כבר ציינתי בפוסטים קודמים שמאז ש"התבגרתי" (ועם ריבוי מספר הילדים…) אני מעדיפה לבלות קרוב לבית, בהוד השרון או כפר סבא. בשנים האחרונות נפתחו כאן הרבה מקומות בילוי מעולים, בתי קפה ומסעדות, וזה ממש כיף. לאחרונה הוזמנתי להתארח במסעדת "בר דגים" בקניון אושילנד בכפר סבא, הממוקמת במתחם שוק האוכל "אושימרקט" בקניון, ומוגדרת כ"מטבח שף מהיר".
"בר דגים" מנוהלת על ידי 2 שותפים: השף ניר כרמלי וינאי ארז. שניהם עבדו בעבר במסעדות מפורסמות (כרמלי בבראסרי, ארז ברונימוטי), ולאחר שנים רבות של עבודה עבור אחרים, רצו לפתוח מקום משל עצמם. הם התחילו בסניף ברמת החי"ל (בשוק צפון), והסניף השני הוא הסניף בכפר סבא. בעתיד ייפתחו סניפים נוספים בקניון עזריאלי בתל אביב ובקניון עזריאלי בגבעתיים.

הסתקרנתי מאוד לקראת הביקור. אני מאוד מאוד אוהבת דגים, והקונספט הזה, של בר המגיש מנות על טהרת הדגים, נראה לי ייחודי לאזורנו ומעניין. הגעתי לשם בערב יום חמישי ביחד עם בעלי. בימי חמישי יש במקום אווירה של טברנה יוונית עם מוזיקה יוונית חיה.

התפריט, כאמור, על טהרת הדגים. ומתחלק בין מנות קלאסיות כמו פיש & צ'יפס ודגים מטוגנים, כריכים עם נתחי דג, ומנות עיקריות שונות. יש גם מנות בר.

התחלנו עם ברוסקטת קבב ים עם איולי פלפלים, טחינה, עגבניות ואורוגולה. בעלי הגדיר את המנה הזו כלא פחות מאלוהית.

השף כרמלי סיפר לנו שאחד מתחביביו הוא כבישה של מאכלים שונים. הפלטה הזו כוללת סרדינים כבושים, מטיאס, גרבדלקס, איקרה, שמנת חמוצה וצלפים. הכל היה טעים מאוד. האיקרה היתה מצוינת (וכנשואה לגבר חצי רומני, למדתי להעריך איקרה טובה). זו פעם ראשונה שאני טועמת צלפים בצורה כזו והם היו נהדרים.

ה-מנה בעיניי, הייתה סלט השווארמה: נתחי טונה אדומה עם עלי סלט, עגבניות, טחינה ובצל מטוגן. אחת המנות הכי טעימות ever!!! בתפריט כתוב כי זו "מנה שתשנה לך את החיים" – כל מילה אמת! אין מספיק מילים בשביל לומר עד כמה זה היה טעים. טעים. טעים.

מנת הקרפצ'יו דג ים עם צזיקי היתה קצת מוזרה. הדג היה טעים. הצזיקי היה טעים מאוד. ביחד הם לא כל כך התחברו לנו.

לא יכולנו לעזוב מבלי לטעום את מנת הפיש אנד צ'יפס הקלאסית, בסגנון בלגי, שהזכירה לי את המנות שאכלנו לפני כמה שנים כשהיינו עם הילדים בבריסל. הצ'יפס עבה, פריך ולא סמרטוטי. הדג היה רך ועסיסי. מנה מצוינת. זו גם מנה גדולה ומשביעה עם תמחור נוח (39 ש"ח).

נהנינו מאוד מהביקור במקום, בעיקר בזכות האוכל המעולה ממש, וגם בזכות השירות המהיר והאווירה המגניבה. מאוד מתאים בעיניי למשפחות עם ילדים שאוהבות אוכל יותר מיוחד, למפגשים עם חברים, לארוחת צהריים זריזה אבל איכותית. המחירים נוחים ונעים בין 39-79 ש"ח. אין לי ספק שאבקר שוב במקום, סלט השווארמה קורא בשמי…

"בר דגים" – אושימרקט, קניון אושילנד, עתיר ידע 2, כפר סבא. דף הפייסבוק של המסעדה.

