מתכונים בקטגוריה 'נשנושים'



טוסט טורטייה או קאסדייה פיצה

אייל היה אצל חבר שלו, אכל שם משהו שהוא הגדיר כ-"טוסט טורטייה", וביקש ממני שאכין לו גם. טוסטים הם להיט גדול בביתנו, והסנדביץ' המועדף על אייל לארוחת עשר. אני מכינה לו בדרך כלל טוסט מפיתה מקמח מלא, שאני חוצה לשניים, מורחת קטשופ על אחד הצדדים, מוסיפה גבינה צהובה וזיתים ירוקים, מכסה בחצי השני ושמה בטוסטר פסים. ככה אייל אוהב את זה. הכנתי לו טוסט טורטייה בצורה מאוד דומה. זו למעשה קאסדייה שמכינים בקלי קלות, ואפשר להוסיף לה גיוונים שונים – להשתמש בגבינות צהובות קשות אחרות או בתוספות לפי טעמכם. המנה הזו היא ארוחת הערב המועדפת על אייל כרגע, וגם יאיר אוהב אותה.

יש עוד מתכון לקסדיה בבלוג – קסדיה גבינות ועגבניות. למעשה גרסה משודרגת יותר של הקסדיה הזו.

המצרכים:
2 טורטיות (השתמשתי בטורטיות מקמח מלא)
קטשופ
גבינה צהובה
טבעות זיתים ירוקים או תוספות אחרות לפי טעמכם

אופן ההכנה:
מחממים מחבת (ללא שמן). מניחים טורטייה אחת במחבת.  מזלפים מעל קטשופ, מכסים בחתיכות של גבינה צהובה ומפזרים זיתים ירוקים או תוספות אחרות. מכסים בטורטייה השנייה.
מחממים במשך 1-2 דקות עד שהגבינה נמסה והטורטייה התחתונה משחימה. מחליקים את הקסדייה לצלחת. הופכים מעל המחבת, כך שהטורטייה התחתונה היא עכשיו עליונה. מחממים עוד כחצי דקה-דקה עד שהטורטייה התחתונה משחימה.
מעבירים לצלחת וחותכים לשמיניות כמו פיצה.


וורניקי (קרפלעך) תפוחי אדמה ובצל מטוגן וסדנה עם מריה פיסנץ מרויאל שף

בערוץ Yes Comedy עלתה סדרת דוקו-ריאליטי חדשה בשם "רויאל שף": חבורה של בשלנים בעלי מסעדות עממיות נוסעים לאנגליה ומתחרים ביניהם בשלל אתגרי בישול. כחובבת מושבעת של הממלכה הבריטית, כמובן שאיני מפספסת אף פרק, וזאת למרות שפרצופי מתכרכם לו דרך קבע מול נופי לונדון המוצגים בתכנית וגורמים לי לגעגועים עזים.
הוזמנתי לסדנה ומפגש עם מריה פיסנץ, אחת מהמשתתפות בתכנית, ושותפה ובשלנית במסעדת "באבא יאגה", מסעדה השוכנת ברחוב הירקון 12 בתל אביב. מריה מתמחה באוכל יהודי רוסי (בתפריט המסעדה יש מאכלים בסגנונות נוספים – כמו דגים ופירות ים), והיא המשתתפת האהובה עליי בסדרה (במקום השני:  התאומות שני ומירב, מ"דוד חביב ובניו"). תמיד רציתי לראות במו עיניי איך מכינים וורניקי (או קרפלעך אצלנו הפולנים) ובלינצ'ס. הצטיידתי באייל (שהיה בחופש חנוכה וקיבל עליו את התפקיד של הטועם הראשי במקומי – כי אני לא אוכלת גלוטן והייתי אז גם בתהליך ניקוי רעלים) ובאתי.

מריה היא מקסימה אמיתית. היא הדגימה לנו כיצד היא מכינה בלינצ'ס – במילוי גבינת טבורוג ובמילוי כרוב מטוגן, וכיצד מכינים וורניקי – במילוי תפוחי אדמה ובצל מטוגן ובמילוי דובדבנים.

