השבועות האחרונים היו מאוד מתישים ומעייפים, ובמיוחד השבוע הזה. כשקיבלתי הזמנה להתארח בקפה בוגרשוב בתל אביב ממש ממש שמחתי. לא שמעתי על המקום בעבר (גם לא על "מקום האם" שלו, קפה הנרייטה), אבל התאים לי מאוד לצאת עם בעלי למקום לא פלצני, שאפשר להירגע בו, לדבר ולאכול אוכל טוב. קפה בוגרשוב הוא לחלוטין מקום כזה. אמנם לא הייתי נוסעת אליו במיוחד, אבל אם אתם באיזור, או שיש לכם חברים שגרים באיזור, או שאתם מחפשים מקום חמוד בתל אביב לשבת בו – קפה בוגרשוב הוא אופציה מצוינת. נותר לי רק להצטער שהוא לא נמצא בעיר מגוריי הפרברית (שלא לומר פריפריאלית).
גילוי נאות: הייתי אורחת המקום. 

כשנכנסנו למקום ישר התאהבתי בו. הוא היה מקושט לכבוד השנה החדשה באורות קטנים מנצנצים, האווירה אינטימית, על כל שולחן יש נר, הכסאות לבנים ורטרו-like, והלוגו של החתול הכחול שולט במפיות, בתפריט וגם על הקיר. האווירה הנינוחה ישר הרגיעה אותי. התיישבנו לנו בפינה אינטימית, קצת מוחבאים, וצופים על האיזור המקורה שבחוץ (איזור המעשנים) על אורותיו. 

הזמנתי תה לימון ומנטה (אהבתי), ובעלי הזמין קפה הפוך (ונשאל אם בכוס זכוכית או קרמיקה, קטע תל אביבי שמשעשע אותי כל פעם מחדש) ושליש טובורג (יש מבצע של טובורג ב-10 ש"ח).
פתחנו במנה של חציל קלוי ובצל לבן עם טחינת כמון וטוסטונים. מנה פשוט מעולה. מצד אחד הבצל הוסיף מתיקות ומצד שני הכמון הוסיף ספייסיות למנה. שילוב מעולה.  זו מנת החציל מבין הטעימות ביותר שאכלתי עד היום. איזו פתיחה מצוינת!
בנוסף לכך הזמנו קסדיה גבינות עם גוואקמולה וסלט עגבניות פיקנטי. קסדיה היא מעין טוסט שבמקום לחם עשוי מטורטיה. הקסדיה היתה ממולאת במוצרלה ובגבינת עיזים עם בצל ועגבניות. המנה היתה ממש טעימה, וגם התלהבתי לחלוטין מהקונספט של טוסט מטורטיה. קראתי על כך בעבר, אבל לא חשבתי לנסות אותו אף פעם עד שטעמתי. אהבתי את זה שבשתי המנות הטעמים היו מאוד ברורים. כשאכלתי מהקסדיה ישר הרגשתי את הטעמים של גבינת המוצרלה וגבינת העיזים. 

להמשך הזמנתי סלט קינואה עם סלמון, צנוניות ועגבניות שרי, ובעלי הזמין פסטה פנה בולונז. שתי המנות היו טעימות, אבל לא יוצאות דופן. מנות הפתיחה השאירו עלינו רושם יותר גדול. הזמנו גם לחם עם חמאה. הלחם הכפרי הגיע חם, והחמאה הגיעה רכה ונימוחה, כמו שצריך. בדיעבד, דרך אגב, היה מיותר להזמין את הלחם, כי המנות היו גדולות ומשביעות. לא הצלחנו לסיים אותו… 

לקינוח המלצרית המליצה בחום על הפאדג' שוקולד, אז זרמנו איתה. הקינוח התגלה כעוגת שוקולד חמה עם קישוט של מטבע שוקולד לבן, שהוגשה עם גלידת וניל. כשחצינו את העוגה גילינו את המרכז הנוזל והחם שלה. מטבע השוקולד הלבן נפל לתוך הלבה השוקולדית ונמס לו לאיטו. מממממ….. זה היה טעים!! השילוב עם הגלידה הקרה היה פשוט מנצח. בעלי "גנב" לי את הביס האחרון, ואני התאפקתי שלא ללקק את הצלחת. 

העברנו ערב מקסים וטעים. השירות היה ידידותי וחביב, האווירה במקום קסומה, המחירים נוחים, והמנות טעימות, גדולות ומשביעות. יצאנו מחויכים ושמחים. איזה כיף שיש מקומות כאלו!

קפה בוגרשוב – רח' בוגרשוב 27 (פינת חובבי ציון), תל אביב. יש גם דף בפייסבוק. המקום אינו כשר והוא פתוח בכל ימות השבוע, כולל שבת, עד 1:00 בלילה.
אנחנו ביקרנו בערב, אבל יש גם תפריט ארוחות בוקר.
משעה 22:00 האלכוהול (מלבד הבירה והיין) מוצע ב-50% הנחה.

איש ה-QA של אחד מהפרויקטים שלי אמר לי שמזמן לא הבאתי לעבודה משהו עם שוקולד. אחרי יומיים רצופים של הכנת קאפקייקס (קאפקייקס עם שוקולד צ'יפס וקאפקייקס לימון ואוכמניות), רציתי להכין לעבודה משהו פשוט בתור ה-treat של יום חמישי (הקולגות שלי מחכים לזה כל השבוע…). ומה יותר פשוט מפאדג'? אפילו להדליק את התנור לא צריך. נזכרתי שב-20 לחודש נחגוג את ט"ו בשבט, אז חשבתי להכין פאדג' עם פירות יבשים – צבעוני, מתוק וטעים. הפאדג' משובץ בחתיכות פירות יבשים ובפיסטוקים כמו תכשיט באבנים טובות. בכל ביס – הפתעה!
הקולגות כמובן מאוד אהבו את הממתק הטעים טעים הזה. זהירות, הוא ממכר…

הבסיס למתכון הזה היה רשום לי במחברת המתכונים שלי, ואין לי מושג מה מקורו. אני מניחה שמצאתי אותו באינטרנט איפשהו.

