בערב יום כיפור נחתנו עם שני הילדים בלונדון לטיול של 5 ימים. היה לנו ממש ממש כיף, ואני כבר מחכה בכליון עיניים לחזור לשם.

אני מתכננת להקדיש ללונדון כמה פוסטים בבלוג: על שוק האוכל בו ביקרנו, על חנות הספרים Books for Cooks ועוד, אך לפני כן, אציג את שלל רכישותיי בימים אלו.
למען האמת לא היה לי כמעט זמן להקדיש לקניות. ככה זה כשנוסעים עם שני ילדים, כנראה. רוב הקניות הוקדשו להם ונעו על הציר שבין דינוזאורים, אבירים ושאר דברים של בנים. היו המון דברים שרציתי לקנות – lemon curd, mince meat, צ'אטני, תה, ספרי בישול ועוד, אבל פשוט לא יצא. לא נורא, עוד סיבה לחזור ללונדון 😉

אלו הרכישות הספורות שבכל זאת הצלחתי לפרגן לעצמי:
למעלה, מימין לשמאל: מגזין Good Food של ה-BBC, שמוקדש לסתיו ובא גם עם מוסף שמוקדש לבישול בריטי (נקנה בסופרמרקט Tesco), כלי מחרסינה בצורת קאפקייק (נקנה בשוק בגריניץ'), מנז'טים לקאפקייקס בדוגמת וינטאג' (אני בחרתי) ובדוגמת חלליות ואסטרונאוטים (אייל בחר. נקנה בשוק בגריניץ'. היו עוד הרבה דוגמאות אך הצלחתי להתאפק שלא לקנות את כולן), קופסא מבד בצורת קאפקייק (מהחנות Sass & Belle בקובנט גרדן, שיש בה דברים מדהימים והייתי קונה את כולה אם הייתי יכולה).

למטה, מימין לשמאל: ספרי הבישול של החנות Books for Cooks (לא ידעתי באיזה מהם לבחור אז קניתי את חמישתם), שוקולדים בצורת חייל משמר המלכה ובצורת Yeoman Warder (נקנה ב-Tower of London), חותכני עוגיות בצורת דינוזאורים (נקנה ב-Natural History Museum, רכישה ששימחה מאוד את אייל), חותכן עוגיות בצורת חללית (נקנה ב-Royal Observatory בגריניץ'. עוד רכישה ששימחה מאוד את אייל).

מצאי מצומצם משהו, אך כל חפץ כאן משמח אותי.

הפוגה קלה במתכונים, לכבוד היכרות קטנה איתי, כפי שהבטחתי במסגרת חגיגות יום הולדת 7 לבלוג:
פעם היה מדור בשם "הסטיות הקולינריות שלי" במוסף "שף" של "לאישה", שבו ראיינו שלושה אכלנים, שניים שעובדים בתחום (שפים, בשלנים, עיתונאי אוכל וכו') ועוד סלב אחד שאוהב אוכל/אוהב לבשל, עם סט שאלות קבוע מראש שחזר על עצמו בכל מדור. תמיד חלמתי שיום אחד יראיינו אותי לפינה הזו (אני משוגעת על שאלונים וסקרים), אבל המדור הופסק לפני שקיבלתי צ'אנס לכך. ובכן, בשביל מה יש לי בלוג אם לא בשביל הדברים האלו?
קבלו – הסטיות הקולינריות שלי.

מה אכלת היום לארוחת בוקר?
קרקרים עם קוטג', שהוצאתי מהמכונה בעבודה, ושתי כוסות תה קמומיל.

ואתמול לארוחת צהריים?
בחדר האוכל בעבודה: חזה עוף, אורז, עגבניות שרי, שעועית ירוקה מאודה, סלט גדול שמכיל: חסה מסולסלת, עגבניות, גמבה אדומה וכתומה וכף טחינה.

מהו הדבר הכי מחריד שאכלת?
אני לא חושבת שיש כזה, אלא אם כן מחשיבים כוסמת. אני משתדלת להתרחק ממאכלים מחרידים, בניגוד לאייל ובעלי, למשל, שאוכלים הכל.

מה לא תאכלי גם אם חייך תלויים בכך?
בני אדם, חתולים, כלבים, זוחלים, חרקים וכו'.

מה שנאת לאכול כשהיית ילדה?
מיליון דברים: עוף, קציצות, אבוקדו, גמבה, ביצים קשות, תרד, חלבה, חצילים, דלורית, אפונה ועוד ועוד. מאז שהתחלתי לבשל התחלתי לאהוב חלק מהדברים האלו. גיליתי איך להכין אותם ככה שיצא לי טעים.

מה הדבר האחרון שבישלת?
ארוחת חג לראש השנה

עם איזו דמות, מכל תקופה, היית יושבת לאכול משהו?
הייתי שמחה להיות מוזמנת לשולחן של הדמויות מהסדרה "איך פגשתי את אמא" בפאב "מקלרנ'ס". פשוט להיות שם איתם. גם הסעודות בחדר אוכל של הוגוורטס תמיד נשמעות לי יאמי-יאמי.

איך תרצי את הקפה שלך?
אני לא שותה קפה. בכלל. קפאין עושה לי בחילות, כאבי ראש ולחץ דם נמוך. אני שותה רק תה צמחים ללא קפאין (בדרך כלל קמומיל) עם סוכרזית אחת.

מהי הסטייה הקולינרית שלך?
רוגלעך קפואים. אני מתה על זה. אני גם משוגעת על ארטיקים וגלידות.