כל הצילומים שלי ושל בעלי.

שוב קיבלתי הזדמנות לפרגן למסעדה הוד-השרונית מקומית, כשהוזמנתי להתארח במסעדת Dagim בעיר, ליד פארק 4 עונות. 10 דקות מהבית. המסעדה שוכנת באחד מהמבנים היפים ביותר לא רק בסביבה, אלא בכלל. יש לה חצר נהדרת, שהישיבה בה נעימה מאוד, ובשעות בין ערביים והערב אף רומנטית מאוד.

כשנפתחה בתחילה, המסעדה מוצבה כמסעדת שף המתמחה בדגים ופירות ים בלבד. לאחר חשיבה מחדש, הוחלט לחדש את הקונספט, ולעדכן ולהתאים את התפריט (כולל המחירים). לתפריט נוספו מנות בשריות ומנות איטלקיות, כדי לכוון לקהלים נוספים, זאת בניצוחו של השף (המקסים!) איאד אגבאריה.

קיבלנו לפתיחה לחם כפרי עם מטבל שמן זית ושום.

למנות ראשונות אכלנו מרק קרם סרטנים ועגבניות מיובשות שהיה ממש מעולה. שמנתי אבל לא כבד.

הוגש קרפצ'יו פילה עגל ששאר הסועדים דיווחו שהיה טעים מאוד (אני לא אוכלת בשר). אהבתי את מראה המנה עם הפרחים האכילים לקישוט – מוטיב שחוזר במנות נוספות שלהם.

כמו כן הוגשו לנו כיסוני אינרי (כיסוני טופו) ממולאים בטרטר סלמון, מנה מיוחדת שלא יצא לי לאכול במקום אחר. הטרטר היה מצוין.

את מנת הקרפצ'יו חציל בלקני ממש אהבתי. בדרך כלל מגישים במסעדות חציל קלוי עם טחינה כמנה ראשונה (שגם את זה אני אוהבת, ויש גם מנה כזו בתפריט), אבל פה הוא הוגש עם עגבניות שרי, בולגרית, אורוגולה וחומץ בלסמי, והיה קל, רענן ומיוחד.

אכלנו גם שרימפס מצופה בפנקו שמוגש על אטריות דקות מטוגנות עם צ'ילי מתוק וקוביות בטטה. מנה מעניינת ומיוחדת. השרימפס היה טעים מאוד, והאטריות היוו נשנוש ממכר.

בין הראשונות לעיקריות שתינו קוקטייל תות שהיה חמוד ומרענן.

לעיקריות קיבלנו מוסר ים בציפוי פריך עם זעתר, שמוגש על עלי גפן ביחד עם רוטב טרטר. עלי הגפן היו מעולים פשוט. ממש נהדרים. המוסר היה עשוי מצוין, רך ונימוח, אבל לגבי ציפוי הזעתר הייתי אמביוולנטית. כשטבלתי את המוסר ברוטב הטרטר, השילוב היה מוצלח. ללא הרוטב, הזעתר היה לי קצת יבש ומודגש. אבל בסך הכל זו הייתה מנה טובה שהייתי מזמינה שוב.

לטעמי ה-מנה שאכלתי במסעדה, ועיניי מצטעפות כשאני חושבת עליה, נקראת "שרימפס וקלמארי קלאסי" – מנת שרימפס וקלמארי בציר שרימפס ויין לבן, עם פטריות וזוקיני. מנה מ-ע-ו-ל-ה פשוט. נאלצתי לחלוק אותה עם שאר הנוכחים, ובשמחה הייתי אוכלת את כולה לבד 😉 היא היתה ממש ממש טובה.

סיימנו בקינוחים טובים: עוגת שוקולד-טופי שהיתה מעולה ושמחתי לחסלה, קינוח וניל פסיפלורה שהיה טעים ורענן ובעל מתיקות מאוזנת. שאר הנוכחים התלהבו מהמלבי (עד כדי כך שביקשו תוספת). אני לא מחובביו של מלבי, אז לא יכולה לשפוט 🙂

לסיכום, זו מסעדה שאשמח לחזור אליה. המחירים אינם זולים אבל האוכל מושקע, טעים וברמה גבוהה. כל מה שאכלתי היה מצוין ויש מבחר גדול בתפריט. מתאים מאוד כשרוצים לחגוג יום הולדת או אירוע כלשהו, במיוחד שזהו מקום כל כך יפה ונעים. בהחלט מתאים גם כדי לארח אנשים מחו"ל. משמח מאוד שלא צריך לנסוע לתל אביב עבור מסעדה ברמה כזו!