מתכוני פאדג' נוספים:
פאדג' שוקולד ופקאנים
פטיפורים של שוקולד לבן ושקדים קלויים
פאדג' שוקולד לבן, קוקוס, פיסטוקים וחמוציות

המצרכים:
300 גרם שוקולד מריר
2/3 כוס חלב מרוכז ממותק
1 כף מים
1 כוס של תערובת פירות יבשים קצוצים, פיסטוקים או אגוזים (השתמשתי בחמוציות מיובשות, ג'ינג'ר מסוכר, אגס מיובש, קליפות תפוז מסוכרות ופיסטוקים)

אופן ההכנה:
שמים בקערה המתאימה למיקרוגל את השוקולד, חלב מרוכז ומים. מחממים במיקרוגל במשך דקה. מערבבים ומחממים שוב, באינטרוולים של 30 שניות, עד שהשוקולד נמס והעיסה חלקה (מערבבים אחרי כל 30 שניות).
מוסיפים את הפירות היבשים והאגוזים הקצוצים ומערבבים היטב.
מעבירים את העיסה לתבנית מלבנית חד פעמית קטנה. אם משתמשים בתבנית שאינה חד פעמית – מרפדים אותה בניילון נצמד. ניתן להשתמש גם בתבנית ריבועית 8 אינץ' (20 ס"מ).
מקררים במקרר במשך שעה לפחות. מוציאים, מחלצים מהתבנית וחותכים לריבועים קטנים.

 אייל לא שכח שאתמול לא הכנו קאפקייקס לימון (אלא קאפקייקס תפוזים, שוקולד צ'יפס וקליפות תפוז מסוכרות), וביקש שנכין אותם היום. הסכמתי בכיף. המתכון של Coconut & Lime שעליו התבססתי אתמול ממש ממש מצא חן בעיניי, ואפילו גיליתי שאני זוכרת אותו כמעט בעל פה… הפעם החלפתי את השמנת החמוצה בריויון (בריויון יש אחוזי שומן הרבה יותר נמוכים, ועניין אותי לנסות ולראות האם גם כך יצא טוב) והוספתי אוכמניות. אייל ביקש ציפוי לבן (אני פינטזתי על ורוד, אבל לא משנה… next time…), אז החלטתי להכין ציפוי דומה לציפוי שוקולד, אבל עם שוקולד לבן.
הקאפקייקס יצאו לימוניים, רעננים ומאוד מאוד טעימים.  אייל ביקש שבפעם הבאה נכין קאפקייקס עם חמאת בוטנים, אבל נראה לי שנחכה עם זה לשבוע הבא.

הקאפקייקס טעימים גם בלי הציפוי.

המצרכים:
1/2 1 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
3/4 כוס ריויון
3/4 כוס סוכר
2 ביצים
1/4 כוס מיץ לימון
קליפה מגוררת משני לימונים
1/2 כוס שמן קנולה
1 כוס אוכמניות קפואות

לציפוי:
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
150 גרם שוקולד לבן
15 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות. מרפדים תבנית של 12 שקעים ועוד 3 תבניות שקעים אישיות במנז'טים ומשמנים.
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה ומלח.
בקערה נפרדת טורפים ריויון, סוכר, ביצים, מיץ לימון, קליפת לימון מגוררת ושמן, לקבלת עיסה אחידה. מוסיפים את עיסת הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נספג. מוסיפים אוכמניות קפואות, ומערבבים.
מחלקים את העיסה בין השקעים. אופים 15-25 דקות, עד שהקאפקייקס יציבים, מזהיבים, וקיסם המוכנס במרכזם יוצא יבש.
מוציאים מהתנור ומניחים להצטנן לחלוטין (רצוי על רשת).
להכנת הציפוי, מחממים 1/2 כוס שמנת מתוקה בסיר קטן עד לסף רתיחה. מכבים את האש, מוסיפים את השוקולד ומערבבים עד שהוא נמס. מוסיפים את החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה. מקציפים את שארית השמנת לקצפת יציבה. מוסיפים את עיסת השוקולד ואת תמצית הווניל, ומקציפים עוד קצת לעיסה אחידה.
מזלפים את הקרם על הקאפקייקס ומקשטים בסוכריות צבעוניות (אם רוצים).

מצאתי בבלוג Coconut & Lime מתכון לקאפקייקס לימון שמאוד רציתי לנסות, אז אתמול אחרי הצהריים הצעתי לאייל שנכין ביחד קאפקייקס. אייל מאוד התלהב, וביקש שלקאפקייקס יהיה ציפוי שוקולד. מכיוון שציפוי שוקולד לא נראה לי כמו שידוך טוב לקאפקייקס לימון, הצעתי לו שבמקום זה נכין קאפקייקס שוקולד צ'יפס, שילכו יותר טוב עם השוקולד. הוא הסכים בשמחה, אבל בתנאי שנכין את קאפקייקס הלימון גם כן, ביום אחר.
במקור התכוונתי לקחת את המתכון לקאפקייקס שוקולד צ'יפס מהספר של מרת'ה סטיוארט, Cupcakes, אבל המתכון לקאפקייקס לימון של Coconut & Lime מצא חן בעיניי מאוד (בעיקר בגלל שלא צריך להפעיל בשבילו מיקסר, ובגלל שהוא כולל שמן ושמנת חמוצה, ולא חמאה), ולכן שיניתי אותו, ובמקום הלימון, הכנתי קאפקייקס תפוזים עם תוספת של שוקולד צ'יפס (אני מאוד אוהבת שילוב של שוקולד ותפוז ביחד) וקליפות תפוז מסוכרות קצוצות (אני מתה על הדבר הזה). גם ציפוי השוקולד קיבל חיזוק תפוזי באמצעות קליפת תפוז מגוררת.

ההכנה קלי קלות – מערבבים וזהו, והקאפקייקס יצאו ממש ממש מעולים. היום נתתי לאייל לטעום מהקאפקייקס ושאלתי לדעתו. להלן התשובה:

אני: אייל, מה אתה אומר על הקאפקייקס? הם טעימים?
אייל: הם טעימים כמו אבוקדו.
אני: מה זאת אומרת?
אייל: האוכל שאני הכי הכי אוהב זה אבוקדו (* הערה: טוב לדעת *). הקאפקייקס מאוד מאוד טעימים, אז הם טעימים כמו אבוקדו!

