היום הבלוג חוגג 7 שנים להיווסדו! וואו, ממש תקופת חיים. ב-1.9.2003 פרסמתי כאן את הפוסט הראשון, "ה ה ת ח ל ה", ובאותו יום את המתכון הראשון: בטטות אפויות בשמן זית ובזיליקום. בכל שנות הבלוג פורסמו בו 800 פוסטים (לא יודעת מה אתכם, לי זה נשמע מטורף!).
השנה האחרונה היתה שנה מאוד מוצלחת לבלוג, לדעתי. פרסמתי הרבה יותר מתכונים, הוזמנתי לאירועי בלוגרים שונים, הכרתי אנשים חדשים ומעניינים, וגם למדתי דברים חדשים והתנסיתי במתכונים חדשים ושונים. אני נהנית מאוד מהבישול ומהכתיבה בבלוג, והוא הפך לחלק חשוב מאוד בחיי. אני מקווה שגם בשנה הקרובה וגם בשנים הבאות אוכל להמשיך להשקיע בבלוג, לצמוח, להתפתח ולהכיר עוד אנשים חדשים וטכניקות חדשות.

תודה רבה לכם הקוראים, שמלווים אותי, שמגיבים, ושלוחצים "like". זה לא שווה אם אתם לא שם

כשאנשים שומעים שיש לי בלוג בישול, הם בדרך כלל שואלים מה יש בו, ואני עונה – "יש בו הכל. אני כותבת על מה שאני מבשלת". הבלוג הוא לא סתם אסופת מתכונים, הוא ממש מלווה את חיי ומייצג את מי שאני ומה שאני מבשלת למשפחתי, לאורחים או בשביל הכיף שלי עצמי. לכן החלטתי שבמסגרת חגיגות יום ההולדת, תהיה לכם הזדמנות להכיר אותי קצת יותר טוב, באמצעות פוסטים…. עליי: איזה דברים אני אוהבת, מה אני חושבת, ועוד ועוד.

אני גם מתכננת הגרלה מגניבה. אני מקווה להספיק זאת עוד החודש, ואם לא – אז אחרי החגים.

לחגיגת יום הולדת צריך עוגת יום הולדת, נכון? אז החלטתי להכין עוגת יום הולדת לבלוג – בצורת הסיפרה 7!  הבאתי אותה היום לעבודה וחגגתי עם הקולגות שאהבו את העוגה מאוד מאוד.

כך עשיתי זאת:

1. הכנתי עוגת שוקולד עסיסית שחילקתי בין 2 תבניות אינגליש קייק.

2. חתכתי את העוגות בצורה הבאה:

3. הרכבתי את הספרה שבע. החלטתי שהחלק האנכי של הספרה הוא ארוך מידי, אז קיצרתי אותו.

4. ציפיתי בקרם קצפת ושוקולד (כמו בעוגה בצורת רכבת שהכנתי ליום הולדת 4 של אייל) וקישטתי בסוכריות צבעוניות.

 נשארו לי כמה עלי פילו אחרי שהכנתי טארט בצק פילו עם פרמזן, עגבניות ותימין, אז אילתרתי איתם על בסיס מה שהיה במקרר: גבינה בולגרית, פטריות טריות ופטריות מיובשות (פורצ'יני שאמא שלי הביאה לי מאיטליה), קצת בצל ירוק וקצת תימין. יצא פשוט מעולה!! אני ובעלי נהנינו מאוד לבלוס את הטארט לארוחת ערב…
שמתם לב שהשבוע מתחילה שנת הלימודים? לא יאומן איך הזמן טס! כשאוגוסט רק התחיל, היה נדמה לי שלעולם לא ייגמר, והנה ביום רביעי הילדים כבר חוזרים לגנים. אייל הולך לגן טרום חובה (נשאר באותו גן), ויאיר ממשיך במשפחתון, בקבוצה של "הגדולים".
ומה עוד קורה ביום רביעי? הבלוג חוגג 7 שנים להיווסדו! 7 שנים! עוד על כך בהמשך השבוע.

