מתכונים בקטגוריה 'אישי'



סיכום שנת 2012 בבלוג פשוט מבשלת, ומבט ל-2013

אני שמחה ש-2012 הסתיימה, כי יש לי תחושה ש-2013 תהיה הרבה יותר טובה ממנה. זו הייתה שנה לא פשוטה עבורי, קשה אפילו, אבל אני מאמינה שההמשך יהיה הרבה יותר טוב.

ב-2012 פורסמו בבלוג 131 פוסטים, ממוצע של 11 פוסטים בחודש ו-2.5 פוסטים לשבוע. החודש עם מס' הפוסטים הרב ביותר היה ספטמבר 2012 עם 15 פוסטים.
ב-2012 היו בבלוג מעל 400,000 ביקורים וכ-235,000 מבקרים. שלושת הדפים הפופולאריים ביותר, מלבד דף הבית, היו קטגוריית עוגות לימי הולדת, פוסט על השבוע הראשון שלי בשומרי משקל והמתכון לעוגת שוקולד ללא קמח. אחריהם במצעד: עוגת קשת בענן, מתכונים דיאטטיים ועוגות בחושות.

השנה עליתי המון במשקל, ולכן באמצע השנה התחלתי דיאטה, ואחר כך שיתוף פעולה עם שומרי משקל לכמה פוסטים. היינו עם הילדים בברלין, וחגגתי 10 שנות נישואין עם בעלי בלונדון. ראיינו אותי לערוץ 2. התפטרתי והתחלתי לעבוד מהבית כפרילאנסרית. חגגתי את ה-diamond jubilee של המלכה במסיבה בריטית. אפיתי חלה לראשונה בחיי. התחלנו להכין סושי בבית. אייל התחיל כיתה א' ואני התחלתי להכין לו סנדביצ'ים לבית הספר, וגם ארוחת צהריים בכל יום. חגגתי את יום הולדתי ה-34 במסיבה בסגנון הגן הקסום. הכנתי המון המון המון המון עוגיות. בזמן האחרון אני מכינה עוגיות עם הילדים כמעט כל שבוע.

עוגות יום ההולדת של 2012: עוגת הר געש, עוגת דינוזאור טריסרטופס, עוגת דינוזאור טי רקס ועוגת אנגרי בירדז לאייל. עוגת הספרה שלוש, עוגת גביע גלידה ועוגת פיל שמחזיק בלון ליאיר.

המתכונים האהובים עליי ב-2012

מנות עיקריות

אורז מלא עם עשבי תיבול, אפונה ופירות ים – אייל קורא לה "המנה המשפחתית שלנו". מנה שאלתרתי ברגע, הפכה לאחת המנות האהובות ביותר.
המבורגר טונה אדומה אסייתי – מנה גאונית בעיניי, של פיליס גלזר
חזה עוף צלוי בחומץ בלסמי וכמון – מנה דיאטטית מעולה
כנפי עוף שחומות, מקורמלות ודביקות ברוטב סויה ודבש – גברברי הבית מתים על זה
פילה דג סלמון אפוי ברוטב טריאקי ולימון על מצע מלח גס – הסלמון הכי עסיסי והכי טעים שאי פעם אכלתי.

תוספות, פשטידות ומאפים, ירקות, לביבות, פנקייקס

פירה כרובית וקולורבי  – פירה דיאטטי? יש דבר כזה.
טארט אגסים ורוקפור – כל מי שטעם התעלף.
פיצה מפטריות פורטובלו ממולאות ברוטב עגבניות עם בזיליקום וגבינה בולגרית, בציפוי גבינת מוצרלה  – גם פטריות אפויות, גם מילוי "פיצה", גם גבינה נמסה… תענוג.
פנקייקס חגיגה עם שוקולד צ'יפס וספרינקלס
 – ארוחת ערב של כיף.
פנקייקס שיבולת שועל וגבינה לבנה – גם בריא וגם מאוד פרקטי – מתקבלת כמות עצומה של פנקייקס.
לביבות קולורבי וגבינת ריקוטה – מקורי, דיאטטי וטעים מאוד.

מתוקים

עוגיות סנדביץ' במילוי ריבה- עוגיות "סבתא" שרציתי להכין המון זמן. מהממות.
נשיקות מרנג – מתכון מנצח.
מיני עוגות שוקולד-קפה, ללא קמח - גם ללא גלוטן, גם פרווה, וגם טעם אלוהי.