דרך אגב, הקאפקייקס טעימים גם בלי הציפוי (והציפוי טעים גם בלי הקאפקייקס…).

המצרכים:
1/2 1 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
1 גביע (200 מ"ל) שמנת חמוצה
3/4 כוס סוכר
2 ביצים
1/4 כוס מיץ תפוזים
קליפה מגוררת מתפוז אחד
1/2 כוס שמן קנולה
3/4 כוס שוקולד צ'יפס
1/2 כוס קליפות תפוז מסוכרות, קצוצות

לציפוי:
1 מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה
150 גרם שוקולד מריר
15 גרם חמאה
1 כפית קליפת תפוז מגוררת

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות. מרפדים תבנית של 12 שקעים ועוד 4 תבניות שקעים אישיות במנז'טים ומשמנים.
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה, סודה לשתיה ומלח.
בקערה נפרדת טורפים שמנת חמוצה, סוכר, ביצים, מיץ תפוזים, קליפת תפוז מגוררת ושמן, לקבלת עיסה אחידה. מוסיפים את עיסת הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נספג. מוסיפים שוקולד צ'יפס וקליפות תפוז מסוכרות קצוצות, ומערבבים.
מחלקים את העיסה בין השקעים (ממלאים כל שקע עד ל-2/3 גובה). אופים 15-25 דקות, עד שהקאפקייקס יציבים, מזהיבים, וקיסם המוכנס במרכזם יוצא יבש.
מוציאים מהתנור ומניחים להצטנן לחלוטין (רצוי על רשת).
להכנת הציפוי, מחממים 1/2 כוס שמנת מתוקה בסיר קטן עד לסף רתיחה. מכבים את האש, מוסיפים את השוקולד ומערבבים עד שהוא נמס. מוסיפים את החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה. מקציפים את שארית השמנת לקצפת יציבה. מוסיפים את עיסת השוקולד ואת קליפת התפוז המגוררת, ומקציפים עוד קצת לעיסה אחידה. מקררים במקרר לקרם יציב.
מזלפים את הקרם על הקאפקייקס ומקשטים בסוכריות צבעוניות (אם רוצים).

ביום שישי האחרון (31.12) הוזמנתי לסדנת אירוח עם גבינות מחלב כבשים מטעם מועצת החלב. אני מאוד אוהבת לארח (למרות שכמעט ולא יוצא לי לעשות את זה… אולי כדאי שאקח זאת לתשומת ליבי בשנה הקרובה), ואני מאוד אוהבת גבינות כבשים ועיזים, כך שמבחינתי זה היה ה-אירוע לסיים איתו את השנה!
הסדנה נערכה בביתה של ענת טופל, שעוסקת בעיצוב וסטיילינג לאירועים, ומנחה סדנאות בנושא. על האוכל בסדנה היתה אחראית השפית המקסימה והחייכנית גלי ברמן, וענת (שגם היא מקסימה בעצמה) היא זו שעיצבה את השולחנות והאווירה, וגם העבירה לנו את הסדנה.

פתחנו את הסדנה בהסבר קצר על גבינות כבשים מפיה של אנדריאנה, מנהלת השיווק. גבינות כבשים, מעבר להיותן הרבה יותר טעימות כמובן, גם מכילות ערכים תזונתיים גבוהים יותר ממוצרי חלב בקר. שוק גבינות הכבשים בארץ נחשב עדיין ל"בוטיק", ומרוכז בעיקר בידיהן של מחלבות קטנות יחסית, כגון משק יעקבס, טבע עז, מחלבת הנוקד ועוד. באתר של מועצת החלב יש רשימה של כל המחלבות.

לפני שהתחלנו בחלק "העיוני", כפי שקראה לזה ענת, נהנינו ממטעמיה של השפית גלי. על שולחן המזנון פוזרו גבינות מסוגים שונים (כולן מחלב כבשים כמובן): קצ'וטה, פטה, קשקבל, רוקפור, ברי, פקורינו, אורי (גבינה קשה) ועוד; 3 סוגי לחמים (ביניהם לחם שאור שהיה מעולה), סלט ירוק עם תפוחים, נבטים וגבינה כחולה בויניגרט הדרים; סלט עגבניות מנומרות ופטה; קרפצ'יו קישואים עם גבינת "אורי" בתנור; מעין חביתה/פשטידה אפויה בתנור עם פירורי לחם ופקורינו; טורטיות מגולגלות במילויים שונים של גבינות וממרחים, ומשקה יוגורט מדהים, שהיה מורכב מיוגורט כבשים עם פירות יבשים קצוצים וגרידת לימון, והוגש בכוסיות קטנטנות (שתיתי 3 כוסיות, אולי יותר. המשקה היה פשוט מעולה).
השולחן היה מקושט בצבעי ירוק ולבן, ודמויות חמודות של כבשים פוזרו עליו וגם ברחבי החדר. שולחנות האוכל קושטו בעציצים של עשבי תיבול ובנרות. כולנו מאוד התלהבנו מהעיצוב ומצורת הגשת האוכל, ואם תשימו לב – כל הכיבוד היה מורכב ממנות פשוטות מאוד להכנה, ובכמות שהתאימה לנו בדיוק (היינו כ-15 אנשים). מסקנה: אין צורך לטרוח עד צאת הנשמה במטבח ולהגיש הררים של אוכל, כדי שהאורחים שלכם יהנו.

