סורבה סברס

הבטחתי לאייל שנכין גלידה. מכיוון שבמקרר יש סברס, זה נראה מעניין להכין סורבה מהפרי הזה. אייל קרא לה – "גלידת קקטוס".
נעזרתי במתכון של דרור פינטו שפורסם לפני כמה שנים ב-YNET, ועשיתי בו כמה שינויים. התקבל סורבה טעים, מיוחד ועם צבע כתמתם (אייל: "יצא לנו מנגו!").
אייל סיכם זאת במילים: "זה פשוט מעולה".

המצרכים:
6 סברסים
4 כפיות סוכר
1/2 כוס מים

אופן ההכנה:
חוצים את הסברסים ומוציאים את התוך שלהם. מוסיפים מים וסוכר ומערבבים. טוחנים את התערובת בבלנדר מוט או במעבד מזון לקבלת עיסה חלקה. מעבירים למסננת דקה ומסננים מגרעינים.
מעבדים במכונת הגלידה שלכם לפי הוראות היצרן.

 


על תזונת ילדים ותינוקות – הרגלי אכילה

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים בנושא תזונת ילדים ותינוקות. הדעה המוצגת כאן היא דעתי האישית בלבד, על בסיס ערכיי וניסיוני בגידול ילדיי. אין לי ידע מקצועי בנושא ואין לי שום כוונה להשפיע או ללמד, אלא רק להביע את דעתי. נא כבדו אותה.

אני חושבת שאני אחת מהאנשים בעלי הרגלי האכילה הקלוקלים ביותר שיש. הבסיס הוא אכילה רגשית כמובן – כשאני עצבנית, מתוסכלת או עצובה, המקרר הוא הדבר הראשון עליו אני חושבת. בנוסף לכך אני חולה על מתוקים, אוכלת מהר מידי, קוראת ורואה טלוויזיה תוך כדי אכילה, "מיישרת" עוגות ולא מסוגלת להסתפק בעוגיה אחת.
לכן, כשהפכתי לאמא, הנושא של תזונה והרגלי אכילה ממש בער בעצמותיי.  היה לי ברור שהרגלי האכילה של ילדי, וכל תפיסתו את מושג האוכל, יושפעו לחלוטין ממה שאלמד אותו. הלימוד הזה מתחיל מבחינתי מגיל 0 (ויש כאלו שאומרים שעוד בתקופת ההריון).
יש כמה עקרונות שהגדרתי לעצמי ושמנחים אותי בנושא.

גנטיקה
הילדים דומים פעמים רבות להוריהם. אם ההורה היה תינוק שבקושי אכל והאמא היתה צריכה לדרוף אחריו עם הבננה, לא מן הנמנע שברבות הימים יוולד לו ילד כזה. מה עושים? כלום. מקבלים את המצב. במקרה שלי ושל בעלי, היינו תינוקות רגילים עם הרגלי אכילה רגילים, וכך גם ילדינו.

דוגמא אישית
איזו דוגמא אישית אתם נותנים לילדים שלכם בנושא האוכל? האם הם רואים אתכם אוכלים? האם הם רואים אתכם מנסים מאכלים חדשים? ילדים נוטים לחקות את הוריהם. הרגלי האכילה שלהם מתחילים אצלנו. אנחנו מקפידים על תזונה מגוונת, ביתית עד כמה שאפשר, ונותנים לילדים לטעום מכל מה שאנחנו אוכלים.

אוכל הוא לא ה-issue פה
העיקר הוא לא שהילד יאכל. זו לא המטרה. המטרה היא שהילד יהיה שבע ושיתפתח בצורה תקינה. יש ילדים שאוכלים 2 מנות אוכל ו-6 ארוחות ביום בשביל זה. יש ילדים שאוכלים חצי מנה ו-3 ארוחות ביום. זה לא משנה. הילד צריך לאכול כמה שהוא צריך, ולא כמה שהאמא רוצה.