תכניות ל-2013

בשנה הקרובה כנראה שאתמקד בעיקר בבישול ביתי ובריא, מעצם העובדה שאני עובדת מהבית ומקבלת את אייל מבית הספר בצהריים. אין ממש טעם להכין כל מיני עוגות מפונפנות או קינוחים מושחתים, כי אין בבית מי שיאכל אותם.
ובכל זאת, הייתי רוצה השנה לנסות להכין מקרונים ולעבוד יותר עם שמרים, כי אין לי מספיק ניסיון בכך. אני גם מאמינה שיצא לי להכין עוד הרבה סוגים של עוגיות…
מבחינתי, דגים הולכת להיות מילת השנה. אני מאוד רוצה  ללמוד לעבוד עם חומר הגלם הזה, שאצלנו מאוד מאוד אוהבים, ולהתנסות איתו יותר: סביצ'ה, תנור, מחבת, גריל – הכל הולך. הכנת גרבדלקס בהחלט בתכנון.
ואם כבר דיברנו על גריל, אולי הגיע הזמן שאלמד איך עושים "על האש"?

מבחינת ימי הולדת ומסיבות, אייל כבר מסר לי את תכנית העוגות ליום הולדתו, שיחל בסוף פברואר: עוגת לגו, עוגה בצורת המבורגר, ועוגת angry birds space. יאיר חוגג יום הולדת ביוני, ואז אכין לו עוגה בצורת הספרה ארבע, ואיזה עוגות נוספות שיבקש. הוא כבר ילד גדול ויכול לבחור בעצמו.
בעלי קיבל לאחרונה מתכון של עוגת שוקולד מיתולוגית, שסבתו סופיקה ז"ל היתה מכינה. אני רוצה לנסות לשחזר את העוגה והטעם לכבוד יום הולדתו (שיחל גם בפברואר), בתקווה שאצליח.
חוץ ממסיבות יום הולדת, אני מקווה שהשנה יצא לי לארגן ולארח עוד כמה מסיבות, כמו ב2012. אולי הפקה של baby shower לכבוד הבייבי המלכותי של ויליאם וקייט? נראה :-)

אני מאחלת לכולם שנת 2013 נהדרת, מעצימה, עם בשורות טובות ורק דברים טובים (וטעימים). שכל העוגות והבצקים יתפחו, שהתבשילים לא יוקדחו, והכל יהיה seasoned perfectly וגם cooked beautifully, כמו שגורדון אומר.


סיכום שנת 2011 בבלוג פשוט מבשלת, ומבט ל-2012

הפוסט שכתבתי בספטמבר לכבוד יום הולדת 8 לבלוג די סיכם את הרגשות שלי לגבי השנה האחרונה, כך שאין לי הרבה מה להוסיף עליו. בהחלט הייתי רוצה להקדיש את השנה הקרובה להתמקדות בעצמי ובמה שעושה לי טוב. אני כמובן רוצה ללמוד ולהתפתח עוד – אבל לא על חשבון השקט הנפשי שלי.
השנה פורסמו בבלוג 162 פוסטים, פחות משנת 2010 אבל יותר משנת 2009. ממוצע של 3.375 פוסטים לשבוע – שזה יפה מאוד בסך הכל. החודש עם מס' הפוסטים הרב ביותר היה ינואר 2011 עם 28 פוסטים – פוסט כמעט כל יום!
ב-2011 היו בבלוג מעל 300,000 ביקורים ומעל 158,000 מבקרים. שלושת הדפים הפופולאריים ביותר, מלבד דף הבית, היו לקט המתכונים לראש השנה, קטגוריית עוגות לימי הולדת והמתכון לעוגת שוקולד ללא קמח.

ב-2011 זכיתי בתחרות בשלני הרשת של "סוגת" (הרבה בזכותכם, הקוראים, שהצבעתם לי),  נכבשתי בשגעון הקאפקייקס, פגשתי את השף ישראל אהרוני, הכנתי את ה-rainbow cake המפורסמת, השתתפתי בסדנה לעיצוב עוגות עם בצק סוכר (אייל עד היום זוכר את העוגה שהכנתי שם בשבילו),  התחלתי עבודה חדשה, והתחלתי לסקור ספרי בישול בבלוג.

חגגנו לאייל מסיבת יום הולדת אבירים עם שולחן כיבוד בצבעי אדום-צהוב-לבן. חגגנו ליאיר מסיבת יום הולדת בריכה עם שולחן כיבוד בצבעי כחול-צהבהב-בז', וחגגתי לעצמי יום הולדת במסיבת rainbow בשלל צבעים.

ומה מתוכנן לשנת 2012?

א. להתנסות בהכנת עוגיות מקרון, עוגיות מדלן, לחמים, מאפי שמרים וכמובן עוד ועוד ועוד קאפקייקס.

ב. אוטוטו (בפברואר) נחגוג לאייל יום הולדת 6 במסיבת דינוזאורים (כמה לא מפתיע). הוא ביקש 3 עוגות יום הולדת: עוגת טריסרטופ (לגן), עוגת טי-רקס (למשפחה), ועוגת הר געש "עם ברכיוזאור, ושני ביצי דינזואור שמאחת מהן בוקע ברכיוזאור תינוק" (למסיבה).

ג. ליאיר נחגוג ביוני יום הולדת 3. חוץ מעוגה בצורת הספרה 3 שבכוונתי להכין, אזרום איתו ועם הבקשות שלו. הוא כבר ילד גדול מספיק בשביל לבחור את עוגת יום ההולדת שלו בעצמו (כל עוד זו עוגה שלא הכנתי בעבר כמובן ;-) ).

