מתכונים בקטגוריה 'שונות'



תערוכת מבשלים 2011

תערוכת מבשלים נערכת השנה בתאריכים 5-7 באפריל, בגני התערוכה. בשנה שעברה הייתי ומאוד נהניתי, ולכן גם השנה היה לי ברור שנלך.
הגעתי למקום  ביום שלישי (היום הראשון של התערוכה) בשעה 17:15 בערך ביחד עם יאיר, ובעלי הצטרף מאוחר יותר ביחד עם אייל. הפעם לא הייתי בסיור מקדים ולא כל כך ידעתי למה לצפות.

התערוכה מחולקת לשני מתחמים – ביתן מרכזי והמקסידום (אוהל ענק בחוץ). הביתן המרכזי מכיל בעיקר תצוגה של מטבחים ומכשירי חשמל שונים, וכמעט ולא מצאתי שם משהו שעניין אותי. את המצב הצילו יד מרדכי, עם הביתן היפיפיה שלהם (כולל עץ הזית הנטוע במרכזו), ובני דרום עם ביתן המוקדש לממרחים ולמוצרים השונים שלהם.

הדוכן של יד מרדכי:

השמנים החדשים:

אני נותנת ליאיר לטעום עגבניות בשמן זית עם לימון וליים. הוא מאוד אהב את זה וביקש מנה שניה:

הדוכן של בני דרום:

יאיר טועם מהממרחים של בני דרום:

בהמשך ישנו מתחם המוקדש ליינות ומשקאות חריפים. ויתרתי עליו, יצאתי החוצה ודילגתי עם יאיר בין השלוליות בדרכי למקסידום.

במקסידום שוכנת הבמה המרכזית שעליה מופעי הבישול (כשהייתי שם, מיכל אנסקי פטפטה לעייפה על הבמה), וכן רוב דוכני האוכל ודוכני כלי המטבח מרוכזים באיזור זה. יש המון דוכנים של יצרני שמן זית שונים (יובל, מסיק, שחם, ארץ גשור, עין כמונים), דוכני גבינות (עין כמונים, משק יעקבס, הפרומז'רי), ממרחים, מעדנים, פסטות ומוצרים שונים (global food, import4u, טומין, סודות האוקינוס ועוד). גם פסטה דלה קזה אהוביי פה, ויש גם דוכנים של ספרי בישול, דוכן שוקולד – Lia שוקולד, מוצרי אפייה (le grand chef, ממלכת האופים, קמח שטיבל, מיסטר קייק), דוכן של גרנולה רפאל, דוכן של צימוקי עגבניות שרי בטעמים שונים (עשבי תיבול, שום) של macho2, דוכן תורמוס קלוי (כן כן) ועוד ועוד…

אלבום עם תמונות נוספות ניתן לראות בדף הבלוג בפייסבוק.

השנה, לצערי, לא ממש נהניתי. מטבחים, מכשירי חשמל וחידושים למטבח לא ממש מעניינים אותי. לא הצלחתי לפתוח בשיחה כמעט באף דוכן – או שהמוכרנים היו עסוקים מידי, או שתקנים מידי, או מכווני מכירה מידי (שלא לומר "דחפנים"). אווירת השופינג היתה מאוד חזקה, ובהחלט יש מבצעים יפים, אך מכיוון שלא באתי עם רשימת קניות אלא באתי לבלות וליהנות, יצאתי מאוכזבת.
בשנה שעברה, אחרי שעתיים, יצאתי בתחושה שלא מיציתי, ושהייתי יכולה להישאר עוד ועוד. השנה, אחרי פחות משעתיים, יצאתי בתחושה שסחטתי את הלימון בכוח, ושהיה אפשר לזוז כבר מזמן. האולם הראשי עם תצוגת המטבחים שלו היה קר ומנוכר (אמנם מרווח, בניגוד לצפיפות של שנה שעברה), הזכיר לי תערוכת "עיצוב הבית",  והיה… משעמם. לא הבנתי למה הדברים היותר מעניינים (אותי לפחות) רוכזו דווקא באוהל המקסידום ולא באיזור הפותח של התערוכה.

ה-highlight של התערוכה מבחינתי, זה לראות את יאיר לוקח מקלון, טובל בכל אחד מהממרחים של בני דרום, וטועם לו. הוא אהב גם את אחד השמנים החדשים של יד מרדכי – שמן עם לימון וליים 🙂

אני מקווה שמי שמתכנן לבקר בימים האחרים של התערוכה, יחווה חוויה יותר כיפית ומעניינת מאשר אני חוויתי.


סדנת עיצוב עוגות למתחילים במותק בוטיק סוכר

אחד הדברים שאני אוהבת גם באינטרנט וגם בבלוגינג זו ההזדמנות לפגוש אנשים חדשים ומעניינים. ליהיא מ"מותק בוטיק סוכר" היא אחת הנשים המקסימות ביותר שפגשתי. מותק אמיתית. אני מכירה אותה מהבלוג שלה, מותקייקס, היא מכירה אותי מהבלוג שלי, נפגשנו בכמה אירועי מכירה, ונהינו חברות בפייסבוק 🙂 "מותק בוטיק סוכר" היא חנות המתמחה בעולם בצק הסוכר ובקישוט עוגות, עוגיות וקאפקייקס. יש שם הכל – צבעי מאכל, חותכנים, ספרים, קופסאות, מנז'טים ועוד ועוד. במקום נערכות גם סדנאות, ולפני כמה שבועות ליהיא הזמינה אותי להשתתף בסדנה של עיצוב עוגות בבצק סוכר. אני מודה שקצת התלבטתי. עיצוב בבצק סוכר נראה לי תמיד מאוד מאוד מסובך, ומיועד לבעלי נטיות אמנותיות בלבד. מעולם לא הייתי מוכשרת במלאכת יד (בלי קשר לכך שאני אוהבת את זה…), ולא אשכח את המורה שאמרה לי "את יצירתית ויש לך רעיונות יפים, אבל כרגיל הביצוע שלך רק בסדר". מצד שני, לא ייתכן שפחדים ינהלו את חיי, ולכן הסכמתי בשמחה. מה כבר יכול לקרות?

