כמו שאומרים – האדם מתכנן ואלוהים צוחק. כבר חודש אני חושבת על כל המנות והעוגות שאני רוצה להכין לראש השנה, אבל ככל שהחג התקרב כך הימים נהיו יותר ויותר עמוסים וקצרים, עד שפתאום קלטתי שערב ראש השנה כבר הגיע, ולא הספקתי כלום. אפילו עוגת דבש פשוטה לא יצאה תחת ידיי.
הזמנו חברים לארוחת צהריים היום, בחג עצמו, והמחשבה הראשונית היתה לבטל – הרגשתי שאני כבר פשוט על ארבע, רק רוצה לישון, וגם לא התכוננתי ולא בחרתי מתכונים. אחרי שאכלתי משהו החלטתי לתת לעניין צ'אנס נוסף, ועם רוח חדשה נכנסתי למטבח. חלק מהמנות המצאתי, חלק מצאתי תוך כדי בספרים. בסוף? יצאה ארוחה מגוונת וטעימה (לדעתי לפחות).
סלט חסה, תפוחי עץ וסלק ברוטב דבש
סלט גזר ותפוחים ברוטב דבש
שעועית ירוקה בסויה ושום
בטטות בפסטו נענע
עוף ביין, רימונים ותפוחים
אורז מלא עם אגוזים וצימוקים מקורמלים

אתמול היה היום הראשון של אייל בגן!
בהתחלה הוא נצמד מאוד אליי ולבעלי, אבל עם הזמן התחיל קצת "להפשיר", וכשירדנו לחצר הוא כבר שיחק לרוב לבד. היינו בגן שעתיים, אחר כך אכלנו צהריים ב"ארומה", ואני חזרתי עם אייל הביתה והשכבתי אותו לישון צהריים. אחרי שנחתי, עשיתי כביסה, קיפלתי כביסה, סידרתי כביסה, ועשיתי קצת כלים, התחלתי להכין את המאפינס האלו, שמצאתי בבלוג very good things (שנסגר בינתיים), ותירגמתי (בצורה מעט קלוקלת, כי לא שמתי לב שצריך לשים כף אבקת אפיה ולא כפית, אבל זה לא יצר בעיה). למרות שהם לא קשים להכנה, לקח לי קצת זמן לגרר את הזוקיני, וכשסיימתי אייל בדיוק התעורר.
אייל מאוד אוהב לראות איך אני מבשלת – הפייבוריט שלו לצפייה זה חביתה מקושקשת, במיוחד שלב חימום השמן במחבת (או בפיו – "shemem") , אז אחרי קצת התארגנות (חיתול, מים וכו') לקחתי אותו איתי למטבח והראיתי לו איך אני מערבבת את החומרים. אחר כך ישבנו לשולחן, הוא שם את המנז'טים בתבנית השקעים ואני מילאתי אותם. עבודת הצוות היתה מאוד מוצלחת 🙂
אני חייבת לציין שאתמול אייל בכלל לא הסכים לטעום מהמאפינס, אבל היום אחרי הצהריים הוא ראה אותי אוכלת אחד, וביקש גם. פירקתי לו מאפינס לחתיכות והוא אכל בשמחה.
המאפינס באמת טעימים. הם מתקתקים עם טעם לימוני עדין, ובכלל לא מרגישים את הזוקיני (גם לא במראה), כך שאפשר "לעבוד" איתם על אנשים בקלות. אני מניחה שאפשר להחליף את הזוקיני בקישואים – אבל אז כדאי לסחוט קצת את הקישואים, כי הם יותר "רטובים" (את הזוקיני לא סחטתי).
המצרכים:
2 כוסות קמח רגיל
1/2 כוס סוכר (השתמשתי בדמררה)
1 כפית אבקת אפיה (במקור – כף)
2 כפיות קליפת לימון מגוררת
1/4 כפית מלח
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1 כוס זוקיני מגורר גס (בערך 1 זוקיני גדול)
3/4 כוס חלב (אפשר דל שומן, אבל לא אם זה לילדים)
3 כפות שמן
1 ביצה
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות ומשמנים תבנית של 12 שקעים (אפשר גם לרפד במנז'טים).
מערבבים בקערה את הקמח, הסוכר, אבקת האפיה, קליפת הלימון, המלח ואגוז המוסקט. עושים שקע ("באר") במרכז התערובת. מערבבים בקערה נפרדת את הזוקיני המגורר, הביצה, החלב והשמן. יוצקים לשקע שבמרכז החומרים היבשים ומערבבים רק עד שהעיסה מתאחדת (אין לערבב יתר על המידה).
מחלקים את העיסה בין השקעים. אופים כ-20 דקות, עד שהמאפינס מזהיבים.
מחלצים מהשקעים ומניחים לצינון על רשת.

