נראה שהחום הנוראי מאדה לחלוטין כל טיפת אנרגיה שקיימת אצלי. בפרט, לא בא לי להיכנס למטבח ולבשל. אני חושבת שבשבוע-שבועיים האחרונים, הדברים היחידים שהכנתי הם פסטה או לזניה, אם לא סופרים עוגת גבינה ופסיפלורה ללא אפיה שהכנתי לעבודה (לא סתם ללא אפיה – קשה לי להימצא ליד התנור בימים אלו).
אתמול הכנתי לאייל לזניה לפי בקשתו, ואני ובעלי חיסלו את שאריותיה מאוחר יותר בערב. די בניתי על זה שבשבת נצא לאכול במסעדה או משהו, אבל אחרי שבעלי פרש לשנ"צ חפוז, אייל התחיל להציק לי בשאלות כגון – האם נשאר משהו מהלזניה ומה יש לאכול. החלטתי לאגור את כל כוחותיי, להתאפס על עצמי ולהיכנס למטבח לבשל משהו. בפריזר מצאתי חבילה גדולה של שרימפסים קפואים, והחלטתי לבשל אותם ברוטב עגבניות ואולי גם להוסיף אורז, בשביל לעשות "וי" על החלק הפחמימתי. הוספתי גם עשבי תיבול בשביל הטעם (וכי לא היה לי כוח לקצוץ ירקות).
זה תבשיל שלא מצריך הרבה התעסקות והשגחה, והתוצאה ממש ממש טעימה. הרי מה יכול להיות רע באורז, עגבניות ועשבי תיבול?  זהו שילוב מעולה.
שני הילדים ממש אהבו את התבשיל (יאיר אכל בלי השרימפס, עם תוספת של פסטה מחיטה מלאה), וגם אני. עכשיו תסלחו לי, אני הולכת לנוח במזגן.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
5 כפיות כוסברה, קצוצה דק (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
1 כוס אורז מלא, שטוף היטב
1 כוס מים
1 ק"ג שרימפס מבושלים קפואים, מופשרים
4 כפיות בזיליקום קצוץ (השתמשתי בקוביות קפואות)
4 כפיות פטרוזיליה קצוצה (השתמשתי בקוביות קפואות)
מלח, פפריקה מתוקה, כורכום

אופן ההכנה:
מחממים שמן במחבת גדולה ועמוקה או סוטאז'. מוסיפים בצל, שום וכוסברה, ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים עגבניות מרוסקות, אורז, מים ושרימפס. מערבבים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח, כורכום ופפריקה מתוקה לפי הטעם. מוסיפים בזיליקום ופטרוזיליה. מכסים ומבשלים עד שהרוטב מסמיך והמים נספגים. משאירים את המחבת או הסיר מכוסה ל-10 דקות נוספות לפחות.

פירה תפוחי אדמה הוא אחד הדברים הטעימים, ומנה שקשה לי מאוד לעמוד בפניה, בהנחה שהיא עשויה כמו שצריך כמובן. מצד שני, זה לא ממש הדבר הדיאטטי ביותר בסביבה. בעבר הכנתי פירה כרובית, שאמור לשמש כתחליף לפירה תפוחי אדמה, אבל גם המתכון ההוא לא דיאטטי, וכולל גבינת פרמזן ושמנת. לשמחתי נתקלתי ב-pinterest במתכון לפירה כרובית וקולורבי שפורסם בבלוג The Lemon Bowl, שנראה מבטיח. עשיתי בו כמה שינויים והכנתי לי לארוחת צהריים השבוע.
המנה הזו היא לא רק ממש דיאטטית (2 נקודות פלוס של שומרי משקל לכל הכמות כולה, אותה חילקתי ל-2 מנות גדולות), היא גם מאוד מאוד טעימה.

המצרכים:
1 כרובית, שטופה ומפורקת לפרחים
1 קולרבי, קלוף וחתוך לקוביות גדולות
1 גביע (200 מ"ל) יוגורט 0% (אפשר כמובן להשתמש ביוגורט שמן יותר, אם רוצים)
אפשרות: 2 שיני שום כתושות
מלח

אופן ההכנה:
מבשלים את הירקות במים בסיר, או מאדים במיקרוגל עם מעט מים, עד שהם רכים. מועכים היטב עם מועך תפוחי אדמה. מוסיפים יוגורט, שום (אם רוצים) ומועכים היטב לעיסה אחידה. מתבלים במלח לפי הטעם.