 היום הבלוג חוגג 7 שנים להיווסדו! וואו, ממש תקופת חיים. ב-1.9.2003 פרסמתי כאן את הפוסט הראשון, "ה ה ת ח ל ה", ובאותו יום את המתכון הראשון: בטטות אפויות בשמן זית ובזיליקום. בכל שנות הבלוג פורסמו בו 800 פוסטים (לא יודעת מה אתכם, לי זה נשמע מטורף!).
השנה האחרונה היתה שנה מאוד מוצלחת לבלוג, לדעתי. פרסמתי הרבה יותר מתכונים, הוזמנתי לאירועי בלוגרים שונים, הכרתי אנשים חדשים ומעניינים, וגם למדתי דברים חדשים והתנסיתי במתכונים חדשים ושונים. אני נהנית מאוד מהבישול ומהכתיבה בבלוג, והוא הפך לחלק חשוב מאוד בחיי. אני מקווה שגם בשנה הקרובה וגם בשנים הבאות אוכל להמשיך להשקיע בבלוג, לצמוח, להתפתח ולהכיר עוד אנשים חדשים וטכניקות חדשות.

תודה רבה לכם הקוראים, שמלווים אותי, שמגיבים, ושלוחצים "like". זה לא שווה אם אתם לא שם 🙂

כשאנשים שומעים שיש לי בלוג בישול, הם בדרך כלל שואלים מה יש בו, ואני עונה – "יש בו הכל. אני כותבת על מה שאני מבשלת". הבלוג הוא לא סתם אסופת מתכונים, הוא ממש מלווה את חיי ומייצג את מי שאני ומה שאני מבשלת למשפחתי, לאורחים או בשביל הכיף שלי עצמי. לכן החלטתי שבמסגרת חגיגות יום ההולדת, תהיה לכם הזדמנות להכיר אותי קצת יותר טוב, באמצעות פוסטים…. עליי: איזה דברים אני אוהבת, מה אני חושבת, ועוד ועוד.

אני גם מתכננת הגרלה מגניבה. אני מקווה להספיק זאת עוד החודש, ואם לא – אז אחרי החגים.

לחגיגת יום הולדת צריך עוגת יום הולדת, נכון? אז החלטתי להכין עוגת יום הולדת לבלוג – בצורת הסיפרה 7!  הבאתי אותה היום לעבודה וחגגתי עם הקולגות 🙂 שאהבו את העוגה מאוד מאוד.

כך עשיתי זאת:

1. הכנתי עוגת שוקולד עסיסית שחילקתי בין 2 תבניות אינגליש קייק.

2. חתכתי את העוגות בצורה הבאה:

3. הרכבתי את הספרה שבע. החלטתי שהחלק האנכי של הספרה הוא ארוך מידי, אז קיצרתי אותו.

4. ציפיתי בקרם קצפת ושוקולד (כמו בעוגה בצורת רכבת שהכנתי ליום הולדת 4 של אייל) וקישטתי בסוכריות צבעוניות.

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים בנושא תזונת ילדים ותינוקות. הדעה המוצגת כאן היא דעתי האישית בלבד, על בסיס ערכיי וניסיוני בגידול ילדיי. אין לי ידע מקצועי בנושא ואין לי שום כוונה להשפיע או ללמד, אלא רק להביע את דעתי. נא כבדו אותה.

אני חושבת שאני אחת מהאנשים בעלי הרגלי האכילה הקלוקלים ביותר שיש. הבסיס הוא אכילה רגשית כמובן – כשאני עצבנית, מתוסכלת או עצובה, המקרר הוא הדבר הראשון עליו אני חושבת. בנוסף לכך אני חולה על מתוקים, אוכלת מהר מידי, קוראת ורואה טלוויזיה תוך כדי אכילה, "מיישרת" עוגות ולא מסוגלת להסתפק בעוגיה אחת.
לכן, כשהפכתי לאמא, הנושא של תזונה והרגלי אכילה ממש בער בעצמותיי.  היה לי ברור שהרגלי האכילה של ילדי, וכל תפיסתו את מושג האוכל, יושפעו לחלוטין ממה שאלמד אותו. הלימוד הזה מתחיל מבחינתי מגיל 0 (ויש כאלו שאומרים שעוד בתקופת ההריון).
יש כמה עקרונות שהגדרתי לעצמי ושמנחים אותי בנושא.

גנטיקה
הילדים דומים פעמים רבות להוריהם. אם ההורה היה תינוק שבקושי אכל והאמא היתה צריכה לדרוף אחריו עם הבננה, לא מן הנמנע שברבות הימים יוולד לו ילד כזה. מה עושים? כלום. מקבלים את המצב. במקרה שלי ושל בעלי, היינו תינוקות רגילים עם הרגלי אכילה רגילים, וכך גם ילדינו.

דוגמא אישית
איזו דוגמא אישית אתם נותנים לילדים שלכם בנושא האוכל? האם הם רואים אתכם אוכלים? האם הם רואים אתכם מנסים מאכלים חדשים? ילדים נוטים לחקות את הוריהם. הרגלי האכילה שלהם מתחילים אצלנו. אנחנו מקפידים על תזונה מגוונת, ביתית עד כמה שאפשר, ונותנים לילדים לטעום מכל מה שאנחנו אוכלים.

אוכל הוא לא ה-issue פה
העיקר הוא לא שהילד יאכל. זו לא המטרה. המטרה היא שהילד יהיה שבע ושיתפתח בצורה תקינה. יש ילדים שאוכלים 2 מנות אוכל ו-6 ארוחות ביום בשביל זה. יש ילדים שאוכלים חצי מנה ו-3 ארוחות ביום. זה לא משנה. הילד צריך לאכול כמה שהוא צריך, ולא כמה שהאמא רוצה.

