אני חושבת על רעיון לעוגת שיש עם בננות כבר די הרבה זמן, מאז שהכנתי את עוגת הבננות האחרונה – עוגת בננות, קפה ושוקולד צ'יפס… ביום רביעי בלילה נכנס לי ג'וק לראש (זו הדרך היחידה להסביר את זה), והחלטתי להכין אותה עכשיו ומיד, כי אחרת 2 הבננות שנשארו ירקבו לחלוטין. כמובן שהבננות היו אמנם בשלות אך לא במצב סופני, למרות שלי זה איכשהו נראה כאילו הן מחשבות את קיצן לאחור ונמצאות שניות לפני התפגרות טוטאלית. השעה היתה רבע לחצות, בעלי הודיע לי כי אני מטורפת ושהוא הולך לישון, ואני התחלתי במלאכה. הכל נעשה ספונטאנית, ללא תכנון, כאילו מתוך דיבוק או שיגעון. למה כאילו בעצם? שיגעון. שיגעון מוחלט.
אחרי שהעוגה יצאה מהתנור, טעמתי וקצת התאכזבתי, אך החלטתי לחכות לבוקר כדי לתת חוות דעת סופית. בבוקר העוגה דווקא מצאה חן בעיניי, והחלטתי להביא אותה לעבודה, בתקווה שתזכה לאהדת הקולגות ולא תהרוס לי לחלוטין את המוניטין שאני בונה בעמל רב מזה זמן מה.
מרגע משלוח המייל על "עוגת שיש אצלי – מוזמנים!", נרשמה תנועה ערה ובעקבותיה חיסול כללי של העוגה. אם בדרך כלל אנשים לוקחים חתיכות בגודל סימלי כי "לא נעים", ו-"צריך לשמור", ו-"אני אקח רק קצת, כי בכל זאת…", במקרה הזה נחתכו להן חתיכות עבות שנזללו בתאווה ובמהירות. לא ציינתי במייל כי זו עוגת בננות, וכך כולם הופתעו מאוד לטובה, והיה גם מי שציין – "אני מת על העוגות בננות שלך, הן תמיד יוצאות מעולה!".
עם בוקר כזה, מי בכלל זוכר שבחוץ אפור, גשום ומגעיל?
המתכון מבוסס על מתכון לעוגת שיש שהכנתי בעבר. הבננות מחליפות כאן את השומן והנוטלה את השוקולד. הטעם של הנוטלה לא מודגש, אך בזכותה החלק "החום" יוצא רך ולא מאוד שוקולדי – מבחינה טובה כמובן. הפחתתי גם את כמות הסוכר. בפעם הבאה נראה לי שאוותר על הקקאו והקפה הנמס לטובת עוד נוטלה במתכון.
המצרכים:
2 בננות בשלות, מעוכות
2 כפות שמן קנולה
1 כוס סוכר (השתמשתי בדמררה)
1 כפית תמצית וניל אמיתית
3 ביצים
1/2 2 כוסות (350 גרם) קמח תופח
1/2 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1 כוס ריויון
150 גרם (בערך 1/3 כוס) ממרח "נוטלה"
1 כף קקאו
1 כף אבקת קפה נמס
2 כפות חלב
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית קוגלהוף.
מערבלים בננות, שמן, סוכר ותמצית וניל במיקסר עם וו גיטרה במהירות בינונית, עד לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את הביצים בהדרגה, אחת אחרי השניה (מוסיפים ביצה רק אחרי שקודמתה נבלעה בתערובת).
מערבבים בקערה נפרדת קמח תופח, סודה לשתיה ומלח. מנמיכים את מהירות המיקסר למינימום, ומוסיפים את תערובת הקמח לסירוגין עם הריויון ב-3 פעמים (מתחילים ומסיימים עם הקמח, כלומר: קמח, ריוויון, קמח, ריוויון, קמח). מעבדים רק עד שמתקבלת תערובת אחידה. מעבירים 1/3 מהעיסה לקערה נפרדת.
שמים בקערה את הנוטלה, קפה נמס, קקאו ו-2 כפות חלב. מחממים במיקרוגל עד שהנוטלה מתרככת, ומערבבים עד שהתערובת אחידה (במיקרוגל שלי זה לקח 20 שניות). מעבירים לקערה המכילה 1/3 מתערובת העוגה ומערבבים עד שהתערובת אחידה וכהה.
משטחים בתבנית את התערובת הבהירה, ומניחים עליה תלוליות מהתערובת הכהה בעזרת כף. מערבבים קלות בעזרת סכין, ליצירת דוגמת שיש. אופים 50-40 דקות או עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא כמעט יבש, עם פירורים לחים, והיא קפיצית למגע. מצננים לחלוטין ואוכלים בטמפרטורת החדר.