נראה שהחום הנוראי מאדה לחלוטין כל טיפת אנרגיה שקיימת אצלי. בפרט, לא בא לי להיכנס למטבח ולבשל. אני חושבת שבשבוע-שבועיים האחרונים, הדברים היחידים שהכנתי הם פסטה או לזניה, אם לא סופרים עוגת גבינה ופסיפלורה ללא אפיה שהכנתי לעבודה (לא סתם ללא אפיה – קשה לי להימצא ליד התנור בימים אלו).
אתמול הכנתי לאייל לזניה לפי בקשתו, ואני ובעלי חיסלו את שאריותיה מאוחר יותר בערב. די בניתי על זה שבשבת נצא לאכול במסעדה או משהו, אבל אחרי שבעלי פרש לשנ"צ חפוז, אייל התחיל להציק לי בשאלות כגון – האם נשאר משהו מהלזניה ומה יש לאכול. החלטתי לאגור את כל כוחותיי, להתאפס על עצמי ולהיכנס למטבח לבשל משהו. בפריזר מצאתי חבילה גדולה של שרימפסים קפואים, והחלטתי לבשל אותם ברוטב עגבניות ואולי גם להוסיף אורז, בשביל לעשות "וי" על החלק הפחמימתי. הוספתי גם עשבי תיבול בשביל הטעם (וכי לא היה לי כוח לקצוץ ירקות).
זה תבשיל שלא מצריך הרבה התעסקות והשגחה, והתוצאה ממש ממש טעימה. הרי מה יכול להיות רע באורז, עגבניות ועשבי תיבול?  זהו שילוב מעולה.
שני הילדים ממש אהבו את התבשיל (יאיר אכל בלי השרימפס, עם תוספת של פסטה מחיטה מלאה), וגם אני. עכשיו תסלחו לי, אני הולכת לנוח במזגן.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
5 כפיות כוסברה, קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
1 כוס אורז מלא, שטוף היטב
1 כוס מים
1 ק"ג שרימפס מבושלים קפואים, מופשרים
4 כפיות בזיליקום קצוץ (השתמשתי בקוביות קפואות)
4 כפיות פטרוזיליה קצוצה (השתמשתי בקוביות קפואות)
מלח, פפריקה מתוקה, כורכום

אופן ההכנה:
מחממים שמן במחבת גדולה ועמוקה או סוטאז'. מוסיפים בצל, שום וכוסברה, ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים עגבניות מרוסקות, אורז, מים ושרימפס. מערבבים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח, כורכום ופפריקה מתוקה לפי הטעם. מוסיפים בזיליקום ופטרוזיליה. מכסים ומבשלים עד שהרוטב מסמיך והמים נספגים. משאירים את המחבת או הסיר מכוסה ל-10 דקות נוספות לפחות.