התחלתי להקליט את התכנית "מאסטר שף ילדים" , ולראות אותה עם אייל אחרי הגן. אייל ממש אוהב את התכנית, ומאוד מתרגש כשהוא צופה בה. בפרק האחרון שראינו, הילדים קיבלו משימה להכין מנה משפחתית שמזכירה להם את הבית. שאלתי את אייל מה הוא היה מכין אם הוא היה משתתף במשימה, והוא ענה – "פסטה עם פירות ים!", בכוונו למנה הזו, שהכנתי לנו בשבת לפני שבוע, וכשאכל אותה אמר לי שהוא עומד להתעלף מרוב שהיא טעימה…
אני משתדלת שתמיד תהיה לי במקפיא שקית של פירות ים קפואים, כי זו תוספת חלבון קלה ומהירה לפסטה או לאורז. בשבת שעברה הלכתי על פסטה (שהילדים מאוד אוהבים), ושילבתי כמה מרכיבים סודיים ברוטב: גזר וקולורבי מגוררים, גם כדי לנטרל את החמיצות של העגבניות וגם כדי להעשיר את התבשיל.  בגלל שהירקות מגוררים, הם מתמוססים בתבשיל, כך שגם הילדים החשדניים ביותר לא ישימו לב… עוד טריק חדש שלמדתי לאחרונה – רוטב כאילו "רוזה" (עגבניות ושמנת) אפשר להכין גם בלי שמנת מתוקה – עם גבינת שמנת 5% או יוגורט. האפקט אותו אפקט, אבל המנה הרבה פחות שמנונית וגם רזה יותר קלורית.
יצאה מנה מעולה, שלקחתי לי גם לצהריים לעבודה 🙂
אפשר כמובן להכין ללא פירות הים.

המצרכים:
2 כפות שמן
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום כתושות (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 גזר, קלוף ומגורר
1 קולורבי, קלוף ומגורר
6 כפיות בזיליקום קצוץ (השתמשתי בקוביות קפואות)
1 קופסת שימורים גדולה (800 גרם) עגבניות מרוסקות
500 גרם פסטה
500 גרם מיקס פירות ים קפואים, מופשרים (או במקרר או תחת זרם מים קרים)
1 כוס גרגירי אפונה מוקפאים
1 כוס יוגורט לשתיה – השתמשתי ביוגורט עיזים של משק יעקבס
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן. מסננים ושומרים 1/2 כוס ממי הבישול.
מחממים את השמן במחבת גדולה, ומטגנים את הבצל והשום עד להזהבה. מוסיפים גזר, קולורבי ובזיליקום ומטגנים תוך כדי ערבוב עוד כ-2-3 דקות.
מוסיפים עגבניות מרוסקות ואת מי הבישול, מתבלים במלח ופלפל, ומביאים לרתיחה. מוסיפים אפונה, פירות ים ויוגורט ומבשלים ברתיחה עדינה עד שהרוטב מסמיך.
מעבירים את הפסטה לקערת הגשה, יוצקים עליה את הרוטב ומערבבים.

שרימפס זה המאכל שאייל הכי אוהב בעולם, כך הוא מצהיר. קניתי שקית של שרימפס קפואים ב"טיב טעם", והבטחתי לו שאכין לו מהם תבשיל כלשהו. רציתי להכין תבשיל עשיר, משביע ומנחם, שאוכל גם לקחת לעבודה לארוחת צהריים. בהתחלה חשבתי להכין פאייה, אבל בסוף פשוט אילתרתי וערבבתי כל מיני דברים שאני אוהבת – כמו חלב קוקוס, כוסברה, עגבניות, עדשים שחורות, כורכום ואפונה. התקבל תבשיל בהשראה קאריבית משהו, ממלא ומנחם, ופשוט נהדר. אייל אכל מנה ענקית, והצהיר שזה האורז הכי טעים בעולם.
אפשר כמובן לוותר על השרימפס, ולהוסיף לאורז קוביות חזה עוף שצליתם בנפרד, או פשוט לוותר על התוספת הבשרית ולאכול כמנה צמחונית.

