מתכונים בקטגוריה 'משקאות'



תה גורמה – LE PALAIS DES THES – לה פלה דה תה

אני אוהבת תה צמחים. בשבילי לשתות תה זה פינוק, זה מרגיע, זה בריא, וזה גורם לי להרגיש טוב. אני שותה בדרך כלל בין 3 ל-5 כוסות תה ביום. אחת בבוקר – דבר ראשון שאני עושה כשאני מגיעה לעבודה, אחת אחרי ארוחת הבוקר, אחת אחרי ארוחת הצהריים, ולפעמים אני מכינה לי כוס תה גם לפני הצהריים או לפני שאני הולכת הביתה, כשאני צריכה קצת "חיזוק".

"לה פלה דה תה" הוא בוטיק תה חדש יחסית בתל אביב. זהו סניף של רשת "לה פלה דה תה" העולמית, שפרושה בפריז, בריסל, אוסלו וטוקיו. קיבלתי במתנה מהרשת שני סוגי תה להתנסות – תה רויבוס ותה סיני.

תה הרויבוס (Rooibos) הוא חליטה אדומה המבוססת על שיח הרויבס הגדל בדרום אפריקה. החליטה משלבת ביחד עם הרויבס גם תפוז, קינמון, וניל, ורדים ושקדים, ויש לה טעם נהדר וריח פשוט נפלא. הריח שלה כל כך טוב, שתהיתי האם ניתן לזקק אותו באיזושהי צורה כדי שאוכל לשאת אותו עליי כבושם או משהו. התה הזו הוא בדיוק מסוג החליטות שאני אוהבת – פירותי, מתקתק אבל לא מדי, ריחני ונהדר. הוא נותן תחושה חורפית וחמימה. התה אינו כולל קפאין.

שתיית התה הסיני, שנקרא "פו אר" (Pu Er), היתה חוויה בהמשכים. זהו תה שכן מכיל מעט קפאין, בעל ריח וטעם חזקים מאוד, ומהסוג שאני לא רגילה לשתות. החלטתי לתת לו צ'אנס בכל זאת, משום שאמורות להיות לו סגולות בריאותיות כגון הורדת הכולסטרול הרע, הפחתת ערכי הטריגליצרידים בדם וסיוע בירידה במשקל. הוא אף נחשב לתה שעשוי להוריד את ערכי הסוכר בדם ולמנוע סוכרת. האם כל זה נכון? אין לי מושג, אבל לאחר כמה ימים שבהם תרגלתי את שתיית התה הזה (לקח לי זמן להתרגל לריח ולטעם), התחלתי ממש ממש לחבב אותו. הרגשתי שלאחר שאני שותה אותו הוא קצת "מרים אותי" למעלה, ומצד שני, כמות הקפאין לא גרמה לי לירידת לחץ דם או לכאבי ראש ובחילות כמו שקורה לי עם קפה. עלי התה צרורים בשקיק מבד שנראה כמו בד גאזה, וזה נותן הרגשה בריאותית ושיקית.

אם אתם חובבי תה או מעונינים לתת מתנה למישהו כזה – בהחלט מומלץ.

הבוטיק עצמו ממוקם ברח' דיזנגוף 131 (פינת גורדון) בתל אביב. ניתן לבצע הזמנה באתר. יש גם דף בפייסבוק.

מצד ימין – התה הסיני, מצד שמאל – תה הרויבוס (הצילום שלי):


מילקשייק בננה ותאנים

 מצאתי את המתכון הזה בבלוג Pinch My Salt בדיוק ביום שבו קניתי תאנים בסופרמרקט. זה לא יאומן כמה קל לסחרר אותי. נכנסתי לסופרמרקט עם הילדים, ובדיוק בכניסה היה דוכן עם סלסלות של תאנים, דובדבנים, אוכמניות וליצ'י בתפזורת. רק להושיט את היד, למלא קופסא ולקחת. נו, שאני לא אקח??? הרי אני לא מסוגלת לעמוד בפני דברים כאלה. את הנזק במחיר ראיתי רק בקופה… אבל לא נורא, בזכות התאנים ובזכות המתכון הרווחנו משקה טעים מאוד, עשיר ובריא. גברברי הבית מאוד אוהבים מיצים טבעיים, כך שידעתי שלא תהיה לי בעיה של "קליינטים".
שימו לב שצריך בננה קפואה עבור המתכון – כלומר יש לדאוג לכך מראש.

