הראיתי לאייל את הספר cupcakes של מרת'ה סטיוארט, שקניתי לעצמי לכבוד יום הולדתי. התחלתי לדפדף, כשבאחד מהעמודים הראשונים היתה תמונה של מז'טים בכל מיני צבעים. איך שאייל ראה את התמונה הוא קרא: "מאפינס!!!! אמא, בואי נכין!!".
אז אמרתי – "יאללה, בוא. נחפש מתכון."
פתחתי את אוסף המתכונים שלי במחשב, ומצאתי את המאפינס האלו, שנראו נחמדים ופשוטים. המתכון מהבלוג baking bites. המאפינס קלים מאוד להכנה, תופחים יפה בתנור וגם טעימים.
החמוציות הן אופציונאליות ולא חייבים להוסיף אותן. מצד שני, הן נותנות קצת צבע וטעם חמצמץ למאפינס. אפשר להשתמש גם בפירות יער אחרים – אוכמניות או דומדמניות.
המצרכים:
2 כוסות קמח מלא
1/2 1 כפיות סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
1/2 כפית קינמון טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/3 כוס חלב
1 כוס יוגורט (השתמשתי ביוגורט עיזים)
1 ביצה
1/2 כוס סירופ מייפל
1/2 כוס חמוציות קפואות או פירות יער אחרים – לא חובה
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 190 מעלות, ומשמנים תבנית של 12 שקעים (אפשר גם לרפד במנז'טים ולשמן אותם).
מערבבים בקערה את הקמח, הסודה לשתיה, המלח והתבלינים. בקערה נפרדת טורפים את החלב, היוגורט, הביצה וסירופ המייפל. מקפלים את תערובת הקמח לתוך העיסה "הרטובה", רק עד שהקמח נספג. מוסיפים את החמוציות (אם מחליטים להשתמש בהן) ומערבבים.
אופים 15-18 דקות, או עד שהמאפינס קפיציים למגע וקיסם המוכנס במרכזם יוצא נקי.
מצננים לחלוטין, רצוי על רשת, לפני ההגשה.

ביום שישי עשיתי סדר במקרר, ומצאתי במגירת הירקות חציל וקישוא שהגיע כבר זמנם. בזמנו קניתי אותם כי תיכננתי להכין מעין פוקצ'ה עם ציפוי של אנטיפסטי וגבינה, אבל זה לא התאים לי כרגע (מי יאכל את זה?) והעדפתי להכין משהו שמתאים לארוחת צהריים של שבת. החציל הזכיר לי רטטוי וחשבתי להכין משהו דומה. חיפשתי כל מיני מתכונים באינטרנט, אבל לא מצאתי משהו שמצא חן בעיניי, אז בסוף אלתרתי לבד. הוספתי עוד סוגים של ירקות, וגם עשבי תיבול שקטפתי מהעציץ במרפסת.
מתקבל תבשיל ממש גדול, טעים ומשביע. הוא אפילו די דיאטטי. אכלנו אותו בכיף היום בצהריים יחד עם אורז עם שלושה סוגי קטניות ושניצלונים בסויה ומייפל, מצופים בפנקו.
שימו לב שיש קצת עבודת הכנה לפני שמבשלים – צריך לחתוך את כל הירקות לקוביות, ולקצוץ את הבצל, השום והפטרוזיליה.
המצרכים:
2 כפות שמן זית
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, קצוצות
1 חציל, חתוך לקוביות
1 קישוא, חתוך לקוביות (אפשר לקלף אם רוצים)
2 גמבות אדומות, חתוכות לקוביות
5 פטריות, חתוכות לקוביות
2 גבעולי סלרי, פרוסים
כ-700 גרם עגבניות מרוסקות
עלים מ-5 ענפי פטרוזיליה, קצוצים
עלים מענף תימין אחד
מחטים מחצי ענף רוזמרין
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת גדולה ועמוקה. מטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את השום ומטגנים עוד כדקה. מוסיפים את כל הירקות (חציל, קישוא, סלרי, גמבות, פטריות) ומבשלים, תוך כדי ערבוב מידי פעם, כ-10 דקות. מוסיפים את העגבניות המרוסקות ועשבי התיבול. מתבלים במלח ופלפל, ומבשלים עד שהנוזלים מצטמצמים, כרבע שעה. מערבבים מידי פעם.

