לפני כמה ימים נזכרתי פתאום שיש לי גביע גדול של גבינה לבנה במקרר. למה יש לי גביע כזה במקרר בכלל? כי אני זו שערכה את הקניות בשבועות האחרונים, ולא בעלי, ולי יש נטייה לפנטזיות בכל מה שקשור לאוכל ובישול. אני מסתובבת בסופר ועיני צדה מוצר כלשהו – נגיד שעועית צהובה, או עדשים כתומות, או עגבניות מיובשות, או כל דבר אחר – וזה מיד מזכיר לי מתכון שראיתי באיזשהו ספר או בבלוג, או לחילופין מזכיר לי שמזמן לא הכנתי מאכל X כלשהו… ואני מיד לוקחת ומכניסה לעגלה, כדי לא לפספס. כך הגיע גביע הגבינה הלבנה לביתי. כשראיתי אותו נזכרתי במתכון לריבועי גבינה, שוקולד צ'יפס ופירורים, שהכנתי לפני כמה חודשים, והתחלתי לחשוב: ממממממ…. מה יקרה אם במקום שוקולד צ'יפס, יהיו חתיכות של עוגיות אוראו (במאמר מוסגר: גם העוגיות הגיעו לביתנו במסגרת מתקפת פנטזיה כלשהי בסופר)…. ואז… במקום בצק, אכין קלתית מהעוגיות גם כן, כמו שמכינים מביסקוויטים…. ואולי לקישוט, אפזר פירורי עוגיות גם מעל….?
אז זהו. כך בדיוק עשיתי. העוגה יצאה טעימה בטירוף, וחוסלה במהירות עצומה ע"י הקולגות שלי. אין תמונה הפעם – כי העוגה נמעכה לי קצת באוטו וגם נפלה לי כשהרמתי אותה. הקולגות שלא הספיקו לטעום ביקשו שידור חוזר, אז כשאכין אותה שוב אצלם ואשים כאן.
המצרכים:
2 חבילות (176 גרם כל אחת) של עוגיות אוראו קלאסיות
100 גרם חמאה, מומסת
750 גרם גבינה לבנה, מנוקזת מנוזלים
1 גביע (200 מ"ל) שמנת חמוצה
1/4 1 כוסות סוכר
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
1/2 1 כפות קורנפלור
4 ביצים
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית בקוטר 24 ס"מ.
טוחנים חבילה אחת של עוגיות במעבד מזון. מוסיפים את החמאה המומסת משיכים לעבד לעיסה אחידה. משטחים בתחתית התבנית.
טורפים בקערה את הגבינה, השמנת החמוצה והסוכר. מוסיפים את הקורנפלור והאינסטנט פודינג וטורפים לתערובת חלקה. מוסיפים את הביצים, אחת אחרי השניה, וטורפים לאחר כל הוספה.
מעבדים חצי חבילה של עוגיות אוראו בפולסים במעבד מזון, לקבלת עוגיות קצוצות גס. מוסיפים לתערובת הגבינה ומערבבים. יוצקים לתבנית את תערובת הגבינה ומיישרים. מעבדים את חצי חבילת העוגיות הנותרת בפולסים במעבד מזון, לקבלת פירורי עוגיות. מפזרים מעל תערובת הגבינה.
אופים כ-50 דקות, עד שהעוגה מזהיבה ויציבה בשוליים (המרכז יהיה עדיין רוטט). מוציאים ומצננים. מקררים במקרר ללילה לפחות.