ד. אני רוצה לבשל יותר, בעיקר אוכל בריא שאוכל לקחת לעבודה לצהריים.

ה. אני מתכוונת להפחית את השתתפותי באירועי בלוגרים (למרות שב-2011 נהניתי ברבים מהם). אני מרגישה שזמני הפנוי מצומצם מאוד מאוד, ומעדיפה להקדיש אותו לעצמי ולמשפחתי.

ו. מי שירצה להשתמש בתוכן שלי, או שירצה שאכתוב בשבילו, יצטרך לשלם עבור זה. אני חושבת שעברתי כבר את שלב הכתיבה לאחרים עבור קרדיט.

ז. אנחנו מתכננים לנסוע השנה לברלין עם הילדים. אני מקווה שיצא לי לבקר שם בחנויות ובשווקים מעניינים, בין הביקור בגן החיות לביקור במוזיאון הטבע לביקור במוזיאון הטכני…

ח. השנה אני חייבת לשמור יותר על הבריאות שלי ולשפר אותה.

תודה רבה רבה רבה לכל מי שקורא אותי, מבשל בעקבות הפוסטים שלי, מגיב כאן בבלוג, לוחץ על לייק, עוקב אחריי בפייסבוק ומשתף בפייסבוק את הפוסטים שלי. אני מאחלת לכולכם שנה נהדרת, מלאה בריאות, אושר ודברים טובים, מכל הלב.


מסיבת קשת בענן ליום הולדת 33 – Rainbow Birthday Party

אני חולה כבר כמה ימים (וירוס של חורף), ובאופן כללי במצב צבירה של סמרטוט + גב ושכמות תפוסות, אבל בכל זאת החלטתי להכריח את עצמי לשבת ולכתוב את הפוסט הזה, כי כבר עבר חודש מאז יום ההולדת שלי, ועדיין לא כתבתי על מסיבת יום ההולדת הכיפית שערכתי לעצמי!
כפי שאתם אולי יכולים להבין, בחודש האחרון הכל האט אצלי. יש עליי לא מעט עומס, ואת הזמן שנותר, כשנותר, אני מעדיפה להקדיש לעצמי ולפעילויות שכוללות בעיקר רביצה על הספה, התכרבלות בשמיכת פליז, וגלישה באינטרנט דרך הטאבלט או צפייה בסדרות אהובות כמו "קאסל", "המפץ הגדול", "how I met your mother" והפייבוריט החדש – "cupcake wars".

Anyway, אני חולמת על מסיבת יום הולדת מושקעת וצבעונית כבר כמה חודשים. בשנתיים האחרונות לא ממש חגגתי את יום הולדתי כמו שצריך, והשנה החלטתי לפצות על כך, ולהזמין חברות למסיבה צבעונית ונשית אצלנו במרפסת. הנושא שבחרתי למסיבה היה somewhere over the rainbow, כלומר מסיבה בשלל צבעי הקשת.
הכיבוד שבחרתי להגיש היה כיבוד "של בנות": ירקות חתוכים, פירות חתוכים, קישים, סלט חסה עם ירקות בשלל צבעים, לחם וממרחים שונים, קאפקייקס, מיני עוגות שוקולד, למברוסקו ומיצים בשלל צבעים. גולת הכותרת היתה עוגת יום ההולדת – rainbow cake ב-6 שכבות – על הכנתה פינטזתי זמן רב.
גרלנדה ענקית ומהממת של בלונים בצבעי הקשת קישטה את המרפסת (כן, כן, אני ובעלי ניפחנו אחד אחד). המפה וכלי האוכל היו שקופים או לבנים, כדי לא לגרוע מהצבעוניות של הכיבוד.
בסוף הערב, כל אחד קיבלה מתנת תודה – מבחנה שקופה עם עדשי שוקולד בשלל צבעי הקשת.

תודה רבה רבה לכל החברות שבאו לשמוח איתי, וריגשו אותי מאוד :-) תודה למירב, רויטל, רותם, תמר ומיכל על התמונות.

 

 

למעלה באמצע: סלט חסה עם ירקות בשלל צבעי הקשת. אדום:עגבניות שרי. כתום: גזר. צהוב: גמבה צהובה. ירוק: חסה. סגול: כרוב סגול.

מיצים בשלל צבעי הקשת. משמאל לימין: אדום – מיץ תות בננה. כתום – מיץ תפוזים. צהוב – מיץ אשכוליות. ירוק – מיץ תפוח מלא. "כחול" – מים. סגול – מיץ ענבים.
למטה באמצע – מיני עוגות שוקולד ללא קמח, בקישוט של ספרינקלס בשלל צבעים.

 

קאפקייקס ליים ואוכמניות, בציפוי קרם קצפת וניל בצבע טורקיז, וקישוט קשת בענן (עננים מקרם קצפת וניל, קשת מפסים חמוצים). מעשה ידיי.