המצרכים:
2 כפות שמן קנולה
1 בצל סגול גדול, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
6 כפיות כוסברה קצוצה (השתמשתי בקוביות קפואות)
4 עגבניות, חתוכות לקוביות
1/2 1 כוסות אורז מלא
1 פחית (400 מ"ל) חלב קוקוס
1 כוס מים רותחים
2/3 כוס עדשים שחורות
1/2 1 כפיות כורכום
1 כוס גרגירי אפונה, מוקפאים
800 גרם – 1 ק"ג שרימפס קפואים, מופשרים
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן במחבת גדולה או סיר גדול שטוח. מוסיפים את הבצל והשום ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים כוסברה ועגבניות ומטגנים במשך 1-2 דקות, עד שהעגבניות מתחילות להתרכך.
מוסיפים את האורז, ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים חלב קוקוס ומים רותחים, ומביאים לרתיחה. מוסיפים עדשים שחורות, כורכום, מלח ופלפל, מנמיכים מעט את האש, מכסים את הסיר, ומבשלים עד שהנוזלים נספגים בחלקם.
מוסיפים אפונה ושרימפס, מערבבים וממשיכים לבשל עד שכל הנוזלים נספגים (התבשיל עדיין ייראה דביק, כמו ריזוטו, בגלל חלב הקוקוס). מכבים את האש, ומשאירים את הסיר מכוסה במשך 10 דקות נוספות.

במקום העבודה שלי אין חדר אוכל, ואני גם לא מקבלת כסף לארוחת צהריים. מכיוון שאני עובדת במרכז תל אביב, האופציות הקולינאריות הן די רחבות, אבל מצד שני – את חשבון הבנק זה דווקא מצמצם ולא מרחיב. אני עובדת על עצמי שלא להתעצל, ולבשל בבית גם באמצע השבוע, כדי שיהיה לי אוכל לקחת לעבודה. בקיץ פשוט הייתי מביאה ירקות, ומכינה לעצמי סלט עם טונה, אבל במזג האוויר החורפי אני זקוקה לאוכל יותר מחמם ומנחם.  זה גם נורא נחמד לדעת שיש אוכל שמחכה במקרר במטבחון לשעת הצהריים, ולא צריך לצאת לקור או להתחיל להרים טלפונים לכל מיני מקומות שעושים משלוחים. האוכל מחכה לי ולא אני לו.
התחלתי עם זה בשבוע שעבר (הכנתי לעצמי פסטה ברוטב בולונז), ובינתיים זה מאוד מוצלח., גם אם מעייף…
השבוע הכנתי, בין השאר, את האורז הזה. הוספתי שעועית אזוקי כדי שהמנה תכיל חלבון שלם, במידה ולא אספיק לבשל גם משהו בשרי. הוספתי גם גזר וקולורבי שמצאתי במקרר.
זו בהחלט מנה בריאה, טעימה ומשביעה, ואפילו לא משמינה. מתאימה למזג האוויר הקר שהיה פה השבוע.

המצרכים:
1 כף שמן
1 בצל, קצוץ
1 גזר, קלוף וחתוך לקוביות
1 קולורבי, קלוף וחתוך לקוביות
1 כוס אורז מלא
2/3 כוס שעועית אזוקי (נקרא גם פולי אדזוקי)
2 כוסות מים רותחים
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים שמן בסיר ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים גזר וקולורבי, ומטגנים עוד 2 דקות. מוסיפים אורז מלא ושעועית אזוקי, ומערבבים כך שכל הגרגירים יצופו בשמן. מוסיפים מים רותחים, מתבלים במלח ופלפל שחור, מכסים את הסיר ומבשלים עד שכל המים נספגים באורז, והשעועית רכה אך נגיסה. מכבים את האש, ומשאירים את הסיר סגור עוד 10 דקות נוספות לפחות.