המצרכים:
5 עלי פילו
תרסיס שמן זית או שמן זית, לבירוש
150 גרם גבינה בולגרית
2 כפות שמן זית
5 פטריות טריות, פרוסות
25 גרם פטריות מיובשות (השתמשתי בפורצ'יני)
1 בצל ירוק, קצוץ (גם החלק הלבן וגם החלק הירוק)
עלים מ-2 ענפי תימין
מלח גס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה ומשמנים את הנייר.
משרים את הפטריות המיובשות במים חמים במשך 10 דקות. מסננים וסוחטים.
מניחים עלה של בצק פילו בתבנית. מרססים בתרסיס שמן או מורחים שמן זית. מניחים מעל עלה נוסף ומשמנים גם אותו, וכך הלאה עד שנגמרים העלים. מושחים את העלה העליון בכף של שמן זית. מקפלים את שולי הבצק פנימה, ליצירת מעין הגבהה מסביב, ומורחים את השוליים בשמן זית. מפוררים על הבצק את הגבינה הבולגרית (משאירים את השוליים נקיים). מסדרים את פרוסות הפטריות הטריות ואת הפטריות המיובשות על הגבינה הבולגרית, ומפזרים מעל את הבצל הירוק. מושחים את  הגבינה והירקות בכף שמן הזית הנותרת. מפזרים מעל את עלי התימין, ומתבלים במלח גס לפי הטעם.
אופים כ-20 דקות, עד שהבצק משחים והגבינה נמסה.

 אחרי שבשבוע שעבר הכנתי מאפינס תפוזים וגזר, רציתי להכין שוב מאפינס דומים, בשביל הילדים. הפעם החלטתי לחפש מתכון בספר Baking: from my home to yours של דורי גרינספן. זהו ספר אפיה מאוד מאוד מפורסם בארצות הברית, ויש אפילו פרויקט בלוגרים שמוקדש לו ("ימי שלישי עם דורי" – Teusdays with Dorie), ולכן לפני שנה וחצי החלטתי לרכוש אותו. מדובר בספר גדול וכבד, ואולי זו הסיבה שמאז לא ממש יצא לי לנסות ממנו איזשהו מתכון. יותר נוח לדפדף בספרים הדקים יותר…
המתכון הזה קל להכנה והמאפינס יוצאים ממש טעימים. עשיתי כל מיני שינויים בחומרים לפי מה שהיה לי בבית, ובין השאר החלפתי את החמאה בשמן.

אמורים לצאת 12 מאפינס. יצאו לי 14.

המצרכים:
1/2 כוס סוכר (השתמשתי בסוכר דמררה)
1 כפית קליפת תפוז מגוררת
1 כפית קליפת לימון מגוררת
2 כוסות קמח
1/2 2 כפיות אבקת אפיה
1/4 כפית אבקת סודה לשתיה
קורט מלח
1 כוס מיץ תפוזים
2 כפות מיץ לימון
8 כפות שמן (השתמשתי בקנולה)
2 ביצים
3/4 כוס צימוקים (השתמשתי בצימוקים בהירים)

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. משמנים תבנית של 12 שקעים ועוד 2 תבניות אישיות חד פעמיות (אפשר גם לרפד במאנז'טים ולשמן אותם).
שמים את הסוכר, קליפת התפוז וקליפת הלימון בקערה, מערבבים ומשפשפים את קליפות ההדרים לתוך הסוכר בעזרת האצבעות. מוסיפים קמח, אבקת אפיה, אבקת סודה לשתיה ומלח ומערבבים.
בקערה נפרדת טורפים מיץ תפוזים, מיץ לימון, ביצים ושמן. יוצקים את התערובת לקערת הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נספג. אין לערבב יתר על המידה. מוסיפים את הצימוקים ומערבבים כך שהם מתפזרים בתערובת.
מחלקים את התערובת בין השקעים. אופים 20-27 דקות, או עד שקיסם המוכנס במרכז המאפינס יוצא יבש.
מוציאים מהתנור ומצננים בתבנית במשך 5 דקות. מחלצים מהשקעים ומניחים להצטנן על רשת.

