מאסטר שף – השבוע השני

זה מה שלמדתי השבוע בתוכנית "מאסטר שף":

א. כולם אוהבים את חיים כהן
זה מדהים. האיש פשוט מלך ישראל. לכל מקום שהוא הולך, אנשים מתרגשים, מחבקים, מנשקים, נמסים למראהו. מעניין כמה מנדטים זה שווה. האמת? צודקים.

ב. מיכל אנסקי צריכה ללכת עם שיער פזור
המתמודדת הספרית אמרה לה ששיער אסוף מבגר אותה. האמת? צודקת.

ג. במיה זה הכי, אחי
מסתבר שחיים כהן מאוד אוהב במיה. מסתבר שבמיה קוטמים בתנועה סיבובית. מסתבר שבמיה היא עדינה ועדיף לא לחנוק אותה עם רוטב. מסתבר שהיו שלוש מנות עם במיה בתוכנית האחרונה, שתיים מתוכן עברו שלב. מסתבר שבכל חיי הכנתי רק תבשיל אחד עם במיה. אוקיי, הפנמתי.

ד. עליך לבשל כשהמקום בו נולדת מעוך לתוך האוכל שלך
כך הנחה אייל שני את המתמודד חסר האצבעות מבאר שבע. כך שיבח את עמית אהרנסון (ההורס) – שמרגישים את ירושלים בתבשילים שלו.
אני גדלתי במושב. אני מבינה עכשיו שעליי לבשל עם פירות הדר, אבוקדו ותותים. אמא ואבא, ממתינה למשלוח.

ה. לא מערבבים סוגים שונים של פירות ים
תהרגו אותי אם אני מבינה למה. מה רע בצלחת ענקית עמוסה בקלמרי, שרימפס, סרטנים, קוקי סן ז'אק וכו' וכו'. אני באמת לא מבינה.

ו. מושון מהסרטים של יהודה ברקן הוא עורך דין
וזו לא מתיחה.

ז. יש דבר כזה, סינסתזיה (ערבול חושים)
הקטע הזה הרג אותי. הוא חווה את יום שלישי כוורוד עתיק, המילה "סן קריסטובל" עושה לו בחילה, ויום שבת הוא לבן. לא הבנתי אם יש לו ילדים או לא, כי אצלי יום שבת נוטה יותר לסגלגל-אפור כהה, על שום העיגולים השחורים שמתחת לעיניים שלי ושל בעלי כשהילדים מעירים אותנו ב-6 בבוקר.

השבוע מפלס הבכי והעצב ירד קמעה. אמנם היו כמה מקרים עצובים של מוות במשפחה, נכויות ובעיות אחרות (וסליחה על הציניות, אבל כשדוחפים לך את הרגש בפרצוף, זה מתבקש), אבל היו גם קטעים הזויים אחרים כרוני ליבוביץ' האופנובנק, מושון מסרטי המתיחות של יהודה ברקן, אסתריקה נגיד, כרמל-כאמל (אתה מקסים), עינב שאימה ואחיותיה לא נותנות לה לבשל ואשת ריקודי העם מאשקלון. אם בשבוע הראשון עוד הבנתי פחות או יותר את ההגיון השיפוטי של השופטים, הפעם איבדתי אותם לגמרי. היה נראה שכל עוד יש לך סיפור, בישלת מהבטן, ואתה מראה את הרגש הנכון – אייל שני יעביר אותך. למה? ככה. מיכל אנסקי ורפי אדר נתנו טון יותר מקצועי הפעם.

תודה לאל, האודישנים נגמרו (ותודה לכם "קשת" שלא מרחתם אותם על פני מיליון פרקים כמו ב"כוכב נולד", כי באמת די), ובפרקים הבאים נצפה במחנה האימונים. מעניין אותי איך זה יהיה. האם כמו ב"כוכב נולד" הם ישאירו את המתמודדים ערים כל הלילה כדי לראות מי מסוגל לקצוץ בצל תחת לחץ? מקווה מאוד שלא.