חנוכה הוא חג מאוד נחמד, אבל אסון לירכיים. אמנם הסתפקתי הפעם רק בסופגניה אחת, שאכלתי בעבודה (היא היתה קטנה וחמודה ושל "רולדין", אבל לא מדהימה. היה קצת מאכזב), אבל זללתי המון לביבות (לאטקעס של אמא שלי. אני לא מסוגלת לעמוד בפני לאטקעס טריות וחמות), וגם ממתקים משלל חבילות השי שקיבלנו במתנה לחג, מהעבודה שלי, מהעבודה של בעלי ומהגן של אייל. בשבת כבר נגעלתי מכל שבוע הזלילה הזה, והחלטתי להכין לנו ארוחת צהריים קצת יותר בריאה. הכנתי רטטוי (הפעם עם בזיליקום, יצא פשוט מעולה! אני מתה על התבשיל הזה), אורז מלא עם עשבי תיבול, ותבשיל של שווארמה הודו נקבה עם תבלינים ופטריות פורטובלו. אכלנו במרפסת, והיה ממש כיף. אייל השתגע על השווארמה הזו, וביקש כמה וכמה מנות נוספות.
ב"מגה" נמכרים עכשיו מארזים עם 2 סלסלות של פטריות – סלסלת פטריות שמפיניון וסלסלת פטריות פורטובלו. החלטתי להכין את המנה הזו עם פטריות פורטובלו, כי הן מוצקות ובשרניות יותר. אפשר גם עם פטריות רגילות.
המצרכים:
500 גרם נתח של שווארמה הודו נקבה, חתוך לקוביות
1 סלסילה של פטריות פורטובלו, חתוכות לקוביות
1 בצל, קצוץ
3 כפות שמן זית
1 כפית פפריקה מתוקה
1 כפית כמון
1 כפית קארי
1 כפית סומאק
מלח, פלפל שחור
אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת, ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הפטריות ומטגנים תוך כדי ערבוב, עד שהפטריות מתרככות ומשחימות, כ-7 דקות. מוסיפים את נתחי ההודו ואת התבלינים, מערבבים ומטגנים עד שההודו משחים מכל הצדדים ועשוי גם מבפנים (אפשר לפתוח נתח אחד ולבדוק).

ביום שישי בצהריים אייל בא אליי ומראה לי את הציור הזה:

אייל: אמא, תראי, זה מתכון. מצויר פה איך להכין אותו.
אני: מתכון של מה?
אייל (משתומם): של מאפינס.
אני: אה, ומה יש בהם?
אייל: שוקולד, פתיתי שוקולד, פתיתי שוקולד לבן, פירות יער, קינמון, ציפורן
(* מאז שהגננת הסבירה להם איך מכינים עוגת דבש, וששמים בה ציפורן, אייל הרוס על התבלין הזה *)
אני: ומה עוד?
אייל: קצת מלח, סוכר לבן, סוכר חום
אני: מה עם קמח?
אייל: כן, גם קמח.
אני: חמאה? שמן?
אייל: כן, גם חמאה וגם שמן
אני: ריויון? יוגורט?
אייל: כן, ריויון ויוגורט
אני: טוב. עכשיו אנחנו נוסעים לסבא וסבתא, אבל מחר נכין שנינו ביחד את המאפינס שלך.
אז היום אחרי הצהריים הכנו שנינו את המאפינס. התבססתי על מתכון מהבלוג cast sugar, ועשיתי בו שינויים כדי להתאים אותו להוראות של אייל. המאפינס יצאו ממש ממש טעימים (עם מרכיבים כאלה, מה הפלא?).
אייל לא מפסיק להשוויץ שאלו מאפינס שהוא המציא (מה שנכון), והוא גם הבטיח לי שהוא ימציא לי עוד מתכונים – "גם למאפינס, גם לעוגות, וגם ללחמניות גבינה".
המצרכים:
2 כוסות קמח
1 כף אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/3 כוס קקאו
1/2 כפית מלח
1 כפית קינמון
1/4 כפית ציפורן
1/3 כוס סוכר לבן
1/3 כוס דחוסה של סוכר חום
85 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
120 גרם שוקולד, קצוץ
1/4 1 כוסות ריוויון
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל אמיתית
2/3 כוס אוכמניות קפואות (או פירות יער אחרים)
1/3 כוס שוקולד צ'יפס לבן
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 190 מעלות, ומשמנים תבנית של 12 שקעים ועוד 2 תבניות אישיות.
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה, קקאו, סוכר לבן, סוכר חום, מלח ותבלינים.
בקערה נפרדת, ממיסים במיקרוגל את החמאה וחצי מכמות השוקולד (60 גרם). מוסיפים לשוקולד ביצה, ריויון ותמצית וניל, וטורפים היטב לתערובת אחידה. יוצקים את עיסת השוקולד לקערת הקמח, ומערבבים רק עד שהקמח נספג. מוסיפים אוכמניות, שוקולד צ'יפס לבן, ואת שארית השוקולד הקצוץ (60 גרם), ומערבבים בעדינות עד שהם מתפזרים בעיסה. מחלקים את התערובת בין השקעים. אופים 20-25 דקות, או עד שקיסם המוכנס במרכז המאפינס יוצא עם פירורים לחים. מניחים להצטנן 5 דקות בתבנית, מחלצים ומצננים על רשת.