 לפני כמה שבועות הייתי בחדר כושר, ובעודי הולכת על המסילה צפיתי בתוכניות בערוץ האוכל (ממש הולם את הסיטואציה…). באחת התוכניות היה שף ששכחתי את שמו, שהכין טארט פילו עם גבינת אמנטל ועגבניות. זה נראה לי מגניב והחלטתי לשחזר את הטארט בעצמי. לא ממש זכרתי את אופן ההכנה, אז אילתרתי וקיוויתי לטוב.  השתמשתי בגבינת פרמזן במקום אמנטל, ופיזרתי מעל תימין מהעציץ. יצא מאפה פריך וטעים מאוד. בפעם הבאה אשתמש בתבנית גדולה יותר, כדי שהשוליים יהיו יותר נמוכים (השתמשתי בתבנית מלבנית בינונית חד פעמית).

המצרכים:
9 עלי בצק פילו
חמאה מומסת או שמן או תרסיס שמן או תרסיס חמאה
100-150 גרם גבינת פרמזן, מגוררת
4 עגבניות, פרוסות
1 כף שמן זית
עלים מ-1-2 ענפי תימין

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות. משמנים תבנית מלבנית בינונית.
מרפדים את התבנית בעלה של בצק פילו, ומושחים אותו בחמאה או שמן או מרססים בתרסיס חמאה או שמן. מכסים בעלה פילו נוסף ומשמנים אותו, וכך הלאה עד שנגמרים העלים. משמנים גם את העלה העליון. מפזרים מעל את גבינת הפרמזן. מסדרים את פרוסות העגבניות על הפרמזן, בצורה חופפת, כמו רעפים. מושחים את פרוסות העגבניה בשמן זית בעזרת מברשת. מפזרים מעל עלי תימין.
אופים כ-30 דקות, עד שהגבינה נמסה ומזהיבה והבצק משחים.

התחשק לי להכין מאפינס פשוטים, שיתאימו גם לילדים. המתכון הזה הוא מהבלוג coconut & lime והוא מוצלח ביותר. הכנתי אותם ביחד עם אייל. ההכנה קלי קלות והמאפינס רכים וטעימים ביותר.

המצרכים:
4 כפות שמן או חמאה מומסת
1 כוס סוכר
1 ביצה
1/2 כוס גזר מגורר
1 כוס מיץ תפוזים
1 כפית קליפת תפוז או לימון מגוררת
2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1/8 כפית מלח

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות, ומשמנים תבנית של 12 שקעים ועוד 3-4 תבניות אישיות חד פעמיות.
טורפים בקערה את השמן והסוכר. מוסיפים גזר מגורר, מיץ תפוזים, ביצה וקליפת תפוז או לימון וטורפים לעיסה אחידה. מוסיפים קמח, אבקת אפיה ומלח ומערבבים רק עד שהקמח נספג. מחלקים את התערובת בין השקעים. אופים 15-25 דקות, או עד שהמאפינס מזהיבים ומתייצבים, וקיסם המוכנס במרכזם יוצא יבש.

אייל ביקש שנכין עוגיות בצורת לב. פתחתי את הספר Cookies של מרת'ה סטיוארט ומצאתי את המתכון הזה, שנראה קל ופשוט. הכנו ביחד, העברתי לתנור, ציננצי, קרצתי לבבות, ומה הסתבר? שמדובר בעוגיות הכי טעימות בעולם. לא, אני לא מגזימה. הן פשוט מעולות (וגם יפות).
מה זה שורטברד? עוגיות שורטברד (shortbread) הן עוגיות פריכות ומתפוררות, הנקראות כך בגלל תכולת השומן הגבוהה שבהן. השומן נקשר לחלבון שבקמח ומקצר את סיבי הגלוטן – ומכאן short.
יש סוגים רבים של עוגיות שורטברד, ובהחלט אנסה מתכונים נוספים בעתיד.

יצאו לי 15 עוגיות.