נשארו לי עדשים כתומות אחרי שהכנתי מרק עדשים כתומות וקישואים. חשבתי לשלב אותן עם אורז, ואז עלה לי רעיון להוסיף עוד סוגים של קטניות, כדי ליצור אורז משובץ בכל מיני צבעים. דבר ראשון חשבתי על שעועית מאש, שאני מאוד אוהבת, ואז נזכרתי שיש לי במזווה גם פולי אזוקי שקניתי מזמן.
השילוב יצא מאוד מוצלח. האורז יצא ממש טעים, ואייל ממש ממש אהב אותו.
מצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
1 כוס אורז מלא
1/3 כוס עדשים כתומות
1/3 כוס שעועית מאש (נקראת גם מאנג או מונג)
1/3 כוס פולי אזוקי (נקראים לפעמים אדזוקי, זו קיטניה יפנית בצבע בורדו-חום)
2 כוסות מים
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
שוטפים את הקטניות במים.
מחממים את השמן בסיר ומטגנים את הבצל הקצוץ עד להזהבה. מוסיפים את האורז והקטניות ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים את המים, מתבלים במלח ופלפל שחור, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר, ומבשלים עד שהמים נספגים. מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה ל-10 דקות נוספות לפחות.

ביקשו ממני בעבודה להכין משהו עם שוקולד וקוקוס. זכרתי שבספר "עוד שוקולד" של רות אוליבר יש מתכון לבראוניז קוקוס, אבל יש אצלנו בבית כזה בלגן (עוד לא פרקנו את כל הארגזים), כך שלא היה לי מושג איפה שמתי את הספר. עשיתי חיפוש באינטרנט ומצאתי מתכון של דנית קימל, שפורסם ב"לאישה", ונראה לי קל להכנה ומגניב. במקרה אף קניתי שלשום פיסטוקים קלופים ב"עדן טבע מרקט", כך שזה התאים לי מצוין.
הבראוניז האלו פשוט מ-ע-ו-ל-י-ם. איך אפשר שלא, כשהם מכילים 300 גרם שוקולד? גם ההכנה לא מסובכת. מומלץ ביותר! הקולגות אהבו אותם מאוד.
המצרכים:
300 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות (השתמשתי 60% מוצקי קקאו)
200 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
3/4 כוס סוכר
3 כפות סירופ מייפל
4 ביצים, טרופות
1/2 כוס קמח
1 כפית אבקת אפיה
קורט מלח
1 כוס (100 גרם) קוקוס טחון
100 גרם פיסטוקים קלופים
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 150 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית בינונית.
שמים בקערה המתאימה למיקרוגל את השוקולד, החמאה והסוכר ומחממים במיקרוגל עד שהם נמסים (במיקרו שלי זה לקח 2 דקות. כדאי לחמם באינטרוולים של 30 שניות, לערבב ולבדוק, ורק אחר כך להמשיך לחמם, כדי שהשוקולד לא יישרף לכם בטעות). מערבבים היטב לעיסה חלקה. מוסיפים מייפל וביצים טרופות ומערבבים היטב.
מערבבים בקערה נפרדת את הקמח, אבקת האפיה והמלח. מוסיפים לעיסת השוקולד ומערבבים בעדינות עד שהקמח נספג. מוסיפים את הקוקוס והפיסטוקים ומערבבים כך שיתפזרו בבלילה.
יוצקים את הבלילה לתבנית ואופים 30-45 דקות, עד שהבראוניז יציבים וקיסם הננעץ במרכזם יוצא עם פירורים לחים. מוציאים מהתנור ומצננים מעט. מקררים במקרר במשך שעתיים לפחות. חותכים לריבועים ומגישים.

