אני בת מושב. אולי בגלל זה חקלאות, ייננות, גבנות ושאר המלאכות המייצרות, בסופו של דבר, את חומרי הגלם של האוכל שאותו אנחנו אוכלים, מרגשות ומרתקות אותי כל כך. כשהוזמנתי לבקר עם בעלי במשק יעקבס בכפר הרא"ה, נעניתי בשמחה (אני חובבת גבינות אדוקה – במיוחד מהזן של הקשות והמסריחות), ולא ציפיתי שאצא מהסיור כל כך נרגשת, עם עיניים נוצצות, מנסה לתזמן בראשי מתי נבוא לבקר שוב.

כפר הרא"ה שוכן בעמק חפר, פחות מחצי שעה נסיעה מהוד השרון, מקום מגוריי. ניווטנו לעבר החנות של המחלבה, אותה היא חולקת עם "אגדת לחם", מאפיית הבוטיק של ניבי ושני (ניבי נשואה לאחד מבני יעקבס, כך שיש גם קשר משפחתי ולא רק עסקי ). ל"אגדת לחם" אקדיש פוסט נפרד, כי ללחמים המופלאים של ניבי ושני מגיעה במה משלהם.

יום שישי, והמקום הומה. אנשים קונים לחמים, גבינות ושאר מוצרים (שמן זית, פסטות ועוד). בכניסה עגלת גלידה, שערן הגבן של המחלבה מכין מידי פעם. אסף יעקבס מספר לי שהמקום קיים מ-1996, הם מתמחים בגבינות קשות ומשווקים למגוון רשתות (כמו ארקפה, לחם ארז, מגה, שופרסל) וגם לבתי קפה ומסעדות (כמו "קובה ולולה" ו-"פיצה זאזא" בהוד השרון… ואני נזכרת שטעמתי מהגבינות המעולות שלהם גם באירוע במלון אלגרה). המושב הוא מושב דתי (של "הפועל המזרחי") והמקום סגור בשבת. הכל כמובן כשר.
אסף שולח אותנו עם ערן הגבן לביקור במחלבה. ערן מראה לנו את הרפת ומתקני החליבה, ומספר לנו שהכל התחיל כשהם חיפשו מה לעשות עם עודפי החלב שנשארו להם. הוא מסביר לנו על תהליך הייצור של הגבינות – הזרמת החלב, הגבן, הפיסטור… ואני נזכרת פתאום בבית הספר היסודי, ובלימודים על משק החלב, הכנת גבינות, חקלאות, בית האריזה של התפוזים ועוד… אני מתרגשת מאוד, ותוהה אם גם אייל ילמד את הדברים האלו בבית הספר. בעלי מצלם ומצלם ואני מתפעלת בקול רם, וגם קצת מצטערת שהמקום לא פתוח לסיורים, כי כל כך הייתי רוצה להביא לפה את הילדים, שילמדו כיצד מייצרים את הגבינות שהם בסופו של דבר רואים בסופרמרקט.

אנחנו מציצים לכל מקררי הגבינות: גאודה, רוקפור, קממבר, סנט מור ועוד.

קיבלתי במתנה מוצרים של המחלבה: גבינות קשות – גאודה, סנט מור, רוקפור, קממבר – שאת כולן אכלתי לגמרי לבדי (במשך שבוע, אני לא עד כדי כך גרגרנית! טוב, האמת היא שבכל מה שקשור לגבינות – דווקא כן קצת..), בעונג גדול ובליווי של לחם מעולה של "אגדת לחם" (ומידי פעם גם אבוקדו מהחצר של ההורים שלי); יוגורט לשתייה מעולה, שבחלקו השתמשתי לפסטה ברוטב עגבניות וירקות עם פירות ים, אפונה ויוגורט, ואת השאר גמא בעלי בהנאה. נותרו במקרר גבינת עיזים, גבינת לבנה וקרם פרש (מסתבר שאפשר להשיג קרם פרש בארץ!) שעוד מחכות לקצת השראה

ערן המליץ לנו לבקר במקומות נוספים באזור, כמו למשל אצל אלעד שמגדל ירקות אורגניים בכפר חוגלה, וכן במכוורת אופיר בכפר חוגלה. אנחנו עוד נגיע לשם.