תחושת רעב טבעית
באותו הקשר, ילד צריך לאכול רק עד שהוא שבע, כדי שלא יאבד את תחושת הרעב הטבעית שלו. לכן אני אף פעם לא "דוחפת" אוכל לילדים, וזה בסדר גמור מבחינתי לזרוק צלחת חצי מלאה. אייל היה יונק 30 דקות. יאיר היה יונק 10 דקות. אייל היה אוכל 2 גביעי יוגורט של 200 מ"ל. ליאיר מספיק גביע אחד של 150 מ"ל. לכל ילד יש את תחושת הרעב שלו. לא מעניין אותי שיסיימו את הצלחת. אם הילד רגוע ולא מתעניין באוכל יותר – סימן שהוא לא רעב ואין צורך לתת לו יותר אוכל.

ממתקים
אני מודה – אני לא מסוגלת לעמוד בפני ממתקים, עוגות ועוגיות. בגלל זה אנחנו לא מחזיקים בבית ממתקים, ואת העוגות שאני אופה אני מביאה לעבודה. ה"שקית המרשרשת" היחידה שיש אצלנו היא של חטיף תפוחונים – שהוא חטיף טבעי דל קלוריות ושומן (1.5 נקודות של "שומרי משקל" – מומלץ). אין במבה, אין ביסלי ואין דובונים. מצד שני, מעולם לא אסרתי על הילדים לאכול ממתקים, אני פשוט דואגת לכך שלא ייפגשו בהם. הולכים לגינה או לטיול? מארחים חברים? אפשר לאכול פירות טריים, ירקות חתוכים או פירות יבשים. למעשה, אייל אוכל ממתקים רק בימי הולדת ובאירועים. בשאר השנה זה ממש לא חסר לו. בנוסף לכך, אנחנו מדברים בבית על תזונה בריאה ועל בריאות השן.

הרגלי אכילה
ב"שומרי משקל" לימדו אותי שצריך לאכול רק בישיבה ליד שולחן, ללעוס טוב טוב, בצלחת לא גדולה. העקרונות האלו סופר-חשובים כשמדובר בילדים. כשאוכלים תוך כדי משחק או בהייה בטלוויזיה, לא שמים לב למה שמכניסים לפה ואפשר להיחנק או להקיא. אם לא לועסים טוב, אפשר לבלוע חתיכות גדולות מידי שיתקעו בגרון. כשהצלחת גדולה ועמוסה באוכל – מרוב עצים לא רואים את היער, והילד מבולבל ולא יודע מה לאכול קודם. אייל יודע שאוכלים רק בישיבה, ואם אין שולחן באיזור, הוא ישב על הרצפה. לגבי יאיר, אני מקפידה להאכיל אותו רק כשהוא ישוב ומתרכז באוכל, ולא חלילה תוך כדי שהוא עושה משהו אחר.

אלו הם עקרי הדברים. הפוסטים הבאים בנושא ידברו על ילדים ומסעדות, ועל חטיפים ונשנושים בריאים.

פסטה "ברילה", על אריזותיה הכחולות והלוגו האדום שלה, היא בעיניי אחד המותגים שמייצגים את המושג "איכות". אני חובבת לא רק של הפסטה שלהם, אלא גם של רטבי הפסטה המעולים (נפוליטנה אהוב עליי במיוחד).
ב-1875 פתח פיאטרו ברילה חנות קטנה לממכר לחם ופסטה תוצרת בית. מהחנות הקטנה צמח קונצרן ענק שהוא יצרן הפסטה הגדול בעולם, ומייצר גם (ולמעשה בעיקר) מוצרי מאפה ולחמים. החברה מייצרת כ-120 צורות שונות של פסטה, כאשר לארץ מגיעים כ-40 סוגים. החברה יוצאת בממוצע עם 30-40 מוצרים חדשים בשנה. כמובן כל המוצרים הם ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל או מייצבים, והפסטה עשויה מ-100% חיטת דורום איכותית.  

שמחתי מאוד להיות מוזמנת לאירוע בלוגרים בחסות פסטה "ברילה". האירוע התקיים במתחם "מבשלים חוויה" בראשון לציון ואורגן למופת על ידי גיא מילר, מנהל מותג "ברילה". המטרה של האירוע היתה להדגים לנו אילו דברים שונים ומעניינים ניתן להכין מפסטה.
את הסדנה הנחה השף יניב פרטוש תמיר המקסים, שהוא הבעלים של "מבשלים חוויה". יניב שמר על אנרגיות גבוהות לאורך כל הדרך, הסביר, הצחיק, רקד, בחש, הקפיץ, מזג, והיה פשוט משעשע ומלא חן. היה פשוט תענוג לצפות בו וללמוד ממנו!  

בזמן ההתכנסות נשנשנו פוקצ'ה, שהיתה שמנונית קצת בשבילי, יחד עם מוצרי זיתים של "בני דרום" – שמהם אציין מאוד לטובה את צימוקי הזיתים שהיו פשוט נהדרים (ואני בכלל לא אוהבת זיתים).
יניב פתח את הערב וסיפר לנו על "מבשלים חוויה" (חברה שעורכת סדנאות בישול עסקיות ופרטיות, מופעי שף, "שף פרטי עד הבית" וכן מלווה חברות מזון ומהווה "שף הבית" של כמה חברות מזון ומותגים – ביניהם כאמור "ברילה"), ולאחר מכן כל בלוגר הציג את עצמו והיכן הוא כותב.
גיא ערך לנו מצגת על "ברילה", ובה סיפר על החברה מאז ועד היום (משם לקחתי את המידע שעימו פתחתי את הפוסט) וכן על האתגרים שבשיווק מותג הפסטה בארץ. אחרי המצגת יניב התחיל את מופע הבישול שלו (באמת שאין מילה טובה יותר להגדיר זאת 🙂 )  

המנה הראשונה היתה דג פורלית צלוי במחבת פסים עם מעט קארי ירוק, שהוגש לאחר מכן עם פסטה פנה מחיטה מלאה ברוטב שמנת סויה 5% של "אלפרו" עם בצל סגול ופלפלים משלושה צבעים. הדג היה פשוט מעולה, וגם את הפסטה אהבתי מאוד, למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת רטבים על בסיס שמנת (וכן, אמנם זו שמנת סויה צמחית, אבל היה לה טעם ומרקם של שמנת לכל דבר). זו בהחלט מנה שאני מתכננת להכין בבית – אולי אפילו בשבת הקרובה.  