תחושת רעב טבעית
באותו הקשר, ילד צריך לאכול רק עד שהוא שבע, כדי שלא יאבד את תחושת הרעב הטבעית שלו. לכן אני אף פעם לא "דוחפת" אוכל לילדים, וזה בסדר גמור מבחינתי לזרוק צלחת חצי מלאה. אייל היה יונק 30 דקות. יאיר היה יונק 10 דקות. אייל היה אוכל 2 גביעי יוגורט של 200 מ"ל. ליאיר מספיק גביע אחד של 150 מ"ל. לכל ילד יש את תחושת הרעב שלו. לא מעניין אותי שיסיימו את הצלחת. אם הילד רגוע ולא מתעניין באוכל יותר – סימן שהוא לא רעב ואין צורך לתת לו יותר אוכל.

ממתקים
אני מודה – אני לא מסוגלת לעמוד בפני ממתקים, עוגות ועוגיות. בגלל זה אנחנו לא מחזיקים בבית ממתקים, ואת העוגות שאני אופה אני מביאה לעבודה. ה"שקית המרשרשת" היחידה שיש אצלנו היא של חטיף תפוחונים – שהוא חטיף טבעי דל קלוריות ושומן (1.5 נקודות של "שומרי משקל" – מומלץ). אין במבה, אין ביסלי ואין דובונים. מצד שני, מעולם לא אסרתי על הילדים לאכול ממתקים, אני פשוט דואגת לכך שלא ייפגשו בהם. הולכים לגינה או לטיול? מארחים חברים? אפשר לאכול פירות טריים, ירקות חתוכים או פירות יבשים. למעשה, אייל אוכל ממתקים רק בימי הולדת ובאירועים. בשאר השנה זה ממש לא חסר לו. בנוסף לכך, אנחנו מדברים בבית על תזונה בריאה ועל בריאות השן.

הרגלי אכילה
ב"שומרי משקל" לימדו אותי שצריך לאכול רק בישיבה ליד שולחן, ללעוס טוב טוב, בצלחת לא גדולה. העקרונות האלו סופר-חשובים כשמדובר בילדים. כשאוכלים תוך כדי משחק או בהייה בטלוויזיה, לא שמים לב למה שמכניסים לפה ואפשר להיחנק או להקיא. אם לא לועסים טוב, אפשר לבלוע חתיכות גדולות מידי שיתקעו בגרון. כשהצלחת גדולה ועמוסה באוכל – מרוב עצים לא רואים את היער, והילד מבולבל ולא יודע מה לאכול קודם. אייל יודע שאוכלים רק בישיבה, ואם אין שולחן באיזור, הוא ישב על הרצפה. לגבי יאיר, אני מקפידה להאכיל אותו רק כשהוא ישוב ומתרכז באוכל, ולא חלילה תוך כדי שהוא עושה משהו אחר.

אלו הם עקרי הדברים. הפוסטים הבאים בנושא ידברו על ילדים ומסעדות, ועל חטיפים ונשנושים בריאים.


ארטיק שוקו

 כשהייתי ילדה היינו מכינים בבית ארטיקים ממיץ פטל. היה להם טעם של קרח עם קצת סירופ. היום המודעות והידע בכל מה שקשור לבישול ואוכל הם גדולים הרבה יותר, ואין מצב שאתפשר על ארטיקים ביתיים כאלה, כשאפשר להכין דברים הרבה יותר שווים…
אני מאוד מאוד אוהבת ארטיקים וגלידות, וגם אייל. כבר פרסמתי כאן מספר מתכונים לגלידות ביתיות, ועכשיו הגיע הזמן לנסות גם ארטיקים. המתכון הזה הוא מהבלוג Baking Bites. הארטיקים שוקולדיים ויש להם מעין טעם של "דני" או "קרלו". הם מאוד טעימים ושלושתינו (אני, בעלי ואייל) שמחנו לאכול אותם.

המצרכים:
2 כוסות חלב
1/2 כוס קקאו
2/3 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
2 כפות סירופ תירס או סירופ אגבה (רצוי, אך אפשר לוותר אם אין לכם)

אופן ההכנה:
שמים את כל החומרים בסיר ומחממים עד לסף רתיחה. ממשיכים לבשל ברתיחה עדינה (מנמיכים את האש אם יש צורך) עד שהסוכר והקקאו נמסים.
יוצקים את התערובת למתקן להכנת ארטיקים ומקפיאים.