בסוף החודש, בין ה-22-25 במאי, מחלבת משק יעקבס ומאפיית אגדת לחם מקיימים יריד ביכורים לשבועות, בבית העם בכפר הרא"ה, עם גבינות עזים ובקר, לחמים ומאפים, יין, דבש, שמן זית, פרחים ועוד. אני כמובן לא מתכוונת לפספס את זה כל הפרטים בדף האירוע של גבינות יעקבס בפייסבוק.
הנה ההזמנה:

לגבינות משק יעקבס יש גם אתר אינטרנט, שניתן למצוא בו מתכונים (הכנתי משם את המתכון המוצלח של מיני מאפינס גבינות), וגם דף פעיל בפייסבוק. למחלבה יש גם מועדון לקוחות שמקנה הטבות שונות.

קוראי הבלוג הקבועים בוודאי מודעים לחיבתי העזה לאי הבריטי בכלל ולבירתו לונדון בפרט. גם תכניות בישול בריטיות חביבות עליי ביותר – נייג'לה, ה-cook-along של גורדון רמזי, Ready Steady Cook ועוד. התכניות הבריטיות תמיד מלאות הומור עצמי ו-fun fun fun בריטי טהור, לעומת התכניות הישראליות שנוטות לכיוון הרגש ומסחטת הדמעות…

השבוע הוזמנתי להקרנה של הפרק הראשון בתכנית "בואו לאכול איתי", תכנית אוכל חדשה שעולה ביום ראשון הקרוב בערוץ 1. התכנית מבוססת על הפורמט של התכנית הבריטית Come Dine with Me: חמישה אנשים, זרים זה לזה לחלוטין, נפגשים בכל יום לארוחה בבית של אחד מהם. כל אחד בתורו מבשל לשאר ארוחה מלאה – ראשונה, עיקרית וקינוח. המשתתפים נותנים למארח ניקוד, ובסוף חמשת הארוחות מנצח מי שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר. התכנית מלווה את המארח משלב ההכנות, וכמובן מתעדת את הארוחה עצמה ואת האינטראקציה בין המשתתפים. בנוסף לכך יש קריין שמעיר כל מיני הערות ברקע על המתרחש.

אני מודה שאחרי התרגום המאוד לא מוצלח של ה-cook along של גורדון רמזי לגרסה ישראלית עם אהרוני וגיא לואל, הייתי מאוד סקפטית לגבי הגיור של התכנית הזו, והסתקרנתי מאוד לבוא ולצפות בתוצאה.
חששותיי התבדו. הפרק שראינו היה פשוט מעולה. חצי שעה של צחוק ו-fun, בלי בומבסטיות מוגזמת, עם קריינות נהדרת של שי אביבי וטקסט משובח. תכנית אינטליגנטית, איכותית, קטנה – כמו שצריך!!

שימו לב – התכנית היא תכנית יומית , מיום ראשון עד יום חמישי בשעה 19:00 – בכל יום מבקרים בבית של משתתף אחר, ובסוף 5 הימים מוכרז המנצח. העונה משתרעת לאורך של 10 שבועות – פוטנציאל התמכרות רציני

לתכנית יש גם דף פייסבוק, בו ניתן לצפות בפרומו. הנה קטע הפתיחה של הפרק הראשון:

(התמונה מכאן)

הפוסט שכתבתי בספטמבר לכבוד יום הולדת 8 לבלוג די סיכם את הרגשות שלי לגבי השנה האחרונה, כך שאין לי הרבה מה להוסיף עליו. בהחלט הייתי רוצה להקדיש את השנה הקרובה להתמקדות בעצמי ובמה שעושה לי טוב. אני כמובן רוצה ללמוד ולהתפתח עוד – אבל לא על חשבון השקט הנפשי שלי.
השנה פורסמו בבלוג 162 פוסטים, פחות משנת 2010 אבל יותר משנת 2009. ממוצע של 3.375 פוסטים לשבוע – שזה יפה מאוד בסך הכל. החודש עם מס' הפוסטים הרב ביותר היה ינואר 2011 עם 28 פוסטים – פוסט כמעט כל יום!
ב-2011 היו בבלוג מעל 300,000 ביקורים ומעל 158,000 מבקרים. שלושת הדפים הפופולאריים ביותר, מלבד דף הבית, היו לקט המתכונים לראש השנה, קטגוריית עוגות לימי הולדת והמתכון לעוגת שוקולד ללא קמח.