המסעדה שוכנת ברח' הציונות 7 בהוד השרון, ליד פארק 4 עונות.
לאתר המסעדה
לדף הפייסבוק של המסעדה

עצמו עיניים ודמיינו אירוע מושלם: שולחן אוכל ארוך מוקף שדות ירוקים, גרלנדת נוריות מעל, אוכל בריא ומוקפד המבוסס על ירקות אורגניים, לימונענע ותה קר ביתיים, יין, אווירה שקטה, נינוחה ונעימה. נכון חלום? אז לפני שבועיים נכחתי בחלום הזה, כשהוזמנתי לארוחת ערב בחוות השף האורגני במושב חוגלה. המילה "קסום" יכולה להישמע קצת בנאלית ולעוסה, אבל באמת שבמקרה הזה היא מגדירה בדיוק את הערב שהיה – קסום, מקסים, קסם.

(צילום: נועה ברות)

מושב חוגלה נמצא בעמק חפר, ליד כפר הרוא"ה, 30 דקות נסיעה (מדודות!) מהוד השרון (ועוד בחמישי בערב!). נטלתי עימי את בת שבע, חברתי המהממת, שאותה הכרתי כשהגעתי להתאמן בסטודיו שלה לפילאטיס. בת שבע חובבת אוכל בריא עם נטייה לטבעוני כמוני, ולכן הזמנתי אותה להצטרף אליי לארוחה הטבעונית בחווה.

כשהגענו למקום השעה הייתה שעת שקיעה. הלכנו בשביל ליד השדות הירוקים, הצצנו למבנה הסדנאות והמטבח, שם נערכו ההכנות לארוחה, ואז ראינו את השולחן הארוך עם גרלנדת האורות.

השולחן הזכיר לי את ארוחות הערב המיוחדות שראיתי בבלוג Oh Happy Day ובאופן כללי את כל הדברים המהממים ומעוררי ההשראה שאפשר למצוא בפינטרסט. ואכן, הכל כאן מאוד מוקפד עד לרמת הפרטים הקטנים, כמו משקה הלימונענע שהוגש בצנצנות חתומות, למשל.

לפתיחה, הוגשו פוקאצ'ות כוסמין משוחות בשמן זית ועשבי תיבול שיצאו ישר מהטאבון, ביחד עם מתבלים טעימים: אבוקדו, עגבניות מיובשות, וחצילים בטחינה. היה זוג שביקש מראש לחם ללא גלוטן, וקיבל – כאשר גם הוא נמשח בשמן זית ועשבי תיבול, כדי לא לקפח 🙂

לאחר מכן הוגש מרק עגבניות, גמבות קלויות, בזיליקום ושמן זית שהיה טעים מאוד.

וגם דפי אורז במילוי נבטים, פטריות שיטקי, טופו וכוסברה שהיו פשוט מצוינים.

הסעודה הייתה, כאמור, מבוססת על אוכל טבעוני. אני יודעת שלרבים יש כל מיני דעות קדומות על סוג האוכל הזה – דל, פשוט, לא משביע, אבל אני (למרות שאני לא טבעונית בעצמי) ממש ממש אוהבת אותו. אוכל טבעוני טוב יכול להיות חוויה קולינרית נהדרת ממש – וזה מה שהיה במקרה הזה. נהניתי מכל ביס. על האוכל הופקדה השפית עדינה ברודי, שרקחה כאן תמהיל של מנות יצירתיות, מגוונות ופשוט טעימות. חומרי הגלם מהחווה האורגנית כמובן.