עוגיות טחינה, שיבולת שועל ושומשום (ומתנות למטפלות במשפחתון של יאיר)

 היום התחילה חופשת הקיץ במשפחתון של יאיר. יאיר מאוד אוהב את המשפחתון ואת המטפלות. בכל פעם שאני באה לקחת אותו אחרי הצהריים, הוא כאילו מתעלם ממני ומנסה לגנוב עוד כמה דקות משחק, עוד כמה חיבוקים מהמטפלות, עוד איזה סיבוב בחצר… נראה לי שאתמול הוא הרגיש שמשהו יוצא דופן, כי הוא ממש ממש לא רצה ללכת הביתה, ולמרות שהגעתי בזמן, נשארנו שם עוד כמעט חצי שעה לפני שהצלחתי לצאת משם…
את המשפחתון מנהלת דרורית המקסימה, ועוזרות לה ורדה (בבוקר) ודפנה (אחרי הצהריים). התלבטתי איזו מתנה להביא להן, ולבסוף קניתי שלישיית קופסאות פח בעיצוב רומנטי (לבנות עם ורדים ורודים) של green gate ביריד קאנטרי קוטג' שהתקיים בסוף השבוע שעבר אצל נתנאלה. מילאתי כל קופסא בעוגיות מאפה ידיי, וכן בשתי תיונים יוקרתיים, וצירפתי ברכה מהלב.
מכיוון שלדרורית חשוב הצד הבריאותי של כל דבר – וספציפית באוכל – החלטתי ללכת לכיוון יותר בריאותי מאשר שחיתותי בכל הקשור לעוגיות. הכנתי כדורי טחינה ותמרים, עוגיות מגולגלות במליות שונות, ועוגיות טחינה, שיבולת שועל ושומשום. ארזתי כל סוג בנפרד באריזת צלופן.

ואם כבר עוגיות, צריך גם תה צמחים, לא?? אז צירפתי שני תיוני פירות יוקרתיים לכל קופסא, ועשיתי להם שדרוג קטן, בהשראתה של מרת'ה סטיוארט: החלפתי את תג הנייר הקטן שמצורף לחוט של התיון בלב אדמדם מנייר.

וכך זה נראה ארוז:

המתכון לעוגיות טחינה, שיבולת שועל ושומשום מלא הוא של ליה שומרון מספר הבישול "מתכון בטוח". הן מאוד קלות להכנה – רק מערבבים וזהו. למרות שאני לא אוהבת טעם של חלבה, בעוגיה הזו גם הדבש מורגש ולכן היא היתה טעימה לי. היא כמובן גם מלאה בבריאות – ושימו לב שחוץ מהטחינה אין כאן שומן!
בספר כתוב שיש להשתמש בשיבולת שועל דקה – לא כל כך הבנתי למה הכוונה, אולי לשיבולת שועל להכנה מהירה? בכל מקרה, השתמשתי בשיבולת שועל (קוואקר) אורגנית רגילה ויצא מצוין.

המצרכים:
1 כוס קמח מלא
1 כוס שומשום (רצוי מלא)
1 כוס שיבולת שועל
1 כפית קינמון
1/2 כוס טחינה גולמית (רצוי משומשום מלא)
1/2 כוס דבש
1/2 כוס מים

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 190 מעלות, ומרפדים שתי תבניות תנור בנייר אפיה.
מערבבים בעקרה קמח, שיבולת שועל, שומשום וקינמון. מוסיפים טחינה, דבש ומים ומערבבים היטב לעיסה אחידה (אני גם לשתי קצת בידיים). יוצרים מהעיסה כדורים, ומשטחים אותם לעוגיות עגולות. מניחים בתבניות.
אופים 10-12 דקות, או עד שהעוגיות מתחילות להזהיב (אופים כל תבנית בנפרד). מוציאים ומצננים.

 


עוגיות שוקולד קרוצות

אתמול שוב היה תורי לארח את קייטנת האמהות. אחרי הצהריים הצעתי לילדים שנכין ביחד עוגיות שוקולד, כי רציתי לנסות מתכון מהבלוג Naturally Ella. הם כמובן מאוד התלהבו. מדובר בעוגיות קרוצות שדומות לעוגיות חמאה – רק שוקו. הכנתי את הבצק במיקסר (הילדים ממש טיפסו אחד על השני ועל השיש כדי לראות טוב יותר מה המיקסר עושה), רידדתי, סידרתי את הילדים בטור, וכל אחד בתורו בחר חותכן וקרץ איתו עוגיה. יצאו עוגיות יפות וטעימות 🙂
יצאו לי כ-20 עוגיות.