אולי זו סוזן קולינס אשמה, ואולי אני סתם מחפשת תירוצים. אני כל כך עייפה לאחרונה, ונדמה שכל מה שאני עושה (מלבד לנקר על הספה מול הטלוויזיה) זה לקרוא את הטרילוגיה "משחקי הרעב" (The Hunger Games), של אותה סוזן קולינס. את הספר הראשון סיימתי תוך כמה שעות בנסיעה באוטובוס במסגרת טיול של העבודה, לספר השני הקדשתי את סוף השבוע שעבר (שכלל גם מסיבת יום הולדת לילדה מהגן של יאיר, הכנת עוגיות עם הילדים, וביקור משפחתי…), ועכשיו אני בעיצומו של השלישי, "חוטפת" כמה דפים פה ושם, בין מטלות החיים. מזל שהילדים פחות או יותר מעסיקים את עצמם אחר הצהריים (אייל ממציא מלחמות לאבירים שלו, ויאיר משחק ברכבת או בכלי מטבח משחק, ובשאר הזמן הם כמובן גם קצת רבים), כך שיוצא לי כל יום לקרוא.
בגלל כל העייפות הזו והשקיעה בקריאה, אני לא מוצאת כוח "לגרד" את עצמי מהספה ולבשל לעצמי אוכל לקחת לעבודה לצהריים. מזל שבסוף השבוע מגיעה שבת ואז אין כל כך ברירה – צריך להכין ארוחת צהריים. לקחתי מה שהיה במזווה ובמקרר ואילתרתי תבשיל שווה ביותר, מזין, משביע וטעים טעים טעים. לקחנו אותו איתנו לחניון האגם ביערות הכרמל, ואכלנו בכיף בין העצים והפרחים (וריח של מנגלים, ומוזיקה בווליום בלתי נסבל מהמכוניות של מאכלסי השולחנות הסמוכים… אתם כבר בטבע, למה לזהם?). אייל ממש ממש התלהב מהתבשיל הזה. חבל שלא נשארו שאריות שאוכל לקחת לעבודה…
הוספתי לתבשיל בייבי שרימפס שהיו במקפיא בשביל מנת החלבון (וכי אייל מאוד אוהב שרימפס). אפשר כמובן לוותר עליהם.

המצרכים:
2 כפות שמן
1 כוס אורז מלא
2/3 כוס עדשים שחורות
2 כוסות מים רותחים
מלח
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום, כתושות
1 סלסלת פטריות, חתוכות לקוביות
3 כפות רוטב סויה
1 צרור רוקט (אפשר להחליף בתרד או לוותר)
1 חבילה (300 גרם) בייבי שרימפס קפואים, מופשרים  (ואפשר גם בלי)

אופן ההכנה:
מחממים כף אחת של שמן בסיר. מוסיפים אורז ועדשים ומטגנים כדקה. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מתבלים במלח, מכסים את הסיר ומבשלים עד שהמים נספגים באורז ובעדשים (כ-20 דק'). משאירים את הסיר מכוסה 10 דקות נוספות.
בינתיים, מחממים כף שמן במחבת. מוסיפים בצל ושום ומטגנים עד להזזהבה. מוסיפים פטריות ומטגנים עד שהן משחימות. מסירים מצרור הרוקט את הגבעולים, וחותכים את קבוצת העלים שנשארה לשניים. מוסיפים למחבת. מוסיפים רוטב סויה ובייבי שרימפס ומערבבים. מבשלים, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהנוזלים מתאדים.
כשהאורז מוכן, מוסיפים אליו את תבשיל הפטריות והשרימפס ומערבבים היטב.

היה לי שבוע עמוס בטירוף, ורק עכשיו יצא לי לשבת מול המחשב כדי להעלות את המתכון לאורז המשגע שהכנתי לשבת בצהריים. נורא התחשק לי להכין אורז צהוב כזה, ובלי לחשוב יותר מידי גם הוספתי תרד שהיה במקפיא, וחמוציות מיובשות בשביל הצבע היפה והמתיקות.
פעם לא הייתי מסוגלת לאכול תרד, אבל לאט לאט אני מגלה שכשמכינים ומשלבים אותו כמו שצריך – הוא דווקא טעים לי 🙂
האורז הזה טעים טעים, צבעוני וכיפי, ומתאים גם לאירוח כמובן.

(ובמאמר מוסגר – הנה הזדמנות לנסות אורז מלא, אם עדיין לא ניסיתם… כי הכורכום מסווה את צבעו החום בצורה מוצלחת למדי)

המצרכים:
1 כף שמן
2 שיני שום כתושות
1 כוס תרד קפוא, מופשר
1 כוס אורז מלא
2 כוסות מים רותחים
1/2 1 כפיות כורכום
3/4 כוס חמוציות מיובשות
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר ומטגנים את השום עד להזהבה. מוסיפים את התרד ומטגנים כדקה. מוסיפים את האורז, מערבבים ומטגנים כדקה, עד שכל גרגירי האורז מצופים בשמן. מוסיפים את המים ומתבלים בכורכום, מלח ופלפל שחור. מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר, ומבשלים עד שהמים נספגים באורז. מכבים את האש, ומשאירים את הסיר מכוסה במשך 10 דקות נוספות. מוסיפים את החמוציות ומערבבים.