אני חושבת על רעיון לעוגת שיש עם בננות כבר די הרבה זמן, מאז שהכנתי את עוגת הבננות האחרונה – עוגת בננות, קפה ושוקולד צ'יפס… ביום רביעי בלילה נכנס לי ג'וק לראש (זו הדרך היחידה להסביר את זה), והחלטתי להכין אותה עכשיו ומיד, כי אחרת 2 הבננות שנשארו ירקבו לחלוטין. כמובן שהבננות היו אמנם בשלות אך לא במצב סופני, למרות שלי זה איכשהו נראה כאילו הן מחשבות את קיצן לאחור ונמצאות שניות לפני התפגרות טוטאלית. השעה היתה רבע לחצות, בעלי הודיע לי כי אני מטורפת ושהוא הולך לישון, ואני התחלתי במלאכה. הכל נעשה ספונטאנית, ללא תכנון, כאילו מתוך דיבוק או שיגעון. למה כאילו בעצם? שיגעון. שיגעון מוחלט.
אחרי שהעוגה יצאה מהתנור, טעמתי וקצת התאכזבתי, אך החלטתי לחכות לבוקר כדי לתת חוות דעת סופית. בבוקר העוגה דווקא מצאה חן בעיניי, והחלטתי להביא אותה לעבודה, בתקווה שתזכה לאהדת הקולגות ולא תהרוס לי לחלוטין את המוניטין שאני בונה בעמל רב מזה זמן מה.
מרגע משלוח המייל על "עוגת שיש אצלי – מוזמנים!", נרשמה תנועה ערה ובעקבותיה חיסול כללי של העוגה. אם בדרך כלל אנשים לוקחים חתיכות בגודל סימלי כי "לא נעים", ו-"צריך לשמור", ו-"אני אקח רק קצת, כי בכל זאת…", במקרה הזה נחתכו להן חתיכות עבות שנזללו בתאווה ובמהירות. לא ציינתי במייל כי זו עוגת בננות, וכך כולם הופתעו מאוד לטובה, והיה גם מי שציין – "אני מת על העוגות בננות שלך, הן תמיד יוצאות מעולה!".
עם בוקר כזה, מי בכלל זוכר שבחוץ אפור, גשום ומגעיל?
המתכון מבוסס על מתכון לעוגת שיש שהכנתי בעבר. הבננות מחליפות כאן את השומן והנוטלה את השוקולד. הטעם של הנוטלה לא מודגש, אך בזכותה החלק "החום" יוצא רך ולא מאוד שוקולדי – מבחינה טובה כמובן. הפחתתי גם את כמות הסוכר. בפעם הבאה נראה לי שאוותר על הקקאו והקפה הנמס לטובת עוד נוטלה במתכון.
המצרכים:
2 בננות בשלות, מעוכות
2 כפות שמן קנולה
1 כוס סוכר (השתמשתי בדמררה)
1 כפית תמצית וניל אמיתית
3 ביצים
1/2 2 כוסות (350 גרם) קמח תופח
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1 כוס ריויון
150 גרם (בערך 1/3 כוס) ממרח "נוטלה"
1 כף קקאו
1 כף אבקת קפה נמס
2 כפות חלב
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית קוגלהוף.
מערבלים בננות, שמן, סוכר ותמצית וניל במיקסר עם וו גיטרה במהירות בינונית, עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצים בהדרגה, אחת אחרי השניה (מוסיפים ביצה רק אחרי שקודמתה נבלעה בתערובת).
מערבבים בקערה נפרדת קמח תופח, סודה לשתיה ומלח. מנמיכים את מהירות המיקסר למינימום, ומוסיפים את תערובת הקמח לסירוגין עם הריויון ב-3 פעמים (מתחילים ומסיימים עם הקמח, כלומר: קמח, ריוויון, קמח, ריוויון, קמח). מעבדים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה. מעבירים 1/3 מהעיסה לקערה נפרדת.
שמים בקערה את הנוטלה, קפה נמס, קקאו ו-2 כפות חלב. מחממים במיקרוגל עד שהנוטלה מתרככת, ומערבבים עד שהתערובת אחידה (במיקרוגל שלי זה לקח 20 שניות). מעבירים לקערה המכילה 1/3 מתערובת העוגה ומערבבים עד שהתערובת אחידה וכהה.
משטחים בתבנית את התערובת הבהירה, ומניחים עליה תלוליות מהתערובת הכהה בעזרת כף. מערבבים קלות בעזרת סכין, ליצירת דוגמת שיש. אופים 50-40 דקות או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא כמעט יבש, עם פירורים לחים, והיא קפיצית למגע. מצננים לחלוטין ואוכלים בטמפרטורת החדר.