זו פעם ראשונה לי בחנות הפיזית (יש גם חנות וירטואלית), וממבט ראשון היה לי ברור שמבחינה פיננסית מדובר בסוג החנויות שאסור לי לבקר בהן, כי ברגע שאני נכנסת אני פשוט רוצה ה-כ-ל.

 

למשל, חותכנים. אז מה אם יש לי המון. קניתי אחד בצורת דבורה ואחד בצורת קאפקייק עם נר.

מנז'טים, צבעי מאכל, ספרים, ועוד ועוד ועוד. צבעוניות שעושה שמח.

 

 

הסדנה הועברה ע"י גלית המקסימה, הסבלנית והמקצועית. גלית סיפרה והדגימה לנו בהתחלה מהו בצק סוכר ומהן התכונות השונות שלו, כיצד מאחסנים וכיצד צובעים. גלית גם הדגישה כי העוגה, שהיא הבסיס לכל העיצוב והפיסול, חייבת להיות טעימה ועשירה. "זו קודם כל עוגה!", אמרה, ואני בירכתי אותה בליבי. בסדנה לומדים כיצד לצפות עוגה בבצק סוכר ולפסל עליה דמות אנושית. על המדפים בסטודיו המרווח יש דוגמאות:

כששמעתי את המילה "פיסול" וכשראיתי את הדוגמאות, לא הצלחתי להבין איך ייתכן שגם אני אצליח ליצור יצירה כזו. נו, מסתבר שאני מסוגלת, ואם אני יכולה, אז כל אחת יכולה.
בהתחלה לשנו את בצק הסוכר לציפוי העוגה וצבענו אותו בצבע מאכל. היה לי ברור שאין מצב שאני חוזרת הביתה עם משהו ורוד או "של בנות" (אייל יעקם פרצוף), אז בחרתי בצבע טורקיז. לסדנה אפשר לבוא עם עוגה שהכנתם בבית או להזמין עוגה מהסטודיו.

לאחר מכן מרחנו את העוגה בריבה מדוללת, על מנת שבצק הסוכר יידבק אליה, ואז רידדנו את בצק הסוכר.

והנחנו אותו על העוגה.

החלקנו את הקפלים וחתכנו את העודפים.

בשלב זה החלטתי שאני הולכת להכין עוגה עם שודד ים, אז בחרתי צובטן בדוגמת גלים כדי לקשט את שולי העוגה. "אל תפחדי!", אמרה לי גלית כשראתה את ידי החוששת.

כבר בשלב זה לא האמנתי שהצלחתי להגיע לתוצאה כל כך יפה, וזה בכלל לא היה קשה.
השלב הבא היה שלב הפיסול של הדמות. "תשתחררי ותזרמי", אמרתי לעצמי.
גלית לימדה אותנו את 4 הגופים הבסיסיים בפיסול (כדור, נקניק, ביצה, טיפה), והדריכה אותנו בכל שלב של הכנת הדמות – מלמטה (מכנסיים וכפות רגליים) ועד למעלה (חולצה וראש).

קודם כל, הכנו לדמות מכנסיים. עשיתי מכנסיים חומות עם שוליים "פרועים", כיאה לשודד ים.

ואחר כך כפות רגליים חמודות. בהתחלה חשבתי לעשות לו נעליים כבדות, אבל כפות רגליים יחפות נראו לי הולמות יותר לנער הסיפון שלי.

 

הכנתי לשודד הים חולצה צהובה עם שוליים "פרועים".

אחר כך הגיע תור הידיים, השרוולים, הראש והפנים.

לאחר מכן למדנו כיצד יוצרים שיער, וכיצד יוצרים קישוטים שונים לעוגה. הכנתי לשודד הים תספורת שהזכירה לי את המלחים שראינו בספינת המלחמה HMS Belfast, וכמובן רטיה. ציירתי לו קעקוע של עוגן. הוספתי לו טלאים על הבגדים. עשיתי לתחתית העוגה גימור בכחול עם הטבעת דוגמת צדפים, ולבסוף גלית הכינה לי מטבעות עם הטבעה של פרח ואיבוק של אבקת זהב ופיזור של נצנצים. סידרתי אותן לצד השודד והוספתי כמה "אבני חן" צבעוניות. להלן התוצאה הסופית:

 

זה לא מדהים??? לא האמנתי שזו עוגה שאני הכנתי! כל הקרדיט לגלית שהצליחה להוציא מפחדנית-מלאכת-יד כמוני תוצאה כל כך מהממת.
כשהגעתי הביתה עם העוגה, התגובות של המשפחה גם הן היו נפלאות. אמא שלי ובעלי נדהמו מהיצירה ומכך שהכנתי כזה דבר בעצמי. אייל שאל אותי אם צילמתי את העוגה, כי ביום ההולדת הבא שלו הוא רוצה עוגה כזו בדיוק, ושלפסח נכין משה בתיבה מבצק סוכר.

מותק בוטיק סוכר (החנות והסטודיו) שוכנת בשד' יהודית 29 בתל אביב, רחוב מקסים, והחשוב מכל – יש בו חניה! (אמנם בכחול לבן, אבל בתל אביב גם זה לא מובן מאליו. חניתי ממש ליד החנות). יש לחנות גם דף בפייסבוק. אני ממליצה מאוד לבקר גם בבלוג של ליהיא. למשל, יש לה שם הדרכה כיצד מכינים עוגה בצורת קאפקייק, שזו לחלוטין הולכת להיות עוגת יום ההולדת שלי השנה.


תמונות מיום ההולדת של אייל… טיזר לפוסטים הבאים

כדי שיהיה לכם למה לחכות… כמה תמונות מיום ההולדת של אייל:

שולחן כיבוד בצבעי אדום-צהוב-לבן

 

וכמובן – קאפקייקס, בסכימת הצבעים של שולחן הכיבוד

ועוגות יום ההולדת: אייל ביקש 2 טירות, אחת חומה ואחת לבנה.