פלפלים ובצל סגול בווק

תיבול של פילה הפורלית

צולים את הפורלית - קודם כל עם העור כלפי מעלה

ועכשיו עם העור כלפי מטה. תראו איזה יופי של צריבה.

הפילטים הצלויים

הדג מונח על הפסטה

דג פורלית על פסטה מחיטה מלאה ברוטב שמנת צמחית ופלפלים

דג פורלית על פסטה מחיטה מלאה ברוטב שמנת צמחית ופלפלים

המנה השניה היתה נתחי פרגית בחלב קוקוס, מנגו וקארי ירוק. מנה מעולה. אני לא משתגעת על פרגיות ובדרך כלל לא אוהבת חלב קוקוס, אבל את המנה הזו אהבתי מאוד מאוד ואני מתכוונת להכינה גם בבית. הפרגיות הוגשו עם פתיתי פסטה בצורת כוכבים (Stelline).  

יניב מכין פתיתים

צליית הפרגית

צד שני. איזה יופי של צריבה.

"שחייה" קלה ברוטב חלב קוקוס ומנגו

ועכשיו מתבשלים ברוטב

מוסיפים פרוסות מנגו

המנה מוכנה

נתחי פרגיות בחלב קוקוס, מנגו וקארי ירוק, מוגש על פתיתי פסטה

נתחי פרגיות בחלב קוקוס, מנגו וקארי ירוק, מוגש על פתיתי פסטה

 מנה נוספת היתה סלט חסה פשוט גאוני, שבוודאות יעלה על שולחני בראש השנה. הבסיס הוא חסה, כדורי מלון ופרוסות תפוחים. יניב טיגן אטריות ביצים דקיקות בשמן עמוק, ייבש אותן על נייר סופג, ולאחר מכן שבר אותן לרסיסים ופיזר מעל הסלט. התוצאה קראנצ'ית ומיוחדת.  

סלט חסה, כדורי מלון ופרוסות תפוחים

סלט חסה, כדורי מלון ופרוסות תפוחים - ביחד עם רוטב ויניגרט

טיגון "קנים" של אטריות דקיקות

האטריות משחימות

ייבוש על נייר סופג

אפשר גם לטגן ורמיצ'לי

ייבוש על נייר סופג

הסלט מוכן

 יניב הכין גם מנה שהיא מעין הכלאה בין סושי ללזניה: אצה, מעליה אורז, מעליו דף לזניה מבושל ועליו פס של רוטב בולונז יבש (ללא נוזלים). את כל זה הוא גלגל לרול וחתך למאקי. אכלנו את הסושי עם רוטב פסטה של "ברילה". אני אוהבת מאוד לזניה ומשוגעת על סושי, והשילוב ביניהם היה אמנם טעים, אבל עדיין לא השתגעתי על המנה הזו ואני מעדיפה לזניה בנפרד וסושי בנפרד (ובכלל מבחינתי סושי ללא דג זה לא שווה).  

סושי לזניה - שלב האורז

סושי לזניה - שכבת עלה לזניה מבושל

סושי לזניה - שכבת רוטב בולונז ללא נוזלים

מגלגלים לרול

רול סושי לזניה

חיתוך הרול

סושי לזניה עם רוטב פסטה ברילה

 מנות נוספות שאכלנו הן נודלס עם חמאת בוטנים וירקות – מנה מעולה שאהבתי מאוד, למרות שאני בדרך כלל לא אוהבת נודלס בטעמי חמאת בוטנים (בכלל נראה שהערב הזה שבר לי כמה מיתוסים לגבי מה שאני אוהבת ומה שלא), וכן סלט עגבניות וזוקיני שהיה ממש נחמד.  

נודלס עם חמאת בוטנים וירקות

סלט זוקיני, עגבניות וצימוקי זיתים

 לקינוח קיבלנו קיגל מתוק (זה מזכיר לי שהבטחתי לבעלי שאכין לו), ומנה נוספת מאוד מאוד מיוחדת – פודינג פתיתי פסטה, שבושל עם משקה מקיאטו של "אלפרו". זו מעין גרסא של "רייס פודינג" (פודינג אורז), אבל בטעמי קפה ומפתיתים. כשקיבלתי את המנה הסתכלתי עליה מאוד בחשד – אני לא אוהבת רייס פודינג וגם טעמי קפה לא חביבים עליי (אני לא שותה קפה בכלל), אבל המנה הזו היתה ממש אבל ממש ממש טעימה. יהיה מעניין לנסות להכין אותו ולשמוע תגובות מהסובבים. דרך אגב, משקה המקיאטו של "אלפרו" באמת טעים (בעלי טעם אותו בעבר ודיווח).  

קיגל מתוק

פודינג פתיתי פסטה ומקיאטו

קיבלנו במתנה כמה מוצרים: טליאטלה "פליה א פינו" (טליאטלה צהוב רגיל וטליאטלה ירוק – תרד), רוטב קארי ירוק (של חב' "אוריינטל"), רוטב פסטה "פציולה", פסטה בוקטיני מס' 9 ושמנת צמחית 5% של "אלפרו" (שבה השתמשתי כבר בעבר בבישול).  