גם אנחנו ניסינו את כוחנו בהכנת ורניקי תפוחי אדמה. הוורניקי היפים בתמונה השמאלית הם כמובן של מריה.

אחר כך פתחו לנו שולחן בחצר היפה של המסעדה, עם בלינצ'ס, וורניקי, מטיאס כבוש (ומאוד טעים), פטה כבד, משקה פירות יער וירקות כבושים. לקינוח הוגשו טירמיסו (שאייל פשוט התעלף עליו) וקרם ברולה.

נהניתי מאוד מהסדנה ושמחתי להכיר את מריה, שהתגלתה במציאות כחייכנית ונחמדה בדיוק כמו בתכנית. המסעדה עצמה ממש יפה, ומדגדג לי מאוד לקחת לשם את ההורים שלי לארוחה. בכל ערב יש במקום החל מהשעה שבע וחצי מוזיקה חיה (פיאנו בר, ג'אז, גיטרה ברזילאית, טיריו ג'אז ועוד) והחצר שם ממש מקסימה (נראה אידאלי לאירועים).

התכנית רויאל שף משודרת כאמור בערוץ Yes Comedy בימים א'-ה' בשעה 20:30. יש לתכנית דף פייסבוק עם ציטוטים קורעים מהתכנית, מומלץ :-)

אייל ממש ממש אהב את וורניקי תפוחי האדמה של מריה, אז החלטתי לנסות להכין את המנה בעצמי בבית. תוך כדי עלו בי זיכרונות מסבתי חיה ז"ל, שהייתה מכינה קרפלעך מופלאים במילוי בשר, ופעם אמרה לי שלהכין קרפלעך זה המון עבודה. נו, היא כמובן צדקה. להכין את הבצק ולהכין את מחית תפוחי האדמה זה דבר אחד. לרדד את הבצק, לקרוץ מיליוני עיגולים ולמלא אותם, זו עבודה שאינה מתאימה כל כך לאדם חסר סבלנות כמוני. צלחתי אותה בכבוד, והיה שווה ולו רק כדי לעשות V על מנה אשכנזית מסורתית שתמיד רציתי לנסות להכין. חוץ מזה, הילדים ממש ממש אוהבים את הקרפלעך האלו, ומנשנשים אותם בכל שעות היממה.

עשיתי קצת שינויים במתכון של מריה – לא שמתי ביצה במחית תפוחי האדמה, והשתמשתי בקמח כפרי במקום קמח לבן (ובגלל זה הייתי צריכה להוסיף יותר מים).

המצרכים:
לבצק:
1 ק"ג קמח כפרי או רגיל
400-600 מ"ל מים
1 ביצה, טרופה
1 כפית מלח

למילוי:
4 תפוחי אדמה מבושלים
1 בצל, קצוץ
חמאה ושמן לטיגון

אופן ההכנה:
להכנת הבצק, מערבבים בקערה קמח ומלח. מוסיפים ביצה, ומתחילים ללוש תוך כדי הוספת המים בהדרגה. לא חובה להשתמש בכל כמות המים – מתחילים ב-400 מ"ל ומסיפים עוד אם הבצק יבש מידי ולא מתאחד. לשים היטב לבצק גמיש.
להכנת המילוי, מועכים את תפוחי האדמה לפירה. מחממים במחבת חמאה ושמן, מוסיפים את הבצל ומטגנים, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהוא משחים. שומרים קצת מהבצל המטוגן בצד, להגשה, ואת השאר מוסיפים לתפוחי האדמה ומערבבים היטב.
מרדדים את הבצק על משטח עבודה מקומח. קורצים עיגולים. לוקחים כל עיגול בצק, שמים במרכזו כפית שטוחה של מלית,  סוגרים לצורת חצי עיגול, ומהדקים היטב את השוליים. חוזרים על הפעולה עבור כל עיגול בצק. את שאריות הבצק לשים ומרדדים שוב, קורצים וממלאים, כך עד לגמר הבצק.
מביאים סיר עם מים לרתיחה. מבשלים את הוורניקי  במים הרותחים עד שהם צפים ורכים.
מגישים עם בצל מטוגן מעל ועם שמנת חמוצה בצד.