המצרכים:
100 גרם חמאה, רכה
1/3 כוס סוכר
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל
1/8 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 1 כוסות קמח
1/3 כוס קקאו

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות, ומרפדים תבנית תנור בנייר אפיה.
מערבלים את החמאה והסוכר במיקסר עם וו גיטרה. מוסיפים ביצה ומערבלים עד שהיא נטמעת בתערובת. מוסיפים את תמצית הווניל ומערבלים. מנמיכים את מהירות המיקסר למינימום ומוסיפים קמח, קקאו ואבקת סודה לשתיה. מערבלים עד לקבלת בצק חלק.
אוספים את הבצק לכדור. מרדדים את הבצק על משטח עבודה מקומח קלות (אני ריפדתי את השיש בניילון נצמד ואותו קימחתי. אפשר גם לרדד על נייר אפיה מקומח). קורצים צורות בחותכנים שונים ומעבירים לתבנית. אוספים את עודפי הבצק, מרדדים שוב וקורצים צורות, וכך הלאה עד שנגמר הבצק.
אופים 8-10 דקות, עד ששולי העוגיות יציבים אך מרכזן עדיין מעט רך. מוציאים ומצננים.


אורז מלא עם בצל, גזר, צימוקים בהירים וחמוציות מיובשות

אני מאוד אוהבת להכין ולאכול אורז מלא עם בצל וגזר. הפעם החלטתי לגוון קצת והוספתי צימוקים וחמוציות. יצא אורז מתקתק, חגיגי וטעים מאוד. מתאים בהחלט גם לאירוח – למשל בראש השנה הקרב.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
1 גזר, קלוף ומגורר גס
1 כוס אורז מלא
2 כוסות מים רותחים
1/2 כוס צימוקים בהירים
1/2 כוס חמוציות מיובשות
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הגזר ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה (הגזר יצבע את השמן בכתום). מוסיפים את האורז ומערבבים היטב. מוסיפים את המים הרותחים, צימוקים וחמוציות. מתבלים במלח ופלפל שחור ומערבבים. מביאים לרתיחה. מכסים את הסיר, מנמיכים את האש ומבשלים עד שכל המים נספגים באורז. מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה ל-10 דקות נוספות.

 


סלמון עם פסטה ברוטב פלפלים צבעוניים ושמנת סויה צמחית של "אלפרו"

השף יניב פרטוש תמיר הכין לנו באירוע הבלוגרים של פסטה "ברילה" מנה של דג פורלית עם רוטב קארי ירוק, יחד עם פסטה פנה מחיטה מלאה עם שמנת צמחית ופלפלים. החלטתי לשחזר את המנה בצורה דומה אצלי בבית. במקום פורלית השתמשתי בסלמון, במקום בפסטה פנה השתמשתי בספגטי מעט רחב (bavette, מס' 13), וויתרתי על הקארי הירוק כי חריף לא יתאים לילדים. המנה ממש פשוטה להכנה ויצאה פשוט מעולה. אני כאמור לא אוהבת רטבי פסטה על בסיס שמנת, אך כאן השמנת לא משתלטת אלא רק מלטפת קצת את הפסטה. מי שאוהב רטבים יותר שמנתיים – יכול להוסיף כמות גדולה יותר של שמנת.