היום היינו בפיקניק קטן של כמה חבר'ה (זוגות עם ילדים בסביבות הגיל של אייל) לכבוד סוף הקיץ ותחילת שנת הלימודים בגנים. ביום ראשון אייל יתחיל ללכת לגן, אחרי שהיה עד כה אצל מטפלת (שטיפלה בו ובילד נוסף). אני מאוד מקווה שההתאקלמות שלו תהיה קלה ומהירה. עבורו מדובר לא רק במקום חדש וגדול יותר, עם יותר ילדים, אלא גם בפרידה מהמטפלת אליה הוא מאוד קשור.
לכבוד הפיקניק רציתי להכין פשטידה דיאטטית, והתלבטתי מאוד אם להכין פשטידה שכבר הכנתי בעבר (למשל פשטידת כרובית) או לנסות משהו חדש. חיפשתי כל מיני מתכונים, אבל לא מצאתי אף מתכון לפשטידה דיאטטית שגם היו לי עבורה את כל המצרכים בבית. בסוף החלטתי להמציא לבד.
יצאה פשטידה מאוד טעימה ויפה. שימו לב לקישוט – בזכותו הפשטידה יוצאת מאוד ייצוגית.
המצרכים:
2 סלסילות של פטריות שמפיניון טריות
1 בצל קטן, קצוץ
1 צרור עירית, קצוצה
1 כף שמן זית
1 גביע (250 גרם) גבינה לבנה
1 גביע (250 גרם) קוטג'
1 גביע (200 מ"ל) יוגורט
3 ביצים
3 כפות קמח מלא
מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט
לקישוט: שומשום
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית בינונית.
שומרים 2 פטריות בצד (לקישוט), ופורסים את שאר הפטריות לפרוסות דקות.
מחממים את השמן במחבת גדולה, ומטגנים את הבצל עד שנהיה שקוף. מוסיפים את הפטריות הפרוסות ואת העירית, ומאדים כ-10 דקות, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהירקות מתרככים.
מערבבים בקערה את הגבינות, היוגורט, הביצים, הקמח והתבלינים. מוסיפים את הירקות ומערבבים. משטחים בתבנית. פורסים את 2 הפטריות ששמרנו בצד לפרוסות דקות, ומסדרים מעל הבלילה שבתבנית. זורים מעל את השומשום.
אופים כ-35 דקות, עד שהפשטידה מזהיבה ומתייצבת.

אם אתמול היה יום מוצלח, היום היה ההפך הגמור. הכל התחיל כשבבוקר כיביתי בטעות את השעון המעורר, ולכן התעוררתי שעה מאוחר יותר והגעתי לעבודה באיחור. בעבודה התעסקתי כל היום בטיפול בתקלות ובעיות. אחרי הצהריים, כשירדתי לזרוק את הזבל, גיליתי שהשקיות קרועות והכל מטפטף, מלכלך ומסריח את הרצפה. דווקא היה נחמד לבלות עם אייל בבית ולשחק, אבל כשהגיעה השעה ללכת לישון, הוא פשוט סרב להירדם וטירטר אותי במשך שעה וחצי עד שהואיל בטובו ללכת לישון. מרוב עייפות שכחתי שהיום יש תוכנית שאני אוהבת בטלויזיה, ונזכרתי רק כשהיא נגמרה (מזל שיש שידורים חוזרים). אחר כך נזכרתי שאני צריכה להכין פשטידה לפיקניק שאנחנו מוזמנים אליו מחר אחרי הצהריים.
בשלב הזה התחלתי לפנטז שאני נמצאת בקאריביים, חצי-שוכבת על כסא נוח ולוגמת קוקטייל צונן. כן, בטח. החלטתי שלפני הפשטידה אבשל משהו קל ומהיר שיעודד את רוחי. בישול עושה לי טוב למצב הרוח.
המתכון למאפינס האלו נמצא כבר זמן מה ב-to-do list שלי, והם בהחלט מועמדים חזקים לתואר "המאפינס הקלים ביותר להכנה". אמנם במקור רציתי להכין פסטו ביתי בעצמי, אבל ביום כמו היום אין שום סיכוי, אז השתמשתי בפסטו של "אוליביה".
נו, עם יום כזה, לפחות המאפינס יצאו טעימים. נראה מחר אם גם אייל יחשוב ככה.
מצאתי את המתכון בבלוג 80 breakfasts ותירגמתי אותו.
המצרכים:
500 גרם גבינת ריקוטה
1/2 כוס גבינת פרמזן מגוררת
2-3 כפות פסטו
2 ביצים
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 160 מעלות ומשמנים תבנית שקעים.
מערבבים בקערה את הריקוטה, הפרמזן ו-2 כפות פסטו. טועמים ומוסיפים כף פסטו נוספת לפי הטעם (אני הוספתי). מוסיפים את הביצים, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים.
מחלקים את התערובת בין השקעים. אופים כ-40-45 דקות, עד שהמאפינס מזהיבים (כדאי להתחיל לבדוק אחרי 30 דקות).