המצרכים:
2 כוסות קמח
3/4 כוס אבקת סוכר
1/2 כפית מלח
1 כפית תמצית וניל
225 גרם חמאה רכה, חתוכה לקוביות
1/2 כוס חמוציות מיובשות קצוצות דק

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 160 מעלות, ומשמנים תבנית מלבנית חד פעמית קטנה או תבנית ריבועית ברוחב 20 ס"מ.
מערבבים בקערה קמח, אבקת סוכר ומלח. מוסיפים תמצית וניל וחמאה, ומערבבים היטב בכף עץ במשך כמה דקות, עד שהחמאה נטמעת בשאר החומרים ומתקבלת תערובת פירוירת חולית (לחילופין ניתן לערבב במיקסר במהירות נמוכה). מוסיפים את החמוציות הקצוצות ומערבבים.
מעבירים את התערובת לתבנית ומשטחים. אופים כ-30 דקות, עד שהבצק יציב ומזהיב קלות (אפיתי 32 דקות). מוציאים מהתנור ומצננים על רשת. מוציאים מהתבנית ומעבירים למשטח עבודה (עם תבנית חד פעמית זה מאוד נוח – פשוט קורעים אותה מסביב). קורצים צורת לב (או כל צורה אחרת) באמצעות חותכן.

הבטחתי לאייל שנכין גלידה. מכיוון שבמקרר יש סברס, זה נראה מעניין להכין סורבה מהפרי הזה. אייל קרא לה – "גלידת קקטוס".
נעזרתי במתכון של דרור פינטו שפורסם לפני כמה שנים ב-YNET, ועשיתי בו כמה שינויים. התקבל סורבה טעים, מיוחד ועם צבע כתמתם (אייל: "יצא לנו מנגו!").
אייל סיכם זאת במילים: "זה פשוט מעולה".

המצרכים:
6 סברסים
4 כפיות סוכר
1/2 כוס מים

אופן ההכנה:
חוצים את הסברסים ומוציאים את התוך שלהם. מוסיפים מים וסוכר ומערבבים. טוחנים את התערובת בבלנדר מוט או במעבד מזון לקבלת עיסה חלקה. מעבירים למסננת דקה ומסננים מגרעינים.
מעבדים במכונת הגלידה שלכם לפי הוראות היצרן.

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים בנושא תזונת ילדים ותינוקות. הדעה המוצגת כאן היא דעתי האישית בלבד, על בסיס ערכיי וניסיוני בגידול ילדיי. אין לי ידע מקצועי בנושא ואין לי שום כוונה להשפיע או ללמד, אלא רק להביע את דעתי. נא כבדו אותה.

אני חושבת שאני אחת מהאנשים בעלי הרגלי האכילה הקלוקלים ביותר שיש. הבסיס הוא אכילה רגשית כמובן – כשאני עצבנית, מתוסכלת או עצובה, המקרר הוא הדבר הראשון עליו אני חושבת. בנוסף לכך אני חולה על מתוקים, אוכלת מהר מידי, קוראת ורואה טלוויזיה תוך כדי אכילה, "מיישרת" עוגות ולא מסוגלת להסתפק בעוגיה אחת.
לכן, כשהפכתי לאמא, הנושא של תזונה והרגלי אכילה ממש בער בעצמותיי.  היה לי ברור שהרגלי האכילה של ילדי, וכל תפיסתו את מושג האוכל, יושפעו לחלוטין ממה שאלמד אותו. הלימוד הזה מתחיל מבחינתי מגיל 0 (ויש כאלו שאומרים שעוד בתקופת ההריון).
יש כמה עקרונות שהגדרתי לעצמי ושמנחים אותי בנושא.

גנטיקה
הילדים דומים פעמים רבות להוריהם. אם ההורה היה תינוק שבקושי אכל והאמא היתה צריכה לדרוף אחריו עם הבננה, לא מן הנמנע שברבות הימים יוולד לו ילד כזה. מה עושים? כלום. מקבלים את המצב. במקרה שלי ושל בעלי, היינו תינוקות רגילים עם הרגלי אכילה רגילים, וכך גם ילדינו.

דוגמא אישית
איזו דוגמא אישית אתם נותנים לילדים שלכם בנושא האוכל? האם הם רואים אתכם אוכלים? האם הם רואים אתכם מנסים מאכלים חדשים? ילדים נוטים לחקות את הוריהם. הרגלי האכילה שלהם מתחילים אצלנו. אנחנו מקפידים על תזונה מגוונת, ביתית עד כמה שאפשר, ונותנים לילדים לטעום מכל מה שאנחנו אוכלים.