זאת בדיוק היתה המסקנה שאליה כיוונה ענת בסדנה שלה. עיקרון מס' אחד באירוח – מה שבאמת קובע זו האווירה!  האירוע מתחיל למעשה כבר כשמזמינים את האורחים – בחיוך, במאור פנים ובחביבות. את האורחים צריך לקבל בפתח הדלת בשמחה ובחיוך (ולא כשאתם מתזזים במטבח ומוציאים ברגע האחרון עוד פשטידה ועוד עוגה מהתנור), כי זה למעשה מה שקובע את הטון וההתנהלות להמשך הערב.
העיקרון הבסיסי ביצירת אווירה הוא האלמנט של נתינה ודאגה לאורחים. כולנו אוהבים להתארח אצל אנשים שמקבלים אותנו יפה, משקיעים בעיצוב וסידור הבית לכבודנו, ומגישים מזון שמותאם אלינו (לרגישויות שונות – צליאק, סוכרת, אי סבילות ללקטוז וכו', עם התחשבות בצמחונים, ובאנשים שלא אוהבים מרכיבים מסוימים – יש לבדוק זאת מראש כמובן).
המפתח לאירוח מוצלח הוא תכנון מראש, כדי שכשהאורחים יגיעו נהיה פנויים לקבלם ולדבר עימם בנינוחות, ולא נצטרך להתרוצץ או לדאוג לכל מיני דברים תוך כדי. דברים צריכים להיות מוכנים מראש – כלי הגשה מתאימים (כולל כפות הגשה), כלי אוכל, כוסות שתיה, מפיות  וכו' (לא לחפש אותם במגירות המטבח בנוכחות האורחים…). צריך להתחשב בהרכב האורחים (ילדים? מבוגרים?), בזמן האירוח (בוקר? בראנץ'? צהריים? ערב?) ולהתאים לכך את התפריט ואת עיצוב השולחן (במקרה של אירוח ילדים לדוגמא, כדאי שלא יהיו כל מיני חלקיקים שהם יכולים להכניס לפה ולבלוע, כמו אבנים קטנטנות ופוטפורי).

אז איך יוצרים אווירה? ע"י שימוש בנרות (שימו לב שליד אוכל לא מומלץ לשים נרות ריחניים, שלא ימסכו את ריח האוכל), פרחים (אמיתיים כמובן) שגובהם מותאם לסוג האירוח (באירוח בישיבה צריך לשים לב שהם לא מסתירים את האורחים), הרמוניה בצבעי המנות והעיצוב, פתקים קטנים עם שמות המאכלים, כלי הגשה מיוחדים ולא שיגרתיים (ענת הדגימה הגשה על מראה, על תמונה, על פלטת זכוכית מוגבהת, ואפילו בסטנד לפיתות של דוכני פלאפל), משקה מיוחד שמוגש בתחילת הערב, ועוד.

התחברתי מאוד לכל מה שענת הסבירה. אחרי יום ההולדת של יאיר, שבו שיניתי קונספט והגשתי הרבה מנות קטנות ומסודרות יפה, הגעתי למסקנה שאין צורך להגיש כמויות של אוכל באירועים (גם ככה בסוף לא אוכלים חצי ממה שמוגש), והאווירה והעיצוב הרבה יותר חשובים והם אלו שבאמת "עושים" את האירוח.

לאחר מכן התמקדנו בארגון אירוח של ערב גבינות. באתר של מועצת החלב יש את הגבינומטר, שמסייע לקבוע את כמות הגבינות שיש להגיש לפי כמות האורחים. ענת המליצה להגיש גם גבינות רכות וגם גבינות קשות, על כלי הגשה נפרדים, 3-4 גבינות מכל סוג, 200-250 גרם לסועד מסה"כ כל כמות הגבינות (כלומר אם אנחנו מגישים 4 סוגי גבינות – אז 50 גרם מכל סוג לסועד). אם הגבינות מוגשות כמנה ראשונה או כמתאבן, ולא כמנה עיקרית, יש לרדת בכמות ל-100-120 גרם לסועד (שוב, מסה"כ כל כמות הגבינות מכל הסוגים). אם מגישים את הגבינות כקינוח, החישוב הוא 150 גרם לסועד.
מה מגישים לצד הגבינות? לחם טוב, ירקות טריים חתוכים למקלות, פירות טריים, פירות יבשים, אגוזים, זיתים ויין.

השפית גלי הכינה לנו גם קינוחים מעולים על בסיס גבינות: גבינת ברי בתנור עם סירופ סוכר חום ומייפל ופיסטוקים קלויים וקצוצים; כוסיות יוגורט עם אטריות קדאיף, ואגסים ביין לבן אפויים בתנור עם גבינה קשה. הקינוחים קלים מאוד להכנה – אבל נראים מיליון דולר.

זו היתה סדנה מקסימה שלמדתי בה המון, ואני בטוחה שאיישם את הדברים בפעם הבאה שאארח (מי מתנדב להתארח? 🙂 ). אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את רוח הדברים. לי, בכל אופן, הכתיבה של הפוסט הזה והזכרונות מהסדנה ממש עושים חשק לשוב ולטעום מכל גבינות הכבשים המדהימות שאכלנו, וכמובן לארח 🙂

 עוד מתכון מעולה לארוחת צהריים מהירה מהמגזין Good Food של ה-BBC, שקניתי בלונדון. נשארו לי פירות ים קפואים מתבשיל הפאד תאי עם כרישה, בצל ירוק, בייבי שרימפס, פטריות שיטאקי וחמאת בוטנים, והפעם החלטתי ללכת על מנה בניחוח ספרדי. שידרגתי את המתכון מהמגזין עם תוספת של שום, פטרוזיליה ואפונה. מי ששומר על כשרות (או לא אוהב פירות ים), יכול במקום זאת להוסיף לתבשיל קוביות חזה עוף או נתחי דג (או אפילו טופו) שצולים מראש.
התבשיל סמיך, עשיר, רך, מנחם, ממלא ומחמם. הילדים שלי, שמאוד אוהבים אורז, עגבניות, אפונה ופירות ים, חיסלו את המנה הזו במהירות 🙂
חשוב מאוד להשתמש באורז עגול (שאפשר להשיג בכל סופרמרקט), כי הוא יותר גלוטוני והוא זה שעושה את התבשיל הזה סמיך ועשיר כל כך.