ב-2011 זכיתי בתחרות בשלני הרשת של "סוגת" (הרבה בזכותכם, הקוראים, שהצבעתם לי),  נכבשתי בשגעון הקאפקייקס, פגשתי את השף ישראל אהרוני, הכנתי את ה-rainbow cake המפורסמת, השתתפתי בסדנה לעיצוב עוגות עם בצק סוכר (אייל עד היום זוכר את העוגה שהכנתי שם בשבילו),  התחלתי עבודה חדשה, והתחלתי לסקור ספרי בישול בבלוג.

חגגנו לאייל מסיבת יום הולדת אבירים עם שולחן כיבוד בצבעי אדום-צהוב-לבן. חגגנו ליאיר מסיבת יום הולדת בריכה עם שולחן כיבוד בצבעי כחול-צהבהב-בז', וחגגתי לעצמי יום הולדת במסיבת rainbow בשלל צבעים.

ומה מתוכנן לשנת 2012?

א. להתנסות בהכנת עוגיות מקרון, עוגיות מדלן, לחמים, מאפי שמרים וכמובן עוד ועוד ועוד קאפקייקס.

ב. אוטוטו (בפברואר) נחגוג לאייל יום הולדת 6 במסיבת דינוזאורים (כמה לא מפתיע). הוא ביקש 3 עוגות יום הולדת: עוגת טריסרטופ (לגן), עוגת טי-רקס (למשפחה), ועוגת הר געש "עם ברכיוזאור, ושני ביצי דינזואור שמאחת מהן בוקע ברכיוזאור תינוק" (למסיבה).

ג. ליאיר נחגוג ביוני יום הולדת 3. חוץ מעוגה בצורת הספרה 3 שבכוונתי להכין, אזרום איתו ועם הבקשות שלו. הוא כבר ילד גדול מספיק בשביל לבחור את עוגת יום ההולדת שלו בעצמו (כל עוד זו עוגה שלא הכנתי בעבר כמובן ).

ד. אני רוצה לבשל יותר, בעיקר אוכל בריא שאוכל לקחת לעבודה לצהריים.

ה. אני מתכוונת להפחית את השתתפותי באירועי בלוגרים (למרות שב-2011 נהניתי ברבים מהם). אני מרגישה שזמני הפנוי מצומצם מאוד מאוד, ומעדיפה להקדיש אותו לעצמי ולמשפחתי.

ו. מי שירצה להשתמש בתוכן שלי, או שירצה שאכתוב בשבילו, יצטרך לשלם עבור זה. אני חושבת שעברתי כבר את שלב הכתיבה לאחרים עבור קרדיט.

ז. אנחנו מתכננים לנסוע השנה לברלין עם הילדים. אני מקווה שיצא לי לבקר שם בחנויות ובשווקים מעניינים, בין הביקור בגן החיות לביקור במוזיאון הטבע לביקור במוזיאון הטכני…

ח. השנה אני חייבת לשמור יותר על הבריאות שלי ולשפר אותה.

תודה רבה רבה רבה לכל מי שקורא אותי, מבשל בעקבות הפוסטים שלי, מגיב כאן בבלוג, לוחץ על לייק, עוקב אחריי בפייסבוק ומשתף בפייסבוק את הפוסטים שלי. אני מאחלת לכולכם שנה נהדרת, מלאה בריאות, אושר ודברים טובים, מכל הלב.

אני חולה כבר כמה ימים (וירוס של חורף), ובאופן כללי במצב צבירה של סמרטוט + גב ושכמות תפוסות, אבל בכל זאת החלטתי להכריח את עצמי לשבת ולכתוב את הפוסט הזה, כי כבר עבר חודש מאז יום ההולדת שלי, ועדיין לא כתבתי על מסיבת יום ההולדת הכיפית שערכתי לעצמי!
כפי שאתם אולי יכולים להבין, בחודש האחרון הכל האט אצלי. יש עליי לא מעט עומס, ואת הזמן שנותר, כשנותר, אני מעדיפה להקדיש לעצמי ולפעילויות שכוללות בעיקר רביצה על הספה, התכרבלות בשמיכת פליז, וגלישה באינטרנט דרך הטאבלט או צפייה בסדרות אהובות כמו "קאסל", "המפץ הגדול", "how I met your mother" והפייבוריט החדש – "cupcake wars".