החלטתי לעשות לרגע הפסקה מכל מתכוני הקאפקייקס, המתוקים והעוגות (למרות שיש עוד כמה וכמה לפרסם…) ולהעלות סוף סוף פוסט על "אוכל אמיתי". בשבועות האחרונים אכלנו  בשבת בעיקר סלמון, וגם קציצות טלה קנויות, אבל בשבת הזו נחה עליי המוזה והחלטתי לבשל "כמו שצריך". הכנתי כנפי עוף בתנור ואילתרתי את האורז הזה. אני משוגעת על שילוב של פטריות ובצל, ויחד עם חלב הקוקוס התקבלה מנה טעימה מאוד, נימוחה, על סף הריזוטו, שכולנו מאוד אהבנו.
אייל בהתחלה סירב לטעום את המנה, בגלל שהיא מכילה בצל, אבל הבטחתי לו שהבצל מתקתק ושכדאי לו לטעום. הוא השתכנע, ואחר כך גם הודה בקולי קלות שצדקתי, ושזה מאוד מאוד טעים.

המצרכים:
2 כפות שמן
1 כוס אורז מלא
1 פחית (425 מ"ל) חלב קוקוס
1/2 כוס מים רותחים
2 כפיות כוסברה קצוצה דק
1 בצל סגול, קצוץ
6 פטריות פורטובלו, חתוכות לקוביות
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים כף שמן אחת בסיר. מוסיפים את האורז, מערבבים ומטגנים כדקה עד שכל גרגירי האורז מכוסים בשמן. מוסיפים חלב קוקוס ומים רותחים. מביאים לרתיחה. מוסיפים כוסברה, מלח ופלפל שחור. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר, ומבשלים עד שכל הנוזלים נספגים באורז. משאירים את הסיר מכוסה עוד 10 דקות.
בינתיים, מחממים את כף השמן הנותרת במחבת. מוסיפים בצל סגול ומטגנים עד שהוא נהיה שקוף. מוסיפים את קוביות הפורטובלו, מערבבים ומטגנים עד להשחמה.
כשהאורז מוכן, מוסיפים אליו את תבשיל הפטריות והבצל ומערבבים היטב.

אתמול בערב נחתה על סף דלתי הפתעה – משלוח של שקית "פתיתים פלוס" של אסם, לצורך התנסות. "פתיתים פלוס" הם למעשה פתיתים אפויים מעורבים – 70% מקמח חיטה רגיל ו-30% מקמח חיטה מלא. מיקס חמוד חום-לבן כזה.
מכיוון שבעלי סיים את כל הבורגול ברוטב עגבניות שהכנתי, החלטתי להכין לי פתיתים לארוחת הצהריים היום. התלבטתי, התלבטתי, ואז נזכרתי בתבשיל החיטה המהמם שאכלתי לפני שנתיים אצל ניר צוק. החיטה בושלה בציר בקר, וזה נתן לה טעם משגע. מכיוון שלפני שבוע ביקרתי בחנות הבשר "משק זמיר" וקניתי שם ציר עגל וציר עוף  (וגם המבורגרים מעולים 🙂 ), קפצתי על המציאה והחלטתי לנסות לבשל את הפתיתים בציר עגל.
תוך כדי הוספתי עשבי תיבול ושום (מקוביות קפואות של "דורות"), ובסוף גם סילאן לתוספת מתיקות ואגוזי מלך קצוצים לתוספת קראנץ'.
יש לציין שאני בדרך כלל לא משתגעת על פתיתים. הם תמיד מטוגנים עד מוות או יבשים נורא, אבל פה מדובר במשהו אחר לגמרי. המנה הזו אלוהית, לא פחות. אין לתאר עד כמה שהיא טעימה. השילוב של טעמי הציר, ביחד עם הסילאן והקראנצ'יות מהאגוזים יוצר קומבינציה מושלמת, חגיגה!
מיותר לציין שגם היה ממש קל להכין, נכון?