לפוסט הראשון בסדרה על תוכנית הריאליטי "מאסטר שף"


עוגת תפוחים, מייפל וג'ינג'ר

 אני חושבת על תפוחים, מייפל וג'ינג'ר, ואני חושבת על סתיו. אצלנו 30 מעלות, ואני חושבת על השלכת הכתומה-צהובה בלונדון. להתעטף בצעיף, ללכת בהייד פארק, לבעוט ולדרוך על העלים שנשרו על המדרכה, קרנץ' קרנץ' קרנץ'… מתי יגיע הסתיו גם אלינו?
הכנתי את העוגה הזו אתמול כדי להביא היום לעבודה. היא עשירה וטעימה. ביתית כזו, ומתאימה ליד קפה או תה. אני אוהבת עוגות כאלו. גם החבר'ה בעבודה אהבו אותה. טעם וריח הגינג'ר בהחלט מורגש, ויחד עם התפוחים הוא נותן תחושה של בריאות ורעננות.
המתכון מהבלוג Baking Bites ועשיתי בו כל מיני שינויים: את החמאה החלפתי בשמן ואת השמנת החמוצה ביוגורט. גם היה לי רק 1/3 כוס מייפל (במקור 1/2 כוס)

המצרכים:
3/4 1 כוסות קמח
1 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
3/4 כוס סוכר חום
1/2 כוס שמן
3 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/3-1/2 כוס סירופ מייפל אמיתי (לא בטעם מייפל)
1 כף ג'ינג'ר טרי מגורר
200 מ"ל (3/4 כוס) יוגורט או שמנת חמוצה
2 תפוחים בינוניים, קלופים, מגולענים וחתוכים לקוביות

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות ומשמנים תבנית קוגלהוף או תבנית טבעת.
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה ומלח.
בקערה נפרדת טורפים היטב שמן וסוכר חום. מוסיפים את הביצים, אחת אחרי השניה, וטורפים היטב לאחר כל הוספה, עד שהביצה נטמעת בבלילה. מוסיפים וניל, ג'ינג'ר ומייפל, ומערבבים. מוסיפים לבלילה מחצית מתערובת הקמח, ומערבבים. מוסיפים את היוגורט או שמנת חמוצה ומערבבים. מוסיפים את שארית תערובת הקמח, ומערבבים רק עד שהקמח נספג בעיסה. מוסיפים את קוביות התפוחים ומערבבים.
יוצקים לתבנית. אופים כ-45 דקות, עד שהעוגה קפיצית למגע, וקיסם המוכנס במרכזה יוצא יבש.


מרק דלורית ועדשים שחורות

מי מכין מרק כשבחוץ שרב?? מודה באשמה. אני חולה כבר מספר ימים עם סינוסיטיס, וממש ממש התחשק לי מרק. כאילו שזה לא מספיק מבאס להיות חולה, אז בחוץ גם חם נורא, וברחוב מול ביתי עושים עבודות עפר וניקוז, כך שבמקום להתכרבל על הספה עם טישו ושמיכת פוך לצלילי הגשם שיורד, אני מזיעה את נשמתי מול תוכניות טלוויזיה הזויות כמו "Amazing Wedding Cakes 2" בערוץ החיים הטובים (לא יעזור, אני מתה על התוכנית הזו!), לצלילי צפצופי דחפור מעצבנים.

אז ממש ממש בא לי מרק, למרות שארטיק הוא מאכל יותר הגיוני במזג האוויר הזה (לא לדאוג, גם ארטיקים אני אוכלת לי…).