המצרכים:
1 כף שמן זית
1 בצל, קצוץ
2 שיני שום כתושות
1 כפית פפריקה מתוקה
3 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
3 כפות יין אדום (אפשר גם יין לבן)
400 גרם עגבניות מרוסקות
300 גרם (כ-1/2 1 כוסות) אורז עגול
900 מ"ל מים מינרליים (או ציר עוף)
1 כוס אפונה מוקפאת
400 גרם מיקס פירות ים קפואים (השתמשתי בבייבי שרימפס ובטבעות קלמארי)
מיץ מ-1/2 לימון
מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:
מחממים שמן זית במחבת גדולה, ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את השום, פפריקה, פטרוזיליה ויין, ומבשלים תוך כדי ערבוב עד שהיין מתאדה. מוסיפים אורז ומטגנים תוך כדי ערבוב כדקה. מוסיפים עגבניות מרוסקות ומים, מתבלים במלח ופלפל שחור, ומבשלים כ-15 דקות, תוך כדי ערבוב מידי פעם, עד שהאורז מתחיל להתרכך אבל עדיין לא כל הנוזלים נספגו. מוסיפים אפונה ופירות ים. מכסים את המחבת, מנמיכים את האש מעט, ומבשלים בבעבוע עדין כ-5-10 דקות, עד שהאורז רך, פירות הים מבושלים ורוב הנוזלים נספגו (אבל התבשיל עדיין מעט רטוב). מכבים את האש ומשהים כ-5 דקות כשהמחבת עדיין מכוסה. מוסיפים מיץ לימון ומערבבים.
אפשר לקשט את המנה עם עלי פטרוזיליה קצוצים גס.

השנה פירסמתי 218 פוסטים בבלוג (לעומת 117 פוסטים בשנה שעברה), שזה ממוצע של קצת יותר מ-4 פוסטים בשבוע. לא רע בכלל! חודש מאי היה שיאן הפוסטים – עם 22 פוסטים, ובמקומות השני והשלישי חודשים אוקטובר ונובמבר עם 21 פוסטים.
נכון לכתיבת שורות אלו, יש בדף של הבלוג בפייסבוק 3106 מעריצים, לרשימת התפוצה יש 1258 מנויים, ובבלוג מבקרים כ-25,000 איש בחודש. המספרים האלו מדהימים ומסחררים אותי ממש. אין ספק שהשנה הבלוג קיבל boost גדול. אני לא יכולה לתאר עד כמה אני שמחה לראות את התוצאות ואת הביטוי להשקעה שלי ולאהבה שלי לכתיבה, לבישול ולניהול הבלוג!

כיף לעבור על הבלוג ולהיזכר במתכונים שניסיתי לאורך השנה. הפוסטים שהכי אהובים עליי הם תמיד הפוסטים של עוגות ימי ההולדת, כי להם מתלווים גם זכרונות נעימים מהמסיבות של הילדים. השנה הכנתי לאייל עוגה בצורת רכבת ועוגה בצורת חללית. ליום ההולדת של בעלי הכנתי עוגה בצורת כלב ועוגת שוקולד ודובדבנים עם זיגוג ורוד. ליאיר הכנתי עוגה בצורת הסיפרה אחת ועוגה בצורת קסילופון, לעצמי הכנתי עוגה בצורת סינר, וליום ההולדת השביעי של הבלוג הכנתי עוגה בצורת הסיפרה שבע.

עוד נישה שהתנסיתי בה השנה היא מטבח יהדות אשכנז, או בקיצור מאכלים מבית סבתא. הכנתי קניידלעך, גפילטע פיש, חרוסת, מצה-בריי (עם גבינות), צימעס, קוגל אטריות וצימוקים, וכבד קצוץ. ב-2011 נותר לי לנסות להכין צ'ולנט וקרפלעך!

המאכלים הקלאסיים שהכנתי השנה לראשונה היו רוסטביף סינטה, פוקצ'ה, פסטה ברוטב שמנת ופטריות, עוגיות שוקולד צ'יפס ופיש אנד צ'יפס. השנה גם התנסיתי לראשונה בהכנת גלידות.

קשה לבחור מבין 218 מתכונים, במיוחד שכולם מוצלחים, כולם טעימים, וכולם נהדרים 🙂 בחרתי את המתכונים שהכי אהבתי להכין ולאכול השנה, מתכונים מרשימים ומיוחדים שזכו לתגובות נלהבות.

סלטים
סלט עגבניות שרי בשני צבעים עם מוצרלה ובזיליקום – מנה יפיפיה, השראה מהשף רפי כהן.
סלט חצילים קלויים, עגבניות מיובשות, בזיליקום וגבינה בולגרית – המצאה שלי. הכי טעים שיש.
סלט חסה, גזר, אגוזי מלך וחמוציות מיובשות – כביכול סתם סלט ירוק, אבל זה אחד מסלטי החסה הכי טעימים שיש.
סלט עדשים שחורות, אננס, אבוקדו וגזר – קראנצ'י, שמח וטעים טעים טעים.
סלט גזר, נבטי חמניה, פקאנים מסוכרים וחמוציות מיובשות – סלט וואו. אין צורך להרחיב.
סלט חסה, תותים ושומשום קלוי, ברוטב חומץ בלסמי ודבש – צבעוני, חגיגי, קראנצ'י, מיוחד ומתחסל במהירות.

מרקים
מרק עגבניות ופלפלים קלויים – ממכר.
מרק ארטישוק ירושלמי ופטריות שיטאקי – חגיגי ועשיר.
מרק בטטות, גזר, עדשים כתומות וג'ינג'ר – המרק הכתום הכי טעים בעולם.

פשטידות ומאפים
טארט בצק פילו, עגבניות, פרמזן ותימין – קלי קלות ונראה מיליון דולר.
טארט בצק פילו, גבינה בולגרית ופטריות – יפה, טעים ומתחסל בקלות.
פשטידת בטטות ובצל ירוק – תמיד קוצרת מחמאות.

אורז, פסטה ותוספות
אורז מלא עם ירקות בשלל צבעי הקשת – מעולה לילדים, ובעצם לכולם.
פירה כרובית – במקום פירה תפוחי האדמה המסורתי. מנה עשירה וטעימה מאוד.
אורז מלא עם פטריות פורטבלו ועירית – תבשיל עשיר מאוד, על סף הריזוטו.