אוכל הוא לא ה-issue פה
העיקר הוא לא שהילד יאכל. זו לא המטרה. המטרה היא שהילד יהיה שבע ושיתפתח בצורה תקינה. יש ילדים שאוכלים 2 מנות אוכל ו-6 ארוחות ביום בשביל זה. יש ילדים שאוכלים חצי מנה ו-3 ארוחות ביום. זה לא משנה. הילד צריך לאכול כמה שהוא צריך, ולא כמה שהאמא רוצה.

תחושת רעב טבעית
באותו הקשר, ילד צריך לאכול רק עד שהוא שבע, כדי שלא יאבד את תחושת הרעב הטבעית שלו. לכן אני אף פעם לא "דוחפת" אוכל לילדים, וזה בסדר גמור מבחינתי לזרוק צלחת חצי מלאה. אייל היה יונק 30 דקות. יאיר היה יונק 10 דקות. אייל היה אוכל 2 גביעי יוגורט של 200 מ"ל. ליאיר מספיק גביע אחד של 150 מ"ל. לכל ילד יש את תחושת הרעב שלו. לא מעניין אותי שיסיימו את הצלחת. אם הילד רגוע ולא מתעניין באוכל יותר – סימן שהוא לא רעב ואין צורך לתת לו יותר אוכל.

ממתקים
אני מודה – אני לא מסוגלת לעמוד בפני ממתקים, עוגות ועוגיות. בגלל זה אנחנו לא מחזיקים בבית ממתקים, ואת העוגות שאני אופה אני מביאה לעבודה. ה"שקית המרשרשת" היחידה שיש אצלנו היא של חטיף תפוחונים – שהוא חטיף טבעי דל קלוריות ושומן (1.5 נקודות של "שומרי משקל" – מומלץ). אין במבה, אין ביסלי ואין דובונים. מצד שני, מעולם לא אסרתי על הילדים לאכול ממתקים, אני פשוט דואגת לכך שלא ייפגשו בהם. הולכים לגינה או לטיול? מארחים חברים? אפשר לאכול פירות טריים, ירקות חתוכים או פירות יבשים. למעשה, אייל אוכל ממתקים רק בימי הולדת ובאירועים. בשאר השנה זה ממש לא חסר לו. בנוסף לכך, אנחנו מדברים בבית על תזונה בריאה ועל בריאות השן.

הרגלי אכילה
ב"שומרי משקל" לימדו אותי שצריך לאכול רק בישיבה ליד שולחן, ללעוס טוב טוב, בצלחת לא גדולה. העקרונות האלו סופר-חשובים כשמדובר בילדים. כשאוכלים תוך כדי משחק או בהייה בטלוויזיה, לא שמים לב למה שמכניסים לפה ואפשר להיחנק או להקיא. אם לא לועסים טוב, אפשר לבלוע חתיכות גדולות מידי שיתקעו בגרון. כשהצלחת גדולה ועמוסה באוכל – מרוב עצים לא רואים את היער, והילד מבולבל ולא יודע מה לאכול קודם. אייל יודע שאוכלים רק בישיבה, ואם אין שולחן באיזור, הוא ישב על הרצפה. לגבי יאיר, אני מקפידה להאכיל אותו רק כשהוא ישוב ומתרכז באוכל, ולא חלילה תוך כדי שהוא עושה משהו אחר.

אלו הם עקרי הדברים. הפוסטים הבאים בנושא ידברו על ילדים ומסעדות, ועל חטיפים ונשנושים בריאים.

 כשהייתי ילדה היינו מכינים בבית ארטיקים ממיץ פטל. היה להם טעם של קרח עם קצת סירופ. היום המודעות והידע בכל מה שקשור לבישול ואוכל הם גדולים הרבה יותר, ואין מצב שאתפשר על ארטיקים ביתיים כאלה, כשאפשר להכין דברים הרבה יותר שווים…
אני מאוד מאוד אוהבת ארטיקים וגלידות, וגם אייל. כבר פריסמתי כאן מספר מתכונים לגלידות ביתיות, ועכשיו הגיע הזמן לנסות גם ארטיקים. המתכון הזה הוא מהבלוג Baking Bites. הארטיקים שוקולדיים ויש להם מעין טעם של "דני" או "קרלו". הם מאוד טעימים ושלושתינו (אני, בעלי ואייל) שמחנו לאכול אותם.