שמן אבוקדו AVOCADOIL

*** זוכרים להצביע לי בתחרות של סוגת? ***

אני מרגישה כמו בלון מפונצ'ר שיצא לו כל האוויר. בשבוע וחצי האחרונים אין לי כוח לכלום. אני סוחבת איזו התקררות/הצטננות/וירוס שלא עובר, ומרגישה שאני מתנהלת מתוך בור עמוק של חוסר אנרגיה. ביום שני האחרון נערך אירוע לבלוגרים בחסות של מוצר חדש – שמן אבוקדו של חב' Avocadoil. למרות שהמוצר נראה לי מאוד מסקרן (אני מתה על אבוקדו), חשבתי להבריז. הייתי מותשת, מצב רוחי היה ירוד ביותר, והדיווחים על פקקים ברחבי איזור המרכז לא הועילו. בעלי החמוד, שהגיע קצת יותר מוקדם מהעבודה על מנת שאוכל לצאת מהבית, השפיע עליי שבכל זאת אצא, כדי שאהנה קצת. אז יצאתי. ונהניתי.

האירוע נערך במלון "דן אכדיה" ובמסגרתו קיבלנו הסבר על המוצר משף המלון (ההורס), אריק פורת, ומתומר, המנהל המקצועי של החברה. הכיבוד היה מתובל על טהרת שמן האבוקדו כמובן. התנסינו בהכנת כמה מנות (סלט טבולה עדשים, ברוסקטות, סלט פסטה ועוף), ולאחר מכן עברנו סדנה קצרה על צילום אוכל עם הצלם איל קרן. בסוף זכינו לארוחת ערב מטורפת, עם מגוון אדיר של מנות – על טהרת שמן האבוקדו כמובן. מדהים.

שמן אבוקדו מופק , כמה מפתיע, מאבוקדו. השמן ממוצה מהפרי עצמו בלבד (ללא קליפות וגרעינים). נדרשים 9 ק"ג של אבוקדו (ברוטו) על מנת להפיק חצי ליטר של שמן. לשמן יש טעם דומיננטי ומעט מעושן, והוא מומלץ מאוד לטיגון, משום שיש לו נקודת עישון גבוהה (255 מעלות). לשמן יש הרבה יתרונות בריאותיים: הוא מורכב משומנים חד בלתי רוויים, ועשיר מאוד בויטמין E (טוב לעור הפנים – ולכן בתעשיית הקוסמטיקה משתמשים הרבה בשמן אבוקדו). מדובר במעין שמן זית + +, אבל עם טעם הרבה יותר דומיננטי (שהבנתי שחלק מהאנשים עלולים לא לאהוב).

מה עושים איתו? הוא משתלב מצוין עם עגבניות (בסלסה למשל), דגים, הדרים, ירקות בגריל, פסטה, גבינות ועוד ועוד. כל דבר שילך טוב עם אבוקדו ילך טוב עם השמן הזה. שף אריק המליץ מאוד לטגן בו חביתות – במיוחד חביתות חלבונים, כי הוא מקנה טעם מעושן ועשיר לחביתה (מעניין אם הילדים יאהבו את זה, אני צריכה לנסות).

מסתבר ששמן אבוקדו מיוצר גם בניו זילנד ובדרום אמריקה, אבל המוצר הזה של Avocadoil הוא לחלוטין גאווה ישראלית ומיוצר בארץ. השמן מופק ברובו (כ-70%) מזן אס, והשאר מזן אטינגר.

דוגמאות למאכלים עם שמן אבוקדו שהוגשו לנו:

פופקורן על בסיס שמן אבוקדו (מאוד מאוד אהבתי, אבל זה לא חוכמה. אני לא מסוגלת לעמוד בפני פופקורן). שימו לב לצורת ההגשה החמודה.

 

חומוס עם שמן אבוקדו, במקום שמן זית

 

ברוסקטה עם ירקות קלויים וטפטופי שמן אבוקדו. אני הכנתי!

שקשוקה עם שמן אבוקדו

"בקלווה" של בשר טחון עם שמן אבוקדו

 

מאוד התלהבתי מהטבולה עדשים שחורות שהוכנה בערב (אין לי צילום טוב של המנה, לצערי), וזה אחד מהמתכונים שאני מתכוונת לנסות בקרוב. יהיה מעניין לנסות את השמן הזה במנות נוספות – אולי על פוקצ'ה, למשל.
ל-avocadoil יש גם דף בפייסבוק.


שאיפות לשנת 2011

אומרים שהאדם מתכנן ואלוהים צוחק, ולכן בפוסט זה לא יהיו תכנונים או תוכניות. רק כוונות, שאיפות, תקוות וחלומות.
מה הייתי רוצה להגשים בשנת 2011?

קודם כל
בסוף החודש מתחילה תחרות "בשלני הרשת" של "סוגת", שאני משתתפת בה. אני חולמת להגיע לגמר ולזכות באחד משלושת המקומות הראשונים (פרס ראשון – סדנת בישול בפריז!). זה בעיקר תלוי בכם – התחרות מבוססת על שקלול כמות הלייקים בפייסבוק שכל בשלן יקבל על כל אחת מהמנות שיכין ממוצרים של סוגת – מנה ראשונה, מנה עיקרית, קינוח. אני אומרת לעצמי שאני משתתפת בתחרות כדי לאתגר את עצמי וכדי להביא חשיפה לבלוג, אבל אני באמת באמת מאוד אשמח לזכות במשהו. Show your Love.

א. עוגיות וקאפקייקס
אחרי שמצאתי בבלוג Coconut & Lime את המתכון המעולה והורסטילי לקאפקייקס (והשתמשתי בו עבור קאפקייקס לימון ואוכמניות וקאפקייקס תפוז ושוקולד צ'יפס), אני מתכוונת להמשיך לנסות ולהמציא עוד קומבינציות חדשות.
עוגיות זה סתם כיף. תמיד כיף להכין, ועוד יותר כיף להביא במתנה. קניתי הרבה חותכנים חדשים ואני מקווה להשתמש בהם.
אני גם מקווה שאצליח לדגום עוד כמה בוטיקי קאפקייקס (חוץ מ-Red Velvet ו-I Love Cupcakes). אתם מוזמנים להציע ולהמליץ.