היום ביליתי עם אייל בצורה סטנדרטית לחלוטין – הסתובבנו קצת בקניון (מבצע של האגיס בסופר פארם) יחד עם אחותי, ואחר כך נסעתי איתו לעשות קצת קניות בסופר. למרבה ההפתעה היה מוצלח ביותר. אייל שיתף פעולה והיה מתוק אפילו יותר מכהרגלו. הוא נהנה מאוד לשבת בעגלה של הסופר, לצפות על הכל מגבוה ולהצביע על דברים ירוקים ("קווה קווה" – כמו צפרדע, אחת החיות האהובות עליו) ואדומים ("דום"). גם אני נהנתי מחוויית הקניות – מאז שאייל נולד כמעט ולא פקדתי סופר (בעלי התחיל לעשות את רוב הקניות ולבד), והיה נחמד להסתובב ולהסתכל על המוצרים, לקנות בשר ומצרכים (הייתי צריכה כמה דברים ספציפיים, לבישול).
חזרנו הביתה מאוחר מהרגיל, ואחרי חביתה, יוגורט ואמבטיה, אייל הלך לישון מיד, בלי 3-4 הסיפורים שאנחנו בדרך כלל קוראים לפני השינה.
מלאת שמחה ומרץ נכנסתי למטבח והחלטתי להכין פשטידה. קצצתי בצל ירוק שמצאתי במקרר, הוספתי פטריות חתוכות מקופסת שימורים, ויצאה פשטידה טעימה בטירוף. כנראה שקצת שמחה הצליחה להשתרבב פנימה 🙂
המצרכים:
3 בצלים ירוקים, קצוצים
2 קופסאות שימורים של פטריות חתוכות
1 כף שמן זית
1 גביע (250 גרם) קוטג'
1 גביע (250 גרם) גבינה לבנה
1 גביע (200 מ"ל) יוגורט
3 ביצים
3 כפות קמח מלא
1 כפית ג'ינג'ר טחון
מלח, פלפל שחור
לקישוט: שומשום מלא
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית בינונית.
מחממים את השמן במחבת ומבשלים את הבצל הירוק והפטריות עד שהירקות מתרככים.
מערבבים בקערה את הקוטג', הגבינה הלבנה, היוגורט, הביצים, הקמח והתבלינים. מוסיפים את הירקות ומערבבים. משטחים בתבנית ומפזרים מעל מעט שומשום לקישוט.
אופים כ-35 דקות, עד שהפשטידה משחימה ומתייצבת.

אייל כבר בן שנה וחצי, ואני ובעלי רוצים מאוד לצאת ולבלות שנינו ביחד, לבד. עד עכשיו אחותי שמרה עליו מידי פעם, אבל יש לה את חייה ואת הבילויים שלה, כך שהגיע הזמן למצוא בייביסיטרית. היום באה אלינו בייביסיטרית פוטנציאלית, כדי להכיר את אייל וכדי שאייל יכיר אותה. לפני שהיא הגיעה, הוא הספיק לאכול חביתה, לחמניה ועגבניות שרי חתוכות, אבל מכיוון שאני למודת ניסיון – החלטתי להכין לו תבשיל נוסף להרגעת הרעב. רציתי להכין בורגול ברוטב עגבניות, אבל לא הצלחתי למצוא בורגול. מה עושים? לוקחים את הדבר הראשון הכי דומה שמוצאים. במקרה הזה – דוחן.
הדוחן הוא דגן, הנראה ככדורים צהובים עגולים וקטנים. הוא משמש תחליף לחיטה, ועשיר בסידן, B2, B3 וברזל.
הכנתי לפי מתכון הבורגול, עם יותר מים. אייל אכל בשמחה, ואפילו נתן לבייביסיטר להאכיל אותו בכפית (עם הכפית שלו הוא העיף גרגירי דוחן לכל עבר…).
לטעמי – הבורגול יותר טעים, אבל מצד שני – נחמד לגוון מידי פעם.
המצרכים:
1 כף שמן זית
10 עגבניות שרי (אפשר יותר)
1 כוס דוחן
2 כוסות מים רותחים
100 גרם רסק עגבניות
אופן ההכנה:
חותכים את עגבניות השרי לרבעים. מחממים את השמן בסיר, מוסיפים את הדוחן ומערבבים עד שהגרגירים מצופים היטב בשמן. מוסיפים את העגבניות ומערבבים. מנמיכים את הלהבה, מוסיפים את המים הרותחים ואת רסק העגבניות ומערבבים היטב.
מבשלים על להבה נמוכה עד שרוב הנוזלים נספגים, אבל התבשיל עדיין מעט נוזלי ולא יבש.