לאחרונה כמעט ולא בישלתי בגלל החום הנורא והשבועות האחרונים שהיו מאוד מתישים, והוציאו לי את כל החשק, אבל בעקבות הסדנה אני מרגישה שהחשק חזר גם חזר, ובקרוב אני מקווה לפנק את המשפחה ולהתפנק בעצמי עם כמה מנות פסטה נהדרות 🙂

השבוע העברתי את הבלוג לתשתית חדשה, מבוססת WordPress, שאמורה להיות מתקדמת ונוחה יותר. זה גרר גם עיצוב מחודש של הבלוג ובהזדמנות זו גם כתובת חדשה, קצרה וקליטה יותר – http://mevashelet.com.

פונקציונאליות חדשה, שרבים ביקשו ועכשיו קיימת בבלוג החדש, היא האפשרות להדפיס את המתכונים. לחיצה על "הדפסה" ליד כותרת המתכון תפתח חלון חדש עם המתכון בפורמט המתאים להדפסה.

כל המתכונים הועברו לאתר החדש מהאתר הישן, אך הם נמצאים בכתובות אחרות. ניתן לאתר אותם ע"י שימוש במנגנון החיפוש או דרך הקטגוריות (בהזדמנות זו נוספו גם כמה קטגוריות חדשות).

יש לי עוד לא מעט עבודה: ללמוד כיצד להתנהל בתשתית החדשה, לעבור על כל הפוסטים ולתייג אותם, לעדכן את הלינקים בכל הפוסטים, ועוד ועוד.

להסב בלוג כל כך ותיק, שמכיל כמעט 800 פוסטים, ומעל 1000 אנשים שרשומים לרשימת התפוצה שלו, הוא דבר לא פשוט בכלל, וכן, לפעמים קורות גם תקלות (כפי ששמו לב אלו שקיבלו עשרות מיילים על מתכונים שפורסמו ממאי, כתוצאה מתקלה שקרתה לי, וזו הזדמנות שוב להתנצל על כך).

מכיוון שזהו בכל זאת בלוג, ולא רק אתר המכיל מתכונים, ארשה לעצמי לנקוט בנימה אישית ולומר שאני מאוכזבת. אפילו עצובה. המעבר לאתר החדש היה מסובך יותר ממה שציפיתי, ובנוסף לכך קיבלתי תגובות מאוד לא נעימות (חלקן אף גסות רוח) גם בעקבות התקלה וגם בכלל. בנוסף היה לי שבוע מאוד לא פשוט, שבו חליתי בוירוס, יאיר מס' ימים עם חום גבוה, בעלי היה בחו"ל, אימי ואחותי בטיול בחו"ל, וכמובן כל הדברים הרגילים (ילדים, עבודה, בית). הבלוג הוא תחביב מאוד גדול שלי (אני מתמידה בו כבר כמעט 7 שנים)  וכמובן שרצוי שלא אקח את כל מה שקרה ללב ואמשיך הלאה, אבל זה לא פשוט בשבילי (גם בגלל שמטבעי אני טיפוס רגיש משהו… ובוודאי לגבי משהו שכל כך חשוב לי). חבל לי שההתחדשות כאן מתחילה בתו של עצב וכאב ולא בשמחה, כפי שצריך להיות.

תודה רבה לכל מי שכן טרח לשלוח מייל מפרגן או לכתוב תגובה נעימה כאן או בפייסבוק. זה מאוד מעודד ועושה טוב על הלב. תודה שזכרתם שמאחורי האתר הזה על שלל מתכוניו, עומדת בסך הכל אישה אחת.

אני שואבת המון כוח מתגובות שכותבים כאן בבלוג, ואשמח אם יגיבו יותר.

אני מקווה שהמשך הפעילות מעכשיו תהיה קלה יותר בזכות התשתית החדשה – ושההתחדשות תביא עימה רק דברים טובים! אמן.

ביום ההולדת של יאיר נכחו כמה וכמה ילדים, בגילאים שונים, ורציתי להכין להם הפעלה נחמדה. אמנם כשהייתי נערה הייתי מדריכה ב"נוער העובד", אבל אני לא מחזיקה מעצמי מישהי שיש לה כישורי הנחיית והפעלת ילדים בשירים, ריקודים או משחקים. אני מבינה באוכל. מכאן הדרך היתה קצרה לרעיון של הכנת הפעלה מתוקה עם עוגיות, קאפקייקס וממתקים, שהתאימה גם לקונספט של "יום הולדת מתוק" שרציתי ליצור.
ההכנות והארגונים דרשו די הרבה עבודה, אבל אני נהניתי מכל רגע, וגם מההפעלה עצמה. הילדים היו מאוד חמודים, שיתפו פעולה בצורה נהדרת ולדעתי נהנו מאוד.
ההפעלה מתאימה לילדים מגיל 3 ומעלה. אפשר גם מגיל שנתיים עם עזרה מההורים.
בהפעלה שעשיתי במסיבה השתתפו ילד בן 6, שלושה ילדים בני 4, שני ילדים בני 3 ושני ילדים בני שנתיים (עם עזרה של ההורים).
תוכנית ההפעלה:
1. הושבתי את הילדים על מחצלת מסביב לפלטות שולחן (מאיקאה), ששימשו במשטח עבודה. קשרנו לכל ילד סינר חד פעמי כדי שלא יתלכלכו.
2. פיזרתי מדבקות על משטח העבודה. כל ילד קישט לעצמו את הסינר שלו עם מדבקות.
3. חילקתי לילדים כלים חד פעמיים מקרטון לבן שמיועדים לאפייה של מאפינס. כל ילד קישט את הכלי שלו עם מדבקות לפי רצונו.

4. כל ילד קיבל קאפקייק שוקולד והניח אותו בתוך הכלי. שמתי על השולחן קערות חד פעמיות עם קרם קצפת וניל בשני צבעים (לבן וצהוב), סוכריות לקישוט עוגות בכמה צבעים: ורוד, ירוק, כחול, וצבעוניות. כמו כן שמתי על השולחן קערות עם שוקולד צ'יפס לבן ועם שוקולד צ'יפס חום. הילדים מרחו את הקרמים על הקאפקייקס שלהם עם כפית, ולאחר מכן קישטו עם סוכריות ועם שוקולד צ'יפס.
אחרי שכולם סיימו לקשט, הם ישבו לאכול את היצירות שלהם, בזמן שאני מתארגנת לשלב הבא.