 


קרקרים עם גרעיני חמניה, פשתן ושומשום, ללא גלוטן

עינת ספקטור מאתר "מזמינים" הביאה את הקרקרים האלו למפגש בלוגריות שנערך בביתי. אני לא הספקתי לטעום מהם, אבל הילדים ממש ממש אהבו אותם. ביקשתי מעינת את המתכון (הוא של ליה שומרון פינדר), ותכננתי במשך תקופה ארוכה לנסות אותו. בסופו של דבר הכנתי אותו למסיבת יום הולדתי, בנוסף לקרקרי שקדים ופשתן, כדי שיהיה משהו נטול גלוטן לנשנש כתחליף ללחם. אלו קרקרים ממש ממש טעימים, וההכנה לא מסובכת.

עוד מתכון לקרקרים טבעוניים ללא גלוטן: קרקרי שקדים ופשתן

המצרכים:
1/4 כוס פשתן (שלם)
3/4 כוס מים
1 כוס קמח אורז מלא
1/4 כוס גרעיני חמנייה
1/4 כוס שומשום (רגיל, שחור או מלא)
1/2 כפית מלח
1 כפית זעתר
2 כפות שמן זית

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-160 מעלות.
משרים את הפשתן במים למשך 15 דקות. מוסיפים קמח אורז, גרעיני חמנייה, שומשום, תבלינים ושמן. לשים ליצירת בצק.
משטחים את הבצק על נייר אפייה. מניחים נייר אפייה נוסף מעל ומרדדים לעלה דק. מעבירים לתבנית תנור, ומסירים את נייר האפייה העליון.
מעבירים לתנור. אופים במשך 10 דקות. מוציאים (לא מכבים את התנור) ובעזרת סכין חדה מסמנים קרקרים לפי הצורה הרצויה (אני חרצתי לצורת מקלות. אפשר גם ריבועים, מעוינים וכו'). מחזירים לתנור ואופים 20-30 דקות נוספות, עד שהקרקרים מזהיבים.

 


קרקרי שקדים ופשתן טבעוניים ללא גלוטן

אתמול חגגתי יום הולדת 35 בארוחה עם כמה חברות. הפוסט המלא על הארוחה – שהייתה בסימן ארוחת בריאות – יפורסם בהמשך, כשיהיו לי את כל התמונות (שמירב חברתי המהממת – וצלמת המסיבות הרשמית שלי – צילמה).
כל הארוחה הייתה נטולת גלוטן, וזו אחת הסיבות שהכנתי את הקרקרים האלו – שיהיה תחליף ללחם. המתכון הוא מהבלוג Oh She Glows, שעשיתי בו קצת שינויים, והוא גם טבעוני בנוסף להיותו נטול גלוטן. אני מודה שכשקראתי אותו לראשונה, קצת נרתעתי מריבוי החומרים, אבל למעשה הוא מאוד קל להכנה, והבצק ממש נוח לעבודה. אני קרצתי מהבצק כוכבים, אבל אתם יכולים גם לקרוץ עיגולים או סתם לחתוך לריבועים בסכין.
הקרקרים טעימים ופריכים, חוסלו כמעט לגמרי, וגם אייל טעם ואהב.
את עשבי התיבול שבהם השתמשתי (תימין ותערובת  עשבי תיבול טוסקנה) אתם יכולים להחליף בכל עשבי תיבול מיובשים שאתם אוהבים, למשל זעתר.

ותודה לעינת מ"מזמינים", שמצאה את המתכון הזה ושלחה לי אותו.

המצרכים:
1/2 כוס קמח אורז מלא
1/2 כוס שקדים טחונים
3 כפות פשתן טחון
1/2 כפית מלח
1 כפית תימין מיובש
1/2 כפית תערובת עשבי תיבול טוסקנה מיובשים
1/4 כפית שטוחה אבקת סודה לשתייה
2 כפות שומשום (רגיל, מלא או שחור)
1/4 כוס מים
1/2 כפית שמן זית
1/2 כפית חרדל גרגירים

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות ומרפדים תבנית תנור בנייר אפייה.
מערבבים בקערה את כל החומרים היבשים.
מוסיפים מים, שמן וחרדל, מערבבים ולשים ליצירת בצק.
מרדדים את הבצק על נייר אפייה לעלה דק מאוד. חותכים לריבועים או מלבנים, או קורצים צורות באמצעות חותכן. אוספים את עודפי הבצק, מרדדים שוב לעלה וקורצים, עד גמר הבצק.
מעבירים לתבנית האפייה. אופים כ-20 דקות, עד שהקרקרים מזהיבים.