המצרכים:
2 כוסות חלב
1/2 כוס קקאו
2/3 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
2 כפות סירופ תירס או סירופ אגבה (רצוי, אך אפשר לוותר אם אין לכם)

אופן ההכנה:
שמים את כל החומרים בסיר ומחממים עד לסף רתיחה. ממשיכים לבשל ברתיחה עדינה (מנמיכים את האש אם יש צורך) עד שהסוכר והקקאו נמסים.
יוצקים את התערובת למתקן להכנת ארטיקים ומקפיאים.

 היום התחילה חופשת הקיץ במשפחתון של יאיר. יאיר מאוד אוהב את המשפחתון ואת המטפלות. בכל פעם שאני באה לקחת אותו אחרי הצהריים, הוא כאילו מתעלם ממני ומנסה לגנוב עוד כמה דקות משחק, עוד כמה חיבוקים מהמטפלות, עוד איזה סיבוב בחצר… נראה לי שאתמול הוא הרגיש שמשהו יוצא דופן, כי הוא ממש ממש לא רצה ללכת הביתה, ולמרות שהגעתי בזמן, נשארנו שם עוד כמעט חצי שעה לפני שהצלחתי לצאת משם…
את המשפחתון מנהלת דרורית המקסימה, ועוזרות לה ורדה (בבוקר) ודפנה (אחרי הצהריים). התלבטתי איזו מתנה להביא להן, ולבסוף קניתי שלישיית קופסאות פח בעיצוב רומנטי (לבנות עם ורדים ורודים) של green gate ביריד קאנטרי קוטג' שהתקיים בסוף השבוע שעבר אצל נתנאלה. מילאתי כל קופסא בעוגיות מאפה ידיי, וכן בשתי תיונים יוקרתיים, וצירפתי ברכה מהלב.
מכיוון שלדרורית חשוב הצד הבריאותי של כל דבר – וספציפית באוכל – החלטתי ללכת לכיוון יותר בריאותי מאשר שחיתותי בכל הקשור לעוגיות. הכנתי כדורי טחינה ותמרים, עוגיות מגולגלות במליות שונות, ועוגיות טחינה, שיבולת שועל ושומשום. ארזתי כל סוג בנפרד באריזת צלופן.

ואם כבר עוגיות, צריך גם תה צמחים, לא?? אז צירפתי שני תיוני פירות יוקרתיים לכל קופסא, ועשיתי להם שדרוג קטן, בהשראתה של מרת'ה סטיוארט: החלפתי את תג הנייר הקטן שמצורף לחוט של התיון בלב אדמדם מנייר.

וכך זה נראה ארוז:

המתכון לעוגיות טחינה, שיבולת שועל ושומשום מלא הוא של ליה שומרון מספר הבישול "מתכון בטוח". הן מאוד קלות להכנה – רק מערבבים וזהו. למרות שאני לא אוהבת טעם של חלבה, בעוגיה הזו גם הדבש מורגש ולכן היא היתה טעימה לי. היא כמובן גם מלאה בבריאות – ושימו לב שחוץ מהטחינה אין כאן שומן!
בספר כתוב שיש להשתמש בשיבולת שועל דקה – לא כל כך הבנתי למה הכוונה, אולי לשיבולת שועל להכנה מהירה? בכל מקרה, השתמשתי בשיבולת שועל (קוואקר) אורגנית רגילה ויצא מצוין.

המצרכים:
1 כוס קמח מלא
1 כוס שומשום (רצוי מלא)
1 כוס שיבולת שועל
1 כפית קינמון
1/2 כוס טחינה גולמית (רצוי משומשום מלא)
1/2 כוס דבש
1/2 כוס מים

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 190 מעלות, ומרפדים שתי תבניות תנור בנייר אפיה.
מערבבים בעקרה קמח, שיבולת שועל, שומשום וקינמון. מוסיפים טחינה, דבש ומים ומערבבים היטב לעיסה אחידה (אני גם לשתי קצת בידיים). יוצרים מהעיסה כדורים, ומשטחים אותם לעוגיות עגולות. מניחים בתבניות.
אופים 10-12 דקות, או עד שהעוגיות מתחילות להזהיב (אופים כל תבנית בנפרד). מוציאים ומצננים.