ב. שמרים
אני מקווה להתגבר על סלידתי/פחדנותי ולהשתמש יותר בשמרים באפייה – עוגות שושנים, קראנצ'ים, ואפילו לחמים וחלות. גם פיצות ופוקצ'ות לא יזיק להכין מידי פעם.

ג. קטניות
תמיד חשבתי שאני לא אוהבת קטניות, אבל למעשה הבעיה היתה בכל המאכלים שטעמתי עד היום, שלא היו לטעמי. כשהתחלתי לבשל איתם בעצמי, פתאום הכל השתנה. השנה אני רוצה לנסות עוד מתכונים עם סוגי קטניות שונים.

ד. דיאטה
בשנה שעברה ירדתי כ-10 ק"ג. אני שואפת השנה לרדת עוד 10.

ה. חסכוני
המשכנתא שוחקת אותנו. השנה אשתדל לבשל יותר בבית ולאכול פחות בחוץ, לבשל בעיקר מהמזווה (העמוק מאוד) שלי, ולקנות רק מה שנחוץ.

ו. עוגות יום הולדת
אלו הפוסטים הכי אהובים עליי בכל השנה.
חודש פברואר הוא אחד מחודשי החגיגות במשפחתנו הקטנה – בעלי ואייל חוגגים את יום הולדתם. לבעלי, איש החלל, אני רוצה להכין עוגת "הנחיתה על הירח". אייל ביקש עוגה בצורת טירה ליום הולדתו החמישי. למסיבה בגן סיכמנו על עוגה בצורת רובוט.
יאיר יחגוג יום הולדת שנתיים ביוני. אם הוא עדיין ימשיך להיות משוגע על כלי רכב ועל כל דבר שנוסע על גלגלים, כנראה אכין לו עוגת משאית, מכונית או אוטובוס. אני זוממת גם על עוגה בצורת הספרה שתיים.
בספטמבר הבלוג יחגוג 8 שנים. יש מצב לעוגה בצורת הספרה שמונה.
בנובמבר אחגוג אני את יום הולדתי. יש לי עוד זמן לחשוב על איזו עוגה אני רוצה…

ז. מסעדות ומקומות
אני ובעלי מרבים לצאת לאחרונה, בעיקר בזכות אתרי השוברים השונים, שמאפשרים לקנות שוברים למסעדות בחצי מחיר. אני גם מוזמנת לפעמים להתארח במסעדות כדי לכתוב על כך בבלוג.
כבר הבטחתי לכם פוסט על סושי סמבה, והשבוע יעלה פוסט על okinawa בנווה צדק. קניתי כל מיני שוברים בחודשים האחרונים, ביניהם למסעדת Lucca (אנחנו הולכים השבוע), מסעדת פויקה (נלך לכבוד יום ההולדת של בעלי), טאפאס בר "ויקי כריסטינה" (נלך לכבוד וולנטיינז' דיי), ביסטרו "אסיף" (כי זה נשמע כמו מקום מסקרן) ו"קריסטה ריי" (כי זה קרוב לבית). אשתדל לכתוב כאן על ההתרשמויות שלי.

ח. מתכון מתוק שבועי
גם השנה אני ממשיכה להביא עוגה לעבודה בכל שבוע.  איזה כיף לקולגות שלי 🙂

ט. פינת הסבתא (בישול יהודי אשכנזי)
קומפוט וקרעפלך. אולי גם צ'ולנט (האין-חורף לא מצדיק את זה כל כך).

י. ו… כל השאר
כששואלים אותי איזה מתכונים אני מפרסמת בבלוג, אני עונה – הכל. אני כותבת על מה שאני מבשלת. גם השנה אבשל למשפחתי בישולים מבישולים שונים ואכתוב על כך כאן, כמו שאני עושה כבר מעל 7 שנים.

אני מאחלת לכולכם ולי שנה נהדרת, מעצימה ומרגשת.

סיכום שנת 2010 בבלוג.


סדנה של השף ישראל אהרוני באירוע בלוגרים של נוזל הכלים "פיירי"

הזמינו אותי ובלוגרים נוספים לאירוע של נוזל הכלים "פיירי", שכלל סדנת בישול של השף ישראל אהרוני, הפרזנטור של המותג. שמעתי סדנה + אהרוני וכמובן שישר אמרתי "כן". לא מפספסים הזדמנות כזו!!
הסדנה נערכה ב"דרך הבישול" בהרצליה. 

מותג פיירי יצא עם סיסמא חדשה ופרסומת חדשה – "עד שהפיירי ייגמר, אני…", כלומר איזו מטרה או יעד היינו רוצים להגשים בזמן הקרוב, בהקשר לזה שסבון הכלים פיירי מחזיק פי 2 יותר זמן מהנוזל המתחרה, אז יש לנו זמן להגשים את המטרה שלנו. אני בחרתי את זה: 

 

אבל lets face it, זה לא יקרה. מכתיבה בבלוג לא נכנסים לכושר (למרות שמהירות ההקלדה שלי משתפרת מיום ליום!), אבל בכל זאת הייתי רוצה לרדת לפחות 5 קילו בחודשים הקרובים (מאכילת קאפקייקס ועוגיות לא יורדים במשקל, דרך אגב..).
Anyway, עוד כמה מילים על המותג שהזמין אותי: פיירי הוא נוזל הכלים הנמכר ביותר בישראל. כשחזרתי הביתה הסתבר לי שאף אנחנו משתמשים בו. חוץ מזה, זה נוזל הכלים היחיד שיש לו ריח מקורי ומעולה כמו "תפוז ולמון גראס" (הנוזל הכתום), שאני מאוד אוהבת. הוא נבדק דרמטולוגית ואמור להיות עדין לידיים, וכפי שציינתי, בבדיקות מעבדיות הסתבר שהוא מנקה פי 2 יותר מהמתחרים ומחזיק פי 2 יותר זמן מהמתחרים. 

 

ואז נכנס אהרוני. 