המצרכים:
1 חבילה (500 גרם) פסטה (השתמשתי ב-bavette של "ברילה")
2 כפות שמן קנולה
1 שן שום כתושה
2 בצלים קטנים או בצל אחד גדול, קצוצים
3 פלפלים בצבעים שונים, חתוכים לקוביות (השתמשתי בגמבה אדומה, צהובה וכתומה)
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת סויה צמחית של "אלפרו" או שמנת לבישול או שמנת מתוקה
מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט

לסלמון:
600 גרם דג סלמון
2 כפות שמן זית
מלח גס, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן. במקביל, מחממים את שמן הקנולה במחבת גדולה. מוסיפים שום ומטגנים כמה שניות תוך כדי ערבוב. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים עד שהוא נהיה שקוף ומתחיל להזהיב. מוסיפים את קוביות הפלפלים, מערבבים היטב ומטגנים, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהפלפלים מתרככים ומתחילים להשחים. מנמיכים את האש, מוסיפים את השמנת, מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט לפי הטעם. מביאים לרתיחה עדינה. מוסיפים את הפסטה, מערבבים היטב ומבשלים עוד דקה.
להכנת הסלמון, חותכים אותו לחתיכות שיתאימו לגודל המחבת (ניתן גם לבשל במחזורים). מתבלים אותו (מצד הבשר) בפלפל שחור ומלח גס. יוצקים את השמן למחבת הפסים ומורחים אותו טוב על כל המחבת (אפשר עם מברשת ואפשר גם עם סתם נייר). מחממים את המחבת (והשמן). צולים את נתחי הסלמון במחבת עם צד העור כלפי מעלה. הופכים לאחר כמה דקות וממשיכים לצלות עד שהדג מוכן. מגישים עם הפסטה.


מתכון מתוק שבועי: ריבועי שוקולד צ'יפס

מאז שהתחיל חודש יולי, משהו אצלי השתבש. השבועות הפכו לארוכים וקשים, ואני הפכתי עייפה ומותשת. אין לי חשק לבשל ואין לי חשק לאכול משהו מורכב. כתוצאה מכך אני מוצאת את עצמי אוכלת כל מיני קומבינציות הזויות לארוחת ערב – למשל פופקורן, ענבים וארטיקים. אם עד כה הייתי בדרך כלל אוכלת טוסט או חביתה או סלט, היום אני מזדעזעת רק מהמחשבה על להדליק את הגז או להתאמץ בצורה כלשהי. כמובן שהמנהג הקלוקל הזה הוא גם לא בריא וגם לא ממש דיאטטי, וחבל, כי עד כה דווקא רזיתי לא רע – ויש עוד לאן להגיע.
בגלל זה לאחרונה הכנתי ופירסמתי בעיקר מתכונים של מתוקים. הרי התחייבתי לפרסם בכל שבוע מתכון של משהו מתוק פה בבלוג, וגם הקולגות בעבודה מצפים בשקיקה ליום חמישי ולעוגה השבועית, ולא רציתי לאכזב אותם. זו כמובן לא סיבה לעבוד קשה, ולכן הכנתי בצ'יק צ'אק את המתכון הקל והפשוט הזה (מהבלוג coconut & lime), שאת כל מרכיביו תמיד יש לי בבית (ואם חסר – אוי ואבוי). הקולגות חיסלו את הריבועים במהירות ובכיף. הם טעימים מאוד, ויש להם מרקם רך בפנים ופריך מבחוץ. הסוכר החום נותן טעם עשיר של "טופי". גם ילדים יאהבו אותם.
במקור המתכון כלל חצי כוס חמאה מומסת (113 גרם), אותה החלפתי בשמן. הפחתתי מעט את כמות הסוכר גם כן.

המצרכים:
2/3 1 כוסות סוכר חום בהיר
1/2 כוס שמן
2 ביצים
1/2 1 כפיות תמצית וניל אמיתית
2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1 כוס שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות, ומשמנים תבנית ריבועית 23×23 ס"מ (9 אינץ').
טורפים היטב בקערה סוכר ושמן לעיסה אחידה (במטרפה ידנית). מוסיפים ביצים ותמצית וניל וטורפים היטב לעיסה אחידה וקרמית. מוסיפים קמח ואבקת אפיה ומערבבים עד שהם נספגים בעיסה. מוסיפים שוקולד צ'יפס ומערבבים כך שהם מתפזרים בעיסה (העיסה תהיה די סמיכה).
מעבירים את העיסה לתבנית ומשטחים היטב. אופים 20-25 דקות, עד שהעוגה מזהיבה, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא יבש. מוציאים ומצננים. חותכים לריבועים.