אחרי שמאפינס קמח התירס הצליחו מאוד אצל אייל, הגעתי למסקנה שצריך להמשיך במגמה, ולהכין לאייל עוד כל מיני סוגי מאפינס. במאפינס יש יתרון ברור – הם מהווים מנה מוגדרת, שניתן להחזיקה ביד, ולנייד אותה גם לגינה הקרובה או לפיקניק.
עברתי על מאגר המתכונים שלי בחיפוש אחרי מאפינס בריאים, שיוכלו להוות ארוחה בשביל אייל. מצאתי ,בין השאר, את המתכון הזה של חיה פיק, מ"לאישה", ואתמול בלילה הכנתי את המאפינס. בעלי חזר מורעב מהרצאה שנתן במצפה הכוכבים בגבעתיים, ושמח מאוד לחסל שני מאפינס כאלו. היום בבוקר גם אייל אכל מהם. המאפינס רכים מאוד, כך שהם בהחלט מתאימים גם לילדים יותר קטנים (לאייל מלאה אתמול שנה וחצי).
במתכון במקור כתוב כי מתקבלים 18 מאפינס. אני השתמשתי בתבנית של 12 שקעים, ובתבנית נוספת של 6 שקעים גדולים יותר, ועוד נותרה בלילה. חילקתי אותה בין 3 כלים אישיים חד פעמיים. למעשה, נראה לי שאפשר סך הכל למלא 2 תבניות רגילות של 12 שקעים (כלומר סך הכל 24 מאפינס).
בגלל הכמות הגדולה שמתקבלת, הם כמובן מתאימים גם לאירוח.
המצרכים:
4 תפוחי אדמה בינוניים, בקליפתם
3 ביצים
3 שיני שום, כתושות
200 מ"ל יוגורט עיזים
50 גרם חמאה, מומסת
60 גרם גבינת קשקבל, מגוררת גס (אפשר גם פרמזן)
3 כפות מחוקות קמח מלא
1 כף אורגנו יבש
1 כף מיורן יבש
מלח, פלפל
אופן ההכנה:
רוחצים היטב את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות ושמים בסיר. מכסים במים ומבשלים על להבה בינונית, עד שתפוחי האדמה מתרככים. מסננים ומעבירים למעבד מזון. מרסקים למחית (אני ריסקתי עם בלנדר מוט ולא במעבד מזון). מוסיפים את הביצים, השום, היוגורט והחמאה ומעבדים מעט. מעבירים לקערה.
מחממים את התנור לחום של 200 מעלות, משמנים 2 תבניות של 12 שקעים ומרפדים במנז'טים.
מוסיפים לקערה את הקשקבל, הקמח, עשבי התיבול היבשים, מתבלים במלח ופלפל ומערבבים. יוצקים את העיסה לשקעים. אופים כ-30 דקות, עד שפני המאפה משחימים ומתייצבים.