החלטתי שכאימא לשניים, הגיע הזמן שהבישולים שלי יהיו קצת יותר פרקטיים, כלומר – בישולים לפריזר. ככה אמא שלי מבשלת – היא מכינה כמויות של קציצות ושניצלים, מקפיאה הכל, וכך תמיד יש לה "משהו" בפריזר כשצריך לאכול. כשהמלאי נגמר – היא עושה מבצע ומכינה שוב כמויות להקפאה.
מצאתי בפריזר חבילה של חזה עוף, או לפחות כך חשבתי. הפשרתי את העוף במקרר, והיום בערב ניגשתי למלאכת הבישול. הייתי בטוחה שמדובר בנתחי חזה עוף לשניצל, וכך הכנתי את עצמי נפשית למלאכת טיגון ארוכה. כשהסרתי את הניילון מהאריזה הסתבר לי שטעיתי – מדובר בקוביות גדולות של חזה עוף! מה עושים? הרי נתחי חזה עוף מוקפצים עם ירקות ואורז זה לא ממש משהו שמתאים להקפאה. החלטתי לאלתר. טבלתי את נתחי העוף בתערובת של סויה ומייפל, ציפיתי בפירורי פנקו (פירורים יפניים), ואפיתי בתנור. יצא פשוט מעולה!!! אחרי שהשניצלונים התקררו מעט, עטפתי והטמנתי במקפיא, כדי שלא אנשנש את כולם.
מתאים מאוד לילדים. למבוגרים הייתי מגישה עם מיונז-צ'ילי (מערבבים מיונז עם צ'ילי מתוק) לנשנוש יותר פיקנטי.
המצרכים:
500 גרם חזה עוף, חתוך לנתחונים
2 כפות רוטב סויה
2 כפות סירופ מייפל (אפשר להחליף בדבש)
פירורי פנקו (אפשר להחליף בפירורי לחם, אבל עדיף שלא)
תרסיס שמן
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה, ומשמנים את הנייר בתרסיס שמן.
מערבבים בקערית את הסויה והמייפל. שופכים לשקית ניילון קטנה (כזו של סנדביצ'ים). מכניסים לתוכה גם את נתחוני העוף, קושרים את השקית ומנערים היטב כך שהנתחונים מצופים ברוטב מכל הצדדים. מוציאים את הנתחונים מהשקית.
מצפים את הנתחונים בפירורי פנקו באחת מהשיטות הבאות: שמים את הפירורים בצלחת או קערה וטובלים את הנתחונים בפנקו מכל הצדדים (כמו שניצלים). או לחילופין שמים את הפירורים בשקית ניילון קשיחה עם ריצ'רץ', מוסיפים את נתחוני העוף ומנערים כך שהנתחונים מצופים (רצוי לעשות זאת בשתי נגלות).
מסדרים את הנתחונים בתבנית ומרססים אותם בתרסיס שמן. אופים כ-20 דקות או עד שהנתחונים מזהיבים ומבושלים גם מבפנים (פותחים אחד כדי לבדוק, אם לא בטוחים).

היה לי שבוע מתיש ולא כל כך כייפי, ואני שמחה שהוא נגמר. אתמול בערב הבנתי שאם אני רוצה לעמוד בהתחייבות שלי למתכון מתוק שבועי בבלוג, כדאי שאשנס מותניים ואכין איזושהי עוגה, כי אחרת לא אוכל להביא אותה לעבודה ואתקע איתה בבית כל סוף השבוע. לא ממש מומלץ במסגרת הדיאטה שאני עושה כבר חודש וחצי. גירדתי את עצמי מהספה וחיפשתי מתכון לעוגה בחושה שתהיה קלה להכנה. בחרתי במתכון הזה כי השבוע בדיוק קניתי לימונים, בפריזר יש פירות יער קפואים ונשאר גביע וחצי אחרון של יוגורט. המתכון הוא מהבלוג Smitten Kitchen (למרות שמצאתי עוד גרסאות שלו בבלוגים אחרים, אבל זו הכי מצאה חן בעיניי). במקור העוגה היא עם אוכמניות, אבל לי בפריזר היו דומדמניות וחמוציות (שבהן השתמשתי בשבוע שעבר, לעוגת אגסים וחמוציות), ואני מאמינה שאפשר להכין אותה גם עם פירות יער אחרים.
העוגה יצאה גם יפה וגם מאוד מאוד טעימה. היא רכה, לחה, חמצמצה וממכרת. קיבלתי עליה פידבקים טובים מהקולגות (חלקם לקחו עוד פרוסה – ואין פידבק יותר טוב מזה).
אל תוותרו על הזיגוג – הוא זה שתורם לרכות וללחות של העוגה.
המצרכים:
1/2 1 כוסות + 1 כף קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1 כוס יוגורט
3 ביצים
1/2 כפית תמצית וניל אמיתית
קליפה מגוררת מ-2 לימונים גדולים (כ-2 כפיות)
1 כוס סוכר
1/2 כוס שמן (השתמשתי בקנולה)
1/2 1 כוסות פירות יער קפואים (אוכמניות, דומדמניות וכו')
לזיגוג:
1/3 כוס מיץ לימון
1 כף סוכר
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות, ומשמנים תבנית אינגליש קייק.
מערבבים בקערה 1/2 1 כוסות קמח, אבקת אפיה ומלח.
בקערה נפרדת, טורפים 1 כוס סוכר, יוגורט, שמן, תמצית ווניל, קליפת לימון מגוררת וביצים. יוצקים לקערה את תערובת הקמח ומערבבים בעדינות, רק עד שהקמח נספג.
שמים את פירות היער בקערה. מפזרים עליהם כף קמח ומערבבים כך שפירות היער מצופים בקמח. מקפלים בעדינות את פירות היער לתוך בלילת העוגה. יוצקים לתבנית ואופים כ-50 דקות, או עד שהעוגה מזהיבה וקיסם המוכנס במרכזה יוצא יבש. מוציאים מהתנור ומניחים להצטנן ל-10 דקות. מנקבים את פני העוגה עם קיסם בכמה מקומות.
מחממים בסיר קטן את מיץ הלימון והסוכר, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהסוכר מתמוסס. מורידים מהאש ויוצקים את הסירופ על כל העוגה. מצננים לגמרי.

