קיבלתי במתנה מ"אסם" מוצר חדש שלהם לצורך התנסות –  חבילה של פתיתים מסולסלים. דימיינתי לי מנה של פתיתים עם כל מיני דברים ירוקים – אפונה, עשבי תיבול, קישואים – משהו ירוק ומרענן. לא רציתי מנה שהיא כמו "יציקה", אלא משהו רך וקליל, ולכן בישלתי את הפתיתים כמו פסטה.
יצאה מנה ממש ממש טעימה, שגם הילדים אהבו.

תודה על כל המחשבות הטובות לגבי יאיר. מסתבר שיוצא לו ניב וכנראה שמכאן החום… שיצא כבר!

המצרכים:
1 חבילה (500 גרם) פתיתים
4 כפות שמן זית
1 כוס גרגירי אפונה קפואים
1 בצל, קצוץ
1 שן שום, כתושה
2 קישואים, קלופים וחתוכים לקוביות
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר
3 כפיות בזיליקום קצוץ
3 כפיות פטרוזיליה קצוצה
3 כפיות כוסברה קצוצה
3 כפיות שמיר קצוץ
מלח

אופן ההכנה:
מבשלים את הפתיתים כמו שמבשלים פסטה: מרתיחים מים בסיר גדול, מוסיפים את הפתיתים ומבשלים 5 דקות, עד שהם רכים. מסננים, מעבירים לקערה גדולה, מוסיפים 2 כפות שמן זית ומערבבים.
מאדים את האפונה במיקרוגל עם מעט מים, בכלי מכוסה, כ-5 דקות (לחילופין ניתן לבשל במים 2-3 דקות, אפילו יחד עם הפתיתים). מוסיפים לפתיתים ומערבבים.
מחממים את 2 כפות השמן הנותרות במחבת גדולה, מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים שום ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה נוספת. מוסיפים את קוביות הקישואים, עשבי התיבול והג'ינג'ר, ומטגנים תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהקישואים מזהיבים ומתרככים. מעבירים את תוכן המחבת החם לפתיתים ומערבבים.

 אני מאוד מאוד אוהבת את השילוב של בצל מטוגן ופטריות, במיוחד עם אורז. חשבתי להכין השבוע מין תבשיל מוקפץ כזה של בצל, פטריות, חזה עוף ואורז (בסגנון של תבשיל נתחי עוף, ירקות ואורז שהכנתי פעם, או בסגנון של שווארמה הודו נקבה עם פטריות פורטבלו ותבלינים), אבל רציתי לנסות משהו חדש שלא ניסיתי בעבר, וגם השעה היתה מאוחרת (23:00) – כך שלא היה זמן להשרייה במרינדה. נזכרתי שיש לי חלב קוקוס במזווה, אז אולי כדאי לנסות איתו משהו, ואז חשבתי על ליים, כוסברה, קארי, למון גראס – מין טעמים תאילנדיים-אסייתיים כאלו.

אז מה עשיתי? אילתרתי! טיגנתי את הבצל והפטריות (וקצת נישנשתי מהמחבת. מתה על זה!), צרבתי את העוף, ולבסוף בישלתי הכל בחלב קוקוס עם חיזוק של ליים, קארי, כוסברה ולמון גראס. יצא תבשיל פשוט משגע!!  מאוד טעים, קרמי, עשיר, משביע, חמצמץ ורענן. גם הילדים אהבו מאוד את המנה הזו.
אכלנו את התבשיל עם אורז מלא – מומלץ ביותר. האורז סופח את הטעמים ונהיה רך וטעים.

אפשר להחליף ליים בלימון ירוק, וכוסברה בפטרוזיליה.