אין לתאר. זו היתה הסדנה המדהימה ביותר שהייתי בה עד היום, ולא בגלל המתכונים, שהיו יחסית פשוטים ולא מסובכים, אלא בגלל אהרוני. הוא נחמד, זורם, ענה בכיף על שאלות (גם על הטפשיות שבהן) בשיא הרצינות והכבוד, והקדיש זמן כדי ללמד אותנו את ה"למה" ולא רק את ה"מה". הוא דיבר על שיטת הבישול, תחליפים שונים, למה עושים כך ולא אחרת, על חומרי הגלם, והכל ברצינות אבל גם בחיוך. כשניגשתי להצטלם איתו ולהגיד לו תודה, כל מה שהצלחתי להוציא מהפה זה גמגום כלשהו על כך שהיה מדהים וש-"אתה פשוט מלמד", אבל למרות העילגות שלי – זו בדיוק הנקודה. הוא לימד ונתן טיפים, ולא סתם בישל לנו. מורה לחיים. 

 

מנה ראשונה: גלילות בצק פילו במילוי חצילים שרופים עם רוטב עגבניות ופלפלים חריפים 

 

 

  

 

 

 

 

 

מנה עיקרית: עוף ובצלים סגולים מזוגגים בחומץ בלסמי 

 

 

 

תוספת: "עוגת" אורז עם תפוחי אדמה שחומים (המאכל הפרסי הידוע) 

 

 

 

קינוח: אגסים ביין אדום ותבלינים, מצופים בברס 

 

 

 

 

 

 

 

 כל המתכונים לא מסובכים להכנה וניתנים להכנה מראש.

כמה טיפים שאהרוני נתן לנו במהלך הסדנה:
א. בין שכבות של בצק פילו כדאי לפזר פירורי לחם. כך השכבות לא נדבקות אחת לשניה באפיה ומתקבל מראה יפה ואוורירי יותר.
ב. אפשר להשתמש בתמרינדי או סירופ רימונים במקום בחומץ בלסמי במתכון העוף.
ג. את "עוגת האורז" חייבים להכין בסיר מצופה טפלון, ורצוי סיר עם דפנות משופעות.
ד. את "עוגת" האורז אפשר להכין עם בצלים סגולים במקום תפוחי האדמה.

  פייר, רואים שנהניתי, נכון?


תה גורמה – LE PALAIS DES THES – לה פלה דה תה

אני אוהבת תה צמחים. בשבילי לשתות תה זה פינוק, זה מרגיע, זה בריא, וזה גורם לי להרגיש טוב. אני שותה בדרך כלל בין 3 ל-5 כוסות תה ביום. אחת בבוקר – דבר ראשון שאני עושה כשאני מגיעה לעבודה, אחת אחרי ארוחת הבוקר, אחת אחרי ארוחת הצהריים, ולפעמים אני מכינה לי כוס תה גם לפני הצהריים או לפני שאני הולכת הביתה, כשאני צריכה קצת "חיזוק".

"לה פלה דה תה" הוא בוטיק תה חדש יחסית בתל אביב. זהו סניף של רשת "לה פלה דה תה" העולמית, שפרושה בפריז, בריסל, אוסלו וטוקיו. קיבלתי במתנה מהרשת שני סוגי תה להתנסות – תה רויבוס ותה סיני.

תה הרויבוס (Rooibos) הוא חליטה אדומה המבוססת על שיח הרויבס הגדל בדרום אפריקה. החליטה משלבת ביחד עם הרויבס גם תפוז, קינמון, וניל, ורדים ושקדים, ויש לה טעם נהדר וריח פשוט נפלא. הריח שלה כל כך טוב, שתהיתי האם ניתן לזקק אותו באיזושהי צורה כדי שאוכל לשאת אותו עליי כבושם או משהו. התה הזו הוא בדיוק מסוג החליטות שאני אוהבת – פירותי, מתקתק אבל לא מדי, ריחני ונהדר. הוא נותן תחושה חורפית וחמימה. התה אינו כולל קפאין.

שתיית התה הסיני, שנקרא "פו אר" (Pu Er), היתה חוויה בהמשכים. זהו תה שכן מכיל מעט קפאין, בעל ריח וטעם חזקים מאוד, ומהסוג שאני לא רגילה לשתות. החלטתי לתת לו צ'אנס בכל זאת, משום שאמורות להיות לו סגולות בריאותיות כגון הורדת הכולסטרול הרע, הפחתת ערכי הטריגליצרידים בדם וסיוע בירידה במשקל. הוא אף נחשב לתה שעשוי להוריד את ערכי הסוכר בדם ולמנוע סוכרת. האם כל זה נכון? אין לי מושג, אבל לאחר כמה ימים שבהם תרגלתי את שתיית התה הזה (לקח לי זמן להתרגל לריח ולטעם), התחלתי ממש ממש לחבב אותו. הרגשתי שלאחר שאני שותה אותו הוא קצת "מרים אותי" למעלה, ומצד שני, כמות הקפאין לא גרמה לי לירידת לחץ דם או לכאבי ראש ובחילות כמו שקורה לי עם קפה. עלי התה צרורים בשקיק מבד שנראה כמו בד גאזה, וזה נותן הרגשה בריאותית ושיקית.

אם אתם חובבי תה או מעונינים לתת מתנה למישהו כזה – בהחלט מומלץ.

הבוטיק עצמו ממוקם ברח' דיזנגוף 131 (פינת גורדון) בתל אביב. ניתן לבצע הזמנה באתר. יש גם דף בפייסבוק.

מצד ימין – התה הסיני, מצד שמאל – תה הרויבוס (הצילום שלי):


גורמה זה מה – סדנת אירוח עם גבינות מחלב כבשים

ביום שישי האחרון (31.12) הוזמנתי לסדנת אירוח עם גבינות מחלב כבשים מטעם מועצת החלב. אני מאוד אוהבת לארח (למרות שכמעט ולא יוצא לי לעשות את זה… אולי כדאי שאקח זאת לתשומת ליבי בשנה הקרובה), ואני מאוד אוהבת גבינות כבשים ועיזים, כך שמבחינתי זה היה ה-אירוע לסיים איתו את השנה!
הסדנה נערכה בביתה של ענת טופל, שעוסקת בעיצוב וסטיילינג לאירועים, ומנחה סדנאות בנושא. על האוכל בסדנה היתה אחראית השפית המקסימה והחייכנית גלי ברמן, וענת (שגם היא מקסימה בעצמה) היא זו שעיצבה את השולחנות והאווירה, וגם העבירה לנו את הסדנה.