Anyway, אני חולמת על מסיבת יום הולדת מושקעת וצבעונית כבר כמה חודשים. בשנתיים האחרונות לא ממש חגגתי את יום הולדתי כמו שצריך, והשנה החלטתי לפצות על כך, ולהזמין חברות למסיבה צבעונית ונשית אצלנו במרפסת. הנושא שבחרתי למסיבה היה somewhere over the rainbow, כלומר מסיבה בשלל צבעי הקשת.
הכיבוד שבחרתי להגיש היה כיבוד "של בנות": ירקות חתוכים, פירות חתוכים, קישים, סלט חסה עם ירקות בשלל צבעים, לחם וממרחים שונים, קאפקייקס, מיני עוגות שוקולד, למברוסקו ומיצים בשלל צבעים. גולת הכותרת היתה עוגת יום ההולדת – rainbow cake ב-6 שכבות – על הכנתה פינטזתי זמן רב.
גרלנדה ענקית ומהממת של בלונים בצבעי הקשת קישטה את המרפסת (כן, כן, אני ובעלי ניפחנו אחד אחד). המפה וכלי האוכל היו שקופים או לבנים, כדי לא לגרוע מהצבעוניות של הכיבוד.
בסוף הערב, כל אחד קיבלה מתנת תודה – מבחנה שקופה עם עדשי שוקולד בשלל צבעי הקשת.

תודה רבה רבה לכל החברות שבאו לשמוח איתי, וריגשו אותי מאוד :-) תודה למירב, רויטל, רותם, תמר ומיכל על התמונות.

למעלה באמצע: סלט חסה עם ירקות בשלל צבעי הקשת. אדום:עגבניות שרי. כתום: גזר. צהוב: גמבה צהובה. ירוק: חסה. סגול: כרוב סגול.

מיצים בשלל צבעי הקשת. משמאל לימין: אדום - מיץ תות בננה. כתום – מיץ תפוזים. צהוב – מיץ אשכוליות. ירוק – מיץ תפוח מלא. "כחול" – מים. סגול – מיץ ענבים.
למטה באמצע – מיני עוגות שוקולד ללא קמח, בקישוט של ספרינקלס בשלל צבעים.

קאפקייקס ליים ואוכמניות, בציפוי קרם קצפת וניל בצבע טורקיז, וקישוט קשת בענן (עננים מקרם קצפת וניל, קשת מפסים חמוצים). מעשה ידיי.

מגש פירות חתוכים בשלל צבעי הקשת. מלמעלה למטה: אבטיח אדום, מלון כתום, אננס טרי צהוב, קיווי ירוק, ענבים סגולים.

מגש ירקות חתוכים בשלל צבעי הקשת. מלמעלה למטה: עגבניות שרי אדומות, פרוסות גזר כתום, עגבניות שרי צהובות, פרוסות מלפפון ירוק, פרוסות צנון סגול.

מיני קישים בשלל צבעי הקשת. אדום: קיש עגבניות שרי, בזיליקום ופרמזן. כתום: קיש בטטות ורוזמרין. צהוב: קיש תירס. ירוק: קיש תרד וגבינה צפתית. כחול: קיש גבינת רוקפור. סגול: קיש בצל סגול. מעשה ידיי.

לחם אגוזים, וממרחים בשלל צבעי הקשת. משמאל לימין: אדום – ממרח עגבניות מיובשות. כתום – ממרח לימון כבוש. צהוב – פלפלים קלויים. ירוק – פסטו. כחול – גבינת רוקפור מפוררת. סגול – ריבת שזיפים. הכל נקנה בסופרמרקט.

כוסות למברוסקו צונן עם נחשי גומי.

קישוט לשולחן: צנצנת זכוכית עם שכבות של עדשי שוקולד בשלל צבעי הקשת.

קישוט לשולחן: צנצנת זכוכית עם שכבות של סוכריות גומי יין בשלל צבעי הקשת. הבנות גם נשנשו מהם (ובגלל זה השכבות מבולגנות בצילום… :-) )

עוגת יום ההולדת שהכנתי לי – Rainbow Cake! עם bunting (שרשרת דגלונים משולשים) בצבעי הקשת, שהכנתי מנייר בריסטול. לידיעתכם, Bunting זה ה-דבר עכשיו.
העוגה עצמה היא עוגת תפוזים ושמנת חמוצה עם ציפוי קרם קצפת וניל.

אני חותכת את העוגה. מה מסתתר מתחת לציפוי?

השכבות המשגעות על רקע הציפוי הלבן.