בהתחלה חשבתי להכין מרק תירס, אבל לא הייתי בטוחה שאוהב את זה, אז החלטתי לקחת את המתכון האהוב עליי למרק קישואים ועדשים כתומות, להחליף קישואים בדלורית, עדשים כתומות בעדשים שחורות, לשנות קצת את התיבול, ולנסות את מזלי. יצא מרק ממש ממש מעולה, אמנם עם צבע מעט לא מושך, אבל סמיך, נזידי וטוב, כמו שמרק צריך להיות.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל בינוני, קצוץ
500 גרם דלורית, קלופה, מגולענת, וחתוכה לקוביות
2 כוסות עדשים שחורות, שטופות
1/2 3 כוסות מים (השתמשתי במינרליים. אפשר להשתמש גם בציר, אם יש לכם)
1/2 כפית אגוז מוסקט
מלח, פלפל שחור
מים רותחים לדילול המרק (השתמשתי ב-2 כוסות)

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר, ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את הדלורית והעדשים ומערבבים. מוסיפים מים ומתבלים באגוז מוסקט, מלח ופלפל. מבשלים עד שהעדשים רכות. טוחנים את המרק בבלנדר מוט ידני (אני טחנתי למרקם גס, כך שחלק מהעדשים נשארו שלמות). מדללים במים רותחים לסמיכות הרצויה. מתקנים תיבול.


פנקייקס לימון וריויון

מזמן מזמן מזמן לא הכנתי פנקייקס, והשבוע התחשק לי לפנק את הילדים, כנראה בגלל שאני חולה והיה לי קשה לבלות איתם… מדובר ברגשות אשם מטופשים, אני יודעת, אבל אני בטוחה שהאמהות בקהל מבינות אותי. אנחנו לא תמיד מסוגלות לשלוט על רגשות האשם האלו.
המתכון הוא מהבלוג Pinch My Salt (אחלה שם), והוא קל להכנה ואפילו יחסית דיאטטי. אין שמן או חמאה – השומן מגיע מהריויון. הפנקייקס רכים וטעימים, לא מאוד מתוקים ועם טעם עדין של לימון. את הריויון אפשר להחליף בכוס חלב שעורבבה עם כף מיץ לימון, והונחה בצד ל-10 דקות.

המצרכים:
1 כוס קמח
1/2 כפית אבקת אפיה
1/8 כפית מלח
4 ביצים, מופרדות, בטמפרטורת החדר
1 כוס ריויון, בטמפרטורת החדר
2 כפות דבש (או כף אחת של סוכר)
רליפה מגוררת מלימון אחד
2 כפות מיץ לימון, בטמפרטורת החדר

אופן ההכנה:
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה ומלח. בקערה נפרדת, טורפים חלמונים, ריויון, מיץ לימון, קליפת לימון ודבש. יוצקים לקערת הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נספג.
בקערה נפרדת, מקציפים את החלבונים לקצף יציב (במערבל חשמלי או במקצפה ידנית). מקפלים את הקצף בעדינות לתוך בלילת הפנקייקס.
מחממים מחבת ומרססים בתרסיס שמן או חמאה. יוצקים כפות מהבלילה למחבת, ומטגנים עד שהפנקייקס מתחילים להתייבש, השוליים מתחילים להזהיב, ומופיעות בועות. הופכים ומטגנים מהצד השני. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
ממשיכים כך עד תום הבלילה.


עוגת אגסים

 דלעת, תפוחים ואגסים – זה מה שקורה עכשיו בחו"ל. סתיו. ומה אצלנו? חם ולח… שרב.
כל השבוע שעבר כאב לי הראש, וביום שבת בערב גם הגרון התחיל לכאוב. בראשון בבוקר התעוררתי עם אף סתום, גרון כואב וכאב ראש. באסה. ישנתי עד הצהריים, ואחר כך ניסיתי להעסיק את עצמי. הכנתי לזניה, כי נורא התחשק לי, ובאותו שוונג החלטתי להכין גם עוגת אגסים, שאת המתכון שלה ראיתי במגזין Good Food של ה-BBC, שהבאתי איתי מלונדון. העוגה ממש פשוטה להכנה ויוצאת מאוד עשירה וטעימה. בדרך כלל אני מחליפה חמאה בשמן, אבל הפעם החלטתי להשתמש דווקא בחמאה, כי היתה לי תחושה שזה יחמיא יותר לאגסים, ואכן צדקתי.
אחותי הקטנה חגגה ביום חמישי שעבר את יום הולדתה, ואחותי האמצעית חגגה ביום ראשון את יום הולדתה. ביום ראשון הרמנו כוסית לכבוד שני ימי ההולדת אצל ההורים שלי, ואני הבאתי איתי את עוגת האגסים. הנוכחים אהבו את העוגה, ואחותי האמצעית אף הגדילה ואמרה שיש לה ממש טעם של עוגה מקונדיטוריה.