מנות עיקריות: בשר, עוף ודגים
פילה דג אמנון בסלסת עגבניות – מנה רעננה וקלילה.
כדורי עוף , קינואה וגזר ברוטב עגבניות וירקות – אחד המתכונים האהובים פה בבלוג. מעולה לקטנטנים, ובעצם לכולם.
אטריות מוקפצות (פאד תאי) עם כרישה, בצל ירוק, בייבי שרימפס, פטריות שיטאקי וחמאת בוטנים – הכי טעים בעולם.
פרגיות בלימון ועשבי תיבול – פשוט פשוט, אבל רענן ונפלא.
תבשיל חזה עוף, פטריות, חלב קוקוס וליים – המצאה שלי. אסייתי וטעים מאוד מאוד.
פילאף בוכרי (פלוב): תבשיל אורז מלא, גזר ופרגיות – תבשיל משפחתי עם ריח וטעם נפלאים.

עוגות
עוגת שמנת ועוגיות אוריאו קרה ללא אפיה – המצאה שלי. עוגה מדהימה, שמבחינתי זוכה בתואר המתכון של 2010!
עוגת נקטרינות, אוכמניות ופירורים – פירורים חמאתיים ופירות קיץ. מה צריך יותר?
עוגת שוקולד וערמונים – שחיתות מענגת.
עוגת ספירלה גבינה ופירות יער – המצאה שלי. עוגת הגבינה הכי יפה שיש.
עוגת גבינה ופסיפלורה קרה ללא אפיה – קלאסית ומרשימה.
עוגת מיץ רימונים ושוקולד צ'יפס – המצאה שלי. אחת העוגות המפתיעות של השנה.
עוגת בננות וקרמל הפוכה – יפיפיה. חגיגה לאוהבי הבננות.
עוגת אגסים – נראית פשוטה, אבל פשוט משגעת. אי אפשר להפסיק ליישר.
עוגת דבש ותאנים – שדרוג לעוגת הדבש הישנה והטובה, שעושה אותה עוד יותר חלומית.
עוגת שוקולד ושזיפים (לט"ו באב) – דוגמנית.

עוגיות וחיתוכיות
עוגיות ג'ינג'ר מקושטות – מתנה לגננות לסוף שנה. יפות מאוד וטעימות.
כדורי עוגיות אוראו על מקל, בציפוי שוקולד וסוכריות – מקסים מקסים מקסים.
בראוניז עם שוקולד צ'יפס לבן ומערבולת גבינת שמנת – מעלפים. יש המון גרסאות לבראוניז האלו, אבל אין גרסא יותר טעימה מהגרסא הזו.
פאדג' שוקולד לבן, קוקוס, פיסטוקים וחמוציות מיובשות – צבעוני וטעים טעים.
פאדג' בראוניז בקערה אחת – הבראוניז הכי טובים בעולם. מרגע שמצאתי את המתכון הזה, זה המתכון שלי לבראוניז.
ריבועי חמאת בוטנים, בראנפלקס ודבש – קלי קלות וטעים מאוד.
כדורי שוקולד, שיבולת שועל וחמאת בוטנים – כאילו בשביל הילדים, אבל גם מבוגרים יתמכרו אליהם בקלות.
עוגיות שיבולת שועל, בננה ושוקולד צ'יפס – אי אפשר להפסיק לאכול!
פטיפורים של שוקולד לבן ושקדים קלויים – רק 3 מצרכים ויש קינוח מדהים.
ריבועי קרמל ושוקולד – קטלניים!!!
עוגיות שורטברד עם חמוציות מיובשות – העוגיות הכי טעימות בעולם.
ביסקוטי דובדבנים מסוכרים, רצועות הדרים וצימוקים כהים – מתוק, צבעוני וממכר.

מאפינס וקאפקייקס
מיני עוגות נוטלה – 4 מרכיבים ויש לכם את המשהו המתוק הכי טעים שיש.
מאפינס שוקולד, קינמון ושוקולד צ'יפס לבן – המצאה של אייל, שיצאה שחיתותית ביותר.

חוץ ממתכונים, כתבתי השנה גם על הצד הקולינרי של החופשה שלנו בלונדון, על התוכנית מאסטר שף, ועל תזונת ילדים ותינוקות. ביקרתי וכתבתי על המסעדות "פורלין" (שכבר נסגרה), "חטאים מתוקים", "סיימון", "קוצ'ינה תמר", "בקצה הנחל" ו"המטבח של רמה". ביקרתי גם בסניף החדש של פסטה דלה קזה ובשני בוטיקי קאפקייקס: רד וולווט, איי לאב קאפקייקס.

ומה לגבי 2011? חכו, את התוכניות שלי אפרט בפוסט הבא…

שתהיה לכולכם שנת 2011 מעולה, טעימה, שקטה, בריאה והכי מהנה שאפשר! תודה לכולכם על התגובות, התמיכה, ועל כך שאתם כאן.

זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך עוגות הכי פשוטות וקלות להכנה, יוצאות הכי מנצחות ומעלפות בעולם. ביום רביעי בערב חיפשתי מתכון לעוגה בחושה קלה ופשוטה, ולאחר מעבר על ה-RSS Reader שלי מצאתי את המתכון הזה שפורסם בבלוג Nami-Nami (אחד האהובים עליי) לכבוד הכריסטמס. את החומרים לעוגה כמעט תמיד יש לי בבית, ובמקרה גם היתה גבינת שמנת, אז החלטתי להכין. תוך כדי האפייה התפשט במטבח ריח משגע של קינמון – היה שווה להכין את העוגה ולו רק בשבילו.
ההכנה היא ממש קלי קלות, אבל העוגה יצאה פשוט נסיכה. הבאתי אותה לעבודה ביום חמישי וזכיתי לתשבוחות רבות ולתגובות מדהימות. השמועה על העוגה הטעימה התפשטה במהירות, וחלק מהאנשים שהגיעו לטעום אמרו שזה בגלל שהקולגות אמרו להם, שהם פשוט חייבים ושאסור לפספס. רבים אמרו שזו העוגה הכי טובה שהבאתי עד כה (למרות שאת זה הם אומרים כמעט על כל עוגה שאני מביאה…), ולא מעט אנשים גם חזרו ל"סיבוב שני".
כל כך הרבה תגובות מדהימות – וזו רק עוגה בחושה! מי צריך להשקיע בטארטים ועוגות מוס מפונפנות…

שימו לב שבעוגה אין ביצים, וגם אחוזי השומן שלה נמוכים יחסית (מה שאי אפשר להגיד לגבי כמות הפחמימות, למרבה הצער).
קישטתי את העוגה עם פיסטוקים גרוסים. אפשר לקשט גם עם אגוזים קלויים אחרים, פירות יער, תותים או כל העולה בדעתכם. העוגה גדולה יחסית ומתחלקת להרבה מנות, ולכן אידיאלית לאירוח. אני ממליצה לצפות אותה לפני ההגשה ולא מראש.