ועוד קלוז-אפ על השכבות. העוגה היתה כמובן מאוד טעימה, ולא רק צבעונית

ולסיום – מתנות לאורחות. כן, הכנתי אחת אחת בעצמי.

קצת פרטים לוגיסטיים לסיום:
כלים חד פעמיים, בלונים, נחשי גומי – "פארטי מרקט", הוד השרון.
מבחנות שקופות – "אקוורל", רעננה.
סוכריות גומי יין, פסים חמוצים: "משמש הכפר", א.ת. כפר סבא.
עדשי שוקולד, "מקלות סבא" צבעוניים: "עולם הממתקים", א.ת. כפר סבא.
כל שאר הדברים נקנו בסופרמרקט או שהיו לי בבית.

בשנה שעברה עשיתי wishlist לקראת יום הולדתי ה-32, וזו התגלתה כחוויה נחמדה ביותר, גם בגלל שאני אוהבת לעשות רשימות וגם בגלל שאכן חלק מהחפצים עברו לרשותי
ביום רביעי הקרוב (2.11.11) אחגוג את יום הולדתי ה-33, והחלטתי לעשות רשימה גם הפעם. כל שנה אני קונה לעצמי משהו במתנה. בשנה שעברה זה היה מיקרופליין (מתוך ה-wishlist), והשנה החלטתי לפנק את עצמי בדרך אחרת, ולקנות לעצמי כרטיס לאירוע הסתיו של 9Rooms. אשמע שם הרצאות של גיל חובב וליאור צורף, ואתפנק במניקור. אני מודה שאני לא מרגישה לחלוטין שייכת לאירוע מהסוג הזה (נראה לי מתאים לנשים זוהרות, רזות, מטופחות, עשירות ובעלות ביטחון), אבל החלטתי שבאותו יום אני כן הולכת להגשים את הפנטזיה ולהיות שייכת לקבוצה הנשית הזו, גם אם אצטרך לשחק את התפקיד.

קודם כל
מאחלת לעצמי המון המון בריאות, סיפוק, אושר, נחת, אהבה ושמחה.

חפצים
1. כף גלידה קפיצית (אולי בעצם שתיים), לעוגיות ולקאפקייקס
2. מדחום סוכר. אם יש מדחום שמתאים גם לסוכר וגם לבשר, אז בכלל טוב.
3. ספרי הבישול מה- amazon wish list שלי או מה-book depository wish list שלי (האחרון הוא אתר בריטי מומלץ).
4. ספר הבישול הבריא של גורדון רמזי בשפת המקור (לא התרגום לעברית).
5. תבנית לעוגה בצורת קאפקייק ענקית.
6. חותכני עוגיות בצורת דמויות מ-star wars
7. תבנית שקעים בצורת מיני עוגות חתונה (למשל זה או זה).
8. carrier שאפשר להעביר איתו קאפקייקס ממקום למקום (למשל זה).
9. טוסטר פסים איכותי.
10. מנוי למגזין BBC GoodFood.
11. חותכן עוגיות בצורת קאפקייק.

וחוץ מזה
לחזור למידה 38, לחזור לכושר, להיגמל משוקולד, סוכרים וגלוטן. זו המשימה העיקרית שלי השנה.

ב-1.9.2011 חגג הבלוג יום הולדת שמונה. 8. שמונה שנים. זה מספר בלתי נתפס בעיניי, ולחשוב שזה לא הבלוג הראשון שלי, ושבפועל אני בלוגרית כבר 11 שנה…
אז לפני שמונה שנים, כשהייתי נשואה יחסית טרייה (כמעט שנה נשואה), החלטתי שבישול זה דווקא כיף, וכבלוגרית פעילה ו-ותיקה, החלטתי גם לפתוח בלוג ולתעד את קורותיי בנושא. מעולם לא הייתי בשלנית לפני כן.
ב-8 השנים האלו גדלתי בכל תחום אפשרי. גם משפחתית – נולדו 2 הילדים, גם אישית, גם מקצועית, גם בישולית וגם קולינרית. צברתי ידע, צברתי ביטחון, צברתי ניסיון, ואין ספק שהבישול הפך כבר לחלק ממני.
לא תראו אותי הופכת את הבישול למקצוע. אין לי רצון ללמוד קולינריה או לקחת קורסים מקצועיים בבישול וקונדיטוריה. טוב לי בעולם המחשבים ועם עבודתי הנוכחית כמנהלת מוצר בתחום האינטרנט, וזה הכיוון שלי.
הבישול, האפייה והכתיבה עליהם יישארו תחביב אהוב, ואני חושבת שאני ברת מזל שמצאתי לי תחביב שכל כך ממלא ומשמח אותי.