הגעתי למסקנה שמרק יכול להיות ארוחת ערב נהדרת בחורף. הוא גם מחמם, גם משביע, גם פשוט להכנה, גם מתחלק להרבה מנות, ועכשיו כשיאיר התחיל לאכול מוצקים – אני אפילו יכולה לתת לו לטעום!
המצאתי את המתכון הזה על בסיס המתכון למרק קישואים ועדשים כתומות. הוא יצא פשוט מעולה.
המצרכים:
1 כף שמן זית
1 בצל בינוני, חתוך לקוביות
1 גזר, חתוך לקוביות
700 גרם עגבניות מרוסקות
2 כוסות עדשים כתומות, שטופות
1/2 3 כוסות מים (השתמשתי במינרליים)
3 כפיות בזיליקום קצוץ (בכמות הזו הטעם שלו לא מודגש, ניתן להוסיף יותר אם רוצים)
מלח, פלפל שחור
מים רותחים לדילול לסמיכות הרצויה
אופן ההכנה:
מחממים שמן בסיר ומטגנים את הבצל והגזר עד שהבצל מזהיב. מוסיפים את העגבניות המרוסקות והעדשים ומערבבים. מוסיפים בזיליקום ומתבלים במלח ופלפל. מוסיפים את הנוזלים ומערבבים. מבשלים עד שהעדשים רכות וקצת מתפרקות. טוחנים את המרק בבלנדר מוט או במעבד מזון . מדללים במים רותחים לקבלת הסמיכות הרצויה (הוספתי 1/2 1 כוסות מים רותחים לקבלת מרק סמיך יחסית). מתקנים תיבול.