פתחנו את הסדנה בהסבר קצר על גבינות כבשים מפיה של אנדריאנה, מנהלת השיווק. גבינות כבשים, מעבר להיותן הרבה יותר טעימות כמובן, גם מכילות ערכים תזונתיים גבוהים יותר ממוצרי חלב בקר. שוק גבינות הכבשים בארץ נחשב עדיין ל"בוטיק", ומרוכז בעיקר בידיהן של מחלבות קטנות יחסית, כגון משק יעקבס, טבע עז, מחלבת הנוקד ועוד. באתר של מועצת החלב יש רשימה של כל המחלבות.

לפני שהתחלנו בחלק "העיוני", כפי שקראה לזה ענת, נהנינו ממטעמיה של השפית גלי. על שולחן המזנון פוזרו גבינות מסוגים שונים (כולן מחלב כבשים כמובן): קצ'וטה, פטה, קשקבל, רוקפור, ברי, פקורינו, אורי (גבינה קשה) ועוד; 3 סוגי לחמים (ביניהם לחם שאור שהיה מעולה), סלט ירוק עם תפוחים, נבטים וגבינה כחולה בויניגרט הדרים; סלט עגבניות מנומרות ופטה; קרפצ'יו קישואים עם גבינת "אורי" בתנור; מעין חביתה/פשטידה אפויה בתנור עם פירורי לחם ופקורינו; טורטיות מגולגלות במילויים שונים של גבינות וממרחים, ומשקה יוגורט מדהים, שהיה מורכב מיוגורט כבשים עם פירות יבשים קצוצים וגרידת לימון, והוגש בכוסיות קטנטנות (שתיתי 3 כוסיות, אולי יותר. המשקה היה פשוט מעולה).
השולחן היה מקושט בצבעי ירוק ולבן, ודמויות חמודות של כבשים פוזרו עליו וגם ברחבי החדר. שולחנות האוכל קושטו בעציצים של עשבי תיבול ובנרות. כולנו מאוד התלהבנו מהעיצוב ומצורת הגשת האוכל, ואם תשימו לב – כל הכיבוד היה מורכב ממנות פשוטות מאוד להכנה, ובכמות שהתאימה לנו בדיוק (היינו כ-15 אנשים). מסקנה: אין צורך לטרוח עד צאת הנשמה במטבח ולהגיש הררים של אוכל, כדי שהאורחים שלכם יהנו.

זאת בדיוק היתה המסקנה שאליה כיוונה ענת בסדנה שלה. עיקרון מס' אחד באירוח – מה שבאמת קובע זו האווירה!  האירוע מתחיל למעשה כבר כשמזמינים את האורחים – בחיוך, במאור פנים ובחביבות. את האורחים צריך לקבל בפתח הדלת בשמחה ובחיוך (ולא כשאתם מתזזים במטבח ומוציאים ברגע האחרון עוד פשטידה ועוד עוגה מהתנור), כי זה למעשה מה שקובע את הטון וההתנהלות להמשך הערב.
העיקרון הבסיסי ביצירת אווירה הוא האלמנט של נתינה ודאגה לאורחים. כולנו אוהבים להתארח אצל אנשים שמקבלים אותנו יפה, משקיעים בעיצוב וסידור הבית לכבודנו, ומגישים מזון שמותאם אלינו (לרגישויות שונות – צליאק, סוכרת, אי סבילות ללקטוז וכו', עם התחשבות בצמחונים, ובאנשים שלא אוהבים מרכיבים מסוימים – יש לבדוק זאת מראש כמובן).
המפתח לאירוח מוצלח הוא תכנון מראש, כדי שכשהאורחים יגיעו נהיה פנויים לקבלם ולדבר עימם בנינוחות, ולא נצטרך להתרוצץ או לדאוג לכל מיני דברים תוך כדי. דברים צריכים להיות מוכנים מראש – כלי הגשה מתאימים (כולל כפות הגשה), כלי אוכל, כוסות שתיה, מפיות  וכו' (לא לחפש אותם במגירות המטבח בנוכחות האורחים…). צריך להתחשב בהרכב האורחים (ילדים? מבוגרים?), בזמן האירוח (בוקר? בראנץ'? צהריים? ערב?) ולהתאים לכך את התפריט ואת עיצוב השולחן (במקרה של אירוח ילדים לדוגמא, כדאי שלא יהיו כל מיני חלקיקים שהם יכולים להכניס לפה ולבלוע, כמו אבנים קטנטנות ופוטפורי).

אז איך יוצרים אווירה? ע"י שימוש בנרות (שימו לב שליד אוכל לא מומלץ לשים נרות ריחניים, שלא ימסכו את ריח האוכל), פרחים (אמיתיים כמובן) שגובהם מותאם לסוג האירוח (באירוח בישיבה צריך לשים לב שהם לא מסתירים את האורחים), הרמוניה בצבעי המנות והעיצוב, פתקים קטנים עם שמות המאכלים, כלי הגשה מיוחדים ולא שיגרתיים (ענת הדגימה הגשה על מראה, על תמונה, על פלטת זכוכית מוגבהת, ואפילו בסטנד לפיתות של דוכני פלאפל), משקה מיוחד שמוגש בתחילת הערב, ועוד.

התחברתי מאוד לכל מה שענת הסבירה. אחרי יום ההולדת של יאיר, שבו שיניתי קונספט והגשתי הרבה מנות קטנות ומסודרות יפה, הגעתי למסקנה שאין צורך להגיש כמויות של אוכל באירועים (גם ככה בסוף לא אוכלים חצי ממה שמוגש), והאווירה והעיצוב הרבה יותר חשובים והם אלו שבאמת "עושים" את האירוח.

