Pin It

סיכום דו שבועי – כריכים לבית הספר

לפני שבועיים אייל התחיל ללמוד בכיתה א'. בגן היתה "הזנה משותפת" במסגרת תשלומי הורים, כך שלהתחיל לשלוח אותו עם אוכל ל"שעת עשר" היה דבר חדש בשבילי. אחרי קצת דיבורים על הנושא עם חברות וקריאה באינטרנט, הגעתי לכמה תובנות:
– הכתבות האינטרנטיות לקראת פתיחת שנת הלימודים, בה שפים שונים מציעים רעיונות לסנדביצ'ים מושקעים? מיותר ולא רלוונטי. אפילו הילד אנין הטעם שלי לא ירצה לקבל כריך עם כל מיני מרכיבים מיוחדים, שצריך ממש סכין ומזלג בשביל לאכול אותו.
– בנטו וכריכים מעוצבים זה נחמד ומהמם וכיפי, אבל אולי עדיף להתחיל ממשהו פשוט ולהתקדם משם לדברים המעוצבים יותר.
– תכנית מסודרת שבה אייל בוחר מה הוא רוצה לקבל בסנדביץ' היא התשובה.

ולכן, ישבתי עם אייל והכנו תוכנית שבועית – כל יום והכריך שלו. הוספנו גם אלו תוספות אייל רוצה לקבל (הוא עכשיו אנטי-ירקות, אז התפשרנו על זיתים ותירס גמדי), ואילו סוגי פירות הוא אוהב.
זה מה שאייל ביקש:

 

התכנית תלויה על המקרר והיא מקלה עליי מאוד. אני מכינה לו בבוקר את מה שכתוב וזהו, בלי לחשוב יותר מידי ובלי להתלבט.

אני משתמשת בקופסת פלסטיק מחולקת לשלושה תאים, שהייתה פעם קופסת טייק-אווי מאיזושהי מסעדה. היא והתאים שלה פשוט בגודל המושלם. אני שמחה שלא זרקתי אותה בכל פעם שעלה על דעתי לעשות סדר במגירת קופסאות הפלסטיק….
אני תמיד משתמשת בלחם מחיטה מלאה או בלחם שיפון, כי זה מה שאנחנו אוכלים בבית. זיתים או פירות חתוכים (כמו מנגו, אננס) אני שמה בקופסא קטנה בתוך הקופסא המחולקת ומצרפת מזלגון קטן, כדי להקל על האכילה.
ביום שאין תוספות, אני מצרפת עוגיה שאפיתי (אם אפיתי, ולאחרונה אני אופה הרבה) או עוד פירות.
הסטטיסטיקה עד כה מצביעה על 100% הצלחה – הסנדביץ' תמיד נאכל עד תום, ובדרך כלל אייל מסיים גם את הפירות, ומשאיר את העוגייה לבית.

ביום הנוטלה הראשון, החלטתי להשקיע עוד קצת, חתכתי צורת פרח מאחת מפרוסות הלחם, ועל "החלון" שנוצר פיזרתי סוכריות לקישוט עוגות. אייל ממש ממש התלהב מההפתעה הקטנה הזו, וביקש שכל שבוע אפתיע אותו עם צורה אחרת.

אולי בהמשך אשקיע עוד קצת בחיתוך של הסנדביץ' לצורות שונות או בעיצוב יותר "בנטו"-אי. כשאייל ישלים את לימודי הקריאה, אתחיל לצרף לו גם פתקים חמודים ;-)

«   |   »



תגובות

  • טלי 9 בספטמבר 2012 , 10:20

    איזו אמא משקיענית!! חשבתי שכבר אין דברים כאלה…

  • יונית 9 בספטמבר 2012 , 10:50

    טוב. אם עד עכשיו חשבתי שאיזה מזל שלבית הספר הילדים לוקחים סנדויצ'ים, ושבמשימה הזאת, לפחות, אני אצליח, את באה ומקלקלת לי…. נו. מה יהיה? גם לזה אני אצטרך ללמוד איך לעשות?
    פורשת מהמירוץ כבר עכשיו. אני אדחוף לץמר 20 ש"ח ושתלך לקנות פיתה בקיוסק של הבית ספר.

    מקסים!!!!

  • תמרית 9 בספטמבר 2012 , 11:03

    מקסים!!!!!
    אני רוצה קופסא כזו לעבודה!

  • הדס 9 בספטמבר 2012 , 12:05

    פשוט מהמם. כל הכבוד רחלי!
    אני זוכרת שבחטיבת הביניים היה ילד אחד בכיתה שלנו שאבא שלו היה כותב כל מיני דברים על נייר העטיפה של הכריך. זה כבר בגיל של חוש הומור וציניות, וזה היה פשוט מקסים "לעידו בני, שלא תרעב".