תודה רבה לכל מי שהשתתף בהגרלה של יוגורט עיזים בדלי של "משק צוריאל". שמחתי לראות את כל התגובות, וחלקן היו משעשעות ביותר. 166 אנשים השתתפו (יש 167 תגובות ואחת מהן שלי). חבל שהפוסטים "השיגרתיים" בבלוג – מתכונים, אתם יודעים – בדרך כלל לא זוכים אפילו ל-10% מכמות התגובות הזו.
לפני שאחשוף מיהם הזוכים, רציתי להראות לכם קינוח מעניין שאפשר להכין מיוגורט. פנה קוטה או פנקוטה (Panna Cotta "שמנת מבושלת") היא קינוח שמקורו בצפון איטליה. כמו שמשתמע משמה, היא מכילה בעיקר שמנת מתוקה, המיוצבת בעזרת ג'לטין. בשיטוטיי באינטרנט מצאתי גרסא לפנקוטה המבוססת דווקא על יוגורט – מה שעושה את הקינוח הזה להרבה יותר דיאטטי כמובן. מצאתי מספר מתכונים, אולם זה של הבלוג baking bites היה הפשוט ביותר. את המתכון לרוטב פירות יער לקחתי מ"על השולחן".
הפנקוטה מאוד טעימה, עם טעם חזק של יוגורט עיזים. מי אוהב יוגורט עיזים כמוני, יהנה מאוד. השילוב עם רוטב פירות היער משדרג את כל הטעם, וגם הופך את המנה להרבה יותר ייצוגית כמובן… לקינוח יש לוק כאילו עבדתם בשבילו ממש קשה, ואף אחד לא חייב לדעת שזה ממש ממש פשוט.
מתחתי אתכם מספיק? קדימה – לזוכים!
ערכתי את ההגרלה בסיועו של אתר random.org שמכיל מחולל מספרים רנדומליים. מספרי התגובות שעלו בגורל הם: 17, 52, 54, 115, 137, 164

כלומר: יהודית בר טוב, ערן, גדי אידלהיט, יפעת, ester bar, טלי – אתם הזוכים!
בבקשה שילחו לי במייל את כתובתכם כדי שאוכל לשלוח לכם את השובר.
אם לא אצליח ליצור קשר עם זוכה כלשהו, אגריל מספר חדש.
ברכות לזוכים, תודה לכל המשתתפים, ואני מקווה שאוכל לערוך עוד הגרלות דומות בעתיד. היה כיף!
ועכשיו… לפנקוטה 🙂
מתקבלות 4 מנות.
המצרכים:
1/2 1 כוסות יוגורט עיזים
1/2 כוס ריויון
1/4 1 כפיות אבקת ג'לטין
2 כפות מים
2 כפות סוכר
1/2 כפית תמצית וניל אמיתית
רוטב פירות יער:
1 כוס פירות יער קפואים (השתמשתי בתערובת של חמוציות ודומדמניות)
3 כפות סוכר
1 כף ליקר תפוזים (השתמשתי בטריפל סק)
3 כפות מים
אופן ההכנה:
מערבבים בקערה את היוגורט והריויון. בקערית נפרדת, מערבבים את המים והג'לטין. מחממים את הג'לטין והמים במיקרוגל, כ-30-45 שניות, עד שהג'לטין נמס. מוסיפים לג'לטין את הסוכר ותמצית הוניל ומערבבים. יוצקים את תערובת הג'לטין לתערובת היוגורט, וטורפים היטב. מחלקים את התערובת בין 4 כלים אישיים. עוטפים בניילון נצמד ומקררים במקרר לפחות 3 שעות.
להכנת הרוטב, טוחנים את כל המרכיבים במעבד מזון לעיסה אחידה וחלקה.
לפני ההגשה, מוציאים את הפנקוטה מהמקרר. טובלים את הכלי במים רותחים לכמה שניות, הופכים על צלחת ומשחררים מהכלי. מגישים עם רוטב פירות יער.