(צילום: נועה ברות)

התפעלתי בקול רם מהקישואים ובצלים במילוי אורז, גזר ונענע ברוטב סלרי לימון מתקתק, שהיו נהדרים ממש, והם עדיין במחשבותיי.
סלט ברוקולי, סלק, פאקצ'וי עם שום ושמן זית היה מצוין.
ראגו פטריות, עדשים שחורים וכרישה על תפוחי אדמה מעושנים היו טעימים ומיוחדים.
בת שבע אהבה את סלט הפסטה עם ארטישוקים ושמן זית (לא ניסיתי, בגלל הגלוטן).
גם המנות היותר "קונבנציונאליות": סלט קינואה עם עשבי תבלין מהשדה, סלט ירקות טריים עם גרגירי חומוס וסלט חסות עם אוכמניות ופקאנים, היו נהדרות והרגישו מיוחדות.

קינוח הטפיוקה הטבעוני, עם תותים, הפתיע אותי לטובה, כי בדרך כלל אני לא אוהבת טפיוקה. פה הוא היה טעים מאוד.

לסיכום, זו היתה חוויה פשוט נהדרת. אווירה קסומה, אוכל מצוין ברמה גבוהה מאוד, חברה נעימה. מה צריך יותר? המקום עשה עליי רושם כביר. אני מקווה שישגשגו וישרדו עוד שנים ארוכות.

בחוות השף האורגני מתקיימות ארוחות ערב, סדנאות בישול ואירועים קולינריים שונים. ניתן לערוך בה אירועים קטנים. לחווה יש חנות של תוצרת אורגנית כולל משלוחים. את כל הפרטים ניתן למצוא באתר האינטרנט של החווה. כמו כן כדאי לעקוב אחר דף הפייסבוק של החווה, כדי לקבל מידע על האירועים השונים שנערכים בה.

אני הוד-השרונית באופן רשמי כבר 12 שנים, ובמקור מהאזור. זו עיר מתפתחת וצומחת, שעם השנים זרמה אליה אוכלוסייה של משפחות צעירות. בעיר נפתחים עוד ועוד עסקים, מסעדות ומקומות בילוי, ואני גם רואה מגמה של רצון לבלות כמה שיותר קרוב לבית. לא עוד נסיעות לתל אביב או אפילו הרצליה. רוצים לבלות קרוב, לנסוע באוטו רק כמה דקות או אפילו ללכת ברגל – לבית עסק מקומי שכיף לשבת ולאכול בו, ורמתו אינה נופלת מזו של הרחוקים והמפונפנים. כך זה אצלי לפחות.
בהוד השרון יש לא מעט מקומות כאלו, וכל הזמן נפתחים עוד. מה "הולך" פה בעיר? חומוסיות, איטלקיות, פיצריות, וסושי ואוכל אסייתי. אני תמיד שמחה לפרגן לעסק מקומי, והמטבח האסייתי הוא המטבח האהוב עליי, ולכן שמחתי מאוד מאוד לקבל הזמנה לבוא ולהתארח באחת מהמסעדות האסייתיות החדשות בעיר – מסעדת דלי אסייתי (The Asian Deli). נטלתי עימי את חברתי הילה, הפרטנרית שלי לארוחות סושי, ושמנו פעמינו לרחוב הבנים בהוד השרון, מהרחובות היותר עמוסים ביום, שבערב כאילו משנה את פניו והופך לשקט ורגוע. למרות המיקום המרכזי בעיר, האווירה שכונתית ואינטימית. ישבנו בחוץ תחת גלריית הזכוכית המקורה. המקום היה חצי מלא, אבל לא הרגשנו את אלו שישבו בשולחנות הסמוכים.

אני יודעת שהביטוי "תפריט עשיר" הוא קלישאתי ולעוס, אבל כשעוברים על התפריט של דלי אסיאתי, זו בדיוק התחושה. הוא נרחב, מפתה, גדוש. יש כל כך הרבה דברים שנראים מעולה, ושאני מרגישה שאני חייבת לנסות. איך בוחרים? גם אחרי שסיננתי את המנות שכוללות בשר ועוף (שאני לא אוכלת) ובצק (שאני לא אוכלת), נשארתי עם לא מעט אופציות. גם כשעברתי על רשימת הסושי-ספיישלים, ראשי הסתחרר מעט ורציתי לטעום מהכול.

אז מה ניסינו?