המצרכים:
400 גרם (כמעט 3 כוסות) קמח
300 גרם (כ-1/4 1 כוסות) סוכר
1 כף קינמון
2 כפיות ציפורן
1 כף אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
2 כוסות ריויון
1/2 כוס שמן קנולה
150 גרם (כחצי כוס) ריבת פירות יער

לציפוי:
200 גרם גבינת שמנת
50 גרם חמאה רכה
150 גרם אבקת סוכר

לקישוט: פיסטוקים גרוסים, או אגוזים אחרים, או פירות יער

אופן ההכנה:
מחממים תנור לטמפרטורה של 200 מעלות, ומשמנים תבנית בגודל 25×30 ס"מ.
מערבבים בקערה קמח, סוכר, תבלינים, מלח וסודה לשתיה.
בקערה נפרדת טורפים ריויון, שמן וריבה. מוסיפים את תערובת הקמח ומערבבים רק עד שהקמח נספג.
יוצקים לתבנית, ואופים 35-45 דקות, עד שקיסם המוכנס במרכז העוגה יוצא יבש.
מוציאים מהתנור ומניחים לעוגה להצטנן לחלוטין.
להכנת הציפוי, מערבבים היטב את חומרי הציפוי בקערה בעזרת כף עץ, מטרפה או מיקסר ידני. מורחים על העוגה. מפזרים מעל את הפיסטוקים הגרוסים.
במקום הפיסטוקים, ניתן לקשט בפירות יער, אגוזים קלויים או כל דבר אחד.

 המתכון הזה שכן על הדסקטופ במחשב שלי, אך עד אתמול בכלל לא שמתי לב אליו. כשחיפשתי מתכון למשהו מתוק, עברתי על המתכונים ששמורים לי על הדסקטופ ופתאום מצאתי אותו. ממבט מהיר הסקתי שיש לי את כל המצרכים (וספציפית בננות מאוד בשלות) ושההכנה קלה ופשוטה, ולכן היה לי ברור שאני מנסה להכין את העוגיות האלו. העוגיות האלו ממש ממש טעימות, ובזכות הבננה גם רכות ועסיסיות. אני גם אוהבת את זה שאין הרבה שומן במתכון.
המתכון מהבלוג Make and Takes. החלפתי חמאה בשמן.
יצאו לי המון עוגיות כי אפיתי אותן קטנות יחסית – כף של העיסה לכל עוגיה.

המצרכים:
1/4 1 כוסות קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
4 כפות שמן קנולה
1/2 כוס דחוסה סוכר חום
1/4 כוס סוכר לבן
1 ביצה
1 כפית תמצית וניל אמיתית
1 בננה גדולה, בשלה ומעוכה
2 כוסות שיבולת שועל
1 כוס שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 175 מעלות, ומרפדים את תבניות התנור בנייר אפיה (אני אפיתי ב-3 מחזורים).
מערבבים בקערה קמח, אבקת אפיה ומלח.
בקערה גדולה נפרדת, טורפים שמן וסוכרים. מוסיפים ביצה ותמצית וניל וטורפים לעיסה קרמית. מוסיפים בננה מעוכה וטורפים היטב.
מוסיפים את תערובת הקמח לעיסת השמן והביצים ומערבבים רק עד שהקמח נספג. מוסיפים שיבולת שועל ושוקולד צ'יפס ומערבבים.
מעבירים לתבנית כפות מהתערובת – כמות של כף לכל עוגיה – ושומרים על מרווחים בין העוגיות. אופים במחזורים, כל תבנית בנפרד, במשך 15 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות.
מוציאים ומצננים, רצוי על רשת.
יצאו לי 46 עוגיות.

יש משהו קסום באיזור של הרי ירושלים, ולכן, כשקיבלתי הזמנה לסיור קולינרי באיזור נטף, ישר אמרתי "כן".
במסגרת הסיור ביקרנו ב-3 מקומות: חוות העיזים "הר הרוח", הגינה האורגנית של מגי, ומסעדת "המטבח של רמה". עליי לציין כי הייתי (יחד עם בלוגרים נוספים) אורחת של המקומות הנ"ל.

הדרך ליער יהדות פולין, בו שוכנת חוות העיזים "הר הרוח", היא מבודדת ושקטה. הייתי במקום לפני כ-5 שנים ושמחתי לחזור. בחווה פגשנו את דליה הימלפרב, שהקימה את החווה לפני כ-15 שנה ביחד עם חיים, בעלה. שניהם בוגרי "בצלאל" שחלמו על מקום שמשלב חקלאות מסורתית, תרבות מקומית וגבינות ארטיזנליות – עבודת יד. בחווה יש כ-100 עיזים שיוצאות יום ליום למרעה באיזור, בהנהגת 3 רועים ישראלים.

הגבינות של חוות "הר הרוח" מיוצרות בשיטה מסורתית, ונושאות שמות שמחוברים לאיזור ולמקום. טעמנו את היוגורט שלהם וכן 4 מהגבינות שהם מייצרים: גבינת "נטף" עם בצל ירוק – גבינה טרייה ורכה בסגנון בולגרית, גבינת "אלה" – גבינה מסוג קממבר, גבינת "כפירה" (על שם נחל כפירה) – גבינה חצי רכה עם שכבת אפר ושכבת עובש לבנה, וגבינת "זוטה" (על שם הצמח) – גבינה צהובה קשה. הגבינות כולן מאוד טעימות. אהבתי במיוחד את גבינת "כפירה" המיוחדת ואת גבינת "זוטה".

מלבד גבינות, ניתן לרכוש בחווה גם סלסלה עם ארוחה לזוג (הסלסלה נשארת שלכם), ולצאת ליער לפיקניק אינטימי בשניים. בנוסף לכך עורכים בחווה סדנה להכרת עולם הגבינות, שבה טועמים מספר סוגי גבינות עיזים, כבשים ובקר, ולומדים להכיר ולזהות את הטעמים, וגם סדנת ציור במרעה בעקבות אמנים ישראלים, שבה יוצאים למרעה, משוחחים על ציורים של אמנים ישראלים בנושא העז והכבש, ויוצרים.