לפני…





ואחרי…

היום היינו בטיול בבית חשמונאי, בשחזור של הכפר החשמונאי העתיק. הגענו לשם כחלק מקבוצה של משפחות מהמושב שבו הוריי גרים (ובו גדלתי). היו פעילויות מקסימות לילדים – הם סובבו אבן כדי לעשות שמן משקדים, עשו יצירה של פסיפס, ראו איך מטביעים מטבעות, עבדו בחימר, הכינו צרור צמחי מרפא (כמו שאייל אמר: פעם לא היו רופאים. אנשים היו אוכלים צמחים!) וכתבו את שמותיהם בכתב עיברי קדום. בסוף אף קיבלנו שקיק של מטבעות שוקולד וקרמבואים. בקיצור – היה מקסים.
חזרנו הביתה. בעלי פרש לנוח בגלל כאבי גב, יאיר נרדם, ואני התחלתי לארגן את הכביסה, כשאייל אמר לי – אמא, אולי נכין מאפינס?
איך אפשר לסרב לבקשה שכזו?
בחרתי להכין דווקא קאפקייקס ולא מאפינס, כי הספר של מרת'ה סטיוארט היה לי מתחת ליד, והתשואות הנלהבות להן זכו קאפקייקס הסופגניות עוד היו טריות בראשי. התחלתי לדפדף בספר, ביחד עם אייל, כדי למצוא מתכון. ככל שהעברתי דפים, כך אייל התלהב יותר ויותר (התמונות באמת ממש יפות ומגרות). בסוף החלטתי על המתכון הזה, משום שהיו לי את כל המצרכים עבורו. הכנתי את כל החומרים על השיש, ואייל עזר לי לערבב ושמח מאוד לראות איך המיקסר עובד ומערבל הכל. הקאפקייקס יצאו פשוט מעולים, והשילוב שלהם עם הציפוי – טעם גן עדן.
מאוד רציתי להתנסות בהכנת קאפקייקס השנה, ואני ממש שמחה ששני ההתנסויות הראשונות יצאו כל כך מוצלחות.
מילה טובה על הספר של מרת'ה סטיוארט, cupcakes: בשני המתכונים שניסיתי הוא היה מדויק, התוצאות היו מעולות, וחוץ מזה – הצילומים והעיצוב הגרפי פשוט תאווה לעיניים. אני לא מבינה למה לא מתרגמים את הספרים שלה לעברית.
המצרכים:
2 כוסות קמח רגיל
1 כפית סודה לשתיה
3/4 כפית מלח
2 כפיות קינמון
1/2 כפית אגוז מוסקט
1/8 כפית ציפורן
100 גרם חמאה, רכה וחתוכה לקוביות
1 כוס סוכר לבן
1/2 כוס דחוסה של סוכר חום
4 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
1/2 1 כוסות רסק תפוחים ללא סוכר
1 כוס פקאנים, קלויים וקצוצים (קולים בתנור על נייר אפיה במשך כמה דקות)
לציפוי:
100 גרם חמאה, רכה
1 כוס סוכר חום
225 גרם גבינת שמנת (השתמשתי בחפיסה אחת של גבינת "פילדלפיה")
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות ומשמנים תבנית של 12 שקעים ועוד תבנית של 6 שקעים (או תבניות אישיות) – סה"כ 18 קאפקייקס.
מערבבים בקערה קמח, סודה לשתיה, מלח ותבלינים.
שמים את החמאה ושני סוגי הסוכר בקערת המיקסר עם וו הגיטרה, ומעבדים במהירות בינונית-גבוהה לתערובת אחידה, רכה ובהירה. מוסיפים את הביצים, אחת אחרי השניה. מוסיפים ביצה רק לאחר שקודמתה נבלעה לחלוטין בתערובת. מנמיכים את מהירות המיקסר למהירות נמוכה. מוסיפים את רסק התפוחים ומערבלים עד שהוא נבלע בתערובת. מוסיפים את תערובת הקמח ומערבלים רק עד שהקמח נספג בעיסה. מוסיפים את הפקאנים הקצוצים ומערבבים ידנית.
מחלקים את העיסה בין השקעים. אופים כ-20-25 דקות עד שקיסם המוכנס במרכז הקאפקייקס יוצא נקי, והקאפקייקס קפיציות למגע.
מוציאים ומצננים בתבניות כ-10 דקות (רצוי על רשת). מחלצים מהתבניות ומצננים על רשת לחלוטין.
להכנת הציפוי, שמים את כל החומרים בקערת המיקסר עם וו הגיטרה, ומערבלים לתערובת אחידה וחלקה. מורחים את הציפוי על כל אחת מהקאפקייקס. אפשר לפזר מעל מעט קינמון לקישוט.
הקאפקייקס עם הציפוי ישמרו במקרר בכלי סגור עד 3 ימים.