במקום אגסים מקופסת שימורים אפשר להשתמש ב-500 גרם אגסים טריים, קלופים ומגולענים.

המצרכים:
1 קופסת שימורים גדולה של אגסים בסירופ
מיץ מלימון אחד
1 כף ברנדי או קלבדוס או ליקר אגסים (לא חובה)
2/3 כוס + 2 כפות קמח
1 כפית גדושה אבקת אפיה
1/2 כוס סוכר
קורט מלח
50 גרם חמאה, מומסת
2 ביצים

לזיגוג:
2 כפות דבש או ריבת משמש חלקה
1 כף מים
לפיזור, אבקת סוכר

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית בקוטר 20 ס"מ.
מסננים את האגסים מהסירופ. חותכים את האגסים לקוביות בינוניות ושמים בקערה. יוצקים מעל את מיץ הלימון והברנדי/ליקר.
מנפים את הקמח, אבקת האפיה, המלח והסוכר לקערה נפרדת, ומערבבים. מוסיפים ביצים וחמאה ומערבבים היטב לבלילה חלקה. מוסיפים את האגסים, יחד עם הנוזלים, ומערבבים היטב. יוצקים לתבנית ואופים כ-50 דקות, עד העוגה משחימה ומתייצבת, וקיסם המוכנס למרכזה יוצא יבש.
מוציאים את העוגה מהתנור ומניחים לה להצטנן מעט. טורפים בקערית את הדבש עם המים. מורחים את הזיגוג על העוגה, ומפזרים מעל אבקת סוכר.


תוכנית הריאליטי "מאסטר שף"

ביום חמישי עלתה בערוץ 2 תוכנית ריאליטי חדשה – מאסטר שף, שבמסגרתה מתחרים בשלנים חובבים על התואר "המאסטרשף של ישראל". התוכנית שייכת ל"קשת" ומשודרת בימי חמישי ושבת.

הדבר הראשון שבלט לעיניי הוא ההשקעה הגדולה בתוכנית. לא באו פה לעשות משהו "חפיף", אלא השקיעו בעמדות בישול מצוידות, צילומי חוץ ועוד. הדבר השני שבלט לעיניי הוא עד כמה מבנה התוכנית מזכיר את התוכנית "כוכב נולד": ארבעה שופטים, חברים ומשפחה שמחכים מחוץ לדלת, הסינר שניתן לעוברים שלב, צילומי החוץ על המתחרים, ראיונות של המשתתפים באודישנים, השופטים שמפתיעים אותך בבית. לא ראיתי את המקור החו"לי, ומעניין האם הוא דומה או שונה.

אני מודה שאני לא חובבת גדולה של תוכנית ריאליטי ישראליות. תוכניות ריאליטי אמריקאיות אני חובבת יותר בגלל שהן פשוט טראש טהור – וזה כיף. בתוכניות הישראליות יש את מימד הרגש וה"אותנטיות" שהוא לעיתים מוגזם לדעתי, וזו גם אחת הבעיות שלי עם "מאסטר שף". אוכל ובישול בשבילי זה משהו כיפי, קליל, שעושים באהבה ושמחה, וקשה לי מאוד לשבת מול תוכנית שעוסקת באוכל ובישול, כשאני צריכה להחזיק את עצמי שלא לפרוץ בבכי עם כל מתחרה חדש שמציג את המנה והסיפור שלו. הסיפורים באמת מאוד מאוד מרגשים ונוגעים ללב, אך אסופה כל כך הדוקה שלהם, אחד אחרי השני, פשוט… מוציאה את התיאבון. המתחרה מוריה המתוקה והמתחרה הכבאי היוו אתנחתא שמחה וקלילה מכל העצב והבכי. מוריה המקסימה היא הפייבוריטית שלי כרגע.