"תאכל מרק, תהיה חזק!" – מי שגדל כמוני בסוף שנות השמונים בוודאי זוכר את הציטוט האלמותי הזה מ"בלי סודות". עבורי מרק הוא אחד מסממני החורף, ולמרות שהחורף עדיין מתעכב קצת, התחשק לי מאוד השבוע להכין מרק. כנראה שהייתי צריכה משהו מנחם ומרגיע, שנלגם באיטיות ומחמם את הגוף והנפש. עברתי על אוסף המתכונים שלי ומצאתי את המתכון הפשוט הזה, של עופרי זוטא מאתר "על השולחן". נזכרתי שקניתי לאחרונה עדשים כתומות (הן היו כל כך חמודות וצבעוניות שלא יכולתי להתאפק), קישואים בדרך כלל יש, אז קדימה.
אני לא אוהבת קטניות ובדרך כלל לא מסוגלת לאכול מרקים שכוללים אותן, אבל המרק הזה היה לי מאוד מאוד טעים. הוא סמיך, משביע, ומתאים גם לקטנים וגם לגדולים.
המצרכים:
1 כף שמן זית
1 בצל בינוני, חתוך לקוביות
2 קישואים, קלופים וחתוכים לקוביות
2 כוסות עדשים כתומות
1/2 כפית כורכום
1/2 3 כוסות מים (השתמשתי במינרליים. אפשר גם להשתמש בציר ירקות אם יש לכם)
מלח, פלפל שחור
מים רותחים לדילול לסמיכות הרצויה
אופן ההכנה:
מחממים שמן בסיר ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הקישואים והעדשים ומערבבים. מתבלים בכורכום, מלח ופלפל. מוסיפים את הנוזלים ומערבבים. מבשלים עד שהעדשים רכות וקצת מתפרקות. טוחנים את המרק בבלנדר מוט או במעבד מזון (אני טחנתי גס כך שיישארו קצת חתיכות של ירקות). מדללים במים רותחים לקבלת הסמיכות הרצויה (הוספתי 1/2 1 כוסות מים רותחים לקבלת מרק סמיך יחסית). מתקנים תיבול.