5. כל ילד קיבל שלוש עוגיות חמאה: דובי, פרח ולב. על השולחן הנחתי בקבוקונים לחיצים עם רויאל אייסינג צבוע בצבעי מאכל טבעיים: צהוב, כתום, ירוק, ורוד, סגול. כמו כן הנחתי בקבוקון לחיץ עם שוקולד מריר מומס (המסתי עם כף שמן) ובקבוקון לחיץ עם שוקולד לבן מומס (המסתי עם כף שמן). כל ילד זילף על העוגיות שלו את הקרם כראות עיניו, ולאחר מכן קישט בסוכריות צבעוניות (שהשארתי מהפעילות הקודמת).
אחרי שכולם סיימו לקשט, הם יכלו לאכול את העוגיות.

6. הנחתי על השולחן קערות עם מרשמלו וסוכריות גומי בצורות שונות. חילקתי לכל ילד שיפוד, והילדים השחילו את הממתקים על השיפוד לפי רצונם. בסוף צילמתי כל ילד עם היצירה שלו 🙂

תודה רבה להדס, אחותי, שעזרה לי בהפעלה וגם צילמה את התמונות. תודה לעומר, בן דודי הצעיר, שעזר תוך כדי ההפעלה וגם עזר לנקות אחר כך (עומר, אתה מלך!!!), וכמובן תודה לכל הילדים שהשתתפו.
התודה הענקית ביותר שמורה לאייל, שכששאלתי אותו לפני השינה איך היתה ההפעלה, אמר שהיה כיף ושהוא רוצה שמחר אעשה לו את אותה הפעלה בדיוק. היש מחמאה גדולה מזו?

החברה שבה אני עובדת מקיימת קשרי קהילה עם עמותות ומקומות שונים, ועורכת בהם פעילויות התנדבותיות שונות לאורך כל השנה. אחד מהמקומות הוא פנימיית "אחוזת שרה" בבני ברק, שבה חיים ילדים שהורחקו מבתיהם בגילאי גן חובה עד י"ב.
אחת הפעילויות שמתקיימות בחודש יוני היא סדנת בישול, והפעם המחלקה שלי במתנדבים. מנהלת המחלקה שלי ביקשה ממני לארגן את הסדנה, מבחינת מתכונים, מצרכים, "גיוס" המתנדבים, תיאומים מול הפנימיה וכו'.
סדנת הבישול יועדה ל-10 בנות בשכבת ט'-י'. מכיוון שההתנדבות היתה אחרי הצהריים, בחרנו בקונספט של ארוחת ערב חלבית. החלטתי לחלק את הבנות לזוגות, כך שכל זוג יכין מנה אחת – סך הכל חמש מנות – וילווה ע"י מתנדב אחד או שניים מהמחלקה.
פניתי לעזרת מאגר המתכונים הרחב שבבלוג שלי, וחיפשתי מתכונים שיהיו מצד אחד מהירים וקלים להכנה, ומצד שני שיהיו מיוחדים ולא שגרתיים – כדי שהבנות יזכו לחוויה קולינרית קצת יותר מיוחדת ופחות שיגרתית מבדרך כלל. התייעצתי עם דפי, המדריכה של הבנות, ואלו לבסוף המתכונים שבחרתי:
סלט חסה, אגסים, רוקפור ואגוזי מלך
סלט פסטה, תירס, עגבניות שרי ובזיליקום
פשטידת בטטות ובצל ירוק
פסטה ברוטב שמנת ופטריות (עם שמנת מתוקה חלבית)
פאדג' בראוניז עם סלט פירות
הסדנה נערכה במטבח הלימודי של הפנימייה, חילקתי את דפי המתכונים לכולם ובמשך שעה וחצי חתכנו, גיררנו, אידינו, בישלנו, קצצנו, ערבבנו, אפינו, ובעיקר קישקשנו, צחקנו והתפעלנו מהניחוחות והמראות. לאחר מכן ערכנו שולחן בספריה הממוזגת, אכלנו להנאתנו, שוחחנו על חיי הבנות, על הפנימייה, על החברה שבה אני עובדת וגם על… מוזיקה מזרחית.
למרות המגבלות השונות של המצרכים, המתקנים והכלים, יצאה לנו ממש ארוחת מלכים. אני מאוד נהניתי וכך גם הבנות, ששמחו מאוד שבאנו ובילינו איתן.
תודה ענקית שלוחה לכל המתנדבים מהמחלקה שלי, שבזכותם הכל זרם בכיף, בנעימים ובצחוקים – יואב, אייל, שרון, גלית, שביט ולילך, וכמובן תודה למדריכות של הקבוצה, ולכל הבנות המקסימות.