קציצות שעועית מאש ואורז מלא

הייתי כבר בשתי סדנאות של Daily – real food של אפרת פטל, ולפני שבוע הלכתי לשלישית – סדנת קטניות. אני ממליצה מאוד על הסדנאות של אפרת. משלושתן יצאתי עם מתכונים טבעוניים טעימים ונהדרים, שיישמתי אחר כך בבית.
הסדנה האחרונה הייתה מוקדשת, כאמור, לקטניות, ואחד המתכונים שהכנו הן הקציצות האלו. הן טעימות, נחטפות ומשביעות. גם אייל אהב אותן.
ניתן לטגן או לאפות אותן, ולדעתי הן טעימות בשני המצבים. כדאי לזלף קצת מיץ לימון לפני האכילה – זה משביח את הטעם. אפרת ממליצה לאכול עם רוטב עגבניות פשוט, ואני אכלתי אותן עם טחינה – כמו פלאפל.

מתכונים נוספים מהסדנאות של אפרת פטל:
מאפה דלעת הספגטי,  תפוחי עץ וחמוציות מיובשות
פלאפלים של קינואה, בטטה ועדשים כתומות
קציצות עדשים כתומות, עשבי תיבול ולימון

המצרכים:
500 גרם שעועית מאש
1 כף שמן
1 כוס אורז מלא
2 כוסות מים רותחים
2 בצלים סגולים, קצוצים
1 צרור כוסברה
1 צרור פטרוזיליה
1/2 כוס קמח אורז (או קמח אחר)
1 כפית כמון (לא חובה)
מלח

לטיגון: שמן קנולה
להגשה: מיץ לימון

אופן ההכנה:
משרים את שעועית המאש למשך לילה לפחות. מסננים, שוטפים ומשפשפים את הגרגירים כדי לנסות להיפטר מהקליפות.
מבשלים את האורז המלא: מחממים שמן זית בסיר, מוסיפים אורז ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה, כך שכל גרגירי האורז מצופים בשמן. מוסיפים מים רותחים. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים עד שכל המים נספגים באורז. מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה לעוד 10 דק' לפחות.
שמים במעבד מזון את שעועית המאש וטוחנים היטב. מוסיפים בצלים ועשבי תיבול וטוחנים היטב. מעבירים לקערה, מוסיפים את האורז המלא, קמח אורז, כמון (אם רוצים) ומלח. מערבבים היטב.
יוצרים מהעיסה קציצות בצורת טבעת (יוצרים כדור, ועם האצבע עושים חור באמצע משני הצדדים).
אם רוצים לטגן: מחממים שמן בגובה של כמה סנטימטרים בסיר רחב או במחבת. מטגנים את הקציצות משני הצדדים עד להזהבה. מעבירים בכף מחוררת לנייר סופג.
אם רוצים לאפות: מחממים תנור לחום של 200 מעלות, ומרפדים תבנית תנור בנייר אפייה. משמנים את הנייר. מניחים את הקציצות בתבנית ומרססים אותן בתרסיס שמן. אופים 20 דק', הופכים, ואופים 10-15 דק' נוספות, עד שהקציצות משחימות.


