שני פרקי מאסטר שף האחרונים העלו בי רגשות מעורבים.
מצד אחד, אהבתי את רוב המשימות: משימת ה-30 ש"ח היתה נהדרת, משימת הקרוקומבוש היתה מגניבה, משימת העגלות היתה מעניינת, ורק משימת המצרכים היקרים היתה מעט מאכזבת.
מצד שני, צר לי על לכתו של איציק, שלדעתי גילה הרבה יצירתיות והרבה ידע, למרות שפישל השבוע במשימות. קיוויתי שאולי בפרק הזה אבין למה השופטים מתלהבים מסמדי, ושוב לא הצלחתי להבין.
מצד שלישי, התרשמתי מאוד מאלקנה. אמנם אני לא מתחברת לסגנון שלו (ולכך שכמעט בכל פרק עד כה הוא לבש מדי כבאי או חולצת "כיבוי והצלה". זו המלבישה של ההפקה בחרה לך?), אבל האיש הוכיח שיש לו נשמה של בשלן, ושהוא מסוגל לקחת חומרים שהוא לא מכיר (קרי: טופו) ולעשות מהם יצירה.

משימת ה-30 ש"ח היתה באמת טובה, והמתמודדים הצליחו להפיק מנות ממש שוות, למרות שהיו מתמודדים שהמנות שלהן נראו כמו של מסעדה, והיו מתמודדים שהמנות שלהן נראו כמו המנות שמגישים בחדר האוכל בעבודה שלי. מוריה הלכה הביתה, בגין מה שניתן להגדירו כחטא ההיבריס – באמת חשבת שהקצב צ'יפר אותך ונתן לך נתח פילה בקר ב-10 ש"ח?
משימת הקרוקומבוש היתה משעשעת, ובלי קשר לעובי הקרמל, סמיכות הפטיסייר והארכיטקטורה הכללית של המגדל – כל הכבוד לכל המתמודדים שהגיעו עד הסוף מבלי לאבד את שפיותם, למרות שאביבה היתה קרובה לזה. רציתי מאוד לראות מה היה קורה אם סמדי היתה צריכה לעמוד במשימה הזו, אבל פניי הושבו ריקם.

הקונספט של משימת העגלות היה גם הוא טוב, אבל פה יש לי כבר כמה הסתייגויות:
עגלה של משפחה ממוצעת עם 3 ילדים כוללת בעיקר ממתקים? אוי לי ואבוי לי. אני מקווה מאוד שזה לא נכון, ושלמעשה מדובר בעגלה של משפחה ממוצעת עם טינייג'ר שיוצא לטיול שנתי (וגם במקרה הזה, כל הסוכר הזה לא טוב לחצ'קונים ולא טוב לפלטה ליישור לשיניים). מצד שני, מה אכפת לי, אלינו הביתה ממתקים לא נכנסים (יש פה אמא אחת שלא עומדת בפניהם).
איזה באסה שסמדי קיבלה את העגלה של המשפחה הממוצעת בת 5 ילדים! שלמעשה דומה לסל הקניות הרגיל שלה בסופרמרקט. קיוויתי כל כך שתקבל את העגלה של העשירון העליון או של הרווק, ותצא קצת מהריבוע שלה.
אני מודה שהתאכזבתי שאינה זכתה במנה המצטיינת בגלל תבשיל פתיתים ונקניקיות ובגלל עוגת ביסקוויטים. אני חושבת שהיה אפשר לעשות משהו הרבה יותר יצירתי מכל הממתקים האלה, ועם כל הכבוד לחזרה לילדות, יש מקומות שלא צריך לחזור אליהם (במיוחד אם הילדות שלך היתה בשנות ה-80), ויש דברים (כמו נקניקיות) שלא צריך לתת לילדים לאכול. בכלל, אינה היתה ממש קשקשנית השבוע ונשמע כאילו היא מנסה לחקות את אייל שני עם "המרק של המכשפה" וכו'. אינה, אז את רוצה עוד ילד, אני מבינה אותך, אבל את הביטוי too much information את מכירה?

משימת המצרכים הנדירים והיוקרתיים היתה מאכזבת. אחרי שאינה בחרה את המצרך שלה (אם היה לה ראש מעט יותר קרימינלי, אולי היתה בוחרת בכלל את הדג הפוזל, אבל לא משנה), לדעתי היו צריכים להגריל את המצרכים בין המתמודדים. למה שכל אחד יוכל ללכת למקום הבטוח שלו, במקום ליצור קצת אתגר ומתח?

כמה מילים על אלקנה – הבחור ממש הפתיע אותי. הוא גילה יצירתיות במשימת ה-30 ש"ח (במיה מאודה ברוטב יוגורט, לא מה שהייתי מצפה שיכין), צלח את משימת הקרוקומבוש בלי ללגלג יותר מידי על טכניקות אפיה ועל קונדיטוריה, ולדעתי זהר במשימת העגלות, שבה הפיק מנות שנראו מעולה מאסופה של מצרכים שהוא לא ממש מכיר: אורז עם "ספגטי קישואים" וטופו, וטונה אדומה צרובה מצופה בשיבולת שועל ושומשום. מקסים! ממש אהבתי. זה מה שנקרא מנות שמעוררות השראה! לדעתי הגיע לו לזכות במשימה, גם אם המנות שלו לא היו הכי הכי טעימות (חוץ מזה, אינה קיבלה כל כך הרבה טיולים בכדור פורח – מה היא תעשה עם כולם?). עוגת הביסקוויטים ותבשיל הנקניקיות ניצחו את הטופו, העדשים והאורז המלא. עצוב משהו…

ביום חמישי – חצי הגמר, וביום שבת – הגמר. נגמר קצת מהר מידי, לא? נראה אילו משימות מחכות לנו, ואני רק מקווה שהגמר לא יוכרע ב-SMS-ים או משהו כזה.

לפוסטים נוספים על "מאסטר שף":
שבוע ראשון – אודישנים
שבוע שני – אודישנים
שבוע שלישי – מחנה אימונים
שבוע רביעי – משימות
שבוע חמישי – עוד משימות