מגש פירות חתוכים בשלל צבעי הקשת. מלמעלה למטה: אבטיח אדום, מלון כתום, אננס טרי צהוב, קיווי ירוק, ענבים סגולים.

 

מגש ירקות חתוכים בשלל צבעי הקשת. מלמעלה למטה: עגבניות שרי אדומות, פרוסות גזר כתום, עגבניות שרי צהובות, פרוסות מלפפון ירוק, פרוסות צנון סגול.

מיני קישים בשלל צבעי הקשת. אדום: קיש עגבניות שרי, בזיליקום ופרמזן. כתום: קיש בטטות ורוזמרין. צהוב: קיש תירס. ירוק: קיש תרד וגבינה צפתית. כחול: קיש גבינת רוקפור. סגול: קיש בצל סגול. מעשה ידיי.

לחם אגוזים, וממרחים בשלל צבעי הקשת. משמאל לימין: אדום – ממרח עגבניות מיובשות. כתום – ממרח לימון כבוש. צהוב – פלפלים קלויים. ירוק – פסטו. כחול – גבינת רוקפור מפוררת. סגול – ריבת שזיפים. הכל נקנה בסופרמרקט.

כוסות למברוסקו צונן עם נחשי גומי.

קישוט לשולחן: צנצנת זכוכית עם שכבות של עדשי שוקולד בשלל צבעי הקשת.

קישוט לשולחן: צנצנת זכוכית עם שכבות של סוכריות גומי יין בשלל צבעי הקשת. הבנות גם נשנשו מהם (ובגלל זה השכבות מבולגנות בצילום… :-) )

 

עוגת יום ההולדת שהכנתי לי – Rainbow Cake! עם bunting (שרשרת דגלונים משולשים) בצבעי הקשת, שהכנתי מנייר בריסטול. לידיעתכם, Bunting זה ה-דבר עכשיו.
העוגה עצמה היא עוגת תפוזים ושמנת חמוצה עם ציפוי קרם קצפת וניל.

 

אני חותכת את העוגה. מה מסתתר מתחת לציפוי?

השכבות המשגעות על רקע הציפוי הלבן.

 

ועוד קלוז-אפ על השכבות. העוגה היתה כמובן מאוד טעימה, ולא רק צבעונית :-)

 

ולסיום – מתנות לאורחות. כן, הכנתי אחת אחת בעצמי.

 

קצת פרטים לוגיסטיים לסיום:
כלים חד פעמיים, בלונים, נחשי גומי – "פארטי מרקט", הוד השרון.
מבחנות שקופות – "אקוורל", רעננה.
סוכריות גומי יין, פסים חמוצים: "משמש הכפר", א.ת. כפר סבא.
עדשי שוקולד, "מקלות סבא" צבעוניים: "עולם הממתקים", א.ת. כפר סבא.
כל שאר הדברים נקנו בסופרמרקט או שהיו לי בבית.


יום הולדת 33: ה-wishlist

בשנה שעברה עשיתי wishlist לקראת יום הולדתי ה-32, וזו התגלתה כחוויה נחמדה ביותר, גם בגלל שאני אוהבת לעשות רשימות וגם בגלל שאכן חלק מהחפצים עברו לרשותי :-)
ביום רביעי הקרוב (2.11.11) אחגוג את יום הולדתי ה-33, והחלטתי לעשות רשימה גם הפעם. כל שנה אני קונה לעצמי משהו במתנה. בשנה שעברה זה היה מיקרופליין (מתוך ה-wishlist), והשנה החלטתי לפנק את עצמי בדרך אחרת, ולקנות לעצמי כרטיס לאירוע הסתיו של 9Rooms. אשמע שם הרצאות של גיל חובב וליאור צורף, ואתפנק במניקור. אני מודה שאני לא מרגישה לחלוטין שייכת לאירוע מהסוג הזה (נראה לי מתאים לנשים זוהרות, רזות, מטופחות, עשירות ובעלות ביטחון), אבל החלטתי שבאותו יום אני כן הולכת להגשים את הפנטזיה ולהיות שייכת לקבוצה הנשית הזו, גם אם אצטרך לשחק את התפקיד.

קודם כל
מאחלת לעצמי המון המון בריאות, סיפוק, אושר, נחת, אהבה ושמחה.

חפצים
1. כף גלידה קפיצית (אולי בעצם שתיים), לעוגיות ולקאפקייקס
2. מדחום סוכר. אם יש מדחום שמתאים גם לסוכר וגם לבשר, אז בכלל טוב.
3. ספרי הבישול מה- amazon wish list שלי או מה-book depository wish list שלי (האחרון הוא אתר בריטי מומלץ).
4. ספר הבישול הבריא של גורדון רמזי בשפת המקור (לא התרגום לעברית).
5. תבנית לעוגה בצורת קאפקייק ענקית.
6. חותכני עוגיות בצורת דמויות מ-star wars
7. תבנית שקעים בצורת מיני עוגות חתונה (למשל זה או זה).
8. carrier שאפשר להעביר איתו קאפקייקס ממקום למקום (למשל זה).
9. טוסטר פסים איכותי.
10. מנוי למגזין BBC GoodFood.
11. חותכן עוגיות בצורת קאפקייק.