כדורי שוקולד, תמרים, אגוזים ופצפוצי אורז

בסוף סדנת הבישול של Daily – real food הכנו כדורי שוקולד עם תמרים ושיבולת שועל. אני הייתי קצת סקפטית, אבל לקחתי כמה הביתה לילדים והם פשוט טרפו אותם, אז החלטתי לנסות גם בבית :-)
החלפתי את שיבולת השועל בפצפוצי אורז כדי שהכדורים יהיה ללא גלוטן, והשתמשתי בשמן קנולה במקום שמן קוקוס (שאין לי בבית). הכדורים האלו לא רק טבעוניים, הם אפילו raw food, והם כל כך טעימים!! הבאתי אותם כמתנה, בקופסת פח יפה, להוריי בערב ראש השנה.
תזהרו, הם ממכרים ;-)
מהכמות הזו יצאו לי 14 כדורים.

המצרכים:
1 כוס פצפוצי אורז
1/2 כוס אגוזי מלך
1/2 כוס שקדים
3 כפות קקאו
1 כף שמן קנולה
8 תמרים, מגולענים
3 כפות סירופ מייפל
1/4 כוס שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:
שמים את כל החומרים במעבד מזון ומעבדים לעיסה אחידה. יוצרים כדורים מהתערובת. שומרים במקרר.


פלאפלים של קינואה, בטטה ועדשים כתומות

עוד מתכון נהדר מבית היוצר של אפרת פטל מ-Daily-real food. הפלאפלים האלו טעימים נורא, וקשה מאוד להפסיק לאכול אותם!
נדרשת כאן קצת הכנה מראש – בישול הקינואה והבטטה, השריית העדשים, אבל ההרכבה קלה ומהירה והתוצאה לחלוטין שווה את זה. בפעם הבאה אכין כמות כפולה, כי הפלאפלים הכתומים והמשגעים האלו פשוט מתחסלים במהירות.
ניסיתי גם ואריאציה עם דלעת במקום בטטה, אבל לטעמי גרסת הבטטה היא המועדפת :-)

מצרכים:
1 כוס קינואה מבושלת
1 בטטה בינונית מבושלת
1 כוס עדשים כתומות
2 כפות רוטב סויה (אפשר ללא גלוטן, אם אתם רגישים)
1/2 כפית אבקת קארי
1 ס"מ ג'ינג'ר טרי, מגורר
שמן זית

אופן ההכנה:
משרים את העדשים בהרבה מים למשך לילה.
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה ומברישים בשמן זית.
מקלפים את הבטטה ומועכים היטב. מוסיפים קינואה מבושלת, עדשים, רוטב סויה, קארי וג'ינג'ר, ולשים היטב בידיים לתערובת אחידה.
יוצרים מהעיסה כדורים בגודל של כדורי פלאפל. מגלגלים אותם  בשמן הזית שבתבנית המשומנת ומסדרים בתבנית.
אופים 20-30 דקות, עד שהכדורים יציבים ומזהיבים.


ממתק תמרים ואגוזים וספר העוגיות החדש של מיקי שמו

הקונדיטור הידוע מיקי שמו הוציא ספר בישול חדש בהוצאת "על השולחן" – ספר שמוקדש כולו לעוגיות ונקרא "אוצר העוגיות של מיקי שמו". הספר מכיל 100 מתכונים של עוגיות מכל הסוגים והמינים, כולל פרקים על עוגיות מלוחות, עוגיות ללא גלוטן (עם כמה מתכונים באמת מקוריים), מקרונים ועוד. כרגיל בהוצאת "על השולחן" (שבה יצאו גם ספריו הקודמים – את הספר "שבתות וחגים" סקרתי כאן בבלוג), הספר קריא וידידותי למשתמש. יש אינדקס מצרכים מפורט, הכמויות מופיעות גם בגרמים וגם בכוסות, הצילומים (של דניאל לילה) מרהיבים, ויש פירוט של שלל טכניקות. בסך הכל, מתנה נהדרת ומהודרת לחג עבור האופה החביב/ה עליכם.

לרגל השקת הספר הוזמנתי למפגש בלוגרים עם מיקי בסניף "ספייסס" בא.ת. יהוד, ואף לקחתי איתי את אייל, שמכיר את מיקי מתכנית הטלוויזיה שלו "סוד המאפים הטובים" (ואף ציטט באוזניי כמה משפטי קאלט מהתכנית, כגון "מתבשל לי רעיון"). מיקי סיפר לנו על מפעל הקונדיטוריה שלו על שלל סניפיו (מיקי, אני מכירה בהוד השרון כמה מעריצות שרופות שלך – מתבקש סניף גם פה!), סיפר על הספר החדש, והדגים לנו הכנה של 3 סוגי עוגיות: עוגיות סבלה וניל, עוגיות "פיצוחים" וחיתוכיות מוזלי עם צימוקים כהים וחמוציות. את שלושת סוגי העוגיות קיבלנו בסוף לטעימה ואייל חיסל.