אירוע בלוגרים בחסות פסטה "ברילה"

פסטה "ברילה", על אריזותיה הכחולות והלוגו האדום שלה, היא בעיניי אחד המותגים שמייצגים את המושג "איכות". אני חובבת לא רק של הפסטה שלהם, אלא גם של רטבי הפסטה המעולים (נפוליטנה אהוב עליי במיוחד).
ב-1875 פתח פיאטרו ברילה חנות קטנה לממכר לחם ופסטה תוצרת בית. מהחנות הקטנה צמח קונצרן ענק שהוא יצרן הפסטה הגדול בעולם, ומייצר גם (ולמעשה בעיקר) מוצרי מאפה ולחמים. החברה מייצרת כ-120 צורות שונות של פסטה, כאשר לארץ מגיעים כ-40 סוגים. החברה יוצאת בממוצע עם 30-40 מוצרים חדשים בשנה. כמובן כל המוצרים הם ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל או מייצבים, והפסטה עשויה מ-100% חיטת דורום איכותית.  

שמחתי מאוד להיות מוזמנת לאירוע בלוגרים בחסות פסטה "ברילה". האירוע התקיים במתחם "מבשלים חוויה" בראשון לציון ואורגן למופת על ידי גיא מילר, מנהל מותג "ברילה". המטרה של האירוע היתה להדגים לנו אילו דברים שונים ומעניינים ניתן להכין מפסטה.
את הסדנה הנחה השף יניב פרטוש תמיר המקסים, שהוא הבעלים של "מבשלים חוויה". יניב שמר על אנרגיות גבוהות לאורך כל הדרך, הסביר, הצחיק, רקד, בחש, הקפיץ, מזג, והיה פשוט משעשע ומלא חן. היה פשוט תענוג לצפות בו וללמוד ממנו!  

  

בזמן ההתכנסות נשנשנו פוקצ'ה, שהיתה שמנונית קצת בשבילי, יחד עם מוצרי זיתים של "בני דרום" – שמהם אציין מאוד לטובה את צימוקי הזיתים שהיו פשוט נהדרים (ואני בכלל לא אוהבת זיתים).
יניב פתח את הערב וסיפר לנו על "מבשלים חוויה" (חברה שעורכת סדנאות בישול עסקיות ופרטיות, מופעי שף, "שף פרטי עד הבית" וכן מלווה חברות מזון ומהווה "שף הבית" של כמה חברות מזון ומותגים – ביניהם כאמור "ברילה"), ולאחר מכן כל בלוגר הציג את עצמו והיכן הוא כותב.
גיא ערך לנו מצגת על "ברילה", ובה סיפר על החברה מאז ועד היום (משם לקחתי את המידע שעימו פתחתי את הפוסט) וכן על האתגרים שבשיווק מותג הפסטה בארץ. אחרי המצגת יניב התחיל את מופע הבישול שלו (באמת שאין מילה טובה יותר להגדיר זאת 🙂 )  

  

המנה הראשונה היתה דג פורלית צלוי במחבת פסים עם מעט קארי ירוק, שהוגש לאחר מכן עם פסטה פנה מחיטה מלאה ברוטב שמנת סויה 5% של "אלפרו" עם בצל סגול ופלפלים משלושה צבעים. הדג היה פשוט מעולה, וגם את הפסטה אהבתי מאוד, למרות שבדרך כלל אני לא אוהבת רטבים על בסיס שמנת (וכן, אמנם זו שמנת סויה צמחית, אבל היה לה טעם ומרקם של שמנת לכל דבר). זו בהחלט מנה שאני מתכננת להכין בבית – אולי אפילו בשבת הקרובה.  

פלפלים ובצל סגול בווק

תיבול של פילה הפורלית

צולים את הפורלית - קודם כל עם העור כלפי מעלה

ועכשיו עם העור כלפי מטה. תראו איזה יופי של צריבה.

הפילטים הצלויים

הדג מונח על הפסטה

דג פורלית על פסטה מחיטה מלאה ברוטב שמנת צמחית ופלפלים

  

דג פורלית על פסטה מחיטה מלאה ברוטב שמנת צמחית ופלפלים

המנה השניה היתה נתחי פרגית בחלב קוקוס, מנגו וקארי ירוק. מנה מעולה. אני לא משתגעת על פרגיות ובדרך כלל לא אוהבת חלב קוקוס, אבל את המנה הזו אהבתי מאוד מאוד ואני מתכוונת להכינה גם בבית. הפרגיות הוגשו עם פתיתי פסטה בצורת כוכבים (Stelline).  