מכינים פשטידת בטטות

סלט חסה, אגסים, רוקפור ואגוזי מלך – לפני הערבוב והרוטב. נראה פשוט מעולה

שביט מצלחת את סלט הפירות, גם קישוט וגם מנה מרעננת לצד הבראוניז

ולהלן התוצאה – מגדל סלט פירות עם קישוט דובדבן על בסיס עיגול של אבטיח

ביקרתי היום (שישי) בבוקר בתערוכת "מבשלים 2010". הסיור המקדים בו נכחתי עשה לי ממש חשק לבקר בתערוכה, ולמרות הלו"ז הצפוף שלי השבוע והיום בפרט (ברית בתל מונד ב-12:30), הצלחתי להקדיש שעתיים לביקור בתערוכה. אני רוצה לציין מראש: שילמתי על הכניסה לתערוכה ועל הקניות בה.
אני, בעלי ויאיר הגענו 10 דקות לפני פתיחת שערי התערוכה, ונדהמנו לגלות שעם ישראל היה בראש אחד איתנו ואף הוא הקדים להגיע. בכניסה היה תור, אך הצלחנו לתקתק כניסה במהירות (אולי הטיולון ובתוכו יאיר היווה מקדם כניסה גבוה). בזכות הסיור המקדים ושיעורי בית שערכתי מראש בפייסבוק, היה לי ברור לחלוטין לאן פניי מועדות קודם כל. חצינו את הדוכנים של "על השולחן" ו"תפוז", עברנו את הדוכנים השונים של יצרני המטבחים ומכשירי החשמל, והגענו ישר לדוכן של…
נאדין קאפקייקס.
בדוכן של נאדין קאפקייקס פגשתי את איתן אורבך (כן, השחיין) ואת אודי וקס, הבעלים של נאדין קאפקייקס. הקאפקייקס מאוד אסתטיים ויפים, והמבחר מסחרר ומפתה. אנחנו טעמנו שניים מהם: לימון מרנג, ושוקולד וקרם תות. שניהם היו טעימים להפליא (הביטוי absolutely delicious יהיה יותר מייצג כאן). הקאפקייקס נארזו בקופסא לבנה, עם מדבקה של סמיילי כדי לציין איזה צד הוא למעלה.
נאדין קאפקייקס מוכרים בשוק האיכרים בהרצליה ביום חמישי ובשוק האיכרים בתל אביב ובשוק האוכל בגן העיר ביום שישי. קישור לדף שלהם בפייסבוק.

הקאפקייקס של נאדין קאפקייקס

קאפקייק לימון ומרנג

קאפקייק שוקולד וקרם תות

לאחר מכן רכשתי לי תבנית טארט מלבנית צרה שהיתה במבצע בדוכן של "שש שש שיווק" (המציג היה די שתקן וחבל), כשלפתע בעלי הגיש לי רביולי ברוטב שמנת לטעימה. מסתבר שממש ליד נמצא הדוכן של לה פסטה דלה קזה.
את לה פסטה דלה קזה אנחנו מכירים שנים. הם נמצאים במושב כפר מל"ל, שם גרים ההורים שלי, השתמשנו במוצרים המעולים שלהם לא פעם ולא פעמיים, ואפילו אכלנו מס' פעמים במסעדה שפתחו לתקופה קצרה. הדוכן שלהם היה מקסים עם מגוון של מוצרים.

השף משה בראל מכין רביולי ברוטב שמנת


מיכל, הבת של משה, חותכת פסטה. מיכל למדה שכבה מתחתיי בבית הספר.

בדוכן של יד מרדכי יאיר טעם כמה סוגים של שמן זית. הוא הכי אהב את "ירוק רענן" שלהם.

מוצרים בדוכן של יד מרדכי



זה עץ זית אמיתי

יאיר טועם שמן זית

בדוכן של גורו יזמות ראינו כלים מברזל יצוק, ואת הקומקומים המקסימים האלה. כאחת ששותה לפחות 5 כוסות של תה צמחים ביום, הייתי שמחה לקבל קומקום כזה במתנה.

בדוכן של טומין היו כל מיני דליקטסים, ריבות, תמציות ומוצרים מיוחדים. בגלל הצפיפות היה לי קצת קשה להתרשם.

בעוד אני מסתובבת, הסתבר לי שיאיר חזק בעיניני הטעימות. הוא טעם, בין השאר, גבינות, חצילים קלויים, ממרח עגבניות מיובשות, ממרח שום, סוגים שונים של שמן זית, טחינה, לאבנה ועוד. הצטערתי שלא יכולנו להביא גם את אייל. בשנה הבאה!

יאיר טועם פסטה מהדוכן של "לגעת באוכל – הפרומז'רי". חוץ מלטעום הוא גם זרק אותה לכל עבר.

בדוכן של "אופק חדש" טעמנו קרם שקדים וירקות פשוט מעולה, שהכינה השפית ציונה מלמן. שתיתי גם משקה ירקות עם ג'ינג'ר.

השפית ציונה מלמן

מה קרה בדוכן של לובלינסקי לא כל כך הבנתי. זה תפוח אדמה על הראש שלו.

בדוכן של עין כמונים היו שתי מציגות מקסימות, והגבינות שלהם מעולות.

הגבינות של עין כמונים



המציגות בדוכן של עין כמונים

חותכים גבינות בדוכן של עין כמונים

בשלב זה בקושי היה אפשר לזוז באולם המרכזי. החלטנו לעבור לאולם השני (האוהל הגדול), לא לפני שקפצתי להגיד שלום לאלעד רביד מ"יד מרדכי".

על הדרך יאיר טעם אבטיח. לא השתגע על זה. שימו לב לפנים המלוכלכות מכל הטעימות.

באולם השני מוקמה הבימה המרכזית. כשנכנסנו הדגים סטפן לייק מ"שימרית" קליעה של חלות. הוא היה מאוד משעשע. בעלי ניצל את הכסאות, התיישב והתחיל להאכיל את יאיר (בננה עם טחינה גולמית), ואני המשכתי להסתובב. שזפתי את עיני בתבניות סיליקון שונות בדוכן של "חידושים", במעדנים שונים בדוכן של "ספייסס", ובשף יובל שקצץ בצל והכין סיניה בדוכן של "לגעת באוכל". לאחר שיאיר סיים לאכול, התקדמנו לכיוון מתחם היין, ובדרך טעמנו רטבים שונים (צ'ילי מתוק, צ'ילי ירוק ועוד). בעלי טעם שמן זית בדוכן של משק משפחת ג'השאן, ורכש בקבוק.
לאחר מכן התקדמנו למתחם היין, אך קודם עצרנו בדוכן של "בירדי", מרכז הבירות. דיברתי עם גדי דבירי, שהקים את המרכז, שסיפר לי שהוא היה בעבר מתכנת שרצה שינוי, עבר קורסים בארה"ב, ומאז הוא עוסק בתחום. בעלי רצה לטעום בירה מיוחדת, ובהמלצת גדי קנינו את הבירה Schlenkerla, בירה מעושנת שגדי הגדיר את טעמה (ובצדק) כ"פסטרמה נוזלית". היא היתה מאוד טעימה. אהבתי.