המצרכים:
500 גרם חזה עוף חתוך לקוביות
2 בצלים, קצוצים
2 כפות שמן
1 סלסילת פטריות, חתוכות לקוביות
3 בצלים ירוקים, קצוצים
מיץ וקליפה מגוררת מליים אחד
1 קופסת שימורים (400 מ"ל) חלב קוקוס
4 כפיות כוסברה קצוצה
1 ענף למון גראס (לא חובה)
1 כפית אבקת קארי
מלח

אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת גדולה ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הפטריות והבצל הירוק, מתבלים במלח,  ומטגנים מספר דקות, עד שהפטריות מתרככות ומשחימות. מזיזים את הבצל והפטריות לצידי המחבת, מעבירים את קוביות העוף למחבת, מפזרים עליהם את קליפת הליים המגוררת, וצורבים את העוף משני הצדדים עד שהוא מלבין.  יוצקים למחבת את חלב הקוקוס, מוסיפים מיץ ליים, כוסברה, קארי, למון גראס, ומתבלים בעוד מלח לפי הטעם. מביאים לרתיחה ומבשלים 2-3 דקות נוספות, עד שחלב הקוקוס מסמיך מעט.

מי מכין מרק כשבחוץ שרב?? מודה באשמה. אני חולה כבר מספר ימים עם סינוסיטיס, וממש ממש התחשק לי מרק. כאילו שזה לא מספיק מבאס להיות חולה, אז בחוץ גם חם נורא, וברחוב מול ביתי עושים עבודות עפר וניקוז, כך שבמקום להתכרבל על הספה עם טישו ושמיכת פוך לצלילי הגשם שיורד, אני מזיעה את נשמתי מול תוכניות טלוויזיה הזויות כמו "Amazing Wedding Cakes 2" בערוץ החיים הטובים (לא יעזור, אני מתה על התוכנית הזו!), לצלילי צפצופי דחפור מעצבנים.

אז ממש ממש בא לי מרק, למרות שארטיק הוא מאכל יותר הגיוני במזג האוויר הזה (לא לדאוג, גם ארטיקים אני אוכלת לי…).

בהתחלה חשבתי להכין מרק תירס, אבל לא הייתי בטוחה שאוהב את זה, אז החלטתי לקחת את המתכון האהוב עליי למרק קישואים ועדשים כתומות, להחליף קישואים בדלורית, עדשים כתומות בעדשים שחורות, לשנות קצת את התיבול, ולנסות את מזלי. יצא מרק ממש ממש מעולה, אמנם עם צבע מעט לא מושך, אבל סמיך, נזידי וטוב, כמו שמרק צריך להיות.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל בינוני, קצוץ
500 גרם דלורית, קלופה, מגולענת, וחתוכה לקוביות
2 כוסות עדשים שחורות, שטופות
1/2 3 כוסות מים (השתמשתי במינרליים. אפשר להשתמש גם בציר, אם יש לכם)
1/2 כפית אגוז מוסקט
מלח, פלפל שחור
מים רותחים לדילול המרק (השתמשתי ב-2 כוסות)

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר, ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הדלורית והעדשים ומערבבים. מוסיפים מים ומתבלים באגוז מוסקט, מלח ופלפל. מבשלים עד שהעדשים רכות. טוחנים את המרק בבלנדר מוט ידני (אני טחנתי למרקם גס, כך שחלק מהעדשים נשארו שלמות). מדללים במים רותחים לסמיכות הרצויה. מתקנים תיבול.

מזמן מזמן מזמן לא הכנתי פנקייקס, והשבוע התחשק לי לפנק את הילדים, כנראה בגלל שאני חולה והיה לי קשה לבלות איתם… מדובר ברגשות אשם מטופשים, אני יודעת, אבל אני בטוחה שהאמהות בקהל מבינות אותי. אנחנו לא תמיד מסוגלות לשלוט על רגשות האשם האלו.
המתכון הוא מהבלוג Pinch My Salt (אחלה שם), והוא קל להכנה ואפילו יחסית דיאטטי. אין שמן או חמאה – השומן מגיע מהריויון. הפנקייקס רכים וטעימים, לא מאוד מתוקים ועם טעם עדין של לימון. את הריויון אפשר להחליף בכוס חלב שעורבבה עם כף מיץ לימון, והונחה בצד ל-10 דקות.