סלט וואקמה – אצות ווקאמה, מלפפון פריך, אטריות שעועית וגזר ברוטב וואפו
יש לי חולשה לסלט הזה. משום מה אני מאוד אוהבת את הקומבינציה של אטריות שעועית, אצות ומלפפון. בכל מקום מכינים אותו אחרת, ולכן אני אוהבת לנסות ולהשוות. הסלט הזה הוא אחד המוצלחים שטעמתי, אבל הייתי מוסיפה כאן עוד רוטב, כי הוא הרגיש קצת יבש.

ספרינג רול – דף אורז קר במילוי שרימפס, אטריות שעועית, אבוקדו, עשבי תיבול וצ'ילי
אני אוהבת ספרינג רולז, ומכינה אותם לעצמי בבית לפעמים. מדובר בספרינג רול גדול אחד שחצוי לשניים ומגיע עם רוטב טעים לטבילה. קר ורענן כמו שספרינג רול צריך להיות.
למי שקשה עם צ'ילי, כדאי להיזהר מטבעות הצ'ילי האדומות שיש ברול. אני דווקא אוהבת את סוג החריפות הזה.

קארי פירות ים – שרימפס, קלמארי ומולים, גזר, זוקיני ובאק צ'וי ברוטב על בסיס קארי מאסמן, חלב קוקוס וצ'ילי. מוגש עם אורז לבן מאודה.
אוי, זה היה טעים! אני לא מתה על חלב קוקוס,כי יש לו נטייה להפוך את האוכל לכבד וחונק, אבל פה הוא רק מלטף ולא משתלט. הרוטב ממש מוצלח ולא שומני וחונק. למרות שמדובר במנה גדולה ומשביעה, יש בה קלילות והיא לא מכבידה.
אותה הערה לגבי הצ'ילי תקפה גם כאן. פשוט הניחו אותו בצד אם קשה לכם עם חריף.

אכלנו שלושה רולים של סושי, מתפריט הספיישלים:
טטאקי טונה רול: אבוקדו, אספרגוס, מלפפון וקנפיו, עטופים בטונה צרובה עם טוגראשי ושומשום, קרם יוזו וטריאקי
דראגון רול: צלופח, טמאגו, גזר ומלפפון, עטופים בצלופח ואבוקדו
קליפורניה רול: קראב סטיק ומיונז יפני, מלפפון ואבוקדו עטופים בטוביקו

שלושה רולים מושקעים ואיכותיים, טעימים מאוד, שהוגשו בצורה אסתטית. השילובים בתפריט הספיישלים באמת מיוחדים, ושמחתי לראות שהדגש הוא דווקא על חומרי הגלם והדגים, ולא על קשקושי טיגון וטמפורה, כמו שלפעמים קורה במקומות אחרים.

קינוח: מוס שוקולד מריר עם קרם שמנת מתוקה וגנש שוקולד
הוא מוגש לשולחן בתוך צנצנת חתומה, ואחרי שפותחים אותה וטועמים, כל מה שנותר הוא להתעלף. כלומר, לחסל. כלומר, להתענג על השוקולדיות המעלפת הזו שאי אפשר לעמוד בפניה, ולחסל אותה.
נכון שזה לא בדיוק אסייתי, אבל אני לא יכולה לעמוד בפני קינוח שוקולדי – ובטח שלא בפני קינוח כזה!

היה לנו ממש כיף. ערב חברות-בנות מושלם: אוכל טעים שאפשר להתחלק בו ולצאת שבעות אבל לא מפוצצות, אווירה רגועה ואינטימית שמאפשרת לשוחח, שירות אדיב, ועוד קרוב לבית! כך שאין נקיפות מצפון ואפשר לצאת גם באמצע השבוע, אחרי המקלחות וההשכבות.

סיימתי את הארוחה עם טעם של עוד, ועם המון חשק לחזור ולנסות את שאר המנות בתפריט שטרם ניסיתי. ובעצם גם לאכול שוב מהמנות שכבר ניסיתי, במיוחד מהסושי, הקארי ומוס השוקולד. בקיצור, הילה, מתי הולכים שוב?

מסעדת דלי אסייתי ממוקמת ברחוב הבנים 15 בהוד השרון. לדף הפייסבוק של המסעדה. לאתר המסעדה. המקום מציע גם משלוחים.