למרות כל זאת, אין לי כוונה לפספס את התוכנית, ואני מקווה שכשנגיע לשלב המשימות התוכנית תעלה שלב ותעבור להיות יותר fun, קצבית ומותחת.

מילה על השופטים – "קשת" שיחקו אותה עם הרכב השופטים, והצליחו לגבש הרכב של אנשים מקצועיים שיודעים על מה הם מדברים, ועם זאת יש להם גם את נגיעת הסלבריטאיות והטלוויזיוניות. חוץ מזה, מיכל אנסקי מהממת, וקשה לי להתגבר על השמלות המדהימות, על החינניות שבה היא אוכלת, על השיער שלה ועל החיוך. מדהימה שכמוך, אולי תצאי איתי לקפה ועוגה?

אני מאחלת בהצלחה לכל המתחרים בתוכנית, ומקווה גם ליהנות מהצפיה וגם ללמוד דברים חדשים.

קרדיט על הצילום: הצלם פיני סילוק


תפוחי אדמה אפויים בעשבי תיבול, כורכום ופפריקה מתוקה

היום יצאנו לניווט משפחתי ביער חורשים, אירוע שאורגן על ידי המועצה האיזורית דרום השרון. פגשנו שם ילד מהגן של אייל יחד עם אביו ואחיו הגדול, וניווטנו ביחד. הפעם היחידה שבה יצא לי לנווט היתה בסדנת שטח לקצינים מצטיינים שעשיתי כשהייתי בצבא (בקורס קצינות פספסתי את מסע הניווט כי נסעתי לטקס קבלת התואר הראשון שלי), וכאז כמו היום – נתתי לגברים להוביל (ולזרוק לאוויר כל מיני מילים כמו "שלוחה", "שביל בירבור" וכו'), ובעיקר הלכתי לי אחריהם ונהניתי מהבריזה הקלילה שהיתה במקום (למרות שהיה מאוד חם) ומהנוף. היה חביב ביותר. לא הגענו לכל נקודות הציון, כי אחרי שעתיים של הליכה הילדים היו ממש הרוסים (למרות שהם הלכו כמו גיבורים), ורצו כבר להגיע בחזרה לרכבים. במקור לקחנו איתנו ארוחת צהריים כדי לאכול במקום, אבל יאיר נרדם וגם אנחנו היינו מאוד עייפים, אז העדפנו כבר לנסוע הביתה ולאכול בבית, אחרי מקלחת טובה.
גם השבוע הכנתי פרגיות בלימון ועשבי תיבול, הפעם בכמות כפולה (וטוב שכך, כי אייל אכל 4 נתחים). חשבתי ללוות את הפרגיות באורז, אבל בסוף החלטתי ללכת על תפוחי אדמה, כי נשארו לי עשבי תיבול מהכנת הפרגיות, וזה נראה לי מתאים. הכנתי בעבר תפוחי אדמה אפויים ברוזמרין, אז הפעם אילתרתי מנה בסגנון הזה. חתכתי את תפוחי האדמה לקוביות, ערבבתי עם עשבי תיבול, כורכום ופפריקה, ואפיתי בתנור. הכורכום נתן צבע צהוב משגע לתפוחי האדמה, והם יצאו רכים וטעימים מאוד.

הפעם אני לא מציינת כמויות, כי זה לא ממש משנה. השתמשו בתבלינים ובשמן לפי טעמכם.

המצרכים:
תפוחי אדמה, חתוכים לקוביות (עם הקליפה)
עלי רוזמרין
עלי תימין
שמן זית
כורכום
פפריקה מתוקה
מלח גס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפיה (או כל תבנית אחרת שתכיל את תפוחי האדמה בנוחות).
מפזרים את תפוחי האדמה בתבנית בשכבה אחידה. יוצקים מעל את שמן הזית, מפזרים את עשבי התיבול ומתבלים בכורכום, פפריקה מתוקה ומלח גס. מערבבים היטב בידיים ומשטחים לשכבה שטוחה ואחידה.
אופים בתנור עד שתפוחי האדמה משחימים ומתרככים (אפיתי 30 דקות).