חג חנוכה שמח!
לפני כמה שנים ארחנו בביתנו כמה חברים למסיבת לביבות. בסוף הערב הגשנו סופגניות מפונפנות שקניתי בקונדיטוריה יוקרתית. אף אחד לא רצה לגעת בהם – בגלל הקלוריות!
אז הנה אופציה חמודה חמודה חמודה שיכולה להוות תחליף לסופגניות. אלו קאפקייקס שנראות כמו סופגניות, והן קטנות וטעימות טעימות. מה הן קאפקייקס? כשמן כן הן. עוגות קטנות. את הבלילה מכינים כמו לעוגה בחושה, אולם מחלקים אותה למנות קטנות במקום לאפות בתבנית גדולה. העניין המרכזי פה הוא הציפוי והעיצוב – ציפויים מסוגים שונים, מזולפים או לא מזולפים, וקישוטים צבעוניים מכל הסוגים. דוגמאות ניתן לראות כאן, כאן, כאן וכאן. הקאפקייקס הן טרנד לוהט בארה"ב כבר שנים, ועכשיו הן מתחילות להגיע גם אלינו (ראו כאן וכאן).
את הרעיון לקאפקייקס-סופגניות מצאתי בבלוג coconut & lime, אך המתכון מהבלוג הניב לי קאפקייקס חיוורות ובלתי טעימות בעליל. בניסיון השני יצא אפילו יותר גרוע. כדי לא לוותר על הרעיון המעולה, חיפשתי ומצאתי מתכון בספר cupcakes של מרת'ה סטיוארט.
הקאפקייקס יצאו, קודם כל, ממש ממש טעימות. הן נראות מקסימות כ"סופגניות". הבאתי אותן להדלקת הנר הראשון בבית של ההורים שלי, שם המשפחה התלהבה גם מהלוק וגם מהטעם. אסכם בדבריה של אימי: "הם אולי נראות כמו סופגניות, אבל בסופגניות אין כלום. זה סתם בצק. אלו הרבה יותר טעימות!"
המתכון במקור היה עם חומרים כפולים והקטנתי כמויות פי 2.
יוצאות כ-15 קאפקייקס.
המצרכים:
1/2 1 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
100 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר, חתוכה לקוביות
1 כוס דחוסה של סוכר חום (אי אפשר להחליף בסוכר לבן!)
2 ביצים גדולות, בטמפרטורת החדר
1/3 כוס ריויון
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 160 מעלות. משמנים תבנית של 12 שקעים ועוד 3 תבניות אישיות נוספות. מרפדים את השקעים במנז'טים.
מערבבים את הקמח, אבקת האפיה והמלח בקערה.
במיקסר עם וו הגיטרה, מעבדים את החמאה והסוכר החום, עד שמתקבלת עיסה רכה ואחידה. מוסיפים את הביצים, אחת אחרי השניה, ומעבדים היטב לאחר כל הוספה עד שהביצה נבלעת בתערובת. עוצרים מידי פעם את פעולת המכשיר ומגרדים את התערובת מדפנות הקערה עם מרית כלפי מטה לתוך הקערה (כך שהתערובת לא "תיתקע" על הדפנות). מוסיפים את תערובת הקמח ואת הריוויון, לסירוגין, ב-3 מנות (כלומר: 1/3 תערובת קמח, 1/2 כמות ריוויון, 1/3 תערובת קמח, 1/2 כמות ריוויון, 1/3 תערובת קמח). לאחר כל הוספה מעבדים היטב עד שהיא נטמעת בתערובת, ושוב מגרדים כלפי מטה את התערובת מדפנות הקערה, כדי שהכל יתערבב.
ממלאים את השקעים והתבניות האישיות בתערובת, ב-2/3 גובה. אופים כ-25-27 דקות, עד שקיסם המוכנס במרכז הקאפקייקס יוצא יבש והן קפיציות למגע. מוציאים מהתנור ומצננים על רשת כ-10 דקות. מחלצים את הקאפקייקס מהתבנית ומצננים לחלוטין על רשת.