וחוץ מזה
לחזור למידה 38, לחזור לכושר, להיגמל משוקולד, סוכרים וגלוטן. זו המשימה העיקרית שלי השנה.


יום הולדת 8 לבלוג פשוט מבשלת

ב-1.9.2011 חגג הבלוג יום הולדת שמונה. 8. שמונה שנים. זה מספר בלתי נתפס בעיניי, ולחשוב שזה לא הבלוג הראשון שלי, ושבפועל אני בלוגרית כבר 11 שנה…
אז לפני שמונה שנים, כשהייתי נשואה יחסית טרייה (כמעט שנה נשואה), החלטתי שבישול זה דווקא כיף, וכבלוגרית פעילה ו-ותיקה, החלטתי גם לפתוח בלוג ולתעד את קורותיי בנושא. מעולם לא הייתי בשלנית לפני כן.
ב-8 השנים האלו גדלתי בכל תחום אפשרי. גם משפחתית – נולדו 2 הילדים, גם אישית, גם מקצועית, גם בישולית וגם קולינרית. צברתי ידע, צברתי ביטחון, צברתי ניסיון, ואין ספק שהבישול הפך כבר לחלק ממני.
לא תראו אותי הופכת את הבישול למקצוע. אין לי רצון ללמוד קולינריה או לקחת קורסים מקצועיים בבישול וקונדיטוריה. טוב לי בעולם המחשבים ועם עבודתי הנוכחית כמנהלת מוצר בתחום האינטרנט, וזה הכיוון שלי.
הבישול, האפייה והכתיבה עליהם יישארו תחביב אהוב, ואני חושבת שאני ברת מזל שמצאתי לי תחביב שכל כך ממלא ומשמח אותי.

אני גאה ושמחה לומר שהמון אנשים מבקרים פה כל חודש,  למרות שהבלוג לא מפורסם, לא מקודם ולא מקושר. בניתי הכל ב-10 אצבעות, ואני מצליחה לשמור על רמת עדכונים גבוהה ועל רמת מתכונים גבוהה (לדעתי לפחות). אני חושבת שהייחוד בבלוג הוא שהוא ממש מלווה את חיי. לכל מתכון יש סיבה, הסבר וסיפור – בין אם זו ארוחת צהריים בשבת או יום הולדת של הילדים. הבלוג משקף את חיי וחיי קשורים בבלוג.

השנים האחרונות לא היו פשוטות עבורי, ואני מקווה שהשנה הזו תהיה טובה יותר. הבטחתי לעצמי שהשנה אקדיש יותר זמן לעצמי – אוכל נכון, אשן כמו שצריך, אשמור על בריאותי ואגביר את מרכיב האושר בחיי.  אני חושבת שמגיע לי.

תודה לכל הקוראים. תודה לכל המגיבים פה ובפייסבוק. תודה על הלייקים. כל מילה טובה גורמת לי להמון שמחה ומרימה אותי למעלה. תגיבו, תשתפו, תהיו social, זה הרי כל הקטע.

מכיוון שאין יום הולדת בלי מתנות, אז יש לי מתנה בשבילכם:

ענת טופל מעניקה לקוראי הבלוג 10% הנחה לסדנה שלה לאירוח ועיצובי שולחן לכבוד חגי תשרי. הסדנא תיערך ב- 13.9.11 בשעה 20:00.  3 שעות של הנאה צרופה: טיפים ורעיונות חדשים ומקוריים לאירוח בקלות . יוקרתי הוא לא בהכרח יקר.

הייתי בסדנה של ענת לאירוח עם גבינות ואני ממליצה בחום. ענת מקסימה ולמדתי ממנה המון (יש גם פוסט). באתר שלה יש פרטים ליצירת קשר. כדאי להירשם!

לכבוד יום ההולדת הכנתי טארט שוקולד ומרשמלו (בתמונה העליונה) וכמובן – קאפקייקס! כי אין יום הולדת בלי קאפקייקס. הכנתי קאפקייקס שוקולד ופטל עם ציפוי של קרם קצפת וניל בצבעי ורוד דגרדה (מתי עוד תהיה לי הזדמנות לקשט בצבעים ורדרדים כשיש לי 2 בנים?).
המתכונים, כמובן, יפורסמו בימים הקרובים.