המצרכים:
1 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
1/8 כפית מלח
4 ביצים, מופרדות, בטמפרטורת החדר
1 כוס ריויון, בטמפרטורת החדר
2 כפות דבש (או כף אחת של סוכר)
רליפה מגוררת מלימון אחד
2 כפות מיץ לימון, בטמפרטורת החדר

אופן ההכנה:
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה ומלח. בקערה נפרדת, טורפים חלמונים, ריויון, מיץ לימון, קליפת לימון ודבש. יוצקים לקערת הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נספג.
בקערה נפרדת, מקציפים את החלבונים לקצף יציב (במערבל חשמלי או במקצפה ידנית). מקפלים את הקצף בעדינות לתוך בלילת הפנקייקס.
מחממים מחבת ומרססים בתרסיס שמן או חמאה. יוצקים כפות מהבלילה למחבת, ומטגנים עד שהפנקייקס מתחילים להתייבש, השוליים מתחילים להזהיב, ומופיעות בועות. הופכים ומטגנים מהצד השני. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
ממשיכים כך עד תום הבלילה.

היום יצאנו לניווט משפחתי ביער חורשים, אירוע שאורגן על ידי המועצה האיזורית דרום השרון. פגשנו שם ילד מהגן של אייל יחד עם אביו ואחיו הגדול, וניווטנו ביחד. הפעם היחידה שבה יצא לי לנווט היתה בסדנת שטח לקצינים מצטיינים שעשיתי כשהייתי בצבא (בקורס קצינות פספסתי את מסע הניווט כי נסעתי לטקס קבלת התואר הראשון שלי), וכאז כמו היום – נתתי לגברים להוביל (ולזרוק לאוויר כל מיני מילים כמו "שלוחה", "שביל בירבור" וכו'), ובעיקר הלכתי לי אחריהם ונהניתי מהבריזה הקלילה שהיתה במקום (למרות שהיה מאוד חם) ומהנוף. היה חביב ביותר. לא הגענו לכל נקודות הציון, כי אחרי שעתיים של הליכה הילדים היו ממש הרוסים (למרות שהם הלכו כמו גיבורים), ורצו כבר להגיע בחזרה לרכבים. במקור לקחנו איתנו ארוחת צהריים כדי לאכול במקום, אבל יאיר נרדם וגם אנחנו היינו מאוד עייפים, אז העדפנו כבר לנסוע הביתה ולאכול בבית, אחרי מקלחת טובה.
גם השבוע הכנתי פרגיות בלימון ועשבי תיבול, הפעם בכמות כפולה (וטוב שכך, כי אייל אכל 4 נתחים). חשבתי ללוות את הפרגיות באורז, אבל בסוף החלטתי ללכת על תפוחי אדמה, כי נשארו לי עשבי תיבול מהכנת הפרגיות, וזה נראה לי מתאים. הכנתי בעבר תפוחי אדמה אפויים ברוזמרין, אז הפעם אילתרתי מנה בסגנון הזה. חתכתי את תפוחי האדמה לקוביות, ערבבתי עם עשבי תיבול, כורכום ופפריקה, ואפיתי בתנור. הכורכום נתן צבע צהוב משגע לתפוחי האדמה, והם יצאו רכים וטעימים מאוד.

הפעם אני לא מציינת כמויות, כי זה לא ממש משנה. השתמשו בתבלינים ובשמן לפי טעמכם.

המצרכים:
תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות (עם הקליפה)
עלי רוזמרין
עלי תימין
שמן זית
כורכום
פפריקה מתוקה
מלח גס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפיה (או כל תבנית אחרת שתכיל את תפוחי האדמה בנוחות).
מפזרים את תפוחי האדמה בתבנית בשכבה אחידה. יוצקים מעל את שמן הזית, מפזרים את עשבי התיבול ומתבלים בכורכום, פפריקה מתוקה ומלח גס. מערבבים היטב בידיים ומשטחים לשכבה שטוחה ואחידה.
אופים בתנור עד שתפוחי האדמה משחימים ומתרככים (אפיתי 30 דקות).