מיקי הוא באמת מקסים מקסים, וגם הצטלם עם אייל בשמחה (ומסתבר שיש לו בת באותו גיל). ספייסס אירחו אותנו למופת ופינקו בלחמים טעימים (שאייל חיסל עוד ועוד פרוסות שלהם), ארטישוקים טובים בשמן זית ועוד.

בחרתי להכין מהספר עוגיות תמרים ללא גלוטן, שהפכתי לטבעוניות סתם בשביל הקטע (החלפתי את הדבש בסירופ מייפל). השתמשתי בפחות אגוזים ממה שהיה רשום (כי זה מה שהיה לי) והוספתי חמוציות מיובשות. זה ממתק ממש ממש טעים, ויהיה גם מאוד מוצלח כמתנה.

המצרכים:
100 גרם סוכר דמררה
120 גרם סירופ מייפל או דבש
200 גרם תמרים מגולענים בוואקום
קורט אגוז מוסקט טחון
1/2 כפית קינמון
קורט הל טחון
קורט מלח
100 גרם אגוזי מלך
100 גרם אגוזי פקאן
50 גרם פיסטוקים קלופים
100 גרם חמוציות מיובשות
לציפוי: שומשום

אופן ההכנה:
שמים את הסוכר וסירופ המייפל בסיר ומביאים לרתיחה. מוסיפים תמרים ומערבבים לעיסה אחידה. מסירים מהאש.
מוסיפים את כל שאר החומרים ומערבבים היטב. מקררים במקרר למשך 30 דקות.
מוציאים מהמקרר ומחלקים את העיסה ל-4 חלקים. מעצבים כל חלק לצורת גליל ומגלגלים בשומשום.
מאחסנים במקפיא לשעה. מוציאים וחותכים לפרוסות. שומרים במקרר.

 

זה הספר של מיקי. אני משתמשת בוואשי טייפ לסימון מתכונים שאני רוצה לנסות.

 

מיקי מכין עוגיות בסדנה

מיקי מצטלם עם אייל


גבינת פרומעז אפויה על אנטיפסטי חצילים

הכנתי בעבר גבינת פרומעז אפויה על אנטיפסטי בטטה, ואחת הקוראות כתבה לי שהיא מכינה משהו דומה עם חצילים. לפני כמה ימים עלה בי החשק למשהו טעים, הצצתי במקרר, ראיתי גליל של גבינת "פרומעז" וראיתי חציל, והראש ישר עשה את החיבור. המנה הזו פשוט מעלפת ואהובה עליי עוד יותר מאשר מנת הבטטה. היא בהחלט מתאימה לאירוח, אבל אני פינקתי בה את עצמי (בעלי היה בחו"ל) ואכלתי כמעט תבנית שלמה.

המצרכים:
1 חציל, חתוך לפרוסות
2 שיני שום כתושות
2 כפיות בזיליקום קצוץ דק
שמן זית
מלח
1 גליל גבינת עיזים רכה – פרומעז (או גבינה דומה)

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 200 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה. מסדרים את פרוסות החציל בתבנית.
מערבבים בקערה שום, בזיליקום ושמן זית למשחה לא סמיכה מידי. מורחים את פרוסות החציל במשחת השמן. ממליחים.
אופים בתנור במשך כ-20 דקות עד שהפרוסות משחימות והחציל רך. מוציאים את התבנית מהתנור ולא מכבים את התנור.
חותכים את גליל הגבינה לפרוסות כמספר פרוסות החציל. מניחים פרוסת גבינה על כל פרוסת חציל (אם פרוסת החציל גדולה, אפשר לשים 2 פרוסות גבינה). מחזירים לתנור ואופים עוד 15-20 דקות עד שהגבינה משחימה.


