Pin It

ה-quest אחר עוגה לפסח

התנדבתי להכין עוגה לליל הסדר השנה. נשמע פשוט, נכון? אך למעשה נשאבתי למסע חיפושים, כאשר בסופו, כמו תמיד במסעות מסוג זה, נמצאה התשובה בליבי פנימה.
מה כל כך מסובך בהכנת עוגה לליל הסדר? כלום, חוץ מהעובדה שעליה להיות כשרה לפסח, לא חלבית, קלה להכנה, “נוסעת” היטב, ייצוגית ונאה למראה, וכמובן טעימה.
פצחתי בתהליך חקירה מורכב, שכלל נבירה בספרי בישול, באינטרנט ובמגזינים שונים, ובתשאול דמויות מפתח חשובות (כלומר, אמא שלי). פסלתי מיידית את כל העוגות המכילות קוקוס (אני שונאת קוקוס), ואת כל העוגות המבוססות על מרנג (לא ברור לי איך חותכים עוגה כזו בלי שתשבר).
ואז, הגיע המפנה.
הכל החל בויכוח פשוט ביני לבין אמא שלי, בשאלה האם שוקולד מריר הוא חלבי או לא חלבי. אמא טענה שלא. אני ואחותי טענו שכן. רגע השיא בעלילה הגיע כאשר צעדתי למקרר והוצאתי ממנו חצי חבילת שוקולד מריר של עלית. היה כתוב עליו באותיות קידוש לבנה: פ ר ו ו ה.
ואז הגיע הקתרזיס. הכנתי את עוגת השוקולד פקאן המהממת שלי (הקרויה בשם החיבה, עוגת chocolate boost, על שם כמות השוקולד הבלתי חוקית בעליל ששוכנת בה). החלפתי חמאה במרגרינה בטעם חמאה (מחמאה), ובמקום שוקולד לבן לקישוט (שהוא חלבי) פיזרתי אגוזי פקאן קצוצים. העוגה זכתה למחמאות, ואני נהנתי מכל המסע, וגם זכיתי בלא מעט מתכונים חדשים 🙂
חג שמח 🙂

«   |   »



לכתוב תגובה לפוסט