אני גאה ושמחה לומר שהמון אנשים מבקרים פה כל חודש,  למרות שהבלוג לא מפורסם, לא מקודם ולא מקושר. בניתי הכל ב-10 אצבעות, ואני מצליחה לשמור על רמת עדכונים גבוהה ועל רמת מתכונים גבוהה (לדעתי לפחות). אני חושבת שהייחוד בבלוג הוא שהוא ממש מלווה את חיי. לכל מתכון יש סיבה, הסבר וסיפור – בין אם זו ארוחת צהריים בשבת או יום הולדת של הילדים. הבלוג משקף את חיי וחיי קשורים בבלוג.

השנים האחרונות לא היו פשוטות עבורי, ואני מקווה שהשנה הזו תהיה טובה יותר. הבטחתי לעצמי שהשנה אקדיש יותר זמן לעצמי – אוכל נכון, אשן כמו שצריך, אשמור על בריאותי ואגביר את מרכיב האושר בחיי.  אני חושבת שמגיע לי.

תודה לכל הקוראים. תודה לכל המגיבים פה ובפייסבוק. תודה על הלייקים. כל מילה טובה גורמת לי להמון שמחה ומרימה אותי למעלה. תגיבו, תשתפו, תהיו social, זה הרי כל הקטע.

מכיוון שאין יום הולדת בלי מתנות, אז יש לי מתנה בשבילכם:

ענת טופל מעניקה לקוראי הבלוג 10% הנחה לסדנה שלה לאירוח ועיצובי שולחן לכבוד חגי תשרי. הסדנא תיערך ב- 13.9.11 בשעה 20:00.  3 שעות של הנאה צרופה: טיפים ורעיונות חדשים ומקוריים לאירוח בקלות . יוקרתי הוא לא בהכרח יקר.

הייתי בסדנה של ענת לאירוח עם גבינות ואני ממליצה בחום. ענת מקסימה ולמדתי ממנה המון (יש גם פוסט). באתר שלה יש פרטים ליצירת קשר. כדאי להירשם!

לכבוד יום ההולדת הכנתי טארט שוקולד ומרשמלו (בתמונה העליונה) וכמובן – קאפקייקס! כי אין יום הולדת בלי קאפקייקס. הכנתי קאפקייקס שוקולד ופטל עם ציפוי של קרם קצפת וניל בצבעי ורוד דגרדה (מתי עוד תהיה לי הזדמנות לקשט בצבעים ורדרדים כשיש לי 2 בנים?).
המתכונים, כמובן, יפורסמו בימים הקרובים.

אני מאחלת לעצמי עוד שנים רבות של בלוגינג, בישולים, מתכונים והרבה הנאה.
ותודה לרותם שצילמה אותי

מסתבר שה-31 באוגוסט זה בלוג דיי (Blog Day), וביום זה נהוג שבלוגרים ממליצים ומקשרים לבלוגים אחרים שהם אוהבים. החלטתי להצטרף לכיף

אני מנויה על הרבה בלוגים דרך קורא ה-RSS שלי, ואני מודה ש-90% מהם הם בלוגים מחו"ל. יש לכך שתי סיבות – בחו"ל יש יותר בלוגים שעוסקים באפייה, קאפקייקס, עוגיות ואוכל "חמוד", להבדיל מ"שחיתותי" או דקדנטי, ואני מאוד אוהבת לקרוא פוסטים על אפייה "חמודה" מעבר לכך, אני יודעת שבבלוגים מחו"ל אמצא מתכונים עם ניחוחות זרים, שפחות מוכרים בצד שלנו של הכדור, וזה הרבה יותר מושך אותי.

אני אוהבת בלוגים שעוסקים בתכל'ס. אין לי ראש וכוח למילים ארוכות ולסיפורים ארוכים. המתכון והצילומים שלו מעניינים אותי יותר. אני גם לא אוהבת  צילומים מיופייפים עם over-סטיילינג. אני רוצה לראות את המנה כמו שהיא.

