המנות בתפריט כתובות בספרדית באותיות עבריות. אני תמיד תוהה האם זה בכוונה, כדי להביך את הסועדים, שלא תמיד יודעים כיצד להגות את השמות חסרי הניקוד.
הזמנו את לחם הבית – פאן קון טומאטה – שהגיע עם מטבל רסק עגבניות והיה חם וטעים. על החמוצים לא השתגענו, אבל זה גם בגלל שהגעתי למסקנה שחוץ ממלפפון חמוץ וכרוב כבוש, אני אוהבת רק חמוצים אסייתיים.
בגזרת הטאפאס הלכנו על פירות ים ודגים, כרגיל:  אסקביצ'ה דל מאר קון פאטאטס א לה פלנצ'ה (בעלי: תזכירי לי מה זה פלנצ'ה?), שזהו סלט קר של ראשי קלמארי ושרימפס על תפוח אדמה צרוב. הוא היה טעים ומרענן. סביצ'ה דה סיטרון קון טומטיטוס – סביצ'ה דג ים, תפוז, שמן אגוזים, עגבניות שרי ולימון – היה מצוין, וכך גם צ'יפירונס א לה פלנצ'ה – קלאמרי שלם צרוב על הפלנצ'ה עם בצל, שמן זית, לימון ופטרוזיליה – שהיה מעולה. הזמנו גם קינוח שאיני זוכרת כרגע.

הבעיה היתה בשירות. המלצר היה שכונתי מידי, לא מקצועי מספיק. המון זמן עבר בין ההזמנה של המנות לבין קבלתן. לפתע הופיע מלצר אחר שלקח מאיתנו הזמנה של מנות נוספות, וכשהופיע המלצר המקורי הוא הופתע מאוד לשמוע על כך, כאילו מדובר במתחרה שרימה אותו ו"גנב" לו את השולחן. הרגשתי שמנסים לדחוף לנו מנות – "להביא לכם גבינה? להביא לכם נקניק?". ממש לא לעניין.  ישבתי בזווית ראיה של המטבח הפתוח שהיה מאוד לא אסטטי למראה.

יצאתי במצב רוח נוגה ועגום משהו. זה לא היה הערב שציפיתי לו. תקווה עדיין לא איבדתי. באביב או בקיץ ננסה שוב, אולי אז האווירה הקסומה תחזור לשלוט על המקום.

טארט קרמל, שקדים, אגוזים ושוקולד (הקינוח שלי בתחרות של סוגת)

 כשקיבלתי את רשימת המצרכים לתחרות של "סוגת", היה לי ברור מה יהיה הקינוח שלי: טארט אגוזים וקרמל. אני מודה שסוג כזה של טארט אינו מהחביבים עליי, אך בכל זאת רציתי להתנסות בהכנתו. חיפשתי השראה בכל מיני מקומות, כדי בכל זאת להכין קינוח שווה ומתוחכם יותר, שלא לומר שחיתותי. מצאתי את התשובה בבלוג Bakingdom – טארט עם קלתית קקאו (הוספתי גם קוקוס, בשביל הכיף), ומלית של קרמל ואגוזי לוז. את אגוזי הלוז החלפתי בשקדים, אגוזי מלך ופקאנים. הבלוגרית מ-Bakingdom קוראת לטארט הזה – הקינוח האהוב עליה, ואפשר להבין למה. קלתית פריכה, ועליה קרמל ואגוזים, עם קישוט שוקולדי, מממממממ…. מוסיפים גם קצפת בצד ומתענגים.
למרות שהטארט מרובה שלבים, בסך הכל הוא לא מסובך להכנה. את האגוזים ואת הקלתית אפשר להכין בנפרד ומראש, ובכלל – את כל הטארט ניתן להכין מראש ולשמור במקרר. הוא נהדר גם בימים שאחרי האפיה.

זהו השבוע האחרון של התחרות – אל תשכחו להצביע לי בבקשה! הגעתי לגמר תלויה בכם! המון תודה 🙂
(ההצבעה על הקינוח מתחילה היום אחרי 16:00)

המצרכים:
לקלתית
3/4 כוס קמח
1/4 כוס קוקוס ("סוגת")
1/2 2 כפות קקאו
קורט מלח ("סוגת")
113 גרם חמאה, רכה
1/3 כוס סוכר דק-דק ("סוגת")
1 חלמון ביצה

למלית
1 כוס סוכר דק-דק ("סוגת")
1/4 כוס מים
1 כף דבש
3/4 כפית מלח ("סוגת")
50 גרם חמאה, חתוכה לרבעים
1/2 כוס שמנת מתוקה
1/2 כוס שקדים ("סוגת")
1/2 כוס אגוזי מלך ("סוגת")
1/2 כוס אגוזי פקאן

לקישוט: 50 גרם שוקולד מריר

אופן ההכנה:
להכנת הקלתית, מערבבים בקערה קמח, קקאו ומלח. שמים בקערת המיקסר חמאה וסוכר, ומערבלים לתערובת קרמית. מוסיפים חלמון ומערבלים עד שתערובת אחידה. מוסיפים את תערובת הקמח, ומערבלים במהירות נמוכה עד שנוצר בצק אחיד. עוטפים בניילון נצמד ושומרים במקרר במשך 15 דקות.
בינתיים, מחממים תנור לחום של 175 מעלות. משטחים את השקדים והאגוזים על תבנית התנור מרופדת בנייר אפיה. קולים בתנור במשך 7-10 דקות.
משמנים תבנית טארט בקוטר 23-24 ס"מ. מוציאים את הבצק מהמקרר ומשטחים על תחתית ודפנות התבנית. שומרים בפריזר במשך 30 דקות.
מוציאים את התבנית מהפריזר. אופים בתנור במשך 25-30 דקות. מוציאים מהתנור ומקררים לחלוטין.
להכנת המלית, שמים מים, סוכר ודבש בסיר קטן. מערבבים ומביאים לרתיחה על להבה בינונית. ממשיכים לבשל עד שמתקבל צבע חום-דבש בהיר. מורידים מהאש. מוסיפים את המלח ומערבבים.
מוסיפים בכל פעם רבע מכמות החמאה, ומערבבים היטב עד שהחמאה נמסה והתערובת אחידה. יוצקים לסיר בזהירות את השמנת, ומערבבים היטב (אם יש גושים, אפשר לחמם מעט על להבה בינונית). מוסיפים את השקדים והאגוזים, ומבשלים על להבה בינונית במשך כ-2-3 דקות, עד שהעיסה מקבלת צבע חום-דבש כהה.
יוצקים את המלית על הקלתית. אופים 18-20 דקות, עד שהקרמל מבעבע. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין, רצוי על רשת.
לקישוט, ממיסים את השוקולד במיקרוגל, ומזלפים על העוגה.
ניתן ואף רצוי להגיש עם קצפת 🙂