אני מאחלת לעצמי עוד שנים רבות של בלוגינג, בישולים, מתכונים והרבה הנאה.
ותודה לרותם שצילמה אותי :-)


אוף טופיק: צעדת העגלות ברעננה

אייל: אמא, היום אנחנו עובדים בשוקולד, נכון?
אני: כן, אבל לפני שנעבוד בשוקולד, אני רוצה שתבואו איתי להפגנה.
אייל: מה זה הפגנה?
אני: הפגנה זה כשהרבה אנשים מתאספים ביחד, והם כועסים על משהו לא טוב שקורה במדינה, אז הם רוצים שכולם ידעו על זה, שיש משהו לא טוב במדינה, אז הם צועקים את זה ומניפים שלטים ובלונים, כדי שכולם ידעו, וכדי שהממשלה תשנה את זה.
אייל: טוב, אז נלך.
אני:  ההפגנה היא בגלל שהמחירים בארץ מאוד יקרים, וכל דבר עולה הרבה כסף, ובגלל זה קשה לחיות ולקנות את מה שאנחנו צריכים. מה אתה אומר? זה חשוב לעשות על זה הפגנה?
אייל: זה מאוד חשוב.

(מתנצלת על איכות התמונות, הן צולמו בסלולארי)

הילדים צעדו איתי היום בצעדת העגלות ברעננה. אני כל כך גאה בהם! (אני מודה ששוחד בדמות גלידה היה מעורב בעניין…)
אני מניחה שיאיר לא יזכור את זה, אבל הסברתי לאייל על המחאה, מה זו הפגנה ולמה מפגינים.
אני ובעלי אקדמאים, בעלי משכורות מעל הממוצע במשק, גרים באזור השרון, אנשים מחושבים שעוקבים ומנהלים את הוצאותיהם, ובכל זאת בקושי מצליחים לגמור את החודש.  המחירים עלו בצורה מטורפת במהלך השנים. הכל כל כך יקר, והמשכורות נשארות אותו דבר, אם לא יורדות.
הגיע הזמן לעשות שינוי.

 

 

 

 


אוף טופיק: מחאת ההורים הצרכנים

אני בדרך כלל מקפידה להקדיש את הפוסטים בבלוג לנושאי אוכל, מתכונים ובישול בלבד, אך לא ניתן להתעלם ממה שקורה בארץ בימים אלו.
למחאת הדיור נוספה גם מחאת ההורים הצרכנים, המוחים על המחירים הגבוהים שגובים על מוצרים בסיסיים כמו חיתולים, תמ"ל, ריהוט וכו'.
יש לי הרבה מה להגיד על התרבות הצרכנית פה בארץ, במיוחד במגזר הילדים, על הפזרנות, הבזבוז, והבעת אהבה ואכפתיות דרך חפצים וכסף במקום דרך תשומת לב וחום.
מצד שני, אני לא יכולה להתעלם מכך שאני ובעלי, שנינו אקדמאים עם משכורות מעל הממוצע במשק, הורים לשני ילדים, אנשים יחסית מחושבים בקניותיהם, גרים באזור השרון ולא בת"א, ובכל זאת בקושי מצליחים לגמור את החודש אם בכלל.
המחירים טיפסו לשמיים בשנים האחרונות. של כל דבר. המשכורות לא התעדכנו, ויש כאלו שאף ירדו.

מחאת ההורים הצרכנים מתנהלת בקבוצת הפייסבוק צרחת האמהות הצרכניות. מתוכננות להתקיים כמה צעדות מחאה ברחבי הארץ. כל הפרטים בדף הפייסבוק הדף הרשמי של מחאת העגלות.


לקראת יום הולדת 32: ה-wish list

עוד 3 שבועות בדיוק, ב-2 בנובמבר, אחגוג את יום הולדתי ה-32. אני מאוד אוהבת ימי הולדת ומתנות, גם שלי וגם של אחרים. התחלתי כבר לחשוב איזו עוג(ו)ת יום הולדת אכין לעצמי, וכן אילו דברים הייתי רוצה לקבל במתנה. כל שנה אני קונה לעצמי מתנת יום הולדת – מפנקת את עצמי במשהו שאני רוצה ואוהבת, וגם השנה אעשה זאת. אני די מתרגשת לקראת יום הולדתי. עברה עליי שנה לא פשוטה, אבל הנה היא מסתיימת, ואני יודעת שהשנה הקרובה תהיה הרבה הרבה יותר טובה :-)

אז מה הייתי רוצה?