אחרי יום הקפאתי את המיץ שנשאר במתקן של ארטיקים. אייל דיווח שהארטיקים ממש ממש טעימים.

המצרכים:
3/4 כוס עד 1/2 1 כוסות חלב
4 תאנים טריות
1 בננה קפואה
1-2 כפיות דבש

אופן ההכנה:
חותכים את הבננה הקפואה לחתיכות. מסירים מהתאנים את הגבעול וחותכים לרבעים. שמים את כל החומרים בבלנדר ומעבדים לקבלת מרקם חלק.

הערות:
השתמשתי ב-2 כפיות דבש.
במתכון המקורי דובר על 3/4 כוס חלב. בשבילי המרקם היה סמיך מידי, אז הגדלתי את הכמות בהדרגה עד לכוס וחצי, כך שקיבלתי מרקם שהיה מושלם בעיניי – נוזלי אבל סמיך כמו מילקשייק.


שוקולטה

מי שלמד בטכניון בוודאי מכיר את "דה ז'ור", המנזה הידועה, שבערבים הופכת לבית קפה (לפחות כך היה בסוף שנות התשעים, כשאני ובעלי למדנו שם).
בית הקפה "דה ז'ור" היה לבית הקפה "השכונתי" שלי ושל בעלי (אז החבר שלי. שנינו גרנו במעונות הטכניון), על מנותיו המיתולוגיות כגון סלט עם פטריות מוקפצות (הכי טעים שאכלתי), בלינצ'ס פטריות, וכמובן – השוקולטה.
לפני שבוע וחצי טיילנו עם אייל בנמל ת"א, עברנו ליד הסניף של "מקס ברנר", ובעלי אמר פתאום – בא לי שוקולטה.
המילה לבדה מעלה אינספור זכרונות מתחילת היכרותנו, כך שנכנסנו ל"מקס ברנר", הזמנו "קינוח שכבות" וגם משקה שוקולד, אבל… זה לא היה זה.
א כ ז ב ה.
לפני כמה ימים דפדפתי בספר "פשוט טעים" של איילת הירשמן, ובתחתית אחת הדפים גיליתי מתכון לשוקולטה! ישר קפצתי ושאלתי את בעלי אם בא לו שאכין. הוא כמובן שמח מאוד, וצ'יק צ'ק ארגנתי קנקן מהביל של שוקולטה (ההכנה קלה מאוד). בעלי שתה 3 כוסות, ונשבע לי שהיא הרבה הרבה יותר טעימה מזו של "מקס ברנר". אני מסכימה איתו.
המשקה הזה הוא אידיאלי ללילות חורפיים וקרים, בין אם מתכרבלים בשניים, ובין אם מארחים, אבל גם בלילות החמים והמתישים של אוגוסט אפשר להתפנק קצת, לא?
המצרכים: (מתקבלות כ-5 כוסות)
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
1/2 2 כוסות חלב (השתמשתי בחלב וניל)
250 גרם שוקולד מריר מאיכות טובה (השתמשתי בשוקולד 60% מוצקי קקאו)
אופן ההכנה:
שוברים את השוקולד לקוביות ושמים בקערה.
מחממים את החלב והשמנת על אש קטנה, עד לסף רתיחה. יוצקים על קוביות השוקולד ומחכים 3 דקות.
טורפים את התערובת במטרפה ידנית, עד שמתקבל נוזל אחיד.
מוזגים לכוסות ומתענגים.

שוקולטה

לימונדה ביתית

הכנתי את הלימונדה עבור ארוחת החג. מזל שיש סוחטי מיץ חשמליים בעולם! אחרת הידיים שלי היו נשברות כבר מזמן.
המתכון מבוסס על מתכון של פסקל פרץ-רובין האלילית, שמצאתי במגזין "דרך האוכל" ושיניתי (המתכון המקורי היה מתוק מידי לטעמי). הכמות מתאימה ל-4-5 כוסות.
המצרכים:
5 לימונים גדולים
כ-6 כפות סוכר
6 כוסות מים
להגשה: פלחי לימון ועלי נענע
אופן ההכנה:
סוחטים את הלימונים ומעבירים לקנקן. מוסיפים את המים והסוכר (אפשר לשים יותר או פחות סוכר – לפי טעמכם) ומערבבים היטב. מקשטים בפלחי לימון ועלי נענע. שומרים במקרר עד ההגשה.