אחד הרעיונות שבדקתי בסקר הקוראים שערכתי בסוף יולי היה "יום מתוק" – לנסות פעם בשבוע מתכון של משהו מתוק.
תכננתי להתחיל עם הפרויקט הזה אחרי שאחזור לעבודה. לא תיארתי לעצמי שהחזרה לעבודה תביא איתה כל כך הרבה עייפות. אני, הבחורה שהיתה רק מתחילה את פעילויות הערב שלה בשעה 22:00 ולרוב הולכת לישון בסביבות 1:00 בלילה, היום מתחילה לכבות מנועים ב-19:00 בערב, וב-21:30 כבר קורסת. זה לא שאני לא יכולה למשוך את הזמן ולהצליח ללכת לישון יותר מאוחר. זה פשוט כרוך בהירדמויות מול המחשב ובעייפות אדירה ביום למחרת.
כך שעד כה, לא היה אפילו חלק אחד במוח שלי שהיה מסוגל להקדיש אפילו מחשבה אחת קטנה לאיזשהו פרויקט. הייתי עסוקה בהישרדות ובהסתגלות. ובהנקה ובכביסה.
לאחרונה התחלתי להרגיש שאני רוצה לעשות את המחוייבות הזו של "משהו מתוק" שבועי. במקרה יצא לי בשבועות האחרונים להביא לעבודה עוגה בכל שבוע. התגובות, כתמיד, היו מאוד חיוביות וכיפיות. זה מאוד מעודד כשאנשים נהנים מהעשייה שלך ומפרגנים. עושה חשק.
אז החלטתי – משהו מתוק פעם בשבוע.
והשבוע – היו לי אגסים במקרר ופירות יער בפריזר, וזה הסתדר לי מצוין עם מתכון לעוגת אגסים וחמוציות, שמצאתי בבלוג coconut & lime ועשיתי בו כל מיני שינויים (החלפתי חמאה בשמן, ריוויון ביוגורט ועוד). הכנתי אותה עם אייל, שהתפעל מאוד מיכולות הטריפה שלי ("אמא, את כמו מכונה!", אמר בעודו צופה בי טורפת שמן וסוכר עם מטרפה ידנית).
העוגה לחה, מעט דחוסה, וטעימה מאוד. מתאימה במיוחד עם קפה או תה.
את רסק האגסים מכינים מאגסים קלופים ומגולענים, שמרסקים במעבד מזון או עם בלנדר מוט (כמו לתינוקות…). הרסק לא חייב להיות חלק לגמרי, זה בסדר אם נשארו לכם קצת חתיכות של אגסים.
כדי לקבל 3/4 כוס של רסק השתמשתי ב-3 אגסים קטנים. אם האגסים שלכם בינוניים או גדולים, כנראה תצטרכו רק שניים.
נתתי ליאיר לטעום מרסק האגסים. נראה לי שהוא אהב את זה… אני מתכננת לתת לו לטעום בטטה בסוף השבוע.
המצרכים:
1/2 כוס סוכר דמררה
5 כפות שמן (קנולה)
1/3 כוס יוגורט (או ריוויון)
1 ביצה
3/4 כוס רסק של אגסים
2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1 כפית אבקת ג'ינג'ר טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/4 כפית קינמון
1 כוס חמוציות קפואות (לא מופשרות). אני מניחה שניתן להשתמש גם בפירות יער אחרים.
לקישוט (לא חובה, אבל מוסיף המון): 1 אגס
אופן ההכנה:
מחממים תנור לטמפרטורה של 175 מעלות, ומשמנים תבנית אינגליש קייק.
טורפים בקערה את השמן והסוכר במטרפה ידנית, לקבלת עיסה אחידה ואוורירית. מוסיפים את הביצה, רסק האגסים והיוגורט ומערבבים היטב. מוסיפים קמח, אבקת אפיה ותבלינים ומערבבים. העיסה תהיה סמיכה. מוסיפים את החמוציות ומערבבים בעדינות כך שיתפזרו בעיסה. יוצקים את הבלילה לתבנית ומשטחים.
לקישוט (לא חובה), פורסים את האגס לאורך (לא קולפים), נפטרים מהגרעינים ומסדרים על פני העוגה. אופים 45 דקות או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא יבש והיא קפיצית למגע. מוציאים מהתנור ומצננים.