סושי תוצרת בית

אייל הוא חובב סושי מושבע, בדיוק כמוני. הרולים האהובים עליו הם אינסייד אאוט שרימפס ואבוקדו או אינסייד אאוט סלמון ואבוקדו (האחרון הוא הרול החביב עליי). הוא גם יודע לאכול את הסושי עם מקלות, כמו שצריך. לכן, כשראיתי מודעה על סדנאות סושי לילדים ש"הסושיה" מקיימת בחופש, מיהרתי להתקשר ולרשום את אייל. הסדנה עלתה 50 ש"ח ונמשכה בערך שעה וחצי-שעתיים. הילדים הכינו רול מאקי ורול אינסייד אאוט (אייל חיסל את שניהם עוד במכונית), וגם קיבלו חולצה, בנדנה ומחצלת לגלגול סושי. אייל ממש ממש נהנה בסדנה, והחליט שאנחנו חייבים להכין סושי בבית, אז ביקשתי ממנו שיעשה לי סדנה ביתית (הצנעתי את העובדה שעברתי סדנת סושי לפני כמה שנים).

קודם כל עשינו סיבוב ב"עדן טבע מרקט" וקנינו אצות נורי, אורז לסושי, חומץ אורז, אבוקדו, פילה סלמון טרי, ודלעת יפנית כבושה (קמפיהו, שבסוף לא השתמשנו בה).

בבית הכנתי את האורז לפי ההוראות שעל האריזה. אורז מכמות של כוס אורז לא מבושל הספיקה לנו לשני רולים של מאקי ושני רולים אינסייד אאוט. חתכתי את האבוקדו ואת הסלמון לרצועות.

התחלנו בהכנת רול מאקי. הנחנו את האצה על המחצלת (אחרי שקיצרתי את האצה מעט). לקחנו את האורז ומרחנו אותו טוב טוב על האצה (עם כריות האצבעות! כפי שאייל הדגיש בפניי). הנחנו על האורז את התוספות (אני הכנתי מאקי סלמון ואייל הכין מאקי אבוקדו), גלגלנו והדקנו. חתכתי את הרול ל-8 יחידות.
כדאי להכין בצד קערה עם מים בשביל לטבול את הידיים מעת לעת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחר כך הכנו אינסייד-אאוט סלמון אבוקדו. מניחים את האורז על האצה, הופכים אותה, ומניחים על האצה את התוספות. מגלגלים, מהדקים וחותכים.

 

 

 

 

החלק הכי טוב, כמובן, זה לאכול!!

היה מאוד משעשע לעבור סדנה בהנחייתו של אייל. לאחר כל שלב הוא אמר לי – "עברת שלב. אני מברך אותך!". הוא סיפר לי כל מיני אנקדוטות על הכנת סושי (למשל, שסושי מכינים רק בעמידה, שהיפנים אוכלים את הסושי כרול בלי לחתוך אותו, ושביפן מאוד מקפידים לא לעשות טעויות בהכנת הסושי – אחרת אי אפשר לתקן והם מתחילים להכין את הרול מחדש!), ובדק שאני עושה הכל כמו שצריך. בסך הכל כל הפעילות הזו לקחה לנו כ-שעה-שעה וחצי כולל הכנת האורז.

כמה תובנות לגבי הכנת סושי בבית:
1. ברגע שיש לכם את כל המצרכים, זה לא מסובך כמו שזה אולי נראה. התוצאה אולי לא מושלמת מבחינת המראה, אבל הטעם עדיין טעים מאוד :-)
2. זה ממש מלכלך.  האורז הארור הזה נדבק לכל מקום. מצאתי אחר כך גרגרים דבוקים בכל מיני מקומות הזויים.
3.  החלק הכי בעייתי מבחינתי היה החיתוך של הרול ליחידות. השתמשתי בסכין הכי חדה שיש לי, וגם אז התקשיתי לבצע חיתוך כמו שצריך, וחלק מהיחידות התפרקו.

לסיכום, היה שווה ביותר, ואין לי ספק שנכין סושי בבית שוב!