בשבוע שעבר הוזמנתי לסיור בלוגרים בשוק רמלה. אני מאוד אוהבת שווקים, למרות שאם להיות כנה, יוצא לי לבקר בהם בעיקר בחו"ל… איכשהו פה בארץ לא יוצא לי להגיע אליהם, וקניות זה משהו שאני עושה "בין לבין". לכן קפצתי על המציאה ואישרתי את השתתפותי ביום הזה.
שוק רמלה הוא שוק מקסים מקסים, אחד השווקים השווים שאתם לא מכירים. השוק מקורה. הכל מרווח, מסודר יפה, נקי, שקט – תענוג להסתובב. המחירים זולים והכל נראה מעולה ובשפע.

את הסיור הנחה השף שאול בן-אדרת, שאף צילם בעבר תכניות לערוץ האוכל על השוק. הסוחרים מכירים אותו ונראה שיש לו קשר מיוחד איתם.

התחלנו את הסיור בדוכן "מקור הגבינות", בו נמכרות גבינות מיוחדות וגם לקרדות ודגים מעושנים. הלקרדה היתה טעימה שאין דברים כאלה.

בחנות הדגים של אפריים, שאול הכין לנו סביצ'ה לוקוס מעולה עם נקטרינות, פלפל חריף וכוסברה.

כשיצאנו מהחנות חיכה לנו סיר ענק של משקה רוזטה צונן ואלוהי, מ"קפה רוג'ה". הוא היה טעים בטירוף ואני נשבעתי שאני הולכת להכין כזה גם בבית.

ביקרנו בחנות המדהימה "פפריקה", חנות הודית שמלאה במוצרים ותבלינים הודיים: גי (ghee), עלי קארי, משחות קארי, גראם מסלה, תערובת טנדורי, חטיפים הודיים מקמח חומוס ומקמח אורז, קטניות מיוחדות, ירקות מיוחדים, ועוד ועוד. התהלכתי שם בעיניים נוצצות, והיה כיף לראות מוצרים שעד כה רק קראתי עליהם במגזינים (בריטים) או ראיתי בטלוויזיה. חובה לבקר.

בירקניית האחים סולטנה פינקו אותנו בכל מיני פירות, כמו סברס, אננס טרי, פיטאיה, פרי עץ הדומים (התמונה האמצעית מימין), תאנים עם רוקפור וסילאן, ענבים ועוד.

שם גם פגשנו את כרמל שבו, יו"ר ועד סוחרי השוק, שהוא גם הבעלים של חמוצי כרמל ובניו. כרמל איש מקסים, שהיה פעיל מאוד בעבודות לשדרוג השוק.

מול דוכן הפירות יש דוכן ממתקים משגע עם סוכריות גומי וליקריץ' מכל הסוגים והמינים. טעמנו שם סוכריות ליקריץ' קוקוס. התלהבתי גם מסוכריות בצורת כדורגל וכדורסל – נורא מתאים לדוכן קינוחים ביום הולדת של חובב ספורט.

שתינו לימונדה נהדרת בדוכן הבורקס התורכי של אבי וג'קי מלוקה, ושאר החבר'ה אף טעמו מהבורקס (אני לא אוכלת גלוטן).

באטליז דהן העמידו מנגל עם נקניקיות, לבבות (נראו מדהים. אני לא אוכלת בשר) וטחינה מצוינת מהדוכן של חמוצי כרמל – טחינה ביתית שעורבבה עם עמבה (גם מהדוכן של חמוצי כרמל – הם מכינים אותה בעצמם). שיחוק! עוד משהו שהחלטתי שאני חייבת לנסות בבית.

שתינו משקה תמרינדי צונן ומרווה מקפה רוג'ה, ואחר כך קפה.

אני מניחה שהבנתם כבר שנהניתי מאוד !!! (וזה בלשון המעטה). מומלץ בחום!

לשוק יש אתר אינטרנט יפה ומפורט עם המון מידע, שבו ניתן גם לקנות כרטיסי טעימות לסיור בשוק (שזה קונספט ממש מגניב בעיניי). אני כבר הבטחתי לאמא שלי שאני לוקחת אותה בקרוב לסיור בשוק, והפעם גם תהיה לי הזדמנות לצאת עם סלים גדושים 🙂