אייל מנקב את המפה שלנו באחת מנקודות הציון:

 לליווי הפרגיות בלימון ועשבי תיבול, החלטתי להכין אורז או קינואה. כדי שלא יהיה משעמם, הוספתי גם תירס, וזרקתי בפנים כל מיני מרכיבים בניסיון לייצר טעם תאילנדי-אסייתי משהו, בהשראת תוכנית שראיתי בערוץ האוכל כשהייתי בחדר כושר ביום חמישי. לאחר שהקינואה היתה מוכנה, הגעתי למסקנה שהיא תהיה קצת ספייסית עבור הילדים, אז הוספתי כף דבש שאיזנה את הטעמים. המנה יצאה ממש מוצלחת, ולראיה – טרפנו הכל ביום שבת… גם אייל מאוד אהב את הקינואה.
ליים קניתי בשוק האיכרים בנמל ת"א, אבל אפשר למצוא גם בסופרמרקט, או להחליף בלימון ירוק. מי שלא אוהב כוסברה, יכול להחליף אותה בפטרוזיליה.

המצרכים:
1 כף שמן (השתמשתי בקנולה)
1 כוס גרגירי תירס
1 כוס קינואה
2 כוסות מים רותחים
4 כפיות כוסברה קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
1/2 כפית כמון
1/2 כפית כורכום
1 כפית ג'ינג'ר טרי מגורר דק (השתמשתי בקוביה קפואה)
מיץ וקליפה מגוררת מליים אחד
1 כף דבש (לא חובה)
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר. מוסיפים את התירס ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים את הקינואה ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים את המים הרותחים, כוסברה, כמון, כורכום, ג'ינג'ר, קליפת ליים מגוררת ומיץ ליים. מתבלים במלח ופלפל שחור ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים עד שכל המים נספגים בקינואה. טועמים, ואם יש צורך מוסיפים את הדבש ומערבבים היטב.

היום נסענו לגן הלאומי בעין חמד. היינו שם לאחרונה לפני 5 שנים, כשחגגנו את יום נישואינו השלישי (איך הזמן טס…), ואני הייתי בהריון בחודש חמישי עם אייל בבטן. בשישי בערב תכננתי להכין לנו ארוחת צהריים שניקח איתנו למקום, אבל הייתי כל כך עייפה, שנרדמתי על הספה מול הטלוויזיה ולא הכנתי כלום. כשקמתי בבוקר (אחרי שבעלי פירגן לי שינה ארוכה ומתוקה במיוחד…) הייתי צריכה לארגן אוכל, ומהר. במקרר היו נתחי פרגיות שאיתם תכננתי להכין את המנה העיקרית, אך לא היה לי מושג מה להכין איתן, והייתי צריכה משהו מאוד מהיר ופשוט. אוסף המתכונים שלי בא לעזרתי, ומצאתי רעיון מוצלח בבלוג Everybody Likes Sandwiches – פרגיות בלימון ועשבי תיבול. אני מודה שבהתחלה הייתי די סקפטית. המתכון לא כלל שמן וחששתי שהפרגיות יתייבשו. להפך – הן יצאו רכות, עסיסיות ופשוט טעימות נורא. אכלנו אותן בכיף, וגם הילדים מאוד אהבו (אייל נתן לי נשיקה ואמר שאני תמיד מכינה דברים טעימים).
השתמשתי בתערובת של עשבי תיבול שיש לי בעציצים במרפסת. אתם מוזמנים לשנות לפי טעמכם או המצאי בבית.