לאחר מכן התמקדנו בארגון אירוח של ערב גבינות. באתר של מועצת החלב יש את הגבינומטר, שמסייע לקבוע את כמות הגבינות שיש להגיש לפי כמות האורחים. ענת המליצה להגיש גם גבינות רכות וגם גבינות קשות, על כלי הגשה נפרדים, 3-4 גבינות מכל סוג, 200-250 גרם לסועד מסה"כ כל כמות הגבינות (כלומר אם אנחנו מגישים 4 סוגי גבינות – אז 50 גרם מכל סוג לסועד). אם הגבינות מוגשות כמנה ראשונה או כמתאבן, ולא כמנה עיקרית, יש לרדת בכמות ל-100-120 גרם לסועד (שוב, מסה"כ כל כמות הגבינות מכל הסוגים). אם מגישים את הגבינות כקינוח, החישוב הוא 150 גרם לסועד.
מה מגישים לצד הגבינות? לחם טוב, ירקות טריים חתוכים למקלות, פירות טריים, פירות יבשים, אגוזים, זיתים ויין.

השפית גלי הכינה לנו גם קינוחים מעולים על בסיס גבינות: גבינת ברי בתנור עם סירופ סוכר חום ומייפל ופיסטוקים קלויים וקצוצים; כוסיות יוגורט עם אטריות קדאיף, ואגסים ביין לבן אפויים בתנור עם גבינה קשה. הקינוחים קלים מאוד להכנה – אבל נראים מיליון דולר.

זו היתה סדנה מקסימה שלמדתי בה המון, ואני בטוחה שאיישם את הדברים בפעם הבאה שאארח (מי מתנדב להתארח? 🙂 ). אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את רוח הדברים. לי, בכל אופן, הכתיבה של הפוסט הזה והזכרונות מהסדנה ממש עושים חשק לשוב ולטעום מכל גבינות הכבשים המדהימות שאכלנו, וכמובן לארח 🙂


פשוט מבשלת – סיכום שנת 2010 והמתכונים האהובים עליי

השנה פירסמתי 218 פוסטים בבלוג (לעומת 117 פוסטים בשנה שעברה), שזה ממוצע של קצת יותר מ-4 פוסטים בשבוע. לא רע בכלל! חודש מאי היה שיאן הפוסטים – עם 22 פוסטים, ובמקומות השני והשלישי חודשים אוקטובר ונובמבר עם 21 פוסטים.
נכון לכתיבת שורות אלו, יש בדף של הבלוג בפייסבוק 3106 מעריצים, לרשימת התפוצה יש 1258 מנויים, ובבלוג מבקרים כ-25,000 איש בחודש. המספרים האלו מדהימים ומסחררים אותי ממש. אין ספק שהשנה הבלוג קיבל boost גדול. אני לא יכולה לתאר עד כמה אני שמחה לראות את התוצאות ואת הביטוי להשקעה שלי ולאהבה שלי לכתיבה, לבישול ולניהול הבלוג!

כיף לעבור על הבלוג ולהיזכר במתכונים שניסיתי לאורך השנה. הפוסטים שהכי אהובים עליי הם תמיד הפוסטים של עוגות ימי ההולדת, כי להם מתלווים גם זכרונות נעימים מהמסיבות של הילדים. השנה הכנתי לאייל עוגה בצורת רכבת ועוגה בצורת חללית. ליום ההולדת של בעלי הכנתי עוגה בצורת כלב ועוגת שוקולד ודובדבנים עם זיגוג ורוד. ליאיר הכנתי עוגה בצורת הסיפרה אחת ועוגה בצורת קסילופון, לעצמי הכנתי עוגה בצורת סינר, וליום ההולדת השביעי של הבלוג הכנתי עוגה בצורת הסיפרה שבע.

עוד נישה שהתנסיתי בה השנה היא מטבח יהדות אשכנז, או בקיצור מאכלים מבית סבתא. הכנתי קניידלעך, גפילטע פיש, חרוסת, מצה-בריי (עם גבינות), צימעס, קוגל אטריות וצימוקים, וכבד קצוץ. ב-2011 נותר לי לנסות להכין צ'ולנט וקרפלעך!

המאכלים הקלאסיים שהכנתי השנה לראשונה היו רוסטביף סינטה, פוקצ'ה, פסטה ברוטב שמנת ופטריות, עוגיות שוקולד צ'יפס ופיש אנד צ'יפס. השנה גם התנסיתי לראשונה בהכנת גלידות.

קשה לבחור מבין 218 מתכונים, במיוחד שכולם מוצלחים, כולם טעימים, וכולם נהדרים 🙂 בחרתי את המתכונים שהכי אהבתי להכין ולאכול השנה, מתכונים מרשימים ומיוחדים שזכו לתגובות נלהבות.

סלטים
סלט עגבניות שרי בשני צבעים עם מוצרלה ובזיליקום – מנה יפיפיה, השראה מהשף רפי כהן.
סלט חצילים קלויים, עגבניות מיובשות, בזיליקום וגבינה בולגרית – המצאה שלי. הכי טעים שיש.
סלט חסה, גזר, אגוזי מלך וחמוציות מיובשות – כביכול סתם סלט ירוק, אבל זה אחד מסלטי החסה הכי טעימים שיש.
סלט עדשים שחורות, אננס, אבוקדו וגזר – קראנצ'י, שמח וטעים טעים טעים.
סלט גזר, נבטי חמניה, פקאנים מסוכרים וחמוציות מיובשות – סלט וואו. אין צורך להרחיב.
סלט חסה, תותים ושומשום קלוי, ברוטב חומץ בלסמי ודבש – צבעוני, חגיגי, קראנצ'י, מיוחד ומתחסל במהירות.

מרקים
מרק עגבניות ופלפלים קלויים – ממכר.
מרק ארטישוק ירושלמי ופטריות שיטאקי – חגיגי ועשיר.
מרק בטטות, גזר, עדשים כתומות וג'ינג'ר – המרק הכתום הכי טעים בעולם.

פשטידות ומאפים
טארט בצק פילו, עגבניות, פרמזן ותימין – קלי קלות ונראה מיליון דולר.
טארט בצק פילו, גבינה בולגרית ופטריות – יפה, טעים ומתחסל בקלות.
פשטידת בטטות ובצל ירוק – תמיד קוצרת מחמאות.