ביום שישי הקרוב בשעה 18:00 יחל שידורה של תכנית בישול חדשה בערוץ 10 – "שף בהפתעה", עם השף ניר צוק.
הקונספט של התכנית כל כך פשוט וכל כך מתבקש בעיניי, שלא ברור לי איך אף גוף שידור לא חשב עליו קודם. ניר צוק מבקר בבתים של משפחות שונות ברחבי הארץ, ומבשל לבני המשפחה ארוחה מהמצרכים שהוא מוצא במקרר. התכנית היא בסגנון דוקומנטרי-משהו. צוק מסתובב בערים שונות (נתניה, קרית מלאכי, בית שמש ועוד), "תופס" אנשים ברחוב או מתדפק על דלתות של דירות, ומאלתר ארוחה ממה שיש במקרר ובמזווה, כאשר מוקצים לו 50 ש"ח נוספים ל"השלמות".
הוזמנתי אתמול ע"י ערוץ 10 למפגש בלוגרים לכבוד התכנית החדשה. המפגש נערך במתחם המסעדות של צוק ביפו (קורדליה, נועה וג'אפה בר). נפגשנו עם צוק, שמענו על התכנית החדשה וראינו קטעים ממנה (מהפרק הראשון, שצולם בנתניה), וזכינו לארוחת מלכים מ-ע-ו-ל-ה.
אני מסוקרנת מאוד לצפות בתכנית החדשה. קודם כל, יש את ההיבט המציצני-קמעה של לראות "מה יש לאנשים אחרים במקרר". לצערנו יש גם אנשים שהמקרר שלהם ריק, ולא כי הם אוכלים במסעדות…
שנית, תמיד מעניין אותי לראות שפים ובשלנים מנוסים בפעולה – איך הם מחברים בין המרכיבים השונים, איך הם מאלתרים. זו הזדמנות ללמוד שיטות ודרך חשיבה חדשה. ניר צוק הוא מעולה בדברים האלו – המאכלים שלו הם לא מסובכים (ואני אוהבת אוכל לא מסובך), אבל הקומבינציות שהוא עושה הן תמיד מיוחדות ויש בהן את המשהו "הנוסף" הזה. שלישית, ואולי כבר הבנתם, אני מאוד אוהבת את ניר צוק. הוא פשוט מקסים על המסך וכיף לצפות בו.
זו פעם ראשונה שלי במתחם המסעדות של צוק, ואחרי הארוחה הזו – אין לי ספק שאני חייבת לחזור לשם. האוכל היה פשוט מדהים. לא אסקור את כל המנות הראשונות שאכלנו, אבל היו כמה שאהבתי במיוחד, ואותן אציין:
סלט חסה ועשבי תיבול (כוסברה, שמיר, פטרוזיליה) עם גבינת לאבנה (דמיינו הר ירוק מגיע לשולחן…) שהיה מצוין ומרענן;
קרפצ'יו פילה בקר על מצע של תבשיל חיטה מעולה שאין דברים כאלה. אני מוכנה לאכול את החיטה הזו כל יום כל היום. היא בושלה בציר בקר וסילאן ועוד דברים שלא קלטתי. אני חייבת לנסות להכין תבשיל של חיטה שוב (ניסיון שעשיתי לפני כמה שנים לא כ"כ צלח);
קרפצ'יו דג שהיה מצוין;
עוגיית זרעי כוסברה שהיתה מאוד טעימה ומאוד מיוחדת;
למנה עיקרית אכלתי דג לברק, שהיה רך ומענג ונמס בפה, על מצע של תבשיל חיטה (תבשיל שונה מזה של הראשונות, וגם הוא היה מעולה), עם קרם אספרגוס וירקות שורש (בטטה קטנה ופלפל שושקה צלויים). מנה פשוט מצוינת. הצטערתי שנגמרה כל כך מהר…
דגמנו גם 3 קינוחים: קראמבל תפוחים (שבעקבותיו החלטתי שאני חייבת להכין קראמבל בבית. מתאים במיוחד לחורף), פרפה בננות (מעולה!!!) עם גלידת פופקורן (שאליה פחות התחברתי, הטעם הזכיר לי חלבה), וסלסלת קדאיף קטנה עם קרם יוגורט (מצוינת! אני בדר"כ לא אוהבת קדאיף אבל המנה הזו היתה מעולה).
אם לסכם בכמה נקודות:
א. אני מכוונת את היס מקס שלי להקליט את התכנית החדשה של צוק.
ב. אני רוצה לחזור לקורדליה שוב, אולי באירוע המיוחד הבא (יום הולדתו של בעלי אולי?)
ג. אני מתכננת לשחזר את סלט החסה בבית. אולי עם גבינה אחרת במקום הלאבנה, נראה.
ד. חיטה. החורף הזה אנסה להכין חיטה. אני מקווה שהיא תצא לי רכה ונימוחה כמו של צוק.
ה. שנים שהכנת קראמבל תפוחים לא עניינה אותי כהוא-זה. אחרי אתמול אולי זה המקום לשקול שנית את דעותיי בנושא…
כמה תמונות מהאירוע:

צוק מכין לנו משקאות

קצת אווירה

מתאבנים. שימו לב למלפפון עם הגבינה וביצי הדג. חמוד לאללה.

סידור השולחן לקראת המנה העיקרית. צלחת מרוקעת יפיפיה המשתמשת כפלייסמט.

עוד קצת אווירה

הבר ששופץ לאחרונה

משהו פשוט ומהיר שהכנתי לנו היום לארוחת ערב. התחשק לי לבדוק מה קורה כשמערבבים אבוקדו וגבינה צפתית (שקיבלתי מ"משק צוריאל"). יצא ממרח טעים מאוד, מזין ומצוין לילדים. אני אכלתי על לחם קלוי, ואייל אכל עם כפית.
המצרכים:
2 אבוקדואים קטנים או אבוקדו אחד בינוני
100 גרם גבינה צפתית
מיץ לימון, לפי הטעם
אופן ההכנה:
מוציאים את תוך האבוקדו ושמים בקערה. מועכים היטב במזלג ומתבלים במיץ לימון. מועכים את הצפתית במזלג, מוסיפים לאבוקדו ומערבבים.