המצרכים:
500 גרם נתחי פרגיות (ירכי עוף ללא עור ועצם)
מיץ וקליפה מגוררת מלימון אחד
עלים מ-2 ענפי רוזמרין
עלים מ-2-3 ענפי תימין
עלים מ-2 ענפי אורגנו
מלח גס, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות.
ממליחים ומפלפלים את נתחי הפרגיות משני הצדדים. מסדרים בתבנית שתכיל אותם בנוחות (הכי נוח בתבנית חד פעמית).
מפזרים על הפרגיות את עשבי התיבול ואת קליפת הלימון המגוררת. יוצקים מעל את מיץ הלימון.
אופים כ-40 דקות, עד שהפרגיות מבושלות.

 במקרר יש בננות בשלות מאוד. מה אכין איתן? ניסיתי כל כך הרבה וואריאציות של מאפים עם בננות, אז מה עוד נשאר?
התייעצתי עם חברי דף הבלוג בפייסבוק (אתם מוזמנים להצטרף אם עדיין לא עשיתם זאת!), וחשבתי על כמה רעיונות בעצמי. בסוף החלטתי על שילוב של בננה וחמאת בוטנים, שילוב שהזכיר לי את אלביס. המתכון מהבלוג Baking Bites, ועשיתי בו קצת שינויים.
יצאו לי 14 מאפינס רכים וטעימים. גם בעלי וגם הילדים מאוד אהבו אותם.

המצרכים:
3/4 1 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1 כוס סוכר
1/4 כוס שמן (השתמשתי בקנולה)
1/4 כוס חמאת בוטנים חלקה
2 ביצים
2 בננות גדולות ובשלות, מעוכות

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות. משמנים תבנית מאפינס  של 12 שקעים (אפשר גם לרפד במנז'טים) ועוד 2 תבניות שקעים אישיות (סה"כ 14 שקעים).
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה ומלח. בקערה שניה טורפים שמן וסוכר. מוסיפים חמאת בוטנים ומערבבים לעיסה חלקה. מוסיפים ביצים וטורפים עד שהן נבלעות בתערובת. מוסיפים בננות ומערבבים.
יוצקים את תערובת הקמח ותערובת חמאת הבוטנים, ומערבבים רק עד שהקמח נספג בעיסה.
מחלקים את העיסה בין השקעים. אופים כ-25-30 דקות, או עד שהמאפינס מזהיבים וקיסם המוכנס למרכזים יוצא יבש.

 המתכון הזה הוא המתכון הראשון שאני מנסה מתוך סדרת הספרים של החנות הלונדונית Books for Cooks. הוא משך את תשומת ליבי משום שהוא קל ופשוט, משום שהיו לי את כל מצרכי הרוטב בבית, ובפריזר היו גם חלקי עוף. בראש השנה גיליתי שהילדים שלי מאוד אוהבים חלקי עוף שונים – כן, גם יאיר. הם טרפו את שוקי העוף בדבש, שום וסויה שהכנתי לארוחת ראש השנה, ומאז רציתי לשחזר את ההצלחה. במתכון הזה שיניתי את יחסי המרכיבים ברוטב, כי חששתי שהוא יהיה חריף מידי בשביל הילדים. הגדלתי את כמות הדבש והפחתתי בכמות השום. העוף יצא עסיסי, שחום וטעים מאוד.
אני השתמשתי בחלקי העוף שהיו לי בפריזר, אבל אפשר להשתמש בכמויות אחרות (במקור המתכון מיועד ל-12-20 כנפיים) – רק כנפיים, רק שוקיים, כרעיים מחולקות וכו'.

המצרכים:
10 כנפי עוף
4 שוקי עוף
מיץ מ-2 לימונים
3 כפות חרדל גרגירים
3 כפות דבש
3 שיני שום כתושות
מלח גס, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 220 מעלות. מרפדים תבנית מלבנית בנייר אפיה (גודל התבנית צריך להיות כזה שיכיל את חלקי העוף בנוחות) או משתמשים בתבנית חד פעמית.
מערבבים בקערה מיץ לימון, חרדל, דבש ושום. מוסיפים את חלקי העוף ומערבבים היטב. מסדרים את חלקי העוף בתבנית בשכבה אחת. יוצקים מעל את הרוטב שנשאר בקערה, ומתבלים במלח ופלפל.
אופים בתנור במשך 30 דקות. הופכים את חלקי העוף ואופים 20 דקות נוספות, או עד שהעוף שחום ומבושל לחלוטין.