המתנות האוניברסליות
א. בריאות
ב. בריאות
ג. בריאות
ד. מימוש עצמי
ה. הצלחה
ו. אושר
ז. עוד כמה שעות ליממה

המתנות הפרקטיות
א. זסטר של מיקרופליין
ב. מנדולינה, אבל כזו סופר-איכותית.
ג. שובר לסדנת בישול, אבל כזו שרק יושבים בה ומסתכלים על השף, ואחר כך אוכלים. לא בא לי לעבוד קשה.
ה. ספרים מה-wish list שלי ב-Amazon
ו. Pastry Blender (מין כלי ידני כזה להטמעת חמאה לתוך קמח)

מותר לחלום
א. Kindle או Tablet PC (לא Ipad, אני מחרימה את Apple…) שאוכל לטעון אליו מתכונים וספרי בישול ולבשל איתו במטבח.
ב. מנוי למגזין בישול מחו"ל – למשל Everyday Food של מרת'ה סטיוארט, או Good Food של ה-BBC
ג. עוד נסיעה ללונדון כדי שאוכל לבקר בשאר השווקים שהחמצתי, ולהקדיש יום שלם ל-Books for Cooks.
ד. נסיעה לארצות הברית לביקור בחנויות המדהימות שיש שם המתמחות באפיה (ובעוד מקומות אם אני כבר שם…)
ה. מאמן כושר אישי, כדי שאגיע סוף סוף בחזרה למידה 38

לא קשור לבישול או אוכל
א. בגדים!!!
ב. נעליים!!!
ג. תכשיטים!!! (למשל מה-Etsy favorites שלי)
ד. אקססוריז!!!


שאלון – הסטיות הקולינריות שלי

הפוגה קלה במתכונים, לכבוד היכרות קטנה איתי, כפי שהבטחתי במסגרת חגיגות יום הולדת 7 לבלוג:
פעם היה מדור בשם "הסטיות הקולינריות שלי" במוסף "שף" של "לאישה", שבו ראיינו שלושה אכלנים, שניים שעובדים בתחום (שפים, בשלנים, עיתונאי אוכל וכו') ועוד סלב אחד שאוהב אוכל/אוהב לבשל, עם סט שאלות קבוע מראש שחזר על עצמו בכל מדור. תמיד חלמתי שיום אחד יראיינו אותי לפינה הזו (אני משוגעת על שאלונים וסקרים), אבל המדור הופסק לפני שקיבלתי צ'אנס לכך. ובכן, בשביל מה יש לי בלוג אם לא בשביל הדברים האלו?
קבלו – הסטיות הקולינריות שלי.

מה אכלת היום לארוחת בוקר?
קרקרים עם קוטג', שהוצאתי מהמכונה בעבודה, ושתי כוסות תה קמומיל.

ואתמול לארוחת צהריים?
בחדר האוכל בעבודה: חזה עוף, אורז, עגבניות שרי, שעועית ירוקה מאודה, סלט גדול שמכיל: חסה מסולסלת, עגבניות, גמבה אדומה וכתומה וכף טחינה.

מהו הדבר הכי מחריד שאכלת?
אני לא חושבת שיש כזה, אלא אם כן מחשיבים כוסמת. אני משתדלת להתרחק ממאכלים מחרידים, בניגוד לאייל ובעלי, למשל, שאוכלים הכל.

מה לא תאכלי גם אם חייך תלויים בכך?
בני אדם, חתולים, כלבים, זוחלים, חרקים וכו'.

מה שנאת לאכול כשהיית ילדה?
מיליון דברים: עוף, קציצות, אבוקדו, גמבה, ביצים קשות, תרד, חלבה, חצילים, דלורית, אפונה ועוד ועוד. מאז שהתחלתי לבשל התחלתי לאהוב חלק מהדברים האלו. גיליתי איך להכין אותם ככה שיצא לי טעים.

מה הדבר האחרון שבישלת?
ארוחת חג לראש השנה

עם איזו דמות, מכל תקופה, היית יושבת לאכול משהו?
הייתי שמחה להיות מוזמנת לשולחן של הדמויות מהסדרה "איך פגשתי את אמא" בפאב "מקלרנ'ס". פשוט להיות שם איתם. גם הסעודות בחדר אוכל של הוגוורטס תמיד נשמעות לי יאמי-יאמי.

איך תרצי את הקפה שלך?
אני לא שותה קפה. בכלל. קפאין עושה לי בחילות, כאבי ראש ולחץ דם נמוך. אני שותה רק תה צמחים ללא קפאין (בדרך כלל קמומיל) עם סוכרזית אחת.

מהי הסטייה הקולינרית שלך?
רוגלעך קפואים. אני מתה על זה. אני גם משוגעת על ארטיקים וגלידות.


על תזונת ילדים ותינוקות – הרגלי אכילה

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים בנושא תזונת ילדים ותינוקות. הדעה המוצגת כאן היא דעתי האישית בלבד, על בסיס ערכיי וניסיוני בגידול ילדיי. אין לי ידע מקצועי בנושא ואין לי שום כוונה להשפיע או ללמד, אלא רק להביע את דעתי. נא כבדו אותה.