מאוד אהבתי את המוצר, ובגלל שיש מיקס של קמח לבן וקמח מלא, התוצאה לא כבדה, וגם ערבוב הצבעים מקסים 🙂

המצרכים:
2 כפיות שמן
2 כוסות פתיתים
500 מ"ל ציר עגל, רותח
2 שיני שום, כתושות
3 כפיות בזיליקום, קצוץ
3 כפיות כוסברה, קצוצה
1 כף סילאן
1/2 כוס אגוזי מלך, קצוצים

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר. מוסיפים את הפתיתים, מערבבים ומטגנים כחצי דקה, כך שכל הפתיתים מצופים בשמן. מוסיפים את הציר הרותח, שום ועשבי תיבול, ומביאים לרתיחה. מערבבים, מכסים את הסיר חלקית, מנמיכים את האש, ומבשלים עד שהנוזל נספג בפתיתים (כ-8 דקות). מכסים את הסיר לגמרי ומשהים ל-5 דקות.
מוסיפים את הסילאן ומערבבים היטב. מוסיפים את אגוזי המלך ומערבבים.

 בעלי מנדנד לי כבר כמה זמן שאכין ריזוטו פירות ים לארוחת צהריים, ואני מסרבת. ריזוטו פירות ים זו בעיניי מנה שמין הראוי לאכול במסעדה טובה. ברור לי שאני לא יכולה להתחרות עם הריזוטו של סושי סמבה, למשל. הכנת ריזוטו היא גם מלאכה מעט time consuming, ולא "שגר ושכח" כמו שאני מעדיפה.
ביום שבת התכוונתי להכין לארוחת צהריים פסטה עם ברוקולי ונתחי עוף מוקפצים, אבל שכחתי להוציא מהמקפיא חזה עוף להפשרה. היתה לי במקפיא שקית של מיקס פירות ים (שקניתי בחינאווי, אם איני טועה), ולכן חשבתי להכין פאייה במקום. כשניגשתי בפועל להכנה, גיליתי שאין לי עגבניות מרוסקות… מה עושים? נזכרתי בבקשה של בעלי, והחלטתי לאלתר ריזוטו פירות ים… למרבה השמחה היה לי במקפיא רבע ליטר של ציר עוף ורבע ליטר של ציר טלה (שניהם ממרינדו), וכך יכולתי להעשיר את הריזוטו במקום לבשל אותו על בסיס מים בלבד. כמו כן, נזכרתי שקראתי בבלוג אמריקאי כלשהו, שבהכנת ריזוטו אסור לוותר על יין לבן – אז הוספתי גם כוס כזו.
אז אולי זה לא ריזוטו קלאסי, אבל זו מנה ממש ממש טעימה, שגם הילדים מאוד אהבו (אייל אכל 2 מנות). לצערי לא היתה לי גבינת פרמזן בבית, שבוודאי היתה יכולה להעשיר את התבשיל עוד יותר.
צמחונים או שומרי כשרות יכולים לוותר על פירות הים שבמנה. היא טעימה גם בלי.

המצרכים:
3 כפות שמן
2 בצלצלי שאלוט, קצוצים
2 שיני שום כתושות (השתמשתי בקוביות קפואות)
2 כוסות אורז ריזוטו ארבוריו
1 כוס יין לבן
500 מ"ל ציר עוף או בקר או ירקות, רותח
600 מ"ל מים רותחים (או עוד ציר)
1 כוס אפונה מוקפאת
500 גרם מיקס פירות ים קפואים

אפשרות: גבינת פרמזן מגוררת

אופן ההכנה:
מחממים את השמן בסיר שטוח ורחב. מוסיפים את בצלצלי השאלוט ואת שיני השום הכתושות, ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים את האורז ומערבבים היטב כך שכל גרגירי האורז מצופים בשמן. יוצקים את היין הלבן לסיר, ומבשלים עד שהוא נספג. יוצקים כמות של כחצי כוס מהציר, ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שהוא נספג. ממשיכים להוסיף חצאי כוסות ולבשל בצורה דומה, עד לגמר הציר. מוסיפים לסיר את המים הרותחים (או הציר הנוסף). מוסיפים את האפונה ופירות הים. מערבבים, מנמיכים את האש ומכסים את הסיר. מבשלים עד שכמעט כל הנוזלים נספגים באורז.
מוסיפים לאורז גבינת פרמזן מגוררת, אם רוצים (ואם יש בבית).