הבחירה ב-5 בלוגים בלבד לא הייתה קלה. בחרתי להמליץ לכם על 2 בלוגים ישראלים ו-3 בלוגים מחו"ל, שלדעתי כדאי לכם להכיר, כל אחד מסיבות אחרות

חמוציות
חמוציות הוא הבלוג של לימור ועינת, בוגרות תואר במדעי התזונה, ודיאטניות מתמחות. הבלוג הוא בלוג מקצועי העוסק בנושאי תזונה נכונה, אכילה בריאה, דיאטה וכו'. תענוג לקרוא את הפוסטים שלהן. הם תמיד מקצועיים ומכילים המון מידע רלוונטי וחשוב. אני תמיד לומדת שם משהו חדש.

BakeRonnie
למרות השם הלועזי, מדובר בבלוג ישראלי לחלוטין של בחורה מתוקה בשם רוני, מקסימה אמיתית. כמו שניתן להבין משמו, הבלוג עוסק בעיקר באפייה, אבל לא רק.  המתכונים ממכרים והצילומים פשוט נהדרים.

Baking Bites
הבלוג שהכי הכי הכי אהוב עליי. אם אני צריכה מתכון למשהו מתוק, זה המקום הראשון שבו אני מחפשת. המתכונים של ניקול מ-Baking Bites הם תמיד מדויקים, פשוטים להכנה, והתוצאות תמיד תמיד נהדרות. יש לה ידע עצום שהיא שמחה לחלוק ולהסביר – למה מוסיפים  קפה נמס לעוגות שוקולד, מה זה סילפאט ועוד ועוד. למדתי מהבלוג הזה המון.

The Cupcake Blog
בלוג לנשמה. כל יום אני נכנסת וצופה בתמונות מקסימות של קאפקייקס מקושטות מכל הסוגים, שלוקטו מרחבי הרשת. לפעמים יש גם קישור למתכון, אבל זו לא הפואנטה. הפואנטה זה הממתק לעיניים ולנשמה, ההשראה והצבעוניות. בלוג שעושה טוב.

Nami Nami
בלוג בישול שמגיע מ… אסטוניה! כן, כן.  אני אוהבת את הבלוג הזה בגלל המתכונים המיוחדים אך קלים להכנה, חלקם אסטוניים, חלקם גלובליים. גם התמונות מקסימות. לכותבת קוראים Pille  Petersoo, והיא אפילו הוציאה ספר מתכונים של הבלוג (שפעיל כבר 6 שנים), באסטונית כמובן…

אייל: אמא, היום אנחנו עובדים בשוקולד, נכון?
אני: כן, אבל לפני שנעבוד בשוקולד, אני רוצה שתבואו איתי להפגנה.
אייל: מה זה הפגנה?
אני: הפגנה זה כשהרבה אנשים מתאספים ביחד, והם כועסים על משהו לא טוב שקורה במדינה, אז הם רוצים שכולם ידעו על זה, שיש משהו לא טוב במדינה, אז הם צועקים את זה ומניפים שלטים ובלונים, כדי שכולם ידעו, וכדי שהממשלה תשנה את זה.
אייל: טוב, אז נלך.
אני:  ההפגנה היא בגלל שהמחירים בארץ מאוד יקרים, וכל דבר עולה הרבה כסף, ובגלל זה קשה לחיות ולקנות את מה שאנחנו צריכים. מה אתה אומר? זה חשוב לעשות על זה הפגנה?
אייל: זה מאוד חשוב.

(מתנצלת על איכות התמונות, הן צולמו בסלולארי)

הילדים צעדו איתי היום בצעדת העגלות ברעננה. אני כל כך גאה בהם! (אני מודה ששוחד בדמות גלידה היה מעורב בעניין…)
אני מניחה שיאיר לא יזכור את זה, אבל הסברתי לאייל על המחאה, מה זו הפגנה ולמה מפגינים.
אני ובעלי אקדמאים, בעלי משכורות מעל הממוצע במשק, גרים באזור השרון, אנשים מחושבים שעוקבים ומנהלים את הוצאותיהם, ובכל זאת בקושי מצליחים לגמור את החודש.  המחירים עלו בצורה מטורפת במהלך השנים. הכל כל כך יקר, והמשכורות נשארות אותו דבר, אם לא יורדות.
הגיע הזמן לעשות שינוי.