כך הקאפקייקס נראות לאחר האפיה:

באמצעות כף פריזיאן, או סתם כפית, מוציאים חצי כדור ממרכז כל קאפקייק:

ממלאים כל שקע בריבה:

ממש לפני ההגשה (כי אבקת הסוכר נספגת לבסוף בקאפקייקס), זורים על הקאפקייקס אבקת סוכר:

ניתן גם לזרות קודם את אבקת הסוכר ואז למלא בריבה:

חג שמח!

הגוף שלי התחיל לאותת לי איתותים השבוע שהוא רוצה מרק. כנראה בגלל החורף שהחליט להפציע לביקור. ביום שישי האחרון קניתי דלוריות, אז חיפשתי באוסף המתכונים שלי מתכון מתאים. השילוב של דלעת או דלורית עם תפוח או אגס במרק הוא מאוד מקובל, לפחות בארצות הברית, ומתאים לעונת הסתיו שם ולחג ההודיה (thanksgiving) שלהם.
הודיה זה דבר חשוב. אני מקפידה כל יום לפני השינה, בעודי עושה סיבוב בחדרים של הילדים ובודקת שהם מכוסים כמו שצריך (וגם נושמים – זה הגנים הפולניים, מה לעשות), להגיד תודה על כך שיש לי אותם, תודה על הזוגיות שלי עם בעלי, על כך שכולנו בריאים, ושיש לי עבודה, בית ומשפחה. מאוחר יותר קראתי בספר "באושר ואושר" של ד"ר טל בן שחר (הייתי גם בהרצאה שלו והוא מקסים) שזהו אחד השלבים בדרך אל האושר. גם אם לא, לדעתי זה חשוב להכיר תודה על מה שיש לנו, כי שום דבר הוא לא מובן מאליו.
אז תודה לבלוג Simply Recipes, ממנו לקחתי את המתכון… ותודה למרק הטעים והמיוחד הזה, שחימם את עצמותיי בלילה הקר… ותודה לכם הקוראים שהגעתם עד הלום.
המצרכים:
1 כף שמן זית
1 בצל, קצוץ
1 גבעול סלרי, קצוץ
1 גזר, קלוף וחתוך לקוביות
2 דלוריות קטנות (כ-1 ק"ג)
1 תפוח ירוק וחמצמץ
3 כוסות מים
קורט קינמון
קורט אגוז מוסקט
מלח, פלפל שחור
מים רותחים, לדילול המרק
אופן ההכנה:
קולפים את הדלוריות, חוצים, מנקים מגרעינים וחותכים לקוביות. קולפים את התפוח, מגלענים וחותכים לקוביות.
מחממים בסיר רחב את השמן. מוסיפים את הבצל, הסלרי והגזר, ומאדים במשך כ-5 דקות, עד שהבצל מתחיל להזהיב. מערבבים מידי פעם. מוסיפים את הדלורית, התפוח והמים. מביאים לרתיחה. מוסיפים את התבלינים ומבשלים עוד כ-10-15 דקות, עד שהדלעת רכה. מרסקים את המרק בבלנדר מוט או במעבד מזון. מדללים במים רותחים לסמיכות הרצויה (אני הוספתי כוס מים רותחים). מתקנים תיבול.

קיבלתי ממשק צוריאל שוברים לקניית מוצר חדש שלהם – יוגורט עיזים בדלי (850 גרם): אחד בשבילי, והשאר עבור קוראי הבלוג.
אז אני מכריזה על הגרלה של שישה שוברים של יוגורט עיזים בדלי.
מה צריך לעשות כדי להשתתף? פשוט להשאיר תגובה בפוסט הזה!
במוצאי שבת ה-12.12 בשעה 22:00 תינעל ההרשמה ואגריל בין המגיבים את השוברים.
בבקשה לכלול בתגובה את כתובת האימייל שלכם, בשדה המיועד לכך, כדי שאוכל ליצור אתכם קשר.
יש לכם עד מוצאי שבת ב-22:00 להשאיר תגובה כדי לזכות!