  • אילנית 9 בספטמבר 2012 , 13:31

    מה עושים אם הילדה שלי שלא אוכלת ירקות פירות ממרחים כמ גבינה חומוס…לצערי הרשימה על המקרר לא תעזור הרבה אבל יופי של השקעה

  • רחלי - פשוט מבשלת 9 בספטמבר 2012 , 14:48

    תודה על התגובות :-)
    יונית, קורס קטן אצלי ואת שולטת כמו כלום ;-)
    תמרית, תכל'ס, צודקת….
    הדס, גדול :-)
    אילנית, מה זאת אומרת מה עושים? שואלים אותה מה היא כן רוצה בסנדביץ'. הרי בטוח שיש משהו שהיא כן מסכימה לאכול… מי שהרכיב את הרשימה על המקרר זה אייל, לא אני. אני הייתי למשל כוללת יותר ירקות.

  • יהיל 9 בספטמבר 2012 , 21:32

    מקסים ביותר רחלי. מעורר השראה. ועד שיגיע הזמן לפתקים – ראיתי איפושהו ברשת גליל מדבקות של עיניים שאפשר להדביק אותם על סנדביץ (עטוף) וזה יוצא חמוד לאללה.

  • רחלי - פשוט מבשלת 9 בספטמבר 2012 , 22:08

    קראת את מחשבותיי! זה אחד הדברים שאני רוצה לנסות בקרוב :-)

  • חגית 9 בספטמבר 2012 , 22:41

    כל הכבוד על ההשקעה. כשהייתי בתיכון אבא שלי היה שם פתק בסנדוויץ "בוקר", כדי שאדע שזו ארוחת הבוקר ולא הסנדוויץ של הצהריים. תיכון, כן.

  • marjorie morningstar 10 בספטמבר 2012 , 16:07

    זה רעיון נפלא. חבל שאבא שלי לא אימץ את זה – היה חוסך לי ימים רבים ומבאסים של פיתות עם חומוס (איכס).

    חשבת לתת לאייל ממרח תמרים\סילאן עם טחינה במקום צ'ופר הנוטלה? זה טעים לא פחות, והרבה-הרבה יותר בריא.

    אגב, נראה לי שגם סרבן ירקות לא יתנגד לסנדביץ' עם חמאה, מלפפון חתוך והרבה מלח. זה גם נורא טעים, והוא גם בטח יתלהב לשמוע שאלו הסנדביצ'ים שמגישים למלכת אנגליה כשהיא משחקת קריקט :)
    http://en.wikipedia.org/wiki/Cucumber_sandwich

  • רחלי - פשוט מבשלת 10 בספטמבר 2012 , 17:07

    מרג'ורי, לסילאן עם טחינה יש טעם של חלבה! חלבה זה מגעיל!
    :-)
    תאמיני לי ניסיתי הרבה דברים, כולל קוטג', גבינה לבנה, תוספת מלפפון חתוך, חביתה, ומה לא. אין עם מי לדבר. והיום הוא עוד אמר לי שיום חמישי זה היום שהוא הכי אוהב כי זה היום של סנדביץ' הנוטלה….

  • marjorie morningstar 10 בספטמבר 2012 , 17:14

    אני סאקרית של חלבה (וחייבת לה את אי-אלו הקילוגרמים שנוספו לי בצבא). הסנדביצ'ים הבריטיים לא ישכנעו את הסרבן? הצעתי אותם כי נזכרתי כמה נהניתם בביקור המשפחתי בלונדון.

  • רחלי - פשוט מבשלת 10 בספטמבר 2012 , 23:31

    חלבה זה אחד הדברים הכי שנואים עליי עלי אדמות…. וגם אייל לא אוהב (למרות שכשהוא היה תינוק הוא דווקא כן היה אוכל. עבר לו בגיל שנתיים).
    את אייל לא ישכנע שום דבר לצערי…

  • לילך 15 בספטמבר 2012 , 12:36

    וואו!!! הורשמתי מאוד :)
    אצלי זה היה מאוד פשוט- קוטג' קוטג' ועוד קוטג'…אבל המינון היה חשוב- שלא יינזל לי מהסדנביץ בזמן ביס!

  • לילך 15 בספטמבר 2012 , 12:39

    נ.ב ליום המתוק שהוא אוהב את יכול להציע לו ממרח חמאת בוטנים (הכי טוב סקיפי עם דבש)

  • רחלי - פשוט מבשלת 17 בספטמבר 2012 , 02:31

    תודה לילך :-) אייל לא אוהב חמאת בוטנים, והוא כל כך אוהב את יום הנוטלה שזה ממש בסדר מבחינתי.

לכתוב תגובה לפוסט