גדי דבירי מ"בירדי"

במתחם היין טעמנו דווקא שמן זית של המותג "יוגב" של יקבי בנימינה. השמן מופק מזיתים מזן קורנייקי והוא היה מאוד מאוד טעים. מומלץ בחום. אני רוצה לציין לטובה את הדוכנים של "יוגב" ושל משק טפרברג שהיו מאוד יפים ושידרו יוקרה, כיאה ליין.

נווה, המציג בדוכן של מותג "יוגב", ושמן הזית שלהם

בשלב זה כבר די נגמר לנו הזמן. עשינו גיחה קצרה לדוכן של הרדוף, שהיה מאוד מאכזב. מכרו שם כמה סוגי פסטות, לחם וקצת ירקות, לא מה שציפיתי מחברה עם מגוון רחב כל כך של מוצרים. חבל שהם לא הציגו את המוצרים היותר מיוחדים שלהם, וחבל שלא היו טעימות. הטרקטור בתצוגה היה נחמד.
לסיכום, מאוד מאוד נהניתי בתערוכה, למרות שלא הספקתי לראות הכל לצערי. אני מקווה שבשנה הבאה אוכל להגיע באמצע השבוע ולכמה שעות כדי שאוכל גם לבקר בכל הדוכנים ולראות את ההופעות וההרצאות.
נראה לי שהמארגנים לא ציפו לכמות כל כך גדולה של אנשים, כי בשלב מסוים כבר אי אפשר היה לעבור במעברים, שחלקם היו מאוד צרים, והיו עומסים בדוכנים שלא איפשרו כל כך לשוחח עם המציגים.
היו חסרים לי (אולי פיספסתי את זה?!) דוכנים שיתמקדו גם בבשר ובדגים. פסטות וגבינות היו הרבה…
בנוסף לכך, שלושה ימים זה ממש לא מספיק, ואני מכירה אנשים שוויתרו על הגעה לתערוכה פשוט בגלל שלא הספיקו. אני מקווה שבשנה הבאה התערוכה תתקיים למשך שבוע לפחות.
נתראה ב"מבשלים 2011"!!
יש תמונות נוספות מהתערוכה באלבום בדף של הבלוג בפייסבוק.
כל הצילומים צולמו על ידי ועל ידי בעלי.

ממחר ועד יום שישי כולל (14/4-16/4) תתקיים בגני התערוכה תערוכת "מבשלים 2010", המיועדת לקהל הפודיז, חובבי הבישול והאוכל. זו הפעם הראשונה שעורכים תערוכה כזו בארץ (למה רק עכשיו? לא ברור).
היום הגעתי לגני התערוכה לערוך סיור קצר עם עוד כמה בלוגרים ואנשי רשת כדי לראות את התערוכה בשלבי ההקמה שלה, לפני שיפתחו את הדלתות מחר ב-10 בבוקר.
בתערוכה יהיו מציגים שונים מתחומי הבישול והאוכל – חברות מזון, יצרני מכשירי חשמל למטבח, יצרני אביזרים שונים ועוד. כמו כן יערכו סדנות שונות (שההרשמה אליהן כבר sold out) והרצאות והדגמות שונות.
התערוכה מחולקת לשני מתחמים – ביתן 10 ואוהל ענקי קבוע שנמצא מחוץ לביתן. בכניסה לתערוכה התמקמו חב' המגזינים "על השולחן" וכן אתר "תפוז". לאחר מכן מתחיל שטח המציגים, כשבמרכז האולם הוקם חדר הסדנאות ובו מטבח מצויד. בנוסף לכך קיים חדר נפרד להרצאות שגם בו מטבח מצויד עם מראה ענקית, לנוחיות המשתתפים.
באולם הוגדר מתחם בשם "טוסקנה הקטנה", שבו הביתנים עוצבו בסגנון של ביתני שוק והמראה הכולל יהיה טוסקני/כפרי. באוהל הקבוע, בנוסף למציגים השונים, הוקם מתחם המוקדש ליין.
ניכרת ההשקעה הגדולה בתערוכה בכלל ובביתנים בפרט. למשל, חב' "הרדוף" עיצבה את הדוכן שלה בסגנון "קיבוצניקי" עם טרקטור גדול, וחב' "נני" המשווקת מוצרי קפה יצרה פסל שהורכב ממקינטות. ניכר שהכל נעשה באהבה ועם דגש על הפרטים הקטנים: הדגמות בביתנים למבקרי התערוכה, פנקס קופונים שמקבל כל מבקר עם הנחות ומבצעים למימוש בתערוכה (כי אני בטוחה שכל מי שמגיע יהיה מעונין גם לקנות, ולא רק לשזוף את העיניים), ואפילו מתחם שמירת חפצים לשמירת הקניות שלכם בזמן שאתם מסתובבים להנאתכם. בנוסף לכך יפה התמהיל בין חב' גדולות ומוכרות (בוש, א.ל.מ, הרדוף, יד מרדכי) לבין יצרני בוטיק (כמו נאדין קאפקייקס, מאפיית נינה).
כניסה לתערוכה תעלה 40 ש"ח בקופות, ו-30 ש"ח בקניה דרך אתר האינטרנט של התערוכה (ואז גם משתתפים בהגרלה שווה).