אורז, פסטה ותוספות
אורז מלא עם ירקות בשלל צבעי הקשת – מעולה לילדים, ובעצם לכולם.
פירה כרובית – במקום פירה תפוחי האדמה המסורתי. מנה עשירה וטעימה מאוד.
אורז מלא עם פטריות פורטבלו ועירית – תבשיל עשיר מאוד, על סף הריזוטו.

מנות עיקריות: בשר, עוף ודגים
פילה דג אמנון בסלסת עגבניות – מנה רעננה וקלילה.
כדורי עוף , קינואה וגזר ברוטב עגבניות וירקות – אחד המתכונים האהובים פה בבלוג. מעולה לקטנטנים, ובעצם לכולם.
אטריות מוקפצות (פאד תאי) עם כרישה, בצל ירוק, בייבי שרימפס, פטריות שיטאקי וחמאת בוטנים – הכי טעים בעולם.
פרגיות בלימון ועשבי תיבול – פשוט פשוט, אבל רענן ונפלא.
תבשיל חזה עוף, פטריות, חלב קוקוס וליים – המצאה שלי. אסייתי וטעים מאוד מאוד.
פילאף בוכרי (פלוב): תבשיל אורז מלא, גזר ופרגיות – תבשיל משפחתי עם ריח וטעם נפלאים.

עוגות
עוגת שמנת ועוגיות אוריאו קרה ללא אפיה – המצאה שלי. עוגה מדהימה, שמבחינתי זוכה בתואר המתכון של 2010!
עוגת נקטרינות, אוכמניות ופירורים – פירורים חמאתיים ופירות קיץ. מה צריך יותר?
עוגת שוקולד וערמונים – שחיתות מענגת.
עוגת ספירלה גבינה ופירות יער – המצאה שלי. עוגת הגבינה הכי יפה שיש.
עוגת גבינה ופסיפלורה קרה ללא אפיה – קלאסית ומרשימה.
עוגת מיץ רימונים ושוקולד צ'יפס – המצאה שלי. אחת העוגות המפתיעות של השנה.
עוגת בננות וקרמל הפוכה – יפיפיה. חגיגה לאוהבי הבננות.
עוגת אגסים – נראית פשוטה, אבל פשוט משגעת. אי אפשר להפסיק ליישר.
עוגת דבש ותאנים – שדרוג לעוגת הדבש הישנה והטובה, שעושה אותה עוד יותר חלומית.
עוגת שוקולד ושזיפים (לט"ו באב) – דוגמנית.

עוגיות וחיתוכיות
עוגיות ג'ינג'ר מקושטות – מתנה לגננות לסוף שנה. יפות מאוד וטעימות.
כדורי עוגיות אוראו על מקל, בציפוי שוקולד וסוכריות – מקסים מקסים מקסים.
בראוניז עם שוקולד צ'יפס לבן ומערבולת גבינת שמנת – מעלפים. יש המון גרסאות לבראוניז האלו, אבל אין גרסא יותר טעימה מהגרסא הזו.
פאדג' שוקולד לבן, קוקוס, פיסטוקים וחמוציות מיובשות – צבעוני וטעים טעים.
פאדג' בראוניז בקערה אחת – הבראוניז הכי טובים בעולם. מרגע שמצאתי את המתכון הזה, זה המתכון שלי לבראוניז.
ריבועי חמאת בוטנים, בראנפלקס ודבש – קלי קלות וטעים מאוד.
כדורי שוקולד, שיבולת שועל וחמאת בוטנים – כאילו בשביל הילדים, אבל גם מבוגרים יתמכרו אליהם בקלות.
עוגיות שיבולת שועל, בננה ושוקולד צ'יפס – אי אפשר להפסיק לאכול!
פטיפורים של שוקולד לבן ושקדים קלויים – רק 3 מצרכים ויש קינוח מדהים.
ריבועי קרמל ושוקולד – קטלניים!!!
עוגיות שורטברד עם חמוציות מיובשות – העוגיות הכי טעימות בעולם.
ביסקוטי דובדבנים מסוכרים, רצועות הדרים וצימוקים כהים – מתוק, צבעוני וממכר.

מאפינס וקאפקייקס
מיני עוגות נוטלה – 4 מרכיבים ויש לכם את המשהו המתוק הכי טעים שיש.
מאפינס שוקולד, קינמון ושוקולד צ'יפס לבן – המצאה של אייל, שיצאה שחיתותית ביותר.

חוץ ממתכונים, כתבתי השנה גם על הצד הקולינרי של החופשה שלנו בלונדון, על התוכנית מאסטר שף, ועל תזונת ילדים ותינוקות. ביקרתי וכתבתי על המסעדות "פורלין" (שכבר נסגרה), "חטאים מתוקים", "סיימון", "קוצ'ינה תמר", "בקצה הנחל" ו"המטבח של רמה". ביקרתי גם בסניף החדש של פסטה דלה קזה ובשני בוטיקי קאפקייקס: רד וולווט, איי לאב קאפקייקס.

ומה לגבי 2011? חכו, את התוכניות שלי אפרט בפוסט הבא…

שתהיה לכולכם שנת 2011 מעולה, טעימה, שקטה, בריאה והכי מהנה שאפשר! תודה לכולכם על התגובות, התמיכה, ועל כך שאתם כאן.


הזוכה בהגרלת לוח השנה

היום התפניתי סוף סוף לערוך את הגרלת לוח השנה עם תמונות משוק האוכל Borough Market בלונדון, בעזרתו האדיבה של המדען הראשי של הבית, קרי: אייל.

ההגרלה נערכה בפיקוח של שובב הבית, קרי: יאיר.

מי יעלה בגורל???

 

והזוכה הוא:

אורלי ר !!!

 

ברכות!

אורלי, שלחי לי בבקשה מייל עם כתובתך ואשלח לך את לוח השנה.

היה מעניין לקרוא את כל התגובות שלכם. ישנה עדיפות גדולה למרקים ולצ'ולנט, וגם כמה חובבי דייסות. נראה לי שאין מנוס, והחורף הזה אנסה להכין צ'ולנט…