הכנתי בעבר מספר פשטידות בסגנון של קוגל, וכשמצאתי את המתכון הזה בעיתון "לאישה" ישן, קפצתי על ההזדמנות להכין עוד אחת. ההכנה קלה מאוד, ולפי בעלי – הפשטידה מאוד טעימה.
עשיתי מעט שינויים במתכון. בין השאר, החלפתי את השמנת החמוצה ביוגורט.
פשטידות נוספות בבלוג באותו סגנון: קוגל, פשטידת אטריות ותפוחים, קוגל פיקנטי.
המצרכים:
1 חבילה של אטריות צהובות רחבות
70 גרם חמאה, מומסת
1 גביע (250 גר') גבינת קוטג'
2 גביעי יוגורט (200 מ"ל כל אחד)
2 ביצים
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
מלח, פלפל לבן
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית בינונית.
מבשלים את האטריות לפי הוראות היצרן, פחות דקה אחת. מעבירים לקערה, מוסיפים את החמאה ומערבבים.
בקערה נפרדת, טורפים את הביצים עם הגבינה והיוגורט. מוסיפים את האטריות ומערבבים. מתבלים במלח, פלפל לבן ואגוז מוסקט.
מעבירים את התערובת לתבנית. אופים כ-35 דקות, עד שהפשטידה מתייצבת.

הכל התחיל כשבעלי קנה בסופר קמח תירס צהוב במקום קורנפלור. מה עושים עם קמח תירס? פולנטה/ממליגה אני ממש לא אוהבת, אז החלטתי לנסות להכין cornbread – לחם תירס, מאכל אמריקאי ידוע. בחרתי במתכון של פיליס גלזר והכנתי אתמול. ההכנה ממש ממש קלה, והתוצאה…. תלוי את מי אתם שואלים. בעלי וגם אייל אכלו בתיאבון. אני? ממש לא אהבתי.
אבל כאמור – אייל כן אוהב אותם, וזה מה שחשוב!
המצרכים:
3/4 כוס קמח תירס (הכוונה לקמח הצהוב)
1 כוס קמח
1/2 כפית סודה לשתיה
2 כפיות אבקת אפייה
1/2 כוס סוכר דמררה
1/2 כפית מלח
3 ביצים
1 כוס ריוויון
1/4 כוס שמן
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. משמנים תבנית של 12 שקעים ומרפדים את השקעים במנז'טים.
שמים בקערה את החומרים היבשים: קמח התירס, הקמח הרגיל, אבקת האפייה, הסודה לשתיה, המלח והסוכר. מערבבים.
בקערה נפרדת טורפים את הביצים עם הריוויון והשמן. יוצקים על החומרים היבשים ומערבבים (אין לערבב יתר על המידה).
יוצקים לשקעים ואופים כ-18 דקות, עד שקיסם המוכנס למאפינס יוצא נקי.

בעקבות ההצלחה של עוגיות חמאת הבוטנים, החלטתי לשוב ולעסוק במלאכת הכנת העוגיות. חיפשתי מתכון פשוט, שלא יצריך הקצפת חמאה וסוכר ושאר מרעין בישין. הספר Baking של Emma Patmore שוב בא לעזרתי, ושם מצאתי את המתכון לעוגיות האלו.
ההכנה לא מסובכת, והעוגיות יוצאות ממש טעימות. טעם הג'ינג'ר מורגש מאוד, כך שאם אתם לא אוהבים – כדאי להימנע. גם אייל מאוד אהב את העוגיות (אכל עוגיה וחצי).
סירופ תירס בהיר אינו מוצר נפוץ במיוחד, אבל למזלי בבית הטבע השכונתי שלנו ניתן למצוא אותו (של חברת karo), וברגע שגיליתי זאת – קניתי. אני מניחה שניתן למצוא אותו גם בחנויות המתמחות. אפשר גם להחליפו בדבש.
המצרכים:
3 כוסות קמח תופח
1 כוס סוכר
מעט מלח
1 כף ג'ינג'ר טחון
1 כפית אבקת סודה לשתיה
125 גרם חמאה
1/4 כוס סירופ תירס בהיר (או כאמור, דבש)
1 ביצה, טרופה
1 כפית קליפת לימון מגוררת
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 160 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה.
מנפים לתוך קערה את הקמח, המלח, הסוכר, הג'ינג'ר והסודה לשתיה. מערבבים.
בסיר קטן, ממיסים את החמאה ואת סירופ התירס מעל להבה נמוכה מאוד. מניחים לתערובת החמאה להצטנן קלות, ואז שופכים אותה על החומרים היבשים. מוסיפים את הביצה הטרופה ואת קליפת הלימון, ומערבבים היטב.
יוצרים מהבצק כדורים בגודל זהה, ומשטחים אותם מעט עם האצבעות. מסדרים בתבנית עם רווחים בין העוגיות.
אופים כ-15-20 דקות, ומצננים על רשת.
אם מעוניינים בעוגיות פריכות במיוחד – אופים עוד 2-3 דקות (ואז הן נראות כמו בתמונה).