 צר לי לאכזב אתכם, אבל הפוסט הזה לא יהיה מוקדש למסעדות גורמה שדגמתי ברחבי לונדון. האוכל היה אחד הדברים הכי פחות חשובים לנו בטיול, ולא רצינו להוציא עליו הרבה כסף, או לבזבז בגינו זמן. פינקנו את עצמנו במסעדה רק פעם אחת, ובשאר הפעמים אכלנו "תוך כדי" ו-"על הדרך" – בחדר במלון, על הדשא ליד ה-London's Eye (הגלגל הענק), בשיט בחזרה מגריניץ'… לראות את הדינוזאור טי רקס ב-Natural History Museum שוב ושוב ושוב היה הרבה יותר חשוב! (לפחות לחלק מאיתנו, ששמו מתחיל ב-א'…)

מי שיותר רציני מאיתנו, יכול להיעזר באתר הקופונים הזה, המכיל קופונים למסעדות שונות, חלקן רשתות (דילים שונים כמו 1+1, וכו'), אותו תרמה לי כרמית המופלאה, שאותה היכרתי בתואר השני שלי (היא היתה רכזת הסטודנטים. מסקנה: היה שווה לעשות תואר שני), ושגרה כעת עם משפחתה בלונדון.

אז איפה כן אכלנו?

Wagamama
מסעדת הנודלס המפורסמת מכולן, שבה אכלתי לראשונה לפני 8 שנים, בסניף המקורי ליד המוזיאון הבריטי. היום יש סניפים ברחבי לונדון, ואנו אכלנו בסניף שליד ה-Tower of London. למי שלא מכיר, מדובר במסעדה אסייתית, שבה האוכל מוגש לשולחן מיד כשהוא מוכן, כך שיכול להיות מצב שבו המנות יופיעו שלא בסדר שהזמנתם אותם (מי שמכיר את מסעדת זוזוברה בהרצליה – מדובר באותו סגנון). רמת המחירים היתה דומה לארץ (בזכות שער החליפין הסביר של הפאונד), והאוכל היה טעים מאוד. אני אכלתי chicken tama rice – מנת אורז עם פטריות ועוף ברוטב יין אדום, שהיתה מעולה. בעלי אכל wagamama ramen ואייל אכל נודלס עם סלמון וירקות (מנת ילדים). כל ילד מקבל כוס עם צבעים וכן דפי צביעה עם תרגילים שונים.

מקדונלד'ס
כשסיפרתי לאנשים שאנחנו נוסעים ללונדון, ושאני מוטרדת מנושא האוכל, כולם אמרו לי – מה הבעיה, אוכלים במקדונלד'ס!
כן, כן, אני יודעת שזה ג'אנק פוד, אבל כשצריך משהו מהיר ומשביע, ומקום עם שירותים, זה עושה את העבודה… הילדים שלי לא אוכלים המבורגרים של מקדונלד'ס, אבל מסתבר שבלונדון אחת האופציות בארוחת הילדים היא של אצבעות דג, ודגים הם אוהבים מאוד, כך שמבחינתנו זה היה מעולה.

שווקים
ביקרנו בשוק Borough Market ובשוק בגריניץ'. בשניהם יש הרבה דוכנים שניתן לקנות בהם אוכל מוכן מכל הסוגים.