יניב מכין פתיתים

צליית הפרגית

צד שני. איזה יופי של צריבה.

"שחייה" קלה ברוטב חלב קוקוס ומנגו

ועכשיו מתבשלים ברוטב

מוסיפים פרוסות מנגו

המנה מוכנה

נתחי פרגיות בחלב קוקוס, מנגו וקארי ירוק, מוגש על פתיתי פסטה

נתחי פרגיות בחלב קוקוס, מנגו וקארי ירוק, מוגש על פתיתי פסטה

 מנה נוספת היתה סלט חסה פשוט גאוני, שבוודאות יעלה על שולחני בראש השנה. הבסיס הוא חסה, כדורי מלון ופרוסות תפוחים. יניב טיגן אטריות ביצים דקיקות בשמן עמוק, ייבש אותן על נייר סופג, ולאחר מכן שבר אותן לרסיסים ופיזר מעל הסלט. התוצאה קראנצ'ית ומיוחדת.  

סלט חסה, כדורי מלון ופרוסות תפוחים

סלט חסה, כדורי מלון ופרוסות תפוחים - ביחד עם רוטב ויניגרט

טיגון "קנים" של אטריות דקיקות

האטריות משחימות

ייבוש על נייר סופג

אפשר גם לטגן ורמיצ'לי

ייבוש על נייר סופג

הסלט מוכן

 יניב הכין גם מנה שהיא מעין הכלאה בין סושי ללזניה: אצה, מעליה אורז, מעליו דף לזניה מבושל ועליו פס של רוטב בולונז יבש (ללא נוזלים). את כל זה הוא גלגל לרול וחתך למאקי. אכלנו את הסושי עם רוטב פסטה של "ברילה". אני אוהבת מאוד לזניה ומשוגעת על סושי, והשילוב ביניהם היה אמנם טעים, אבל עדיין לא השתגעתי על המנה הזו ואני מעדיפה לזניה בנפרד וסושי בנפרד (ובכלל מבחינתי סושי ללא דג זה לא שווה).  

סושי לזניה - שלב האורז

סושי לזניה - שכבת עלה לזניה מבושל

   

סושי לזניה - שכבת רוטב בולונז ללא נוזלים

מגלגלים לרול

רול סושי לזניה

חיתוך הרול

סושי לזניה עם רוטב פסטה ברילה

 מנות נוספות שאכלנו הן נודלס עם חמאת בוטנים וירקות – מנה מעולה שאהבתי מאוד, למרות שאני בדרך כלל לא אוהבת נודלס בטעמי חמאת בוטנים (בכלל נראה שהערב הזה שבר לי כמה מיתוסים לגבי מה שאני אוהבת ומה שלא), וכן סלט עגבניות וזוקיני שהיה ממש נחמד.  

נודלס עם חמאת בוטנים וירקות

סלט זוקיני, עגבניות וצימוקי זיתים

 לקינוח קיבלנו קיגל מתוק (זה מזכיר לי שהבטחתי לבעלי שאכין לו), ומנה נוספת מאוד מאוד מיוחדת – פודינג פתיתי פסטה, שבושל עם משקה מקיאטו של "אלפרו". זו מעין גרסא של "רייס פודינג" (פודינג אורז), אבל בטעמי קפה ומפתיתים. כשקיבלתי את המנה הסתכלתי עליה מאוד בחשד – אני לא אוהבת רייס פודינג וגם טעמי קפה לא חביבים עליי (אני לא שותה קפה בכלל), אבל המנה הזו היתה ממש אבל ממש ממש טעימה. יהיה מעניין לנסות להכין אותו ולשמוע תגובות מהסובבים. דרך אגב, משקה המקיאטו של "אלפרו" באמת טעים (בעלי טעם אותו בעבר ודיווח).  