אני בדרך כלל מקפידה להקדיש את הפוסטים בבלוג לנושאי אוכל, מתכונים ובישול בלבד, אך לא ניתן להתעלם ממה שקורה בארץ בימים אלו.
למחאת הדיור נוספה גם מחאת ההורים הצרכנים, המוחים על המחירים הגבוהים שגובים על מוצרים בסיסיים כמו חיתולים, תמ"ל, ריהוט וכו'.
יש לי הרבה מה להגיד על התרבות הצרכנית פה בארץ, במיוחד במגזר הילדים, על הפזרנות, הבזבוז, והבעת אהבה ואכפתיות דרך חפצים וכסף במקום דרך תשומת לב וחום.
מצד שני, אני לא יכולה להתעלם מכך שאני ובעלי, שנינו אקדמאים עם משכורות מעל הממוצע במשק, הורים לשני ילדים, אנשים יחסית מחושבים בקניותיהם, גרים באזור השרון ולא בת"א, ובכל זאת בקושי מצליחים לגמור את החודש אם בכלל.
המחירים טיפסו לשמיים בשנים האחרונות. של כל דבר. המשכורות לא התעדכנו, ויש כאלו שאף ירדו.

מחאת ההורים הצרכנים מתנהלת בקבוצת הפייסבוק צרחת האמהות הצרכניות. מתוכננות להתקיים כמה צעדות מחאה ברחבי הארץ. כל הפרטים בדף הפייסבוק הדף הרשמי של מחאת העגלות.

 מצד אחד אני בדיאטה. מצד שני על ארטיקים אני לא מסוגלת לוותר. זה החטיף שאני הכי הכי אוהבת בעולם. הדיאטנית אמרה לי שאני יכולה לאכול שלגון לייט באחת מארוחות הביניים, ואני עיקמתי את הפרצוף. תמיד חשבתי שמדובר בשלגונים עם טעמי לוואי מגעילים.
מסתבר שבתחום הזה יש התקדמות גדולה בשנים האחרונות. קיבלתי כמה סוגי שלגונים דלי קלוריות של "שטראוס" לצורך התנסות, וכמובן שקפצתי על המציאה. להלן הסקירה.
(קיבלתי את התמונות מהיח"צ)

(הערה: אני לא היחידה שסקרה את השלגונים הנ"ל באינטרנט, וראיתי שיש אנשים שחשבו שונה ממני על חלק מהם, גם לשלילה וגם לחיוב. אתם מכירים את עצמכם וטעמכם, אז השיקול בסופו של דבר שלכם)

שלגון לייט וניל ריבת חלב
מה זה? שלגון חלבי בטעם וניל עם ריפל בטעם ריבת חלב.
הנזק: 37 קלוריות ו-0.5 גרם שומן ליחידה.
הסיכום: שלגון טעים באופן מפתיע. ריבת החלב מקנה לו טעם קרמלי ועשיר. מומלץ. יש גם חבילה של שלגוני מיני ש"עולים" רק 26 קלוריות. מאז שטעמתי את השלגון הזה, כבר קניתי אחת כזו הביתה.

שלגון לייט מיני יוגורט אוכמניות
מה זה? שלגון מיני חלבי עם יוגורט, אוכמניות וריפל דובדבן.
הנזק: 26 קלוריות ליחידה.
הסיכום: ניסיתי את השלגונים האלו כבר מזמן, והם ממש ממש טעימים. אהבתי את השילוב בין הטעם החמצמץ קמעה לבין המתיקות של הפירות המשובצים בשלגון. מומלץ ביותר.

שלגון אסקימו פרי יוגורט
מה זה? שלגון יוגורט בציפוי אסקימו פרי בטעם אפרסק ובטעם תות.
הנזק: 71 קלוריות ליחידה.
הסיכום: בחיים לא חשבתי שאגיד דבר כזה על ארטיק, אבל ממש ממש לא אהבתי את השלגון הזה. לא את התות ולא את האפרסק. לא הצלחתי לסיים אף אחד מהם. הטעם של הפרי מוזר, וחלק היוגורט פשוט לא טעים.

שלגון לימונענע
מה זה? ארטיק קרח בטעם לימון ונענע.
הנזק: 61 קלוריות ליחידה.
הסיכום: איך לא חשבו על זה קודם? מיוחד, מרענן, ובהחלט מרגישים את טעם הנענע, שזהו אחד הטעמים האהובים עליי.  באופן אישי אני מעדיפה את השלגונים החלביים העשירים יותר, אבל בשביל ארטיק קרח הוא ממש סבבה.

מאחלת לכולכם קיץ שמח, מרענן וקליל