פיש אנד צ'יפס
אי אפשר לבקר בלונדון מבלי לאכול את המאכל הקלאסי הזה! במיוחד שהילדים שלי מאוד אוהבים דגים. אפשר להשיג את המנה הזו כמעט בכל מקום. אנחנו לקחנו take away ממקום בשם The Fish & Chip בגריניץ', ואכלנו בסירה בדרך חזרה לווסטמינסטר. היה מעולה.
אייל עם פיש ביד אחת, צ'יפס ביד שניה:

מרקס & ספנסר – Food
איזור האוכל של מרקס & ספנסר שווה במיוחד, ואפשר לשבת שם לאכול וגם לקנות אוכל מוכן מעולה – סנדביצ'ים, סלטים, קינוחים, סלטי פירות ואפילו סושי. לא מדובר פה בכריכים קרים ועלובים שאתם מכירים מחנויות הנוחות של תחנות הדלק פה בארץ, או בסלטי חסה עם שקית רוטב אלף האיים. אנחנו קנינו שם (ואכלנו בחדר במלון) סלט קוסקוס עם ירקות קלויים (מעולה), סלט אורז פראי ושרימפס ברוטב לימון-קוקוס (גם מעולה), סנדביץ' עם נתחי עוף, סנדביץ' עם שרימפסים קטנים, סלט פירות (אבטיח, מלון, אננס וענבים) ומוס שוקולד ומסקרפונה. מומלץ.

Tesco
סופרמרקט שאפשר למצוא בכל פינה, וגם שם ניתן לקנות אוכל מוכן – סנדביצ'ים וסלטים שונים. קניתי שם גם עוגיה גדולה ומעולה עם חתיכות שוקולד… יאמי.

Pret a Manger
רשת שניתן לקנות בה סנדביצ'ים, טוסטים, סלטים, עוגיות וקינוחים שונים. אכלתי משם סנדביץ' אבוקדו ושרימפס שהיה מעולה.

קאפקייקס, עוגיות ובתי קפה:

Ben's Cookies – רשת שמוכרת בעיקר עוגיות גדולות וטעימות, מכל מיני סוגים. אכלתי עוגייה עם חתיכות תפוזים ושוקולד חלב שהיתה מעולה.

Ella's Bakery – מקום בקובנט גרדן שמוכר קאפקייקס. בוודאי כבר הבנתם שיש לי משיכה עזה לקאפקייקס, ולכן כשראיתי את המקום הייתי חייבת להיכנס. אחד הדברים החמודים/מיוחדים בקאפקייקס שלהם, הוא קישוט של נצנצים (גליטר). לגבי הטעם – זה כנראה תלוי מה לוקחים. אייל בחר בקאפקייקס שוקולד שהיה טעים. אני בחרתי בקאפקייקס עוגיות אוראו שלא הייתי מסוגלת לאכול. הוא היה שמנוני ומתוק מידי בשבילי.

Kitchen & Pantry – בית קפה באחד הרחובות הסמוכים לחנות Books & Cooks. נכנסנו לשם כדי להתאושש מהביקור האינטנסיבי. מקום חביב עם הרבה ספות וכורסאות. יש שם עוגיות, מאפים, קרפים וגם אוכל ממש. בעלי שתה שם קפה, ואני אכלתי עוגיית שוקולד לבן ומקדמיה שלא היתה משהו.

Starbucks – יש סניף בכל חור. אני מציינת את המקום רק בגלל שיש להם יחס מיוחד לילדים – אם אומרים שהמשקה החם הוא לילד, מקבלים אותו בטמפרטורה מעט נמוכה יותר, שמותאמת לילדים. הנה משהו שבארץ צריך ללמוד ממנו, במיוחד בהתחשב בטמפרטורת ההגשה הגבוהה שבה מגישים מנות ילדים במסעדות.

זו ההתנסות שלנו, וכמובן שיש עוד רשתות ומקומות רבים לאכול בהם. לא ניסינו לאכול בפאבים (אולי בביקור הבא). ההמלצה העיקרית היא לאכול את הארוחה החמה בצהריים – כי אז יש עסקיות ומבצעים, והמחירים זולים יותר. אתם מוזמנים להשאיר טיפים נוספים בתגובות.