אחרי שאכלנו עוד ועוד גבינות (ולצערי לא ראינו עיזים, כי הן היו במרעה), נסענו לתוך היישוב נטף, לגינה האורגנית של מגי. מגי המקסימה הקימה ליד ביתה גינה אורגנית בשיטת הפרמקלצ'ר – חקלאות ברת קיימא. בשיטה הזו מתבססים על המשאבים הקיימים, תוך שמירה על האיזון הטבעי, עונתיות, וכמובן ללא חומרי הדברה. הגינה מתקיימת ממשפחות ש"מנויות" על משלוחי סלי ירקות שבועיים מהגינה. פעם בשבוע נערך קטיף, וכל משפחה מקבלת משלוח של הירקות שגדלים כרגע בגינה. עכשיו בעונת החורף גדלים בגינה עשבי תיבול, עלים וירקות שורש: כוסברה, רוקט, נענע, רוזמרין, מרווה, בצל ירוק, מנגולד, תרד, כרוב סיני, כרוב, חסה אדומה, בצל, כרישה, סלק, כרובית, ברוקולי ועוד. בנוסף לכך, מגי מגדלת גם נבטים ונבטוטים מסוגים שונים (נבטי לפת, חילבה, צנון, ברוקולי ועוד). בקיץ יש בדרך כלל דלעת, קישואים, בזיליקום ושאר גידולי קיץ.

קינחנו את היום בארוחת בראנץ' מדהימה במסעדת "המטבח של רמה". ליוותה אותנו אלה היפה, ביתה של רמה (רמה היתה באותו זמן בטיול בחו"ל). רמה, שהיתה רקדנית, פתחה את המסעדה לפני 15 שנה, וכיום מנהל אותה השף (החתיך) תומר ניב, שעבד לפני כן במסעדת Fat Duck באנגליה, שמתמחה בבישול מולקולרי. המסעדה משלבת בין המטבח הצרפתי למטבח הפלסטינאי למטבח המולקולרי, ופתוחה רק בסופי שבוע (באמצע השבוע מתקיימים במקום אירועים) וביום ראשון.

פתחנו את הארוחה בפוקצ'ה מהטאבון יחד עם אנטיפסטי ועם ממרחים שונים, כמו פסטו כוסברה ו"תומה" (ממרח תפוחי אדמה עם שום). כמו כן קיבלנו קוקטיילים: למברוסקו פירות יער, סנגרייה, עראק רימונים (מעולה) וכן משקה "רום ירוקים" – משקה רום עם מלפפונים, נענע ותפוחים (משקה רענן ופשוט מצוין).

שאר המנות זרמו לשולחן אחת אחרי השניה: צנוניות כבושות (אהבתי מאוד), דג מטיאס עם שמנת חמוצה, איולי חצילים, סלט עגבניות שרי על טחינה ירוקה (מצוין), סלט תאנים מיובשות, קרעי מוצרלה, ענבים, עלעלים וחומץ בלסמי (סלט מעולה שאני מתכננת לשחזר בבית בחג שבועות), פריטטה עם פטה, בצל ועלי תרד, "הביצה המושלמת" – ביצה עלומה על פסטו ופטריית פורטבלו (לא טעמתי אבל כולם מאוד היללו. מנה יפיפיה), מאפה (מעין פיצה) גבינת עיזים, שקדים, ארוגולה ואגסים ביין (לא כל כך התחברתי), מאפה (מעין פיצה) גבינת מוצרלה, עוף וירקות בשמן זית (מעולה), ביצי שליו קטנות וחמודות על ממרח "תומה" וכרישה (למרות שאני לא כל כך אוהבת מאכלי ביצים, את זה הייתי חייבת לטעום. הוא היה מעולה), סיניה עם חציל, בשר טלה טחון, יוגורט, סומאק, בצל, עגבניות מיובשות וטחינה ירוקה (בשלב זה כבר לא הייתי מסוגלת לאכול, אבל כולם מאוד אהבו את המנה הזו), "חומוס" סלק, פלטת בשרים כבושים (כרעיים בתימין וסילאן, חזה עוף בלימונים כבושים) ומיושנים (סינטה ושייטל מיושנים במלח), פלטת גבינות (גבינות כפירה ואלה מחוות "הר הרוח", גבינה ביין מאיטליה, גבינת סנט מור של משק יעקבס, ועוד), וטארט עיזים עם בצלים מקורמלים שהוגש עם צ'אטני עגבניות.

אחרי כל זה (התחלתי לתהות איך בדיוק אצליח לנהוג הביתה אחרי כל האוכל הזה), גם קיבלנו קינוחים: חציל מסוכר על גלידת פיסטוק ושושנת פילו, טירמיסו, טארט שוקולד עם גלידת וניל אמניאק ומילפיי קרם פטיסייר עם תותים. התלהבתי בעיקר מהחציל המסוכר (שלא היה לו טעם של חציל בכלל), ושאר הקינוחים לא ממש עשו לי את זה. טארט השוקולד היה נחמד.

בערב האווירה במקום שונה, התאורה עמומה, המנות גדולות ומורכבות יותר, וכמובן נוטות יותר לבשר, טלה ודגים.

"המטבח של רמה" הוא מקום מהמם. האווירה הקסומה, הנוף המדהים, השקט, אפילו כלי האוכל וההגשה מקרמיקה משתלבים באופן מדויק כל כך עם המקום. אני כבר יודעת מה נעשה ביום הנישואים הבא שלנו – נזמין לילה בצימר של רמה, ששוכן ליד המסעדה, נשתכשך לנו ב-hot tub, נאכל ארוחת בראנץ' מעלפת, ונטייל ביערות יחד עם סלסלת פיקניק של "הר הרוח". אני בטוחה שאם קיימות פיות, זה המקום שבו יתגלו לעינינו.
וחוץ מזה, זה גם קרוב לכנאפה באבו גוש.

יש אלבום עם תמונות נוספות מהסיור בדף הבלוג בפייסבוק.