קיגל מתוק

פודינג פתיתי פסטה ומקיאטו

קיבלנו במתנה כמה מוצרים: טליאטלה "פליה א פינו" (טליאטלה צהוב רגיל וטליאטלה ירוק – תרד), רוטב קארי ירוק (של חב' "אוריינטל"), רוטב פסטה "פציולה", פסטה בוקטיני מס' 9 ושמנת צמחית 5% של "אלפרו" (שבה השתמשתי כבר בעבר בבישול).  

לאחרונה כמעט ולא בישלתי בגלל החום הנורא והשבועות האחרונים שהיו מאוד מתישים, והוציאו לי את כל החשק, אבל בעקבות הסדנה אני מרגישה שהחשק חזר גם חזר, ובקרוב אני מקווה לפנק את המשפחה ולהתפנק בעצמי עם כמה מנות פסטה נהדרות 🙂


כדורי שוקולד

יום חמישי היה היום האחרון של הקייטנה של הצהרון. היום התחיל חודש אוגוסט הנורא. השבועיים הראשונים שלו יהיו מורכבים מ-3 ימים של קייטנת אמהות ו-2 ימים של "קייטנת תסתדרי לבד או גייסי את הסבתא".  אייל ועוד שני חברים שלו יתארחו כל יום אצל אמא אחרת, בשלושת הימים הראשונים של השבוע, וביומיים האחרונים של השבוע הוא יהיה אצל אמא שלי – להלן סבתא. היום התארחה הקייטנה אצלנו בבית, ולדעתי היה ממש סבבה. פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר של טוסטים עם גבינה צהובה וקטשופ. אחר כך כל הילדים בילו בבריכה מתנפחת במרפסת. אחרי כשעה של השתכשכות והשפרצות, ייבשתי את שלושתם בעודם מנשנשים "שלוקים", והפקדתי אותם מול DVD של המחזמר "עוץ לי גוץ לי" (אייל הרוס על ה-DVD הזה) יחד עם קערת פופקורן. בסוף המחזה חילקתי להם דפי צביעה, וכאשר סיימו הם תבעו שאשים להם את הפרק הראשון בסדרה "היה היה" (עוד להיט בביתנו) – בריאת העולם (כלומר המפץ הגדול, דינוזאורים, קופי אדם – כל מה שבנים אוהבים). אחר כך אכלנו ארוחת צהריים (המבורגרים, פסטה ברוטב עגבניוות ותירס) והם שיחקו עצמאית בחדר המשחקים. עוד קצת דפי צביעה, הכנת מחרוזות מחרוזים שהם בעצם קשי שתייה חתוכים (רעיון שלי שהילדים מאוד התלהבו ממנו), הכנת כדורי שוקולד וצפייה בסרט "שרק". זהו – נגמר היום. אני העברתי את הזמן בנעימים, ונראה לי שגם הילדים נהנו 😉

במקור תכננתי שנכין כולם ביחד את כדורי השוקולד, אבל הילדים העדיפו שאני אכין והם רק יסתכלו. לקחתי את המתכון לכדורי שוקולד לפסח, החלפתי את קמח המצה בביסקוויטים, שידרגתי קצת עם תוספת של שוקולד צ'יפס, וגילגלתי בקוקוס ובסוכריות צבעוניות. יצא ממש טעים – טעם של ילדות 🙂

המצרכים:
1/2 כוס קקאו
3/4 כוס סוכר
1/2 כוס מים
100 גרם חמאה (או מרגרינה)
300 גרם ביסקוויטים
3/4 כוס שוקולד צ'יפס
לקישוט: קוקוס טחון, סוכריות צבעוניות לקישוט עוגות

אופן ההכנה:
מרסקים את הביסקוויטים לפירורים קטנים.
שמים בסיר קקאו, מים וסוכר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומוסיפים את החמאה. מערבבים עד שהיא נמסה. מכבים את האש ומוסיפים את פירורי הביסקוויט. מערבבים היטב. מוסיפים את השוקולד צ'יפס ומערבבים. מניחים להתקרר לחלוטין (בגלל שהילדים כבר לא יכלו להתאפק, הכנתי את הכדורים כשהעיסה היתה עדיין חמימה ולכן קיבלתי גופים אליפטיים ולא כדורים..). יוצרים מהעיסה כדורים בידיים לחות ומגלגלים בקוקוס או בסוכריות צבעוניות. מסדרים על צלחת ושומרים במקרר.