אני חושבת שאני אחת מהאנשים בעלי הרגלי האכילה הקלוקלים ביותר שיש. הבסיס הוא אכילה רגשית כמובן – כשאני עצבנית, מתוסכלת או עצובה, המקרר הוא הדבר הראשון עליו אני חושבת. בנוסף לכך אני חולה על מתוקים, אוכלת מהר מידי, קוראת ורואה טלוויזיה תוך כדי אכילה, "מיישרת" עוגות ולא מסוגלת להסתפק בעוגיה אחת.
לכן, כשהפכתי לאמא, הנושא של תזונה והרגלי אכילה ממש בער בעצמותיי.  היה לי ברור שהרגלי האכילה של ילדי, וכל תפיסתו את מושג האוכל, יושפעו לחלוטין ממה שאלמד אותו. הלימוד הזה מתחיל מבחינתי מגיל 0 (ויש כאלו שאומרים שעוד בתקופת ההריון).
יש כמה עקרונות שהגדרתי לעצמי ושמנחים אותי בנושא.

גנטיקה
הילדים דומים פעמים רבות להוריהם. אם ההורה היה תינוק שבקושי אכל והאמא היתה צריכה לדרוף אחריו עם הבננה, לא מן הנמנע שברבות הימים יוולד לו ילד כזה. מה עושים? כלום. מקבלים את המצב. במקרה שלי ושל בעלי, היינו תינוקות רגילים עם הרגלי אכילה רגילים, וכך גם ילדינו.

דוגמא אישית
איזו דוגמא אישית אתם נותנים לילדים שלכם בנושא האוכל? האם הם רואים אתכם אוכלים? האם הם רואים אתכם מנסים מאכלים חדשים? ילדים נוטים לחקות את הוריהם. הרגלי האכילה שלהם מתחילים אצלנו. אנחנו מקפידים על תזונה מגוונת, ביתית עד כמה שאפשר, ונותנים לילדים לטעום מכל מה שאנחנו אוכלים.

אוכל הוא לא ה-issue פה
העיקר הוא לא שהילד יאכל. זו לא המטרה. המטרה היא שהילד יהיה שבע ושיתפתח בצורה תקינה. יש ילדים שאוכלים 2 מנות אוכל ו-6 ארוחות ביום בשביל זה. יש ילדים שאוכלים חצי מנה ו-3 ארוחות ביום. זה לא משנה. הילד צריך לאכול כמה שהוא צריך, ולא כמה שהאמא רוצה.

תחושת רעב טבעית
באותו הקשר, ילד צריך לאכול רק עד שהוא שבע, כדי שלא יאבד את תחושת הרעב הטבעית שלו. לכן אני אף פעם לא "דוחפת" אוכל לילדים, וזה בסדר גמור מבחינתי לזרוק צלחת חצי מלאה. אייל היה יונק 30 דקות. יאיר היה יונק 10 דקות. אייל היה אוכל 2 גביעי יוגורט של 200 מ"ל. ליאיר מספיק גביע אחד של 150 מ"ל. לכל ילד יש את תחושת הרעב שלו. לא מעניין אותי שיסיימו את הצלחת. אם הילד רגוע ולא מתעניין באוכל יותר – סימן שהוא לא רעב ואין צורך לתת לו יותר אוכל.

ממתקים
אני מודה – אני לא מסוגלת לעמוד בפני ממתקים, עוגות ועוגיות. בגלל זה אנחנו לא מחזיקים בבית ממתקים, ואת העוגות שאני אופה אני מביאה לעבודה. ה"שקית המרשרשת" היחידה שיש אצלנו היא של חטיף תפוחונים – שהוא חטיף טבעי דל קלוריות ושומן (1.5 נקודות של "שומרי משקל" – מומלץ). אין במבה, אין ביסלי ואין דובונים. מצד שני, מעולם לא אסרתי על הילדים לאכול ממתקים, אני פשוט דואגת לכך שלא ייפגשו בהם. הולכים לגינה או לטיול? מארחים חברים? אפשר לאכול פירות טריים, ירקות חתוכים או פירות יבשים. למעשה, אייל אוכל ממתקים רק בימי הולדת ובאירועים. בשאר השנה זה ממש לא חסר לו. בנוסף לכך, אנחנו מדברים בבית על תזונה בריאה ועל בריאות השן.

הרגלי אכילה
ב"שומרי משקל" לימדו אותי שצריך לאכול רק בישיבה ליד שולחן, ללעוס טוב טוב, בצלחת לא גדולה. העקרונות האלו סופר-חשובים כשמדובר בילדים. כשאוכלים תוך כדי משחק או בהייה בטלוויזיה, לא שמים לב למה שמכניסים לפה ואפשר להיחנק או להקיא. אם לא לועסים טוב, אפשר לבלוע חתיכות גדולות מידי שיתקעו בגרון. כשהצלחת גדולה ועמוסה באוכל – מרוב עצים לא רואים את היער, והילד מבולבל ולא יודע מה לאכול קודם. אייל יודע שאוכלים רק בישיבה, ואם אין שולחן באיזור, הוא ישב על הרצפה. לגבי יאיר, אני מקפידה להאכיל אותו רק כשהוא ישוב ומתרכז באוכל, ולא חלילה תוך כדי שהוא עושה משהו אחר.

אלו הם עקרי הדברים. הפוסטים הבאים בנושא ידברו על ילדים ומסעדות, ועל חטיפים ונשנושים בריאים.