אייל מנקב את המפה שלנו באחת מנקודות הציון:


מתכון מתוק שבועי: עוגת בננות וקרמל הפוכה

אני לא יודעת מה קרה לי השבוע. אני נורא נורא נורא עייפה! כל הזמן. אולי זו העייפות שאחרי החגים, מי יודע… אני רק יודעת שהשבוע נרדמתי על הספה בסלון ב-21:30, וזה ממש לא אופייני לי. שלא לדבר על כך שזה קרה פעמיים. מוזר ביותר.
תכננתי בכלל להכין ריבועי ג'ינג'ר או בראוניז ריבת חלב למתכון המתוק השבועי, אבל לא הייתי מסוגלת לחשוב אפילו על להפעיל מעבד מזון או להמיס שוקולד וחמאה. עד כדי כך הייתי עייפה… במקום זה פתחתי את הספר "אפייה ביתית – מאפים מתוקים, מאפינס, עוגות ועוגיות", שמאוד אהוב עליי, אולי משם תבוא הישועה. דפדפתי ודפדפתי, ונתקלתי במתכון לעוגת בננות וטופי הפוכה. עברתי על המתכון, ולמרבה הפתעתי, הוא התגלה כפשוט להכנה, ואפילו כולל שמן ולא חמאה. היו לי בבית גם בננות ממש ממש בשלות וגם בננות מוצקות יותר, ואת שאר המצרכים גם כן, אז פצחתי בהכנה. העוגה מורכבת משכבת קרמל, שכבת בננות פרוסות ובלילה (שגם היא מכילה בננות). שכבת הקרמל גם מזגגת את הבננות וגם נספגת בעוגה והופכת אותה לרכה ולחה במיוחד… הבאתי היום את העוגה לעבודה והיא זכתה להמון מחמאות (חלק טענו שזו אחת העוגות היותר טובות שהבאתי).
שימו לב שזו עוגה עם כמות כפולה של בננות (גם בבלילה וגם כציפוי), ולכן, מי שלא משתגע על עוגות בננה או עוגות פירות בכלל, כנראה שלא ישתגע על העוגה הזו.

המצרכים:
לקרמל ולציפוי
1 כוס סוכר לבן
1 כוס מים
1/2 1 – 2 בננות בשלות אך מוצקות, פרוסות

לבלילה
2 ביצים, טרופות קלות
1 כפית תמצית וניל
3/4 כוס דחוסה סוכר חום
2/3 כוס שמן (השתמשתי בקנולה)
1/3 כוס קמח תופח
2 כפיות סודה לשתיה
1 כוס בננות מעוכות (2-3 בנות בשלות מאוד)

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. משמנים תבנית בקוטר 22 ס"מ, ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה (אני ריפדתי גם את הדפנות).
עבור הקרמל, שמים בסיר בינוני את הסוכר והמים, מערבבים ומבשלים עד שהסוכר נמס, מבלי להביא לרתיחה. מביאים את הסירופ שנוצר לרתיחה, ומבשלים (בלי לערבב ובלי לכסות), עד שהסירופ מזהיב. יוצקים את הסירופ לתבנית. מסדרים עליו את פרוסות הבננות, זו לצד זו.
טורפים בקערה ביצים, תמצית וניל, סוכר חום ושמן. מנפים לקערה קמח תופח וסודה לשתיה, מוסיפים את הבננות המעוכות ומערבבים לבלילה אחידה. יוצקים לתבנית מעל שכבת הבננות ומיישרים.
אופים 40-60 דקות, עד שהעוגה יציבה וקפיצית (לחיצה עליה באצבע לא משאירה סימן). מוציאים מהתנור ומשהים 5 דקות בתבנית. הופכים על רשת צינון או צלחת הגשה.
מגישים את העוגה בטמפרטורת החדר או חמימה.


לקראת יום הולדת 32: ה-wish list

עוד 3 שבועות בדיוק, ב-2 בנובמבר, אחגוג את יום הולדתי ה-32. אני מאוד אוהבת ימי הולדת ומתנות, גם שלי וגם של אחרים. התחלתי כבר לחשוב איזו עוג(ו)ת יום הולדת אכין לעצמי, וכן אילו דברים הייתי רוצה לקבל במתנה. כל שנה אני קונה לעצמי מתנת יום הולדת – מפנקת את עצמי במשהו שאני רוצה ואוהבת, וגם השנה אעשה זאת. אני די מתרגשת לקראת יום הולדתי. עברה עליי שנה לא פשוטה, אבל הנה היא מסתיימת, ואני יודעת שהשנה הקרובה תהיה הרבה הרבה יותר טובה 🙂

אז מה הייתי רוצה?

המתנות האוניברסליות
א. בריאות
ב. בריאות
ג. בריאות
ד. מימוש עצמי
ה. הצלחה
ו. אושר
ז. עוד כמה שעות ליממה

המתנות הפרקטיות
א. זסטר של מיקרופליין
ב. מנדולינה, אבל כזו סופר-איכותית.
ג. שובר לסדנת בישול, אבל כזו שרק יושבים בה ומסתכלים על השף, ואחר כך אוכלים. לא בא לי לעבוד קשה.
ה. ספרים מה-wish list שלי ב-Amazon
ו. Pastry Blender (מין כלי ידני כזה להטמעת חמאה לתוך קמח)

מותר לחלום
א. Kindle או Tablet PC (לא Ipad, אני מחרימה את Apple…) שאוכל לטעון אליו מתכונים וספרי בישול ולבשל איתו במטבח.
ב. מנוי למגזין בישול מחו"ל – למשל Everyday Food של מרת'ה סטיוארט, או Good Food של ה-BBC
ג. עוד נסיעה ללונדון כדי שאוכל לבקר בשאר השווקים שהחמצתי, ולהקדיש יום שלם ל-Books for Cooks.
ד. נסיעה לארצות הברית לביקור בחנויות המדהימות שיש שם המתמחות באפיה (ובעוד מקומות אם אני כבר שם…)
ה. מאמן כושר אישי, כדי שאגיע סוף סוף בחזרה למידה 38

לא קשור לבישול או אוכל
א. בגדים!!!
ב. נעליים!!!
ג. תכשיטים!!! (למשל מה-Etsy favorites שלי)
ד. אקססוריז!!!


לונדון – המטבח של אוניית המלחמה HMS Belfast

ספינת המלחמה HMS Belfast היא ספינת מלחמה בריטית ותיקה, שכיום עוגנת בתמזה ומשתמשת כמרכז מבקרים. מדובר באטרקציה חביבה ביותר, שנהנינו מאוד לבקר בה. אייל במיוחד התלהב משלל המכונות, טילים, בוכנות ו-whatever שהוא ראה שם. הוא ואביו המהנדס (בעלי) שוטטו להם בחלקי הספינה השונים ובחנו כל מיני חלקים מכניים. אני טיילתי לי (עם יאיר בעגלה) בתערוכה מקסימה המשחזרת את החיים על הספינה – מגורי הקצינים, מגורי החיילים "הפשוטים", המתפרה, המרפאה, ו… גם המטבח 🙂
אז מה אכלו המלחים הבריטים? 

 

מכינים פיש (כחלק ממנת פיש אנד צ'יפס): 

 

 

מקלפים תפוחי אדמה לצ'יפס: 

 

התנורים של מטבח הספינה: 

 

איזה בשר…: 

 

מכינים לחם לכל הספינה. הרבה עבודה! 

 

מחלקים את מנת הרום המוקצבת לכל מלח:

 

ובסוף… צריך לנקות את הכלים. אפשר ששני גברים חסונים יבואו גם אליי הביתה וישטפו כלים?

בסך הכל, נראה שהם חיו די טוב מבחינת אוכל